12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מחלות נפש
מאת: ד"ר יפה שמעוני hpv angubh   שמור מאמר למועדפים

כיצד מתפתחות מחלות נפש - ניורוזות ופסיכוזות?
מחלות נפש יכולות להיגרם מסיבות רבות ומגוונות. ראשית כל כדאי לברר מה נחשב למחלת נפש. התנהגות אבנורמלית (החורגת מגבולות הנורמה), הפסיכולוגיה מתייחסת אליה כהתנהגות חריגה ועלולה להיכלל בקטגוריה של מחלות נפש. הגישה הסטטיסטית היא שרוב הבריות מתנהגות התנהגות נורמלית. (כמקובל בחברה של אותו זמן ומקום).

בפסיכופתולוגיה ההגדרה הסטטיסטית מתייחסת לתופעות שליליות וכאלה שיכולות להזיק לחולה עצמו או לחברה. ההגדרות הסטטיסטיות יכולות גם להשוות בין תרבויות וסטנדרטים התנהגותיים. נמצא לדוגמא במחקר של הפסיכולוגים פלוריאן ודרורי משנת 1990, שרמות המצוקות הנפשיות בישראל גבוהות יותר מאשר בארה"ב.
גם מי שהתנהגותו נורמלית, אך הוא עצמו סובל מתופעות שמאמללות אותו, כגון: חרדה, דיכאון, בדידות, יחשב אצל הפסיכולוג כאבנורמלי ויהיה זקוק לטיפול, גם אם התופעות אינן מוגדרות כמחלות נפש. לעומת זאת, ההגדרה המשפטית מתייחסות רק לחוסר יכולתו של האדם לשלוט בדחפים או שאינו מסוגל להבחין בין טוב ורע.

היפוקרטס שחי ביוון במאה ה-5 לפנה"ס ונחשב כאבי הרפואה, איבחן לראשונה סיבות גופניות למחלות נפש. בסוף המאה ה-18 הקים הרופא הצרפתי פיליפ פינל בית חולים מיוחד לחולי נפש בו התייחסו אלי החולים ביתר הבנה והביא לשיפור משמעותי במצבם. בשנות ה-50 הצליחו לפתח תרופות כימיות הפועלות על מערכת העצבים, דבר שהביא לשינוי מהותי בטיפול בחולי נפש ורבים מאוד שהיו זקוקים לאשפוז לכל חייהם יכלו להמשיך בטיפול במסגרת המשפחה ובביתם.

אבחון מחלות נפש:
בשנת 1952 פרסמה האגודה האמריקאית לפסיכיאטרייה ספר ראשון לאבחון הפרעות נפשיות. תוארו בו 60 מחלות נפש. בשנת 1980 פורסמה מהדורה שלישית ובה נמנו 230 סוגי הפרעות נפשיות. המדריך אינו מתייחס לסיבות שגרמו להפרעות.
חמישה סוגי הפרעות על פי האגודה האמריקאית לפסיכיאטרייה:
תסמונת קלינית
הפרעות אישיותיות והתפתחויות
הפרעות גופניות
לחצים פסיכו-חברתיים
רמת הסתגלות של המטופל בשנה האחרונה

סוגי הפרעות נפשיות:
שני מושגי היסוד אותן הציע פרויד משמשים גם היום למיון ההפרעות הנפשיות והן הנווירוזות והפסיכוזות.
נוירוזות
ההפרעות הנוירוטיות כוללות תופעות של חרדה, פוביות, כפייתיות, דיסאסוציאציה - (אמנזיה, פיצול אישיות), סומטיזציה, היפוכונדריה, דיכאון.

הגורמים למחלות נפש
חרדה כרונית - יכולה לנבוע מהצבת מטרות וציפיות בלתי מציאותיות, מצבים של כישלונות וביקורת תכופה של אחרים, התנסות בחוויה טראומטית (כמו הלם קרב, לדוגמא), ויש לציין גם את הסיבה הפיזית של הבדלים ביולוגיים ברמת הפעילות של המערכת הסימפטטית.

סוגי פוביות
פחדים ממצבים מוגדרים - כמו פחד מחיות (זואופוביה) פחד ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), פחד מחיידקים (מיסופוביה), פחד ממקומות ציבוריים (אגוראפוביה) וכו`. כל הפוביות מאופיינים מהתקפי פאניקה מלווים בדפיקות לב חזקות, רעד, תחושת חנק, הזעה, סחרחורת ופחד ממוות פתאומי. ישנם חוקרים הסבורים שהגורם לפוביה הוא קודם כל בסיס ביולוגי וקיימת נטייה משפחתית לכך. יש להחזיר את המשקל הביו כימי למצב תקין על מנת למנוע את התקפי הבהלה.

כפייתיות - מופיע בדרך כלל בגיל ההתבגרות. מאופיין ממחשבות ופעילויות טורדניות שלא ניתן להשתחרר מהן. כפייתיות היא צורך לחזור שוב ושוב על פעילות או מחשבה מסוימת, למרות שהאדם אינו רוצה לחזור עליה. יכול להתבטא ברחיצת ידיים כמה פעמים בשעה, צורך לחזור ולבדוק כל דבר אין ספור פעמים, צורך בסדר ודיוק בחפצים ובחדרו. התופעות של כפייתיות נמצאו תואמים לתופעות פיזיות מסוימות. נמצא גם שקיימות הפרעות בדפוסי השינה.

דיסאסוציאציה - שינויים במצבי התודעה ממצבים נורמליים למצבי אובדן של יכולת קוגנטיבית בתחום כלשהו. בהפרעות דיסוציאציות נאבחן את מחלת השכחה (אמנזיה) המאופיינת באובדן זיכרון לפרקי זמן מסוימים. האדם שוכח את שמו, מקום מגוריו, אינו מכיר איש מעברו, אבל זוכר דברים כמו שפה, קריאה, חשיבה וידע קודם. האמנזיה חולפת כפי שהופיעה.

פיצול האישיות (רב אישיות)
ההפרעה היא בקיום של שתים או יותר אישיות באותו אדם. לכל אישיות תכונות שונות, קול, כתב יד ואפילו גלי מוח שונים ולחץ דם. אחד הגורמים לתופעה היא הרצון לחיקוי ולהפקת תועלת בלהיות מישהו אחר. לאלה שבאמת סובלים מפיצול האישיות סבורים שסבלו בילדותם מהתעללות.

סומטיזציה
מתבטא בתלונות פיזיות רבות שאין להן בסיס רפואי מוגדר וריצה מרופא לרופא על מנת למצוא מרפא. הדבר יכול להגיע עד לניתוח, על מנת להיפטר מהכאבים. הגורם למחלה זו הם תהליכים בתת מודע. הסומטיזציה באה לידי ביטוי בתלונות פיזיות רבות שאין להן בסיס אורגני. ופעמים רבות הן חילוף של הפרעה נפשית בהפרעה פיזית.

היפוכונדריה
חשש ודאגה בלתי פוסקת מפני מחלות. עיסוק מוגזם וחשש מפני מחלות. הם נמנעים ממגע עם אנשים או חפצים שעלולים להדביקם ממחלות. גם כאן הגורם הוא התת מודע.

אישיות אנטי חברתית - פסיכופתית
מאפיינת אדם שאינו מסוגל לאמפתיה לזולת וגורמת לעימותים עם סביבתם. הם מסוגלים לשקר ללא נקיפות מצפון, לנצל את החברה לתועלתם האישית, להיות תוקפניים וסאדיסטים ורגשות הזולת אינם מדברים אליהם ולכן גם קשה להם ליצור יחסי קירבה. התנהגותם יכולה להיות אכזרית ומוכנים לעשות הכל על מנת להשיג את מטרותיהם.

היסטריה (רחם ביוונית)
מתבטא באגוצנטריות, נטייה לדרמטיזציה. חוסר איזון רגשי. נטייה לדרמטיזציה ופיתוח תלות בזולת. לסובלים מהיסטריה יש מאפיינים של נרקיסטיות (אדם המאוהב בעצמו. הם מייחסים לעצמם ערך עצמי גבוה וחשיבות עצמית מופרזת. הסובלים מהיסטריה הם בעלי דמיון עשיר, הם תובענים ומניפולטיביים בהתנהגותם. דורשים תשומת לב תמידית והערצה. הגורם הוא חוסר איזון רגשי.

פרנויה
הפרנויה בצורה הקיצונית משתייכת למחלת הנפש הפסיכוטיות. הסובלים מפרנויה הם חשדנים, קנאים, נוקשים וסובלים מרגישות יתר. הוא חייב להרגיש שליטה במצב ותמיד יאשים את הזולת בבעיות שיוצרו נוכח התנהגותו. יש לו חשש מתמיד וחשד שכולם חותרים נגדו. פרויד הסביר את הפרעת הפרנויה בנטיות הומסקסואליות נדחקות. הגורם לפרנויה מוסבר בבעיות רגשיות בילדות.

דיכאון
הדיכאון מופיע אצל נשים כפול מאצל גברים. יש דיכאון המופיע כבעיה עיקרית של החולה וקיים דיכאון שמתבטאים במצבי רוח קודרים ומשתנים. דיכאון כהפרעה עיקרית יכול להמשך זמן רב ומפריע לתפקוד תקין. הדיכאון מתלווה בהרגשת ייאוש, בעיות שינה, בכי וחוסר אונים, חשיבה על מוות והתאבדות. בדיכאון הנוירוטי החולה יכול להמשיך לתפקד באופן מלא או חלקי. בדיכאון הפסיכוטי יש עיוותים של המציאות ומונעים מהחולה פעילות נורמלית. המאניה שהיא ההיפך מדיכאון מאופיינת בפעילות יתר, התרוממות רוח, הערכה עצמית מוגזמת, שיפוט מוטעה והתנהגויות מוזרות. הסיבות האפשריות לדיכאון בפסיכואנליטיקה היא תוקפנות המופנית כלפי פנים. אובדן אובייקט האהבה, האשמה עצמית, חסר בחיזוקים חברתיים, עיוותים בתפיסה החברתית. הסיבה הביולוגית גורסת שקימים שינויים ביוכימיים המתרחשים במערכת העצבים. קיימים שני מוליכים עצביים הקשורים בדיאון והם: סרטונין ונורפינפרין. ירידה ביוצרות אחד מהמוליכים הללו יכולה לגרום לדיכאון.

פסיכוזות
הפסיכוזות מתבטאות בהפרעות תפקודיות ברמות שונות. הן דורשות בדרך כלל אשפוז וטיפול תרופתי על מנת לאזן את השינויים הללו. במחקרים נמצא שחוסרים במינרלים מסוימים, יכולים לגרום למחלות נפש מסוימות. גם הפרשות מוגברות של המערכת האינדוקרינית כתוצאה ממצב רגשי ומצבי לחץ יכולה להביא להתפתחות הפרעה נפשית. במצבי דחק תיתכן הפרשה מוגברת של קורטיזול, אדרנלין, נוראדרנלין, טירוקסין, אינסולין וטסטוסטרון אשר מתווכים בין הגירוי הרגשי והמערכת ההורמונלית. כמו כן גם המערכת האימונולוגית יכולה להיפגע ממצבי לחץ ואף היא תורמת להתפתחות המחלות הנפשיות. בפסיכוזות יש להתייחס לשני סוגים עיקריים: פגיעות אורגניות וסכיזופרניה.

הפרעות אורגניות
פוגעות בתפקודים כמו הפרעות בזיכרון, הזיות ואשליות.
דמנציה - הפרעות שכליות כמו חוסר יכולת שיפוט והפרעות דיבור וחוסר יכולת לתקשר עם הזולת. יכולת לגרום לשינוי קיצוני באישיותו של החולה.

אלצהיימר
מופיעה עם הגיל ונגרמת כתוצאה משינויים מוחיים הגורמים לחוסר יכולת ריכוז, חשיבה ושיפוט. שינויים קיצוניים באישיות, הפרעות בשימוש בשפה ובזיכרון. קיימת התדרדרות במצב עד מוות.

סכיזופרניה
מתבטא בהפרעות בחשיבה הגורמים לשינויים חמורים בהתנהגות. בהפרעות החשיבה ישנן הזיות, חשיבה ללא חוקיות הגיונית ואשליות עד אובדן זהות עצמית. קשיים בתפקוד במסגרת חיים רגילה. סימנים נוספים ניתן למצוא בהתנהגות מוטורית, יציבה משונה והבעות פנים מוזרות. אפיונים נוספים לסכיזופרנים היא הפרעות קשב, אשליות ואמונה בדברים לא מציאותיים, שיגעון גדלות, הזיות ושמיעת קולות, שפה מבולבלת וחסרת פירוש, הבעות מוגזמות, שמחה ובכי לא רציונליים, נסיגה לעולם פנימי והסתגרות, שתיקות ואדישות לגירויי הסביבה. מתייחסים למחלה כאל מחלה שיש לה רקע גנטי. בבתי החולים לחולי נפש הסכיזופרנים מהווים כמחצית מהחולים המאושפזים. יש הטוענים שהסיבות לסיכוזפרניה היא ביולוגית. קיימת השערת הדופמין, אחד מתפקידיו של הדופמין קשור ביכולת להקשיב, לקלוט ולארגן מידע. רמה גבוהה מידי של דופמין יכולה לגרום לעומס יתר של תחושות וזה יכול ליצור בלבול וחוסר הבנה במתרחש. בניסויים נמצא שתרופה בשם פנוטיאזין מחלישה את הסימפטומים של הסכיזופרניה, אך גורמת לרעד בשרירים בדומה למחלת הפרקינסון שידוע שלסובלים ממנה יש חוסר בדופמין במח. במחקרים אחרים נמצא שיתכנו עיוותים במח אצל חולים אלה. קיימת הקטנה מזערית במשקל המח ומיעוט נוירונים באזורים שונים במח. גם נמצא קשר גנטי אצל חולי סכיזופרניה ופגם בכרומוזום 5. שני הורים סכיזופרנים הסיכון להעברת המחלה הוא 40% והורה אחד 12%. מכנים את מחלת הסכיזופרניה כמחלת הסרטן של מחלות הנפש.

בברכה, ד"ר יפה שמעוני

מקורות:
פסיכולוגיה והבנת האדם - פרופ` אבנר זיו
ריפוי ורוח - ביל מוירס