12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אסור לתת יד לסגירת בית הספר לרפואת שיניים באונ' ת"א
מאת: InfoDent   שמור מאמר למועדפים

המועצה להשכלה גבוהה תכריע אם לסגור את בית הספר לרפואת שיניים בתל-אביב בשל גירעון תקציבי מצטבר. "אוניברסיטה היא לא מפעל וסגירת בית הספר תהיה אסון לאומי" מזהיר פרופסור ישראל קפה
מאת: מערכת InfoDent
פורסם: 18/03/09

המועצה להשכלה גבוהה תכנס הבוקר (רביעי) דיון חירום כדי לאתר דרכים למניעת סגירתו של בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב. זאת לאחר שבדיון שקיים הוועד המנהל של האוניברסיטה התברר כי בית הספר סובל מגירעונות כספיים במשך תקופה ארוכה.



בית-הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב הוא אחד משני בתי-הספר לרפואת שיניים היחידים בישראל. בית-הספר השני פועל באוניברסיטה העברית בירושלים, משתף פעולה עם בית-החולים "הדסה" ומקבל ממנו תמיכה כספית גדולה דרך קבע. סגירתו של בית הספר באוניברסיטת תל-אביב תצמצם את אפשרויות הלימוד של רפואת שיניים בישראל לאוניברסיטה העברית בלבד ועשויה לשלוח יותר סטודנטים ללימודי רפואת שיניים בחו"ל.



פרופ' ישראל קפה, מי שהיה בעבר מנהל בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, בראיון ל InfoDent מפנה אצבע מאשימה אל המדינה והנהלת האוניברסיטה: "השכלה עולה כסף ומוסד אקדמי הוא לא מפעל. הבעיות של בית הספר התחילו רק ברגע שהמוסדות להשכלה גבוהה הפכו למוקדי רווח" אומר הפרופסור. לדבריו, אין בית ספר בעולם שמרוויח כסף, ורפואת שיניים אמורה להיות מתוקצבת בדיוק כמו אנגלית, חינוך או החוג לפיזיקה- שבו יש יותר מרצים מתלמידים. "סגירת בית הספר תהיה לא פחות מאסון למדינת ישראל. לא הגיוני שבגדה המערבית יהיו שני בתי ספר לרפואת שיניים ואצלנו, עם 7,5 מיליון תושבים, נרד לבית ספר אחד. אם ייסגר בית הספר הרמה הרפואית תרד, המחירים יעלו והשירות שיקבלו אזרחי ישראל יהיה הרבה פחות איכותי".



רופא אחד על כל 6 עורכי-דין



מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2007 היו בישראל 5,700 רופאי שיניים מוסמכים לעומת 33,000 עורכי דין רשומים. בעשר השנים האחרונות, 68 רופאי שיניים בשנה בממוצע סיימו את לימודיהם בישראל ועברו את מבחני הרישוי הממשלתיים. מספר זה הולך ויורד מדי שנה וניצב כיום על 48-59 רופאים בלבד. נתון זה משפיע גם על איכות השירות הניתן לתושבי ישראל מאחר שעל פי נתוני משרד הבריאות אם בסוף שנת 2004 היה רופא שיניים אחד על כל 754.16 אזרחים, הרי שכיום מספר זה הדרדר ועומד על רופא אחד לכל 1,271 אזרחים לעומת עורך דין אחד על כל 250 תושבים.



יחד עם זאת, ישראל עדיין ניצבת במקום טוב יחסית לעומת מדינות אחרות דוגמת הונגריה- שם יש רופא שיניים על כל 3,433 תושבים, ארצות הברית- עם רופא שיניים על כל 2,000 תושבים וקנדה- שם יש רופא שיניים אחד על כל 1,650 תושבים. אלא שכדי לשמר את הרמה הנוכחית צריכים להתווסף כ- 200 רופאים חדשים מדי שנה, אם זה לא יקרה הרי שהמחסור ההולך וגובר ברופאים יביא להעלאת הביקוש ומשם ביחס ישיר להעלאת מחירי הטיפולים.



יש לציין כי גם צה"ל, שמוכן לממן לימודי רפואת שיניים לעתודאים, סובל בשנים האחרונות ממחסור קשה ברופאי שיניים. בשל המחסור בעתודאים, רופא שיניים המתגייס במסגרת העתודה יוצב מיד בתום לימודיו באחת ממרפאות השיניים הקטנות ויתבקש להעניק טיפול לקהל גדול מאד של חיילים כשהוא מקבל תמיכה מקצועית מינימאלית. במקרים רבים רופא שיניים צבאי, שזה עתה סיים את לימודיו ועבר חפיפה של כשבוע בלבד, יצטרך לנהל בעצמו מרפאת שיניים שלמה.





הגענו אל הקו האדום



אין זו הפעם הראשונה שבית הספר לרפואת שיניים בת"א עומד בפני סכנת סגירה בשל קשיים תקציביים. הגירעון נובע בעיקר מן הפער שבין עלות הכשרת הסטודנטים לרפואת שיניים בשנות ההכשרה הקלינית לבין ההכנסות המתקבלות מהכשרה זו, המסתכם בכ-100,000 ש"ח לסטודנט. בשנות ההכשרה הקלינית, דהיינו שנים ד'-ו' ללימודי רפואת השיניים, עלות ההכשרה היא כ-160,000 ש"ח לסטודנט, ואילו ההכנסה מתקצוב הועדה לתכנון ותקצוב ומשכר הלימוד היא כ-60,000 ש"ח.



בהתייחסו לגירעון אמר השבוע ראש החוג לרפואת שיניים, פרופ' חיים טל, בראיון שהעניק לאתר MYNET, כי האוניברסיטה הגיעה אל הקו האדום: "אוניברסיטת ת"א מקיימת את בית הספר לרפואת שיניים, בשנים האחרונות, בגרעון שנגרם בשל תת תקצוב של ות"ת. הכסף שות"ת מעבירה ושכר הלימוד לא מכסים את ההוצאות של קיום בית הספר. במצב הנוכחי אין אפשרות לבצע צמצומים נוספים והגענו לקו האדום".



פרופ' טל ציין שבעבר החליטו חברי ועדת החינוך של הכנסת והוועדה לתכנון ולתקצוב, האחראית על תקציבי המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כי צורכי מדינת ישראל מחייבים את קיומם של שני בתי ספר לרפואת שיניים בארץ, "ולכן משמעות סגירת בית הספר בתל אביב היא שהמועצה להשכלה גבוהה תיאלץ לפתוח בית ספר דומה במקום אחר, ותישא בעלויות.





גירעון בלתי נמנע



במסמך שהוציאה מחלקת המידע והמחקר משל הכנסת ביוני 2007, אשר הוגש לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הובאו כמה רעיונות לפתרון הבעיה. כך למשל נכתב כי: "אחת ההצעות שהועלו בדיון בסוגיית תקציבו של בית-הספר לרפואת שיניים היא להנהיג שכר לימוד מדורג, וכך סטודנט לרפואת שיניים יידרש לשלם שכר לימוד גבוה יותר בשנות ההכשרה הקלינית. הצעה זו באה לצמצם את הפער שבין עלות ההכשרה הגבוהה בשנים אלו לבין ההכנסה משכר הלימוד שסטודנטים לרפואת שיניים משלמים כיום".



בשנת 2002 עלה לראשונה נושא סגירתו של בית הספר לרפואת שיניים לדיון לאחר שהתברר כי גירעונו מגיע ל- 20 מיליון שקלים לשנה. ועדת החינוך של הכנסת דנה בנושא זה בתחילת שנת 2005 ולאחר מכן במאי 2006 אך רק לקראת ינואר 2007 נמצא הסדר שאיפשר את המשך הפעלת בית הספר. בהסדר זה נקבע כי תקציב בית הספר יקוצץ במידה ניכרת והוא יפעיל מרפאה מסחרית לטיפולי שיניים שתממן חלק מפעילותו.



עוד סוכם כי יצומצם מספר חברי הסגל הקבוע בבית הספר מ-38.5 משרות ל-14-15 משרות ושאר המרצים יועסקו על ידי האוניברסיטה, אך יקבלו את משכורתם מהמרפאה המסחרית שיפעיל בית הספר. הזכויות האקדמיות של מרצים אלה (שנת שבתון, וקרן קשרי מדע, המשמשת לנסיעות לכנסים בחו"ל) ישולמו על ידי האוניברסיטה. בנוסף, נקבע כי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) תעביר לבית הספר לרפואת שיניים מיליוני שקלים אחדים, כדי לסייע לו בצמצום הגירעון.







בלי תחרות הרמה תרד



מומחים לרפואת שיניים מזהירים כי היעדר תחרות בין בתי ספר ללימוד מקצועו רפואת השיניים עלול לגרום לירידה ברמת השירותים שהגורם היחידי שיישאר בשוק יספק. גישה זו תואמת את עמדת ראשי הוועדה לתכנון ותקצוב אשר הצהירו בעבר כי יש צורך לאומי ביותר מבית ספר אחד לרפואת שיניים אך צפוי קושי רב בהקמתו של בית-ספר חדש לרפואת שיניים שישמש תחליף ראוי לבית-הספר שבאוניברסיטת תל-אביב.



במאמר שפרסמו בעבר פרופ' יונתן מן וד"ר יובל ורד מן המחלקה לרפואת שיניים קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה ירושלים שכותרתו "האם קיים צורך בבית-ספר נוסף לרפואת שיניים בישראל?" עלתה מסקנה חד משמעית שאין מקום לפתיחת בית-ספר שלישי לרפואת שיניים בישראל אך יש חובה מוחלטת לשמור על שני בתי-הספר לרפואת שיניים הקיימים, גם כאשר עלויות האחזקה הנן גבוהות ביותר.

המאמר ניתח נתונים ומגמות הנוגעים להיצע וביקוש ברפואת שיניים בעולם ובישראל, וחזה כי בשנת 2011 יגיע כוח האדם ברפואת שיניים בישראל לאיזון בין מספר רופאי השיניים לבין הדרישה לטיפול, בהנחה ששני בתי-הספר לרפואת שיניים בארץ ימשיכו לפעול