חיפוש מאמרים

11728 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

חפש מאמרים המתחילים באות:    א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  כ  ל  מ  נ  ס  ע  פ  צ  ק  ר  ש  ת 

    עמוד הבית
»   הוסף מאמר חינם!
»   קישורי מידע
»   הוסף למועדפים
»   הפוך לדף הבית
»   צור קשר
»   פרסום באתר
»   מאמר מעניין בנושא:
גורמים אובייקטיבים המשפיעים על תוצאת בדיקת פוליגרף !





    קישורי טקסט (לפרטים)




קישור טקסט ממומן | לפרסום -לחץ כאן
עד 15% הנחה על השכרת רכב בחו"ל, מהחברות הגדולות בעולם, לחצו ל Rentingcar

הזמנת מלונות ביעדים האטרקטיבים ביותר ללא עמלות הזמנה!
מאמרים נוספים: עריכה לשונית תרגום דוקטורט עבודות אקדמיות

נושא המאמר: מהי עריכה לשונית? ב. התקנה: כתיב ופיסוק
מאת: אלי גיא   שמור מאמר למועדפים

מבוא

זהו השני בסדרת חמישה מאמרים, ובו אני מתמקד ברמה הבסיסית של העריכה: ענייני כתיב ופיסוק. לכאורה כל אדם משכיל ומיומן במידה סבירה אמור לדעת לכתוב בלי ’שגיאות’ כתיב ופיסוק. למעשה מצבו של כותב העברית ייחודי, בעיקר בגלל השינויים שהציעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ו בכללי הפיסוק ו"הכתיב המלא חסר הניקוד". המאמרים האחרים ספציפיים לשלבי העריכה: התקנה, מליטוש עד יסודית, שכתוב, עריכת תרגום

התקנה: כתיב ופיסוק

מפאת השינויים בכללי הכתיב המלא חסר הניקוד ובכללי הפיסוק שהאקדמיה ללשון עברית החליטה עליהם בשנת תשנ"ו, כיום רוב הטקסטיים המיועדים לאקדמיה, להוצאה לאור ולעיתונות מצריכים עריכה מקצועית. באותה שנה פרסמה האקדמיה חוברת מיוחדת בסדרה "לשוננו לעם" ובה הוגדרו עקרונות חדשים לשימוש ב"כתיב מלא חסר ניקוד". כמו כן הוגדרו עקרונות חדשים לפיסוק, שעיקרם המלצה להמעיט ככל האפשר בפיסוק והנחיות מדויקות לשימוש בסימני הפיסוק. ההיגיון שבשיטה הוא שמטבעה העברית, להבדיל משפות אירופה, ניתנת לקריאה רהוטה גם עם סימני פיסוק מעטים.

כתיב

בענייני כתיב פורסמה רשימה מדויקת של כללי "הכתיב המלא חסר הניקוד", ובה דברים שלא כל אדם מן השורה יכול לנחש. בלי להכביר פרטים, די להתבונן בכתיב של המילים האלה בשביל להבין שכמעט מן הנמנע שמי שאינו לומד את התחום בעיון, לא ידע את פשר הבחירות הללו, או לפחות חלקן:

תיאור השיטה כרוך בעניינים תאורטיים;
בגרמניה ובאוסטרייה דוברים גרמנית;
הבעיה הייתה באפייה של בעלת המאפייה;
בחברה תקינה צורכי הציבור קודמים לצרכים של המנהיגים;
פרטי ההסכם רשומים בקובצי המערכת;
יש הבדלים יסודיים בהייררכייה של הסמכויות במונרכייה ובדמוקרטיה.
הלוא עדיף לא להקשיב לכל עצותיו של היודע-כול המגוחך הזה?
האומנם נכון שמקומה של המילה "אמנם" הוא בתחילת המשפט?

להבנת העיקרון יש ללמוד כמה כללי תעתוק, שכמה מהם אינם מסוג הדברים שכותב מן השורה מתמצא בהם, ואחדים אף מעוררים מחלוקת בקרב עורכים מקצועיים. למשל לא כל כותב מיומן בהבחנה בין קמץ קטן שמקורו בצורת היסוד של המילה (דוגמת אנייה) ובין כזה שהוא תולדה של קיצור תנועה, למשל בגין התרחקות הטעם (דוגמת כותלי [הבית]). כך נכון גם להבחנה בין העיצור יו"ד שבין עיצורים לעיצור יו"ד הסמוך לאם קריאה (ולעניין זה צריך למשל לדעת שה"א עם מפיק היא עיצורית). כלל נוסף קובע שאם המקור של המילה הוא בהברת eu היוונית, היא תתועתק כך: אירופה, איקליפטוס, ניטרלי, נירוטי, ניטרון. ואולי המוזר ביותר הוא כלל מסובך למדיי, שעל פיו צריך להבחין בין מילים דוגמת אינטגרציה וקומוניקציה (יו"ד אחת לפני הה"א) ובין מילים דוגמת אנרכייה ואינטלגינצייה (שתי יו"דין לפני הה"א) (ובדומה להן אפילו אוסטרייה ואנגלייה). כלל כזה הוא דוגמה טובה לבקיאות מפרכת למי שאינו עוסק בתחום.

מערך החידושים הזה יצר טלטלה רצינית לא רק לכותב מן השורה, אלא גם לכותבי טקסטים תקניים בעברית, כיוון שעקרונות וכללים מחייבים שהיו נהוגים עשרות שנים שונו לפתע. עורכים ומתרגמים עתירי ניסיון נאלצו ללמוד שיטה חדשה. בתהליך זה יש קושי כפול, לא רק מפני שבמצב כזה כל אדם בעל ניסיון מקצועי ארוך נדרש למחוק מהלקסיקון שלו כללים שבהם השתמש שנים רבות, אלא גם מפני שהעניין לא רק טכני, אלא גם אסתטי, אפילו אידאולוגי. למי שרגיל לכתוב: "אמא כעסה מאד על דני, ואמרה לו: לעולם אל תדבר אלי במלים כאלה!" צורם לעין, ממש נראה מכוער, לכתוב: "אימא כעסה מאוד על דני ואמרה לו: לעולם אל תדבר אליי במילים כאלה!"

מתוך כך עולה עניין ספציפי לנסיבות הקובעות את יעד הטקסט. האקדמיה אינה משטרת השפה, ולכן איש אינו מחויב לנהוג לפי כלליה והמלצותיה. סמכותם של הכותב והעורך להחליט על כללים מיוחדים לטקסט שונה בנסיבות שונות. מי שמגיש תזה או דיסרטציה יכול להחליט על עקרונות הכתיב האהובים עליו בעצמו, ובוודאי אם הוא בוחר את בחירותיו מתוך ידיעה מושכלת. לא כך כשמגישים טקסט להוצאת ספרים או למערכת עיתון, שכן למו"לים יש מערכות כללים פנימיות שלהם. אלו רשומות לפעמים ברשימות ארוכות של "עשה ואל תעשה" הנהוגות אצל אותו מו"ל. לדוגמה, יש מו"לים המקבלים את רוב כללי הכתיב האקדמיה, אבל ברשימת היוצאים מן הכלל שלו הם יעדיפו, למשל, עוצמה ולא עצמה, אמיתי ולא אמתי, אידיאלי ותיאורטי ולא אידאלי ותאורטי, מדי ולא מדיי, ואוסטריה ולא אוסטרייה.

פיסוק

רבים סבורים שהפיסוק הוא במידה רבה עניין אינטואיטיבי: מטילים סימני פיסוק ’לפי שמיעה’. ואכן כך המצב בכתיבה אישית. ואולם בכתיבה לציבור רחב יותר, ולמשל לאקדמיה, להוצאה לאור ולעיתונות, עדיף לנהוג לפי המוסכמות, וכיום לכותב בלתי-מקצועי (בתחום הכתיבה) לא פשוט לנחש את ’המוסכמות’. לכן השימוש בפיסוק אינו עניין מובן מאליו כפי שאולי נדמה על פני השטח, ולעניין זה בולט שכיום אפילו ידיעה טובה של שימוש בפסיקים היא עניין להשתלמות מקצועית, קל וחומר הבחירות המורכבות יותר בסימנים דוגמת קווים מפרידים, סוגריים ואחרים. לעניין הפיסוק נוגעות שני המלצות חשובות שיש בהן שינוי מובהק של כללים ישנים. האחת היא השינוי בעקרון השימוש בפסיקים, והשנייה -- במקפים.

פסיקים

אשר לפסיקים, לא כל הכותבים מתמצאים בחלק מהמונחים ששימשו בכללי האקדמיה. למשל ההבחנות בין משפטים מחוברים מסוגים שונים, בין פסוקיות קצרות לארוכות, בין פסוקיות שבראש משפט לפסוקיות שבהמשכו, בין פסוקית לוואי (זיקה) מצמצמת לבלתי-מצמצמת ועוד. ביטולו של הכלל הפשוט-יחסית שהיה נהוג בעבר, המחייב הפרדת כל הפסוקיות בפסיקים, יצר אי-בהירות רבה בסוגיית נחיצותם של הפסיקים. כך נכון גם לוויתור על הפרדה בפסיקים של הסגרים ושל תמורות, שבעבר יושמה בכל מקרה והיום היא נתונה לשיקול דעת. לדוגמה, בעבר היה מקובל לפסק את המשפט הבא כך: "הוא התרומם בקושי, ונוכח עד מהרה לדעת, כי הרים אלה שהוא מצוי בהם שונים תכלית השינוי מישימון הסלעים הקודם" (מיכאל אנדה, הסיפור שאיננו נגמר, תרגמה חוה פלץ, הוצאת לדורי ללא תאריך). היום היינו מוותרים על שני הפסיקים הללו.

מקפים

עוד המלצה חשובה הייתה לוותר על מקפים במקומות רבים שבעבר נהגו להשתמש בהם, ובייחוד בסמיכויות. דוגמה: "תחנת-המשטרה היתה בניין עגול ואדום כמו משרד-דואר ויקטוריאני וכל-כולה חדר-תורנות קטן ושני תאי-מעצר אפלים ומיוזעים, חנוקים ונוראים בליל-הקיץ ההוא" (לורנס דארל, בלשאצר, תרגם אהרון אמיר, כתר 1988). כיום נוותר על חמישה מהמקפים האלה, ואולי על כולם (אבל היינו מטילים פסיק לפני "וכל-כולה").

עם זאת, למקפים יועד חד-משמעית תפקיד חשוב אחד: לחבר מיליות תחיליות ומוספיות בצירופים כגון תת-רמה, חד-צדדי, מדינת-על, פעילות-יתר וכדומה. כמו כן מוצע להשתמש במקפים לצמדי מילים דוגמת לאט-לאט. כמובן, כמו ברוב העניינים הללו, יש מקרים של שיקול דעת, ולמשל יש הממקפים את הביטוי "אי-אפשר" ויש שאינם ממקפים אותו (שכן המילה "אי" ב"אי אפשר" אינה באותה פונקצייה כמו המילה "אי" ב"אי-סדר", שאז ממקפים ללא ויכוח), או בצירופים דוגמת "בלתי-נגיש" או "שתים-עשרה".

סיכום

מכל זה נובע שאפילו ברמת פני השטח הבסיסית, כלומר הכתיב והפיסוק, נחוצה מיומנות רבה ליצירת טקסט תקני למהדרין. את המיומנות הזאת קשה לדרוש מכותב שלא התמחה בעריכה או ממתרגם העובד בשביל לקוחות רבים, ושאפילו אם הצליח לסגל לעצמו את הכללים החדשים של האקדמיה אין בכך די בשביל צורכי הקליינט הספציפי. זה מסוג הדברים שהוא יכול להשאיר לעורך שלמד על בוריין את הנחיות המו"ל. קל וחומר כשעוברים לרמות העמוקות יותר של העריכה, ולמשל סדרי מילים במשפט, ועוד יותר מזה – עריכת תוכן ושכתוב של מבנה הטיעון.


eliguy.googlepages.com


מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אלי גיא שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".

צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.

הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.

בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.

 

 






 

 להשכיר רכב

 הזמנת מלון בחו"ל

 הזמנת מלון בישראל

 אתר איי יוון

 מדריך איטליה

 מלונות בניו יורק

 מדריך לאס וגאס

 המלצות על נופש

 המלצות על פריז

נדל"ן ביוון


 
 
 

 

איי יוון | אתונה |  עסקים למכירה | גרפולוגיה משפטית | כרתים | איטליה | הזמנת מלון | מטבחי יוקרה | חבל זגוריה | זמן טיסה |  הזמנת טיסה | השכרת רכב בחו"ל

 



ארטיקל מאמרים 2015 - 2006  clickgoseo@gmail.com מנוע חיפוש מאמרים ארטיקל, כבר בן 8 שנים!

After almost a year of wearing a Rolex Submariner rolex replica uk 114060 watch, I've come to at least one conclusion - this is a darn tough timepiece to beat. To own a Rolex watch for many replica watches sale people is an aspiration. The power of the Swiss company is that it has created a demand for the name, in many ways, more so than the products they produce. People often come to me and rolex replica say, "Ariel, I want a Rolex." I usually respond with, "OK, what Rolex do you want?" The answer is, "I don't know, that is why I need your rolex replica help, I need you to help me choose one." The message there is that Rolex is a company whose image in many ways is louder than its products. But at aBlogtoWatch, product is everything. The good news is that when it comes to product, Rolex watches rolex replica sale rarely let you down. If anyone asks me why Rolex is such a successful brand I often point out that "their products are actually really good."