12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: היועץ המשפחתי ברכישת נדל"ן
מאת: מתי פרג'י   שמור מאמר למועדפים

היועץ


רכישת דירה הינה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר מבחינה כלכלית עבור המשפחה.




כמתווך אני מכיר את אחת הדמויות החשובות ביותר בקרב מקבלי הההחלטה לרכישת דירה.

דמות זו אינה בהכרך הורה, אח או קרוב משפחה, דמות זו היא אדם לעיתים זר, אשר נחשב בקרב המעגל הראשון של מקבלי ההחלטות כמבין בנדל"ן.

אני נוהג לכנות את הדמות בתואר היועץ.




תפקידו של היועץ לחזק את ההחלטה לרכישת הדירה, אך כיאה לדמות שקיבלה הסמכה עפ"י הקריטריונים של המשפחה, רכש דירה לאחרונה, עובד כשיפוצניק, עובד בבנק, יש לו יותר מדירה ועוד...חייב הוא למצוא פגמים בדירה, אחרת בשביל מה התואר, יועץ עאלק.







קחו סיפור לדוגמא




מר אייזן אדם מיוחד, מאז שפרש לגמלאות יש לו את כל הזמן שבעולם ולא פחות מזה סיפורים.




בפעם הראשונה שנפגשנו, ביוזמת בנו הרגשתי כמו חלק מהמשפחה.

בחרתי עמדה ואחרי 20 דקות הבנתי שדודה פאניה תמיד קיפחה את רבקה בתה האמצעית וממש לא יפה שבראירוסין של יעקב הבן של מוישה, לא הושיבו את טובה ליד צביקה האלמן של רינה עליה השלום.




ובכן מר אייזן יהודי מבוגר, חי עם אשתו בצפון הארץ, בקומה שלישית בלי מעלית, הגעגועים לבנו יחידו והנכדים שמזה שנים גרים בירושלים בתוספת הגיל וכאבי הברכיים של חנהל'ה, הכריעו את הכף עולים לירושלים.




כך מתחילה ההיכרות שתחילתה במשרד יוזמה נדל"ן בירושלים וסיומה ביועץ שהרס חלום ועשה בלאגן.


.

דרור התקשר למשרד יוזמה וביקש סיוע במציאת דירה להוריו, תיאר את הדירה המבוקשת לפרטים, קומה, איזור, כיווני אוויר, תחנת אוטובוס, קופת חולים, מרפסת ועוד, דרישות מובנות שיקלו במציאת הדירה המתאימה להוריו.




משימה לא קלה בהתחשב בתקציב שעמד לטובת העניין.




החלנו באיתור דירה מתאימה, בהתאם להנחיות דרור יש להציע את הדירות לו או לרעייתו ולאחר קבלת הנתונים, יחליטו אם הדירה עוברת את ההתאמה הראשונית, שלאחריה יוחליטו בני הזוג הצעירים אם יראו את הדירה המוצעת, ולאחר הסינונים הנ"ל יבחרו אם להטריח את האייזנים לעלות על אגד לירושלים.




החלנו לעשות עבודתינו כמקובל.

לאחר מספר ימים הוצעו שלוש דירות שענו לדעתינו על דרישות הסף, בטלפון נפסלה הראשונה, את השתיים הנותרות בחר דרור לראות ולאחת מהן קבע דרור כי מתאימה בדיוק להורים.




שבוע ועשרים שיחות טלפון ומר אייזן בכבודו ובסיפוריו יושב ברכבי, מהתחנה המרכזית היישר למשרד.




אנחנו מחכים לדרור שבצער רב מודיע כי הוא מצטער ויאלץ לאחר במעט לפגישה, מעט זה דבר יחסי ולא יאומן כמה מידע ניתן לקבל בשעתיים ועשר דקות של סיפור: פאניה הגיעה לטשולנט בשבת והקישקע שהכינה הוריד את הכעס כלפיה, אני כבר מתחיל לסמפט אותה, צביקה הכיר גברת נחמדה שהיא במקור מקרקוב שזה אומר ממשפחה טובה, למכבי חיפה יש את יעקב שחר אבל חסרים כישרונות כמו פעם, איפה ראובן עטר, אייל ברקוביץ ואפילו ברוך ממן, איזה ימים איזה קבוצה, לא כמו הממשלה שלנו, שם אין בכלל כשרונות חסרים מנהיגים, בן גוריון, לוי אשכול, בגין, אבל לא רק מנהיגים, היום כבר אין עבודה עברית אפילו רצף עברי אין, שלא לדבר על מסעדה טובה, אבל למה לטוס באל-על, יקר יותר מחברה אחרת, מה להם לא עולה הבנזין, חוצפה והרופא שיניים כמה כבר עולה לו החומר של הסתימה שני גרוש, אז על זה לקחת 450 ש"ח ועוד אין אוטבוס ליד המרפאה שלו, שילכו לעזאזל החברה של הכבלים קבעו לשעה שתיים יום שני ואני כבר שלושה ימים לא קולט בערוץ הכנסת, העיקר בפרסומת אומרים יס, הוט הכל שחיתות, אתה יודע שטרה כבר לא עושה יוגורט בטעם מוקה, עד שייש דבר טוב במדינה מפסיקים למכור אותו...




למר אייזן יש המון סיפורים אבל פחות אוזניים שמוכנות להקשיב, שעתיים ועשר דקות+זמן הנסיעה מתחנה מרכזית.




אני עברתי ממצב הקשבה,לשמיעה פאסיבית, הראש נע באופן לא רצוני, הפכתי לסטאטיסט בסרט חייו של מר אייזן, אני על סף התמוטטות הבן לא עונה לפלאפון, הודעת s.m.s שלישית מודיעה אני כבר מגיע ואני ממשיך לסבול.




לו היה ניתן פרס נובל או אחר לסבלנות הייתי זוכה כמועמד יחיד ללא מתחרים, אני גרוע בספורט אבל מוכן להתחרות בטריאטלון, אני פחדן נטול אומץ אבל מוכן לעשות באנג'י, הצילו, הצילו ואין שומע.




במשרד מתעלמים ממני פוחדים להתקרב שמא חלילה יצטרכו להשאיל אוזן, אנשים רעים כולם מחייכים מתחת לשפם, זורקים מבט וכמו דני-דין נעלמים, פתאום כולם עסוקים אין דבר כל מתווך יבוא יומו, חכו, חכו נראה אותכם מבקשים עזרא, רואים בנאדם על סף קריסה ועוד מתקשרים אליי בטלפון הפנימי ואומרים לי שקיבלתי בלעדיות על הלקוח.




אני מרגיש חיוור, חלש, דופק לא סדיר, אני רואה צבעים אולי אני הוזה, אכלתי בורקס פיטריות, בטח פיטריות הזיה ואני בכלל לא הייתי במזרח, הכי רחוק מזרח ירושלים, העיר העתיקה ושם אני אוכל בכלל חומוס, מה קורה לי ? מתי, מתי, מתי, כן מר אייזן בהחלט מעניין, אני אומר, לא הנה דרור הגיע הוא בחוץ צופר.




אני כל כך שמח לראות אותך דרור, דרור זה חופש בעברית, כמה נכון, כמה מתאים לי עכשיו.




הגענו לדירה, מקץ 30 שניות ואפס סיפורים, מר אייזן פוסק "אני רוצה נוף של ירושלים,זה החלום שלי" ובטרם יספר על חלומותיו הבטחתי לו שנחפש דירה עם נוף.




הייתי מוכן להבטיח הכול, עד חצי המלכות וגם יותר, אפילו לפנות את ביתי, אני כבר אסתדר, אני מוכן להודות בכל דבר, שמעתי ארלוזרוב, אני כאן, אבל לפני הכל להודות לאל הטוב, אני מריח חופש, שחרור, מר אייזן נסיעה טובה נהיה בקשר...להתראות.




במשרד חיכו לי עם קפה ועוגה והרבה ציניות, מצטערים שלא יכולנו לעזור, איזו כימיה יפה נוצרה בינכם, כימיה אתם אומרים הלוואי והייתי מפתח נוסחה שהייתה הופכת אותכם לבני אדם, מפלצות שכמותכם אמרתי והתנחמתי בפרוסה שלישית מעוגת האגוזים הטעימה.




חשבתי שחזרתי לחיים הרגילים והשיגרתיים של מתווך, בית, עבודה, עבודה, עבודה, עבודה...




החיים כנראה חזקים מהכל, ומר אייזן חזק ממני בכל, לא יכולתי להתנתק, תודות ל-144 השיג את הטלפון בביתי ולעיתים בצאתי ממקלחת חיכתה לי מקלחת צוננים , "מה עוד לא מצאתה לי דירה"




אני לא חכם גדול, זה בטוח, אבל רק אדיוט כמוני בווידוי טיפשי יצהיר על חיבה ליקיצה בשעות הבוקר המוקדמות מאוד.




טלפון מצלצל, השעה חמש וחמש עשרה דקות בבוקר, אישתי מזנקת מהמיטה מה קרה, אני עוזב את העיתון ומקווה לטוב, "מתי אתה יודע אייך הים יפה הבוקר" הכל בסדר מר אייזן שאלתי, מה קרה, הרגעתי את אישתי וחבשתי את כובע הפסיכולוג, "רציתי להגיד לך שהחלטתי לשנות את הדרישות לגבי הדירה" אמר ופירט דרישות חדשות וקשות, במיוחד עבור אומלל כמוני.




אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל מה אגיד לכם, ממני עשו אחלה בצק, עירבבו אותי יופי, יופי, הפכתי לחלק מהג'ננה, אני צריך להוציא את הלחם מהתנור, יעני את הערמונים מהאש, יענו את מר אייזן מחיפה, אין לי כבר כח אני בתוך העיסה.




שינסתי מותניים חלאס אני אשיג לו דירה, הימים חלפו ואשקרה האייזן הזה חדר לי לתוך הקישקע, התחלתי לחבב אותו, נפגשנו עוד פעמיים, לא הפסקנו לדבר בטלפון, הרגשתי כמו פסיכולוג בגרוש, אבל אפילו גרוש אין בסיפור הזה, אצל עורכי דין זה קרוי פרו בונו אצל מתווכים סתם אהבל, אשקרה אהבל.




הסיכוי למצוא דירה מתאימה לדרישותיו נטולות התקציב, הוא בערך כמו למצוא מתווך אינטיליגנט, חבל"ז.




לפעמים החיים מפתיעים...

קיבלנו למשרד דירה התפורה בדיוק למידותיו ודרישותיו של האיש מהצפון, לא בערך, לא כמעט, אלא בדיוק, כל מילימטר בדירה לחש אייזן, איזה לחש,זעק, צעק...בינגו, והמחיר...בול.




בגרון ניחר ובחיוג אוטומטי הודעתי למי שהבוקר תיאר לי את הזריחה מביתו, תגיע דחוף לירושלים, הסופרמרקט יכול לחכות, תגיע דחוף.




השעה 5 אחה"צ דרור ואביו ביחד עם בעלי הדירה ואני מבקרים בהבטחה הגדולה.




האבא והבן מודעים לעובדה שהדירה לא פורסמה עדיין והם הראשונים לראותה.




מר אייזן אומר בהתרגשות כי הדירה מתאימה לו והוא רוצה לעבור בהקדם להתגורר עוד לפני החגים, דרור מצטרף לדעת אביו וכל שנותר להבנתי זה לסכם את הפרטים, אין כמעט פערים, המחיר מצויין ועומד בתקציב, הדירה תתפנה כמעט מיידית.




שמחתי, ראשית עבור הלקוח שהפך לחלק משגרת יומי וגם פרנסה, אחלה.




בשעה טובה סיכמנו את כל הפרטים, מחיר, פינויי, תנאי תשלום, הכל הולך חלק כמו לגלוש בסקייטים בירידה מהכרמל, לגלוש,לגלוש,עד שמגיעים למהמורה הראשונה.




מר אייזן מבקש מהמוכר כי בטרם יחתמו על החוזה המיוחל, יאפשר לו להציג את הדירה בפני אחיינו שהוא בנקאי ומבין גדול בדירות וחשוב לו לקבל את ברכתו.




הבנקאי הנדל"ניסט כנראה מהצד של דודה פאניה לא מתלהב להגיע ולחוות דעתו, בדחילו ורחימו מודיע כי יגיע בעוד 4 ימים...




אחרי 4 ימים ולאחר ההבטחה כי האחיין לא גורם קובע וכי "אנחנו רוכשים את הדירה בכל מיקרה" הסכים הבעלים להמתין ולהמנע מלהציג הדירה בפני רוכשים אחרים.




הרגע המאושר הגיע ועימו האחיין, אך אושר ופרצופו של הנ"ל שני דברים שונים, אדם חמור סבר ולא נעים.




קודם שעלינו לבניין חיפש ומצא כל פגם אפשרי בסביבה, בדירה זרק מבט חטוף ויצא במהירות ומבלי לאמר שלום לאיש.




האבא והבן הלכו אחרי הרוח עם הרבה קודש ואני נכרך אחריהם.




תראו אמר הוד תבונתו -"הדירה לא משהו, היא זקוקה להשקעה גדולה" אמר והסיט מבטו אלי "כמה הם דורשים עבורה"? עניתי,"הדירה לא שווה את המחיר הזה, הם לא יקבלו את זה בחיים, אף פראייר לא ישלם להם".




מר אייזן אמר לאחיינו כי הדירה היא בדיוק מה שהוא מחפש מזה זמן והמחיר מצויין, לדרישת דרור הסברתי מה רמות המחירים באזור ואת דעתי על בסיס הנתונים שביידי, כי הדירה נמכרת במחיר נמוך ממחיר השוק וקשה להשיג במחירה דירה העונה בדיוק על דרישתו של דודו.




האחיין פסק כי "כדאי לקנות את הדירה רק אם המוכר יוריד כ-30% מדרישתו אחרת אין עיסקה", אמר וביקש לדבר ביחידות עם בני משפחתו, נפרדתי לשלום והבנתי כי היועץ הפך לרועץ, כאב לי על האדם המבוגר שחלומו נמחק ע"י קשקשן הרוצה להצדיק את היותו "המומחה לנדל"ן".




בשעות הערב המאוחרות קיבלתי טלפון ממשפחת אייזן, ביקשו פגישה בהקדם, הגעתי לביתו של הבן, האייזנים ביקשו לבשר לי כי אימצו את דעתו של בן המשפחה, אמרתי את דעתי, ובקשתי לאחל להם הצלחה בהמשך, דרור התעקש לדבר עם המוכר חרף דעתי כי העניין מיותר, ולא מכובד להציע הצעה מבישה לאחר שסוכמהו תנאי מכירת הדירה והבטיחו לרוכשה.




העקשנות משתלמת דרור מדבר עם המוכר, אך לעיתים מבישה היא, טריקת טלפון בפניו של דרור.




נפרדתי מידידי מהחודשים האחרונים, לא לפני שאמרו לי בהסתמך על דעת היועץ "הוא עוד יחזור אלינו בתנאים שהצענו לו", אשרי המאמין.




שוחחתי טלפונית עם בעל הדירה, התנצלתי על ההתרחשות וסברתי כי יבקש להפסיק את שירותי, בעל הדירה השיב כי אינו תולה בי את האשם, הודיע כי אינו מעוניין בקשר מכל סוג שהוא עם האייזנים ושאל אם יש למשרד יוזמה נדל"ן לקוחות אחרים שיתאימו לדירה.




פחות משבוע ימים לאחר השאלה האחרונה ניתנה תשובה בדמות חוזה מכירה שנחתם לגבי דירה זו.




הדירה היתה קניה מצויינת והזוג הצעיר שרכש אותה עשה עיסקה טובה, עיסקה טובה גם למוכר וגם לקונים-win win .







אני מאחל למר אייזן ולרעייתו את כל הטוב שבעולם, גם חודש ימים לאחר המקרה ולאחר שהבינו כי טעו וביקשו את סליחתי, הבהרתי כי הסליחה לא צריכה להיות מהם אליי כי אם מהאחיין אליהם, אותו אחיין/יועץ, מכשיל רכישת הדירה, שהתאימה בדיוק לדרישתם וליכולתם.