12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: פטנט והגנתו
מאת: רהב אהרוני, עו"ד   שמור מאמר למועדפים

מהו פטנט?

פטנט הוא זכות שימוש בלעדית, הניתנת ע"י רשם הפטנטים, לבעל אמצאה לשימוש באמצאתו למשך זמן קצוב. כלומר, בעל פטנט זכאי למנוע מכל אדם אחר מלבדו לנצל בלי רשותו, או שלא כדין, את האמצאה עליה רשם פטנט. חוק הפטנטים הישראלי קובע כי בישראל תוקפו של פטנט הוא למשך 20 שנים מיום הגשת הבקשה לרישומו.
לא כל תגלית או רעיון תיאורטי ניתנים לרישום כפטנט. חוק הפטנטים הישראלי קובע כי אמצאה הכשירה לרישום כפטנט היא רק אמצאה (בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי) חדשה, מועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה התקדמות המצאתית. כלומר, מדובר באמצאה פיזית של דבר (להבדיל מפיתוח נוסחה מתמטית חדשה), שניתן לעשות בו שימוש תעשייתי, אשר לא פורסם (בישראל או מחוצה לה) בטרם הגשת בקשת הרישום. בנוסף לכך, ישנם מספר תחומים ספציפיים אשר הוחלט, ברמת המדיניות, להדירם מגדר הגנת דיני הפטנטים, כגון אמצאות חדשות בתחום הרפואה.

צעדים ראשונים בהגנת הפטנט

הגנת הפטנט היא מדינתית ועל-כן אינה תקיפה מחוץ לישראל. על-כן, אדם המעוניין להגן על אמצאתו במקומות נוספים בעולם נדרש להגישה לרישום כפטנט בכל אחת מן המדינות המבוקשות. לחילופין, ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט בין-לאומי. בדומה ל-144 מדינות נוספות, החל מיוני 1996, ישראל חתומה על אמנת ה-PCT של האו"ם לפיה ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט, אשר תבחן במאגר הבינלאומי של כל המדינות החברות. בקשה כזו, אשר תאושר בישראל, תקנה למבקש הגנת פטנט בינלאומית בכל המדינות החתומות על האמנה.
עניין נוסף שיש לשים לב אליו הוא שמאחר ונדרש כי בעת בקשת הרישום ההמצאה תהיה חדישה, פרסום קודם של האמצאה בכל צורה שהיא- בכתב, בהרצאה, בהצגה, או בשימוש פומבי- באיזשהו מקום בעולם ימנע בדרך כלל מבעל אמצאה לקבל פטנט בר תוקף.
אלמנט בעייתי נוסף הוא שחוק הפטנטים הישראלי קובע כי בדיני הפטנטים "כל הקודם זוכה" כשהכוונה היא כל הקודם לרשום. כלומר, בישראל השאלה העיקרית היא לא מי המציא ראשון את האמצאה, אלא השאלה מי הגיש ראשון לרשם הפטנטים את הבקשה לרישום. אולם, יש להדגיש כי מדובר על מקרים של תחרות בין שני ממציאים. במקרים שאדם שלא המציא את האמצאה כלל (או לחילופין רכש אותה כדין מהממציא) מגיש בקשה לרישום, בעל האמצאה רשאי, בתוך שלושה חודשים, להביע את התנגדותו בפני רשם הפטנטים וביכולתו למנוע את רישום האמצאה כפטנט.

תהליך הרישום

הליך הרישום של פטנט איננו הליך פשוט או זול כלל וכלל. על-פניו, תהליך רישום פטנט בישראל מתמצה בהגשת בקשה פורמאלית לרשות הפטנטים, המלוות בתשלום אגרות שונות בסך כמה אלפי שקלים בודדים. אולם, בפועל, בכדי להגיש את הבקשה כהלכה, לערוך את הפטנט ולקיים חיפוש ראשוני המוודא את חדשנות ההמצאה יש לשכור את שירותיו של עורך פטנטים מוסמך. עבור רישום פטנט בישראל עורך פטנטים גובה, בד"כ, בין 10,000 ₪ ל-70,000 ₪ נוספים, בהתאם למורכבות ההמצאה.

מרגע הגשת הבקשה רשות הפטנטים בוחנת ראשית, את תקינותם הפורמאלית של כל המסמכים הנדרשים שהוגשו ולאחר מכן עוברת לבחינה מהותית של ההמצאה בהתאם להוראות החוק, שעיקרה מתרכז סביב שאלת חדשנותה של האמצאה. אם הבוחן מוצא ליקוי בבקשה, או כי לא ניתן לרשום פטנט, הוא מודיע למבקש וקובע לו מועד לתיקון הבקשה. אם הבוחן מוכן לקבל את הבקשה היא תפורסם ב"יומן הפטנטים והמדגמים" (לוח פומבי של רשות הפטנטים).
אם לא מוגשת התנגדות למתן הפטנט תוך שלושה חודשים מיום הפרסום יינתן פטנט למבקש. כאמור, הפטנט יישאר בתוקף לתקופה של עשרים שנה מתאריך הגשת הבקשה, בכפוף לתשלום אגרות החידוש, ע"פ החוק, במועדן.

הגנת הפטנט היא זכותם של ממציאים ודרכם החוקית להגן על המצאותיהם. רק פיתוח מודע ומוגן של פטנט בשלביו הראשוניים, ישמור בהמשך הדרך על זכות הממציא בקניינו הרוחני