12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מדוע פטר בימ"ש את ברונפמן - אלון ממס בולים בגין קניית השליטה בקו-אופ? - ברונפמן-אלון - קו-אופ - מס בולים
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

מדוע פטר בימ"ש את ברונפמן - אלון ממס בולים בגין קניית השליטה בקו-אופ? - ברונפמן-אלון - קו-אופ - מס בולים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] כידוע, חברת ברונפמן-אלון זכתה במכרז על השליטה בקו-אופ הריבוע הכחול תמורת תשלום סכום של 1,300,000,000 ₪. בהסכם מכירת המניות עליו חתמה החברה נכתב כי המניות יעברו לידם בכפוף לתשלום כאמור. יומיים לאחר החתימה, הועברו המניות בפועל. בעקבות עיסקה זו ובהתאם לחוק מס הבולים על מסמכים, תשכ"א-1961 (להלן " חוק הבולים"), נשלחה לחברת ברונפמן-אלון דרישת תשלום בגין מס בולים, בגובה 0.4% מגובה העסקה, ובסה"כ כ-6.5 מליון ₪. לעניין זה יש לציין כי תוספת א' לחוק מס בולים קובעת אילו מסמכים יחויבו במס בולים ומה שיעורם. מנגד, תוספת ב' לחוק המציינת מהם המסמכים הפטורים ממס, על אף כל האמור בתוספת א'. חברת ברונפמן-אלון טענה כי אמנם ס' 11(ג) לתוספת א' מונה "מסמך שיש בו העברה או הסבה של מניות בחברה כמשמעותה בפקודת החברות", אולם, ס' 11(ב) לתוספת ב' מוציא מכלל החיוב "העברת מניה של חברה שאינה פרטית כמשמעותה בפקודת החברות", ואין ספק כי היא נכנסת בגדרו של הפטור. לעומת זאת, ממונה מס בולים טען כי מקור החיוב האמור אינו ס' 11(ג) לתוספת א', שאם כך היה, אין חולק כי יחול במקרה דנן הפטור המוזכר בס' 11(א), כפי שטוענת ברונפמן-אלון. לגישתו של ממונה מס הבולים, מקור המיסוי במקרה זה הוא ע"פ ס' 2(א) לתוספת א', אשר אין מולו כל פטור ע"פ תוספת ב'. ס' זה עוסק ב"הסכם או חלק ממנו, לרבות זיכרון דברים, בין שהוא בבחינת ראיה להסכם ובין שהוא מחייב את הצדדים... וכן מסמך אחר שיש בו התחייבות או הקניית נכס או חלק ממסמך כאמור, שאינם חייבים מס לפי ס' אחר לתוספת זו". טענה זו עלתה משום שממונה מס הבולים ראה את ההסכם שנחתם בין החברות כלא יותר מ"הסכמה לבצע העברה של מניות, בהתקיים תנאים מסויימים", ולא העברת מניות ממש, לטענתו, ההסכם האמור הינו התחייבות להעברת המניות, שהיתה בכלל בשלב אחר בעסקה. בפסה"ד, חרג ביהמ"ש מהמקובל [1], והתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו בערכאה הקודמת [2], תוך הנימוק, כי נעשו שגיאות באופן ברור ומובחן. למשל, הערכאה הקודמת סברה כי בעסקה היו מעורבים שני מסמכים חתומים, ולכן העסקה היתה בשלבים, אולם בפועל היה רק ההסכם אחד. טעות זו נבעה משום שביהמ"ש דבק במילות ההסכם שנחתם, בו נאמר אמנם שיחתם גם שטר העברת מניות, תוך התעלמות מהעובדה כי בפועל לא נחתם מסמך כזה. ביהמ"ש סקר את הדרכים באמצעותן ניתן להעביר מניות מיד ליד, כאשר אחת מהן היא העברת בעלות דרך רישום בחברה לרישומים, תוך הדגשה כי העברה כזו תיתכן גם ללא שטר. טעות נוספת נבעה מהעובדה כי ביהמ"ש סבר שההסכם שנחתם היה יריית הפתיחה להליך המכירה, כאשר בפועל, כאמור, זה היה האקט הסופי בלבד. בסיכומו של דבר, לאור כל האמור, מצא ביהמ"ש כי אין כל ספק כי העברת מניות הפטורה ממס המוזכרת בס' 11(ב) לתוספת ב' יכולה להיות העברה בכל דרך שהיא, גם באמצעות חברה לרישומים, כפי שבוצע במקרה דנן. בנוסף, נקבע כי ההסכם האמור הינו מסמך המעביר מניות ולא הסכם להעברת המניות בלבד, שכן כל התנאים מולאו עוד טרם חתימתו, ולכן, הסכם זה בא במקומו של שטר העברת המניות המקובל. חשוב מאוד לציין בהקשר לפסה"ד, כי זה מכבר, מס בולים עבר מן העולם בהדרגה, כאשר בנוסחו הסופי בוטלה החבות בביול מסמכים שנחתמו החל מה-1.1.06. לא כולם יודעים כי במקרים מסויימים ניתן אף לקבל החזר מס בולים, מרשות המסים. לדוגמא: מקרה בו מסמך בויל בסכום גבוהה ממה שנדרש (בויל ביתר), או במידה ובוילו שני מסמכים זהים לחלוטין וכו'.. העובדה כי תקופת ההתיישנות בכל הנוגע להחזר מס בולים הינה קצרה מאוד (שנתיים ממועד הביול בלבד!!!), הינה פרמטר שיש לקחת בחשבון. מאחר והחל משנת 2006 כבר אין צורך בביול, וההתיישנות, כאמור, היא שנתיים, עד סוף השנה צפויות להיות מוגשות התביעות האחרונות בנושא, ובשנת 2008 כבר לא יתקבלו תביעות בנושא. -------------------------------------------------------------------------------- [1] ראו למשל: ע"א 36/99 ראובן יפה נ' עזבון המנוחה חנה גלזר ז"ל ואח', תק-על 2001(1), 1380, [2] ע"ש 1062/04 רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל) טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976 שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]