12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: על מגמות בחקיקת המס בישראל מאז הקמת המדינה ועד היום
מאת: אלי דורון, עו"ד – ירון טיקוצקי, עו"ד / [email protected]   שמור מאמר למועדפים

על אף גילה הלא צעיר של מדינת ישראל (59 ביום העצמאות הקרוב) לא השכילה המדינה ליצור חקיקת מס אחידה, הומוגנית וברורה וחלף זאת דיני המס במדינתנו מבוססים על חקיקה מנדטורית ארכאית, אשר עליה מולבשים אינספור תיקונים ותוספות, אשר מקשים אף על אלו המתמחים במסים (רו"ח, יועצי מס, עו"ד) למצוא את ידיהם ורגליהם במבוכי פקודת מס הכנסה.

על מנת לסבר את האוזן, יודגש, כי פקודת מס הכנסה "נהנתה" עד למועד כתיבת שורות אלו מ - 155 תיקונים, וידו של המחוקק עוד נטויה. כך לשם הדוגמא, בימים אלו עומדים אנו בפני חקיקת מס אינטנסיבית נוכח כוונת המחוקק ליישם את החלטת הממשלה בעניין הנהגת מס הכנסה שלילי.

כאמור, המחוקק המנדטורי החיל את דיני המס בשטחה של ארץ ישראל, בתחילת שנות ה - 40, עת חוקק את פקודת מס הכנסה, אשר נסמכה על דיני המס האנגליים. רק בתחילת שנות השישים, כ - 13 שנה לאחר הקמת מדינת ישראל, החליט המחוקק הישראלי לעשות מעשה ולהחליף את פקודת מס הכנסה בנוסחה המקורי, בפקודה תוצרת ישראל, אלא, שאף זו האחרונה התבססה לא מעט על עקרונות מס אנגליים.

במהלך השנים נעשו עשרות של תיקונים בפקודה, הכל על מנת להתאים אותה לצורכי החיים המשתנים ולשינויים הדחופים המתרחשים בכלכלת מדינתנו, אלא שתיקונים אלו הולבשו על הפקודה, לפעמיים, שלא מתוך מחשבה תחילה, עובדה שיצרה אי סדר בפקודה וקושי רב להתמצות בה.

בקליפת אגוז להלן מספר תיקונים חשובים הראויים לאזכור: תיקון מס' 17 אשר נועד לאפשר לשר האוצר להגביל את סכום ההוצאות שיותרו בניכוי, הכל על מנת למנוע את הפגיעה בבסיס המס, תוך ניסיון - שנכשל - להקטנת נטל המס על הפרטים; תיקון מס' 22 אשר יצר מערכת זיכויים הומוגנית המבוססת על נקודות זיכוי הניתנות למימוש רק כנגד הכנסה חייבת ונקודות קצבה המשולמות לפרט באופו ישיר; תיקון מס' 132 אשר החליף את שיטת המס הטריטוריאלית, אשר תחמה את גבולות סמכות המיסוי הישראלית בהתאם לגבולותיה הגיאוגרפיים של המדינה, בשיטת מס פרסונלית על פיה ניתן לחייב תושב ישראל (חברה או אדם) במס בגין כל הכנסה שנצמחה לו ללא קשר למקום הפקתה.



דבר חקיקה נוסף בדיני המס הראוי להתייחסות הוא חוק המע"מ. עד לשנת 1975 לא בא זכרו של מס הערך המוסף במערכת המס הישראלית. בניגוד למס הכנסה המוטל באופן ישיר על כתפי הנישום, מבלי שזה האחרון יכול לגלגלו לכתפו של האחר, מהווה מע"מ מס עקיף המוטל על טובין ו/או שירותים, ללא קשר לזהות הקונה, כמו גם יכול המוכר לגלגלו לאחר ע"י גילום המע"מ במחיר הטובין ו/או השירות. בעקבות המלצת ועדת בן שחר הוחלט על הרחבת בסיס המס במדינת ישראל ע"י הטלת מס פשוט ואחיד על כל הטובין והשירותים במשק.

מעבר לפקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף קיימת שורה ארוכה של תקנות מס הכנסה וצווים בנושאים מגוונים כגון: הקלות ממס, מיסוי שוק ההון, מיסוי חו"ל, ניכויים במקור, הוצאות, קופות גמל וקרנות השתלמות, ניהול פנקסי חשבונות, יועצי מס ועוד. כמו כן, קיימים במדינתנו מספר רב של חוקים ותיקונים העוסקים בנושא של עידוד הצמיחה במשק הישראלי, אם זה בתחום התעשייה, השקעות, חקלאות וכד'.

כאמור, מדינתנו משופעת בחוקים, תקנות וצווים העוסקים במערכת המס במדינתנו על כל גווניה. מערכת זו שהינה מערכת מסועפת, מסובכת ומורכבת מטבעה, ראוי כי תעבור רענון ופישוט ע"י המחוקק. אין ספק כי המגמה הקיימת כיום להרכיב טלאי על טלאי, תיקון על תיקון, אינה תורמת למטרה להפוך את מערכת המס לידידותית יותר למשתמש, ולפיכך ראוי לבצע רפורמה עמוקה ויסודית אשר תיצור הרמוניה במערכת המס שלנו אחת ולתמיד.

דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עורכי דין ונוטריון הינו משרד העוסק במשפט מסחרי - מיסויי

שאלות לגבי המאמר נא לשלוח למייל: [email protected]