נושא המאמר: שילוב רוחניות וגשמיות בשמירת השבת
מאת: ארגון ערכים. שמור מאמר למועדפים
שילוב רוחניות וגשמיות בשמירת השבת
אנו מקדשים את השבת באמצעות העונג הגשמי של סעודות השבת. אפילו היין הופך לכלי לקידום הרוחניות. היהדות אינה מרחקת ובזה לחומר, אלא להיפך, היא מקדשת ומרוממת אותו
Aug 11 200
בעשרת הדיברות הכתובות בחומש שמות קוראים אנו: ''זכור את יום השבת לקדשו'', (שמות כ, ז) ואילו בעשרת הדברות המופיעות בחומש דברים נאמר: ''שמור את יום השבת'' (דברים ה, יא). על כך דרשו חכמינו ז''ל: ''זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו'' (מסכת שבועות כ, ב). ''שמור'' מייצג את מערכת האיסורים והלאוין של השבת, בעוד ''זכור'' מסמל את מערכת המצוות שעלינו לקיים בשבת בקום-ועשה. לא די להמנע בשבת מליצור ולפעול, יש לעשות בה גם מעשים המקדשים את השבת.
ה''זכור'' וה''שמור'' נאמרו מפי הקב''ה בדיבור אחד, כפי שמוזכר הענין בפסוק נוסף: ''ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת'' (שמות לא, טז), עלינו לא רק להמנע מעשיה, אלא גם לעשות בפועל.
אחד החיובים שעלינו לקיים בשבת היא מצות ''עונג שבת''. מצוה זו כוללת חיוב לאכול, לשתות ולשמוח בשבת. לדעת היהדות, אין לשנוא או לדכא את הגוף והחומר. הם נבראו על ידי הקב''ה כדי להוות מכשירי עזר לטיפוח הרוח, ובהתאם לכך יש להשתמש בהם. פסגת שלמות האדם והעולם היא כאשר החומר נרתם לעגלת הרוח. עיקרון גדול זה מיושם הלכה למעשה בשבת על ידי השילוב המוצלח שבין ''זכור'' ו''שמור''. האדם אוכל, שותה, ישן ושמח, ומתוך כך הוא מגיע לעיסוק מוגבר בתחום הרוח. ההימנעות מכל יצירה בתחום החומר, והרגיעה והשפע המוענקים לגוף, מפנים את כל המשאבים לעבר הנשמה המגיעה בשבת לעילוי גדול.
ההלכה קובעת שיש לערוך קידוש בשבת על כוס יין. זהו כוחה של היהדות! קדושה ויין בכפיפה אחת, ללא כל סתירה ביניהם! היין אינו מוביל אל השכרות ואל ההוללות, אלא הוא מענג את הגוף ומשלבו בחוויות הקדושה של השבת.
עונג שבת מול מנת חלקו של מי שהוזמן ביום חגו של המלך לבוא לסעוד על שולחן המלוכה. כך מקבלת השבת ממד עמוק יותר לעונג שבה. על כך נאמר בתורה: ''כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם'' (שמות לא, יג) – ''אות גדולה היא בינינו, שבחרתי בכם, בהנחילי לכם את יום מנוחתי למנוחה''.
אנו נחים ביום מנוחתו של הבורא ומתקדשים בקדושת היום שהינו ''חמדת הימים''.
באדיבות ארגון ערכים.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י ארגון ערכים. שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
