12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: נושא משרה - נושא באחריות בגין עבירות איכות סביבה - איכות הסביבה - עבירות איכות סביבה - מאמץ גלובלי - אחריות פלילית
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

נושא משרה - נושא באחריות בגין עבירות איכות סביבה - איכות הסביבה - עבירות איכות סביבה - מאמץ גלובלי - אחריות פלילית

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] בעשור האחרון בכלל ובשנים האחרונות בפרט אנו עדים לשינויים תודעתיים כלל עולמיים בקשר לאיכות הסביבה. מדינת ישראל נרתמה למאמץ הגלובלי, ובשל כך אף הוקם בסוף שנות השמונים המשרד לאיכות הסביבה הנקרא כיום המשרד להגנת הסביבה. המשרד ממונה על כל הקשור בנושאים סביבתיים הן בפן החקיקתי , הם בפן ההסברתי והן בפן האכיפתי. מפקחי המשרד הם "העיניים של המשרד" והם אלו אשר עוקבים אחר המזהמים השונים עד להרשעתם בבית המשפט. ניתן להצביע על כך כי "העבריינים העיקריים" הינם תאגידים גדולים אשר מזהמים את הסביבה. כלל ידוע הוא כי התאגיד הינו ישות משפטית נפרדת. על פניו נראה כי לא ניתן להגיע אל העומדים בראש התאגיד הנהנים מהסתתרות מאחורי פרגוד החברה, אך קיימים חריגים לכך בהם מורם מסך ההתאגדות כך שניתן להעמיד לדין את נושאי המשרה הרלוונטים בחברה. כיום, ישנם למעלה מ-240 חוקים ותקנות אשר נועדו לשמור על הסביבה. החוקים הבולטים בתחום זה הינם חוק המים, חוק למניעת נפגעים וחוק שמירת ניקיון. נציין כי, בכל אחד ואחד מן החוקים הנ"ל קיים סעיף מיוחד המטיל אחריות על נושאי משרה בחברה המזהמת. כך, למשל, סעיף 20כב לחוק המים מטיל אחריות על נושאי משרה בתאגיד אשר זיהם, סעיף 11ג לחוק למניעת מפגים גם הוא מטיל את האחריות על נושאי משרה בתאגיד אשר זיהם את הסביבה וכן סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון המטיל אחריות על נושאי משרה בתאגיד. כעולה מהוראת חוק למניעת מפגעים זו, על נושא המשרה מוטלת חובה 'לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות על ידי התאגיד, שאם לא יעשה כן יראוהו מפר את חובתו, ועובר עבירה. נציין כי מדובר בעבירה עצמאית, היינו העומדת בפני עצמה, והיא אינה נוגעת בהכרח לשאלה, אם אמנם נעברה עבירה בידי התאגיד אם לאו. לשון סעיף 11ג לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961: אחריות נושא משרה בתאגיד (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 11 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 11 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. די בכך, שנושא המשרה לא פיקח, על מנת לראותו אחראי בפלילים. במידה ותאגיד נמצא מזהם, אזי קיימת חזקה, לפיה נושא המשרה ייראה כמי שלא קיים אחר חובתו ואז תהא האחריות על כתפיו של נושא המשרה להוכיח כי עשה ככל שביכולתו למנוע את העבירה או להפסיק את הזיהום. מגמת המשרד להגנת הסביבה אינה פוסחת על מנהלים בכירים בדרגים גבוהים. דוגמה לכך ניתן למצוא בפס"ד ע.פ. 1160/05 יצחק מירון נ' המשרד לאיכות הסביבה (כשמה אז. ג.מ) בו הורשע ראש עירית עפולה בפלילים בגין מעשים ומחדלים הנוגעים להפעלתו של אתר לפינוי פסולת של העיר. בית-המשפט הרשיע את הנאשמים בעבירות לפי החוק למניעת מפגעים, תשכ"א-1961. בעקבות הרשעתו גזר בית-משפט קמא על המערער קנס בגובה 5,000 ש"ח, וחייב אותו בחתימה על התחייבות בסך 25,000 ש"ח להימנע מלעבור עבירה דומה משך שנתיים. יש אשר יטענו כי המדובר בקנס נמוך אשר אינו תואם את חומרת העבירה ואינו מהווה ענישה מרתיעה.יש בכך מידה בלתי מבוטלת של צדק , אולם לא ניתן לזלזל גם בעצם ההרשעה של נושא המשרה . ניתן לראות כי קיימת מגמה לאכיפה יעילה וצודקת אשר הינה אכיפה המופעלת כנגד מי שאחראי על ביצוע העבירה וכן על הגורם שיכול להשפיע ולמנוע בצורה הטובה ביותר את הישנותה של העבירה בעתיד. אם כך נראה כי הטלת אחריות משותפת, הן על החברה או התאגיד והן על נושאי המשרה הבכירים בהם, תואמות את המצב כיום. ברע"פ 5389/01 המועצה האזורית לב-השרון נ' מדינת ישראל, נז(4), 364 (להלן - 'עניין לב השרון') נזקקה כב' השופטת ד' דורנר לשאלת אחריותו של ראש מועצה (אזורית) להפעלתו של אתר שלא כמצוות התקנות. אמנם באותה פרשיה לא נחקק עדיין, בעת הרלוונטית לאירוע שנדון שם, סעיף 11ג מיודענו, וכל שנבחן - שאלת אחריותו של ראש המועצה מכוחו של סעיף 14 לחוק. יחד עם זאת, דברים שנאמרו מפי כב' השופטת דורנר עשויים לסייע בידינו גם בפענוח השאלה, אם יש לראות את המערער אחראי בפלילים. בעניין לב השרון קובעת כב' השופטת דורנר, תוך שהיא מביאה מפיו של השופט ברק, כמו מפיהם של פרופ' לדרמן ופרופ' פלר, את הדברים הבאים (ע' 372): 'בדומה להוראות, המטילות אחריות פלילית על נושאי משרה בתאגיד, הנושאים בחובות פיקוח, הרציונאל העומד ביסוד סעיף 14 לחוק למניעת מפגעים הוא הטלת חובה על כל מי שבידיו הכוח למנוע את ביצוע העבירה, במטרה להמריץ אותו לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים. בעניין זה כתב השופט אהרן ברק: בהטלת אחריות פלילית כעין שילוחית בגין עבירת נושא משרה קודמו המטרות החברתיות שהחוק בו מצויה עבירת נושא המשרה בא להגשים. הטלת אחריות פלילית כעין שילוחית על נושאי המשרה נועדה להמריץ אותם לנקוט אמצעים נאותים ולהבטיח כי אמצעי זהירות יקויימו על מנת למנוע ביצוע עבירות במסגרת התאגיד... ...בעבירות אלה, שכאמור החובה המוטלת לגביהן נובעת מן הכוח, שיש בידי נושאי משרה למנוע ביצוע עבירות במסגרת התאגיד, מפרט המחוקק את בעלי התפקידים המסוימים, העשויים להיות אחראים בפלילים. כך, למשל, בסעיף 11ג לחוק למניעת מפגעים מנויים בעלי התפקידים המסוימים, שאם נעברה עבירה על-ידי התאגיד, חזקה עליהם, כי הפרו חובתם לפקח ולמנוע עבירות... המאפיין את בעלי התפקידים, הנושאים באחריות, היא החובה המוטלת עליהם מכוח תפקיד מסוים בתחום שבו בוצעה העבירה. ומסביר פרופסור ש"ז פלר, כי יש לפרש תחיקה, המטילה אחריות על נושאי תפקידים, באופן מצמצם, כך שיכללו בהם רק אותם בעלי התפקידים, הקשורים בתחום שבו בוצעה העבירה, גם אם על-פי לשון ההוראה ניתן לחייב באחריות נושאי תפקידים, שעל-פי המתכונת ההיררכית של הארגון לא היו אמורים לטפל בתחום שבו בוצעה העבירה על-ידי התאגיד. וכך כתב: העושה הפיזי שביצע את העבירה - האורגן - כבר זוהה ומכוח זאת מתחייב בעבירה גם התאגיד. מה הטעם לחלק ביד רחבה עונשים גם לאחרים, אם ההנחה היא כי לא הם ביצעו את העבירה או השתתפו בביצוע? העובדה שמאפשרים להם להתגונן בסייע של 'חוסר רשלנות' אינה משנה את התמונה, שכן עדיין חובת ההוכחה מוטלת עליהם במידה המטה את כפות המאזניים של הראיות לעברם; וזהו נטל שלא תמיד קל לעמוד בו. .. ...להבדיל מעבירות נושאי משרה, שעם רכיביהן העובדתיים נמנה, כאמור, קיומם של בעלי התפקידים המסוימים, הנושאים באחריות שילוחית פלילית, לא ניתן ללמוד מסעיף 14 לחוק למניעת מפגעים על מיהות המפקחים והשולטים, הנושאים באחריות פלילית על-פיו. משכך, יש לפרש הוראה זו על-פי תכלית החוק ולאור העקרונות המשפטיים הכלליים, ובדגש על-כך שמדובר באחריות פלילית. הנה כי כן, אנו רואים כי המדינה אינה עושה איפה ואיפה ומעמידה לדין גם ראשי עירייה שלא פעלו בהתאם לחוק. לאחרונה הרשיע בית משפט השלום בחיפה מנהלי חברה שהשכירו והפעילו גן אירועים בחדרה. בית המשפט הרשיע הן את החברה המשכירה בעלת הקרקע והן את השוכרת שהפעילה את המקום בפועל. (ת.פ 4210/04 –שלום חיפה). ב"כ המדינה עו"ד גיל מור ממשרד עורכי דין דורון, טיקוצקי, עמיר מזרחי, ביקש כי יגזר על הנאשמים קנס כספי בנוסף לקנס אשר יוטל על החברה וכן התחייבות לא לעבור את אותה עבירה. השופט דניאל פיש קיבל את עמדתו של עו"ד גיל מור, והשתית על מנהל החברה 15,000 ₪ ואלו על החברה הטיל השופט 75,000 ₪. כמו כן, הטיל השופט על מנהל החברה כי יחתום על התחייבות בגובה 100,000 ₪ בשם החברה כי לא תעבור על העבירות בהן הורשעה. רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976 רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]