12308 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: תעתועי שטר המטען
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]


כידוע, המתכונת המקובלת לביצוע עיסקת מכר בינלאומית היא באמצעות פתיחת או הנפקת מכתבי אשראי דוקומנטרי לפיהם הבנק מטעם הרוכש ( "הבנק המממן") מתחייב לשלם את מחיר העיסקה תמורת הצגה בפניו של שטר המטען המקורי ומסמכים אחרים המעידים, בין היתר, על מסירת המטען למוביל. הבנק המממן, שלכאורה אינו צד לעיסקה שבין המוכר לרוכש, מובטח למעשה באמצעות שטר המטען אשר נערך בין המוכר למוביל אשר קובעים ביניהם כי הנשגר לפי שטר המטען הוא הבנק המממן. בדרך כלל, לאחר מסירת הטובין לידי הקונה פונה אל הבנק המממן לקבלת התשלום ורק בשלב זה מקבל הבנק המממן את שטר המטען לידיו.

הכרעת בית המשפט בסינגפור בעניין UCO BANK V GOLDEN SHORE שניתנה לאחרונה, תרמה נידבך נוסף להבהרת חובתו ואחריותו של המוביל בעיסקת מכר בינלאומית כלפי הבנק המממן והיקף ההגנה הניתנת לבנק שכזה, כדלקמן:

המשלח, מכר לרוכש (חברה סינגפורית), מטען של בולי עץ אשר הובל בהובלה ימית ממלזיה להודו. המטען הועבר בארבעה משלוחים. בהתאם, ערך המוביל הימי ארבעה שטרי מטען. הנשגר בשטרי המטען היה בנק סינגפורי אשר מימן את העיסקה עבור הרוכש באמצעות שלושה מכתבי אשראי דוקומנטרי (להלן: "הבנק המממן"). "הצד ליידוע" ("NOTIFYING PARTY”( (הוא הגורם שיש לדווח לו על הגעת המטען ליעדו אולם אין הוא מחזיק בזכויות במטען) היו הבנק המממן וכן הרוכש. סכום העיסקה היה סך של 556,514$.

באופן בלתי ברור עלה בידי הרוכש להסדיר עם המוביל החלפה של שטרי המטען המקוריים כדלקמן: במקום ארבעת שטרי המטען המקוריים ערך המוביל שטרי מטען חלופיים לפיהם הרוכש הוא משלח המטען והנשגרים הם גורמים אחרים שאינם קשורים לעסקה המקורית. המוביל לא קיבל לידיו את שטרי המטען המקוריים אולם הובטח לו על ידי הרוכש כי הללו ימסרו על ידו בעתיד. בינתיים, עד למסירת שטרי המטען המקוריים, סיפק הרוכש בידי המוביל כתב שיפוי והתחייבות. על סמך שטרי המטען החלופיים נמסר המטען לאותם גורמים שונים וזאת בניגוד להוראות שטרי המטען המקוריים שכאמור נערכו לטובת הבנק המממן כנשגר.

בינתיים, המוכר – המשלח (המקורי), מימש במימוש מוקדם את התשלום המגיע לו בגין העיסקה: המוכר מכר לידי בנק בהונג קונג את שטרי המטען המקוריים שהיו ברשותו וכן את יתר המסמכים הרלוונטיים לקבלת התשלום לפי מכתבי האשראי וקיבל ממנו את התשלום – 556,514$ (בניכוי עמלה ששולמה לבנק מהונג קונג). הבנק מהונג קונג פנה מצדו לבנק המממן הציג בפניו את שטרי המטען המקוריים ויתר המסמכים שקיבל מהמוכר, ובהתאם קיבל לידיו מידי הבנק המממן את סכום העיסקה – 556,514$ . סכום זה נותר בידי הבנק מהונג קונג בהתאם לסיכום בינו לבין המוכר.

כך יצא, שהבנק המממן שפתח את מכתבי האשראי והיה אמור להיות מובטח כנשגר לפי שטרי המטען המקוריים, החזיק בידיו בטוחה השווה לכאורה לאפס מכיוון שהמטען נמסר כאמור לאחרים - לפי שטרי המטען החלופיים. מנגד, הבנק המממן היה מחויב לבצע את התשלום לפי מכתבי האשראי שהנפיק שכן הוצגו לו שטרי המטען המקוריים ומסמכים רלוונטיים אחרים האמורים במכתבי האשראי ובאלו לא היה כל דופי. כך, שכלפי מציג המסמכים – הבנק מהונג קונג, לא הייתה לבנק המממן ברירה אחרת.

לפיכך, תבע הבנק המממן את המוביל לפיצוי בסך של 556,514$ אותו נאלץ לשלם לפי כתבי האשראי. הבנק עשה כן מכוח שטרי המטען המקוריים שנמסרו לו על ידי הבנק מהונג קונג (אל מול ביצוע התשלום) ומכיוון שהמוביל לא קיים את חובתו לפי שטרי המטען המקוריים – למסור את המטען לנשגר הנקוב שהוא הבנק המממן. הבנק המממן הסתמך בתביעתו על "חוק שטרי המטען" ("BILLS OF LADING ACT”( הקובע, בין היתר, כי "אדם הנהייה המחזיק החוקי של שטר המטען מקבל לידיו גם את כל זכויות התביעה לפי חוזה ההובלה הימי ממש כשם שהוא היה צד לחוזה"; וכי המחזיק החוקי של שטר מטען הוא הנשגר המקבל את שטר המטען לחזקתו או אדם שמקבל את שטר המטען לחזקתו מכוח הסבה של שטר המטען.

יצוין, כי הוראות חוק זה מקבילות לסעיף 3 (8) לחוק הישראלי – פקודת הובלת טובין בים אשר קובע כי : "רואים את מי שהמטען נשגר אליו (להלן- הנשגר), ואת מי ששטר המטען הוסב אליו כדין (להלן- הנסב), לפי הענין, כצד לשטר המטען, אשר ככזה הוא זכאי לכל הזכויות הנובעות מן העסקה שבשלה נעשה השטר".

המוביל טען להגנתו כדלקמן: מכיוון שהמוכר לא הסב את שטרי המטען המקוריים לטובת הבנק מהונג קונג אלא אך מסר אותם פיזית, יוצא שהבנק מהונג קונג לא קיבל זכויות מכוח שטרי המטען ולפיכך לא יכל להעניק לבנק המממן זכויות שכאלה. לכן, מסירת שטרי המטען (להבדיל מהסבה) לידי הבנק מהונג קונג וכן המסירה הלאה לידי הבנק המממן (אל מול ביצוע התשלום כאמור), לא העניקו בידי הבנק המממן דבר וחצי דבר בכל הקשור להעברת זכויות מכוח שטר המטען, אשר כאמור נערך בין המוכר לבין המוביל.

עוד טען המוביל, כי על מנת שהנשגר יהנה מזכויות שטר המטען כפי שנקבע ב"חוק שטרי המטען", עליו לקבל את שטר המטען ישירות מהמשלח (המוכר) ואילו במקרה זה שטרי המטען הועברו דרך צד שלישי למעשה כך שאין כל ערך להעברת שטרי המטען שבוצעה.

טענת המוביל התקבלה על ידי הערכאה הראשונה. נקבע כי ככלל הנשגר בשטר המטען אינו צד לחוזה ההובלה כך שאין בציון שמו כנשגר בכדי להעניק לו כל זכות לפי שטר המטען. מאחר והבנק מהונג קונג לא פעל מטעם המשלח ולא מסר את שטרי המטען לבנק הסינגפורי כנציג המשלח אלא קיבל את התשלום לפי מכתב האשראי לידיו ולא עבור המוכר, היה צורך לבצע הסבה של שטר המטען שהועבר מיד ליד. בהעדר הסבה כאמור אין לבנק המממן זכויות לפיו.

החלטה זו נהפכה על ידי ערכאת הערעור.

נקבע כי לשון החוק היא ברורה. אם הנשגר מקבל לחזקתו את שטרי המטען בתום לב הוא המחזיק לפי דין של שטר המטען. אין כל הצדקה לקרוא לתוך לשון החוק הברורה תנאי לפיו המסירה לנשגר צריכה להתבצע ישירות מהמשלח לנשגר, כפי שטוען המוביל ואין צורך לחפש משמעויות נסתרות למונח "נהיה מחזיק".

התכלית של החוק היא לעודד מסחר בינלאומי המבוצע באמצעות עסקאות אשראי דוקומנטרי ושטרי מטען, ולפשט את יכולת האכיפה של צדדים שלישיים כלפי המוביל. מטבע הדברים, המחזיק הראשון בשטר המטען הוא המשלח (המוכר) וכאשר הנשגר נהיה המחזיק של שטר המטען הוא מקבל את זכויות התביעה לפיו. אין כל צורך וטעם להתייחס לאופן בו הנשגר קיבל את שטר המטען לחזקתו כל עוד הדבר נעשה באופן חוקי ובתום לב.

מכיוון שהבנק המממן הוא המחזיק בפועל בשטרי המטען והוא הנשגר הנקוב בהם והוא קיבל אותם לחזקתו בתום לב מכוח מהלך מסחרי רגיל, הרי שהוא בעל זכות התביעה לפיהם. המשמעות של קבלת טענות המוביל היא שחרור המוביל מהאחריות המוטלת עליו כמי ששחרר את המטען מבלי ששטרי המטען המקוריים הוצגו בפניו, ואין לקבל זאת. המוביל הימי חויב לפצות את הבנק המממן.

הדין הישראלי (למשל ע"א 6260/97 פולסקה מורסקה ואח' נגד בנק נשיונל ואח') (להלן: "פולסקה") מכיר בכך שבמסגרת עיסקת אשראי דוקומנטרי הבנק הממן המחזיק בשטר המטען מבטיח בכך את חובותיו של הלווה כלפיו. התחייבותו של המוביל היא להוביל את המטען לנמל היעד ולמסור את הטובין רק למי שיציג לו את שטרי המטען. כל עוד המוביל אינו ממלא את חובתו זו ממשיכים שטרי המטען לעמוד בתוקף כלפיו. בנק המממן עסקה מסחרית של הובלת מטענים דרך הים יכול לסמוך על ההתחייבות המופיעה בשטרי המטען שנמסרו לחזקתו והוא אף אינו נדרש לחקור בפרטי העיסקה ובגורל המטענים.

במקרה פולסקה הבנק המממן נכנס לתמונה כמממן מחדש ("REFINANCING") למעשה לאחר ביצוע ההובלה בפועל ולאחר שהמטען נפרק, יצא את הנמל והגיע לידי חברת רם שבשליטת רובי אסא ושם נעלם. כך יצא שבעת ששטרי המטען הוסבו לידי הבנק המממן (במימון מחדש) "המטען" האמור בשטרי המטען לא היה קיים. גם במקרה זה עדיין חויב המוביל הימי כלפי אוחז השטר וזאת מכוח החבות המוטלת עליו לפי שטר המטען – שלא למסור את המטען לאחר.

יצוין שבמקרה פולסקה, שטרי המטען נערכו "על החלק" ("TO ORDER") ולא לפקודת נשגר ספציפי, כך שדי היה במסירה פיזית של שטר המטען לידי הבנק המממן על מנת להסב אותו לטובתו ולהקנות לידיו זכויות מכוחו. הסיטואציה שנדונה בסינגפור היתה שונה: שם ננקב בשטרי המטען נשגר ספיציפי ולא היה די באחיזה גרידא בשטר המטען על מנת לקבל זכויות מכוחו.

הדין הישראלי הכללי מכיר בחוזה הנערך לטובת "צד שלישי" ובמעמדו של שטר מטען כראיה לחוזה ההובלה או כחוזה ההובלה עצמו. בהתאם, נקבע במפורש בפקודת הובלת טובין בים כי הנשגר לפי שטר המטען הוא עצמו "צד לשטר המטען" וזכאי לכל הזכויות הנובעות מהעיסקה. מן הסתם, ובמיוחד לאור החלטת בית המשפט בסינגפור, בסיטואציה בה משלח ומוביל עורכים שטר מטען לפקודת בנק מממן (הרשום כנשגר ספציפי) ייחשב הבנק המממן כמובטח מכוח שטר המטען, ללא קשר לאופן בו הגיע שטר המטען לידיו בפועל ובלבד שהמדובר במהלך העסקים הרגיל.

על המוביל ועל סוכני המוביל, להיזהר אפוא ולוודא היטב כי פקודת מסירת המטען נערכת אל מול שטר המטען המקורי ובהתאם להוראות שטר המטען. סטייה מכך משמעותה חשיפה לתביעותיהם של אחרים גם לאחר פריקת המטען ומסירתו.


(המטען, גיליון 18, 15.12.05)



רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]