12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה מאמר שאלות תשובות
מאת: ליאת רהב   שמור מאמר למועדפים

כתבת שאלות תשובות:

הפרעות קשב וריכוז וקשיי למידה הם מושגים שהושרשו בתרבות העידן המודרני והפכו למנת חלקם של הורים וילדים רבים, במטרה לעשות ולו מעט סדר בבלגן, אספנו מקבץ שאלות ותשובות נפוצות בתחום.

1.ש: מהי הפרעת קשב וריכוז ומי מאבחן הפרעה זו?
ת: הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: יכולת שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלוונטיים, הקשבה וציות להוראות, תשומת לב לפרטים, מוסחות גבוהה, קושי בארגון מטלות, דיבור מוגזם, שכחנות ואיבוד חפצים. אצל חלק מהילדים יופיעו אפיונים של היפראקטיביות בחוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכדומה.הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י נוירולוגים, פסיכיאטרים לילדים ונוער המומחים בתחום.

2.ש: האם ADHD נגרם מתפקוד לקוי של ההורים?
ת: כרגע אין ראיות משכנעות לכך שתסמונת ה ADHD עלולה לצמוח רק מגורמים חברתיים או שיטות גידול ילדים. יחד עם זאת, ניתן לומר כי סביבה לא הולמת או שאינה עונה לצרכיו של ילד הסובל מ ADHD יכולה להעצים את הסימפטומים ו / או ליצור סימפטומים נוספים נלווים שמקשים על התפקוד שלו.
רוב הגורמים המוכחים חלים בתחום הנוירוביולוגיה והגנטיקה. בין הגורמים הנוספים: סביבה- מחקרים מראים קשר אפשרי בין השימוש בסיגריות ובאלכוהול במהלך ההיריון לבין סיכון ל- ADHD אצל הילוד. גורם סביבתי נוסף שעלול להיות משויך לסיכון מוגבר ל- ADHD הוא רמה גבוהה של עופרת בגופם של ילדים בגיל טרום בית הספר. גורם נוסף מקורו בתזונה לקויה הגורמת לחוסר בברזל, צריכה מוגברת של סוכר, צבעי מאכל, חומרים משמרים ועוד.

3. ש: מהם הסימנים לקיום תסמונת ADHD ובמה היא שונה מ? ADD
ת: הפרעת קשב והתנהגות היפראקטיבית מוגדרות כהפרעה שבה מופיעים תסמינים של אימפולסיביות שאינה תואמת את גילו של הילד, חוסר ריכוז ולעיתים פעלתנות גופנית מוגזמת. הפרעה זו קשורה לעיתים גם לליקוי למידה ולחוסר במיומנות חברתית. צריך לעשות הבחנה בין הפרעת קשב המכונה ADD שבה קיימות בעיקר בעיות של קשב ללא היפראקטיביות, לבין ADHD שברוב המקרים מלווה גם בליקוי למידה.
התסמינים להפרעת היפראקטיביות הם: קושי לשבת בשקט, מצבי רוח משתנים, חוסר מנוחה,
טווח קשב נמוך, חוסר יכולת להתרכז, התפרצויות זעם תכופות, הפרעות בזיכרון, ליקויים בקואורדינציה ובמיומנויות המוטוריות, חוסר יכולת להשלים משימות המתאימות לגיל הילד.
אימפולסיביות, ליקוי בדיבור וליקוי למידה.

4. ש: מהי רגישות יתר?
ת: רגישות יתר היא הפרעה בעיבוד החושי, המכונה גם ליקוי באינטגרציה החושית. היא מתרחשת כאשר המוח מעבד באופן בלתי אפקטיבי מסרים חושיים המגיעים מגופו של הילד או מסביבתו. כתוצאה, הילד מתקשה להגיב בדרך "סתגלתנית" לתחושות יומיומיות, אשר אחרים מסתגלים אליהן לאחר זמן קצר. היא כוללת את חושי המגע, ריח, ראיה, שמיעה, טעם ואנרגטיות. אחד הסימפטומים של רגישות יתר במערכת החושית היא קשיי קשב וריכוז ומוסחות גבוהה, ואכן היא עלולה להשפיע על תפקודו של הילד ללא קשר לרמת האינטליגנציה או לרמת היכולות שלו. ההורים מכירים את הילד שלהם ויכולים לזהות סימפטומים נפוצים כגון: צורך לתלוש את תווית הבגד, סירוב לגזור ציפורניים, רגישות לרעשים חזקים, דריכות גבוהה, קושי במגע או במגע בלתי צפוי ועוד. במידה וקיימת סבירות לתופעה ניתן לבצע אבחנה מעמיקה יותר ולטפל בה, ויפה שעה אחת קודם.


5. ש: האם ללמוד לקרוא ולכתוב לפני כיתה א'?
ת: זה נהדר אם ילדים מזהים את האותיות והלימוד נעשה בדרך חווייתית שמשלבת חושים, דמיון, יצירה ורגש. לעומת זאת, בפועל אם אנו כופים עליהם לשבת וללמוד אותיות ומספרים באופן ליניארי בגיל 4-6, דבר שלא תואם את ההתפתחות הטבעית של המוח וגורמת להם לעומס (התפתחות ההמיספרה הלוגית מתרחשת בסביבות גיל 7(.

6. ש: איך אני כהורה יכול לדעת שהילד שלי מוכן לכיתה א'?
ת: במהלך גן חובה הגננות עוקבות אחר תפקודו של הילד במטרה לגבש דעה מוצקה בנושא, מדובר באנשי מקצוע אובייקטיבים, בעלי ניסיון ועל כן כדאי לסמוך עליהם. יחד עם זאת, מומלץ שלא לחכות לרגע האחרון, ילד צריך להיות בשל מבחינה רגשית, אף שהרבה ילדים עוברים שינוי מהיר מזמן ההחלטה לגבי מצבו עד המעבר לכיתה א' וגם במהלכה.הילד צריך להיות מוכן גם מבחינה מוטורית, מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה,תפקוד שרירי גלגל העין שקשורים בהמשך לקריאה וכתיבה, להתמצאות במרחב ולפעילות ספורטיבית וכן מבחינה חברתית- מסוגלות ליצור קשרים ולקיים יחסים הדדיים עם בני גילו.

7. ש: האם יש קשר בין מתח נפשי או פיזי לקשיים בקריאה וכתיבה?
ת: במצבי לחץ מתרחשת תופעה מעניינת ההופכת את המעקב אחרי הכיתוב על הדף לבלתי אפשרי. כתגובת רפלקס לתחושת הפחד נעות העיניים בצורה היקפית על מנת שתוכלנה לקלוט מהסביבה עד כמה שניתן את המידע המרבי האפשרי. הניסיון של העיניים לעבוד יחדיו ולעקוב אחרי הכיתוב על הדף מקשה עליהן מאוד. כשאנשים חיים במצבי לחץ מתמשך, עשויים שרירי העיניים החיצוניים שלהם להתחזק, להאריך את שרירי תוך העין ולהקשות עוד יותר על מעקב ועל מיקוד פוביאלי. נמצא שפעולה פשוטה של קריאה גורמת להם לכאב, יש להם בעיות בקריאה וכתוצאה מכך הם אינם רוצים לקרוא.

הכתבה נכתבה בעזרתה של מיכל שפר מיכאלי, מייסדת ומנכ"לית "עיגולים של שמחה", מרכז המתמחה בייעוץ, הכוונה, אבחון וטיפול בקשיי תפקוד ולמידה בקרב ילדים ומבוגרים.

לפרטים: "עיגולים של שמחה" , רח' רפאל איתן 14, פתח תקווה.
טל. 074-7015551, אתר הבית: www.igulim.co.il