12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: זכותו של נישום לקבל מידע מפקיד השומה עוד בשלב ההשגה
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

כידוע, פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ד.נ.ד אבן י-ם ואח' נ' מנהל מס ערך מוסף, הכריע הכרעה מבורכת במחלוקת ותיקה בעניין זכותו של נישום לקבל לידיו את המידע והנתונים והראיות שעמדו בפני פקיד השומה אשר החליט להוציא לו שומה לפי מיטב השפיטה, גם אם באיחור של עשור ומחצה.

בית המשפט העליון קבע כי זכותו של הנישום לקבלת מידע חלה כבר בשלב ההשגה. בכך חלפה לה מן העולם הלכת אל – דין שפורשה כשוללת זכות לעיון בכל חומר החקירה המצוי בידי רשויות מע"מ, אלא לאחר הגשת כתב אישום. על הלכת אל – דין, שהעניקה להוראות חוק המע"מ פירוש צר ודווקני, נמתחה ביקורת נוקבת הן בספרות והן בפסיקה מאוחרת, ועתה לאחר הלכת ד.נ.ד דומה שהיא איבדה באופן מלא את תוקפה. חשוב לציין כי על אף שהלכת אל – דין שללה זכות עיון בשלב ההשגה, הוטל על מנהל המע"מ שם לחשוף את מלוא החומר כבר בתחילת הליך ערעור בבית המשפט.

ביום 26.10.04 כבר ניתן פסק דין המיישם את הלכת ד.נ.ד, בעניין אוניברסיטת בן גוריון נ' פקיד השומה באר שבע (בית המשפט המחוזי באר שבע). בפסה"ד הולך כב' השופט נ' זלוציבר בקו אחיד עם גישת בית המשפט העליון לכללי פירוש חוקים בדרך של פרשנות תכליתית, במקרים בהם סבור בית המשפט כי תוצאת יישום החוק אינה צודקת.

בעניין אוניברסיטת בן גוריון הגישה הנישומה בקשה לגילוי מידע ומסמכים בטרם תגיש את נימוקי הערעור. פקיד השומה טען כי חובת הגילוי שנקבעה בהלכת ד.נ.ד חלה רק כשנמסרה גרסה של המערער לשאלות שבמחלוקת עוד בשלב ההשגה. לטענתו, מסירת החומר כבר בשלב ההשגה ובטרם תגיש הנישומה את נימוקי הערעור תאפשר לנישומה "לתפור" גרסה ולהציג בהשגה ולאחריה בערעור טיעון שיקרי התואם את חומר הראיות שבידי רשויות המס.

לשיטת פקיד השומה, הימצאות כל העובדות הרלוונטיות בידי הנישומה, למי שילמה כספים, באיזה מסגרת חוזית הם שולמו ומה ההתחייבות שנטלו היא ומקבלי הכספים בגין תשלומים אלה, נותנת משנה תוקף לטענותיו כי נערך "מסע דיג" ראייתי. טענה נוספת של פקיד השומה הייתה כי הגם שנערכו עם הנישומה ישיבות בשלב ההשגה, הרי שהם נערכו עם דרג שלא היה מוסמך לטפל בהשגה ואף בשל כך לדידו לא נמסרה גרסה "תקנית" מטעם המערערת. בדחותו טענותיו של פקיד השומה, העביר בית המשפט את המסר כי מוטב היה אילו פקיד השומה לא היה נתפס לטיעונים פורמליים דווקניים, כך לדוגמא, אם לטענת פקיד השומה עצמו מצוי כל המידע הרלוונטי בידי הנישומה, הרי שממילא הגילוי לא ישנה מהבחינה העובדתית.

למעשה, הטענות שהיו שגורות בפי פקיד השומה אינן טענות חדשות והן הועלו אף בפסה"ד בעניין ד.נ.ד הנ"ל. בית המשפט דחה מכל וכל את פירושו הלקוי של פקיד השומה להלכת ד.נ.ד והביע דעתו כי אף אילו נתקבלה עמדת פקיד השומה, הרי שבמצב בו הנישומה לא נתנה כל גרסה לשאלות השנויות במחלוקת, ספק אם התוצאה הייתה שלילית זכותה לגילוי מסמכים, לדעת בית המשפט העובדה שהנישום לא מסר "גרסה מוקדמת" הגם שיכלה להימסר, ובאה לעולם גרסה באיחור רק לאחר גילוי המסמכים, יכולה להיות לו לרועץ בשלב קבלת ההחלטות בדבר שאלות של מהימנות והמשקל לעניין הגרסאות שתועלנה, לכאורה רק לאחר קבלת גילוי המסמכים.

בית המשפט חזר וציין כי ההלכה עתה היא, כי חובת הגילוי קמה בשלב ההשגה, קל וחומר שכך הם פני הדברים בשלב הערעור בבית המשפט כנגד ההחלטה בהשגה. בציינו כי "אין מקום עתה עוד בטרם "יבשה הדיו, בה נכתב פסק דין זה... (הלכת ד.נ.ד תוספת שלי) לעוקפו או לסטות ממנו בטענות כפי שהועלו ע"י המשיב", חזר בית המשפט על דבריו הנוקבים של כב' השופט ברק בפסק הדין בעניין ד.נ.ד. בדבר חשיבותה ומעמדה הנעלה של זכות העיון, לפיהם זכותו של הנישום לעיין בחומר הראיות שנמצא בידי פקיד השומה היא זכות יסוד, ממושכלות היסוד של משטר דמוקרטי, היא עוגנה עלי ספר עם חקיקת חוק חופש המידע ויתרה מכך, היא חוזקה כזכות עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

בשל כך שהמיסוי הינו סמכות ייחודית הנתונה בידי המנהל הציבורי, המתירה לשלטון פגיעה בקניין הפרט ומקנה לו "סמכויות מרחיקות לכת של חקירה ואכיפה", יש בזכות העיון כדי לאזן את יחסי אי השוויון בין רשות המס לנישום, בנוסף יש בה כדי לאפשר שקיפות, בקרב ופיקוח על פעולות השלטון וחיזוק אימון הציבור במערכת.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]