12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: סנטוריני SANTORINI THIRA XBYURHBH
מאת: -   שמור מאמר למועדפים

האי ששינה את ההיסטוריה סנטוריני, אחד מאיי יוון המרהיבים ביותר, הוא גם הר געש, שעדיין לא אמר את המילה האחרונה. הדס ניב מספרת על ההתפרצות הגעשית שהכחידה תרבויות ושינתה את פני הטבעכתבה וצילמה: הדס ניב כתבות נוספות

סנטוריני הוא אחד האיים הקטנים והיפים ביותר בים התיכון. אי בלתי צפוי, שזרע מוות וגם נתן חיים לדורות רבים. כיום הוא אטרקטיבי מאוד לתיירים, ואין ספינת טיולים המשייטת במזרח הים התיכון שלא נכנסת אל לועו העצום מלווה בקריאות ההתפעלות של נוסעיה. אין אדם שחווה את סנטוריני ולא הוקסם מהיופי של המקום. אך האי עוד לא אמר את מילתו האחרונה, ואם נלמד מההיסטוריה הרי שבכוחו להשפיע על עתיד האזור השפעה רבה.

פצצת זמן מתקתקת
סנטוריני, או בשמו העתיק תירה, הוא הדרומי ביותר בקבוצת האיים הקיקלאדיים השייכים ליוון. הוא איננו אי גירני כמו מרבית איי הים התיכון, אלא הר געש המתרומם מקרקעית הים. האי הופיע לראשונה לפני כמיליון שנה והתפרצויות געשיות הקנו לו את צורת החרוט. רובו נמצא מתחת לפני המים ורק חלק מלועו השבור מתרומם מעל פני הים עד לגובה של 567 מטרים.

לסנטוריני יש היסטוריה של התפרצויות געשיות עזות שניכרת בכל מקום: במצוקי הלבה התלולים שבתוכם משולבות שכבות צבעוניות של סלע וולקני, בנזקי רעידות האדמה בבתים ובכבישים, בשרידים הקבורים תחת שכבות וולקניות ובלוע המרהיב, שבמרכזו שני איים קטנים וצעירים עטורי סלעי בזלת שחורים ולידם מעיינות חמים. סנטוריני רדום, אך הוא עלול להתעורר, ולפלוט לבה רותחת בכל רגע.

בערך בשנת 1450 לפנה"ס התפרץ ההר בהתפרצות שנחשבת לגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית (בתקופה שאנשים כבר ידעו לכתוב ולתעד). מאגמה וסלעים נזרקו לכל עבר, האי קרס והתמוטט פנימה והים הציף את לועו. ההתפרצות, התמוטטות האי, החום ושינויי האקלים שינו את פני העולם והביאו לעידן חדש במרחב. תרבויות שהתקיימו באותה תקופה התמוטטו כי הכלכלה קרסה, המסחר פסק, מלכים הורדו מכיסאם ונוצר כאוס אדיר. התפרצויות נוספות שהתרחשו במאות השנים הבאות שינו עוד את צורתו של האי, הרגו ועיוורו אנשים רבים.

ב-197 לפני הספירה הופיע בלוע המוצף האיון המכונה פאליאה קאמני, "הלוע העתיק", והתפרצות לבה ב-1707 הביאה ליצירתו של ניאה קאמני, "הלוע החדש", בסמוך לו. כיום יש לאי צורת חרמש עם חלק נוסף ממול - תארסיה - ושני איונים במרכז. האירוע האחרון התרחש בשנת 1956 אז זעזעה רעידת אדמה את האי, וגרמה למותם של אלפים. מאז הפעילות הגעשית מאופקת למדי ורעידות אדמה, שרובן אינן מורגשות, הן עניין שגרתי.


אין בכפר אויה חול לבן ורך אך ניתן ללכת מהנמל הקטן שלמרגלות הכפר אל בינות סלעי הבזלת, להשתזף עליהם או לקפוץ מהם לים
היעלמות התרבות המינואית
ההתפרצות האדירה של סנטוריני הכחידה את התרבות המינואית, אחת התרבויות המופלאות שקמו באלף השלישי והשני לפני הספירה, שמרכזה היה בכרתים. בני התרבות המינואית הגיעו לסנטוריני בשנת 3000 לפני הספירה לערך, ניהלו חיים שלווים והגיעו לרמה תרבותית מפותחת ביותר. בעוד התרבויות האחרות המפותחות הן תרבויות יבשתיות, המינואים ידעו לנצל היטב את הים ולהתגורר באיים, דבר שהביא לחיים ללא מלחמות, ולערים ללא חומות. את הישגיהם המסחריים והצלחתם בתחומי החקלאות והדיג הם תרגמו לתרבות פנאי עשירה שכללה בניית ארמונות ובתים בעלי קומות בערים יפות עם רחובות מרוצפים, ויצירת כלים מעוטרים, פריטי צורפות, תכשיטים וציורי קיר.

המינואים היו מי שספגו את המכה הכבדה ביותר כתוצאה מההתפרצות הגעשית. רבים מהם נספו כתוצאה מהלבה, מקריסת האי, מהחום ומהחנק. הערים המינואיות נהרסו, מקורות המים זוהמו, הגידולים לא צלחו והבהמות מתו. את החולשה הזו ניצלו המיקנים שהגיעו מהפלופונז (חצי האי שבדרום יוון), היכו באלה ששרדו והתיישבו בארצם של המינואים. קץ טרגי לתרבות מדהימה כל כך.

העיר המינואית אקרוטירי היא כיום אתר משוחזר, המאפשר להתרשם מגודלם של הבתים ומהרחובות המרוצפים. העתקים מציורי הקיר שהיו בעיר מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי בפירה, הבירה. הציורים המקוריים נמצאים במוזיאון הארכיאולוגי באתונה.

סנטוריני המשיך להיות חלק מתרבויות ששלטו באזור בהמשך ההיסטוריה, ששרידי כמה מהן עדיין ניכרים. הרומים ידעו לנצל היטב את הים כדי לקשר בין חלקי האימפריה העצומה שלהם. מסיבה זו הם הקימו בסנטוריני עיר המכונה תירה העתיקה בקצה שלוחה מהגבוהות ביותר באי. ניתן לבקר באתר כיום, אם כי גם כאן יש ליוונים עוד הרבה עבודת חפירה. שרידי העיר מרשימים - קרדו, תיאטרון, בתים ורחובות. העיר בנויה גבוה מאוד ומרוחקת מהים, למרות שבתקופה זו שלטה האימפריה הרומית בים התיכון, בחופיו ובאיים שלו. את הסחורות, החיילים או האנשים צריך היה להעלות למעלה אל העיר, משימה לא קלה כלל וכלל. גם היום לא קל להגיע אל תירה העתיקה, וניתן לעשות זאת ברכיבה על גבי חמורים או בנסיעה בשביל מתפתל על גבי טוסטוס.


בלועו המרהיב של סנטוריני משייטות סירות ואוניות וכפרים לבנים, שלווים, בנויים על צלעותיו התלולות
טבע פראי ומודרניות מפנקת
הוונציאנים, ששלטו במזרח הים התיכון בין המאה התשיעית למאה ה-14, הקימו בסנטוריני את סקארוס, מצודה בראש סלע מרשים הצופה אל הלוע. אל המצודה ניתן לעלות בשביל צר מהכפר אימרוביגלי. לא נותר ממנה הרבה אבל הנוף שווה את המאמץ.

בתחילת המאה ה-18 התיישבו נזירים בנקודה הגבוהה ביותר באי ובנו שם את מנזר פרופיטס איליאס. המנזר סגור רוב הזמן אבל מהנקודה בה הוא נמצא נשקף נוף נהדר. מכיוון שמדובר בנקודה הגבוהה ביותר באי הוקמו בסביבת המנזר אנטנות של ממסר ותקשורת, מה שהופך את המראה לביזארי משהו.

במהלך ההיסטוריה שלו סבל האי סנטוריני מעליות וממורדות, אבל תקופת השגשוג המשמעותית שלו אחרי התקופה המינואית היא כיום, ב-30-20 השנים האחרונות. בפרק זמן זה הפך את האי לאתר תיירות יפהפה. טיול במקום משלב בין הפראי למפנק: בתי מלון וצימרים עם ג'אקוזי הצופה אל הנוף המרשים, אופנועים וטוסטוסים להשכרה בהם אפשר לנסוע בקצב המקום (30-20 קמ"ש) ולהכיר את שבילי האי וכפריו, ים רגוע, בריכות שחיה קטנות או גדולות ואנשים מסבירי פנים, שמשדרים שלווה ונינוחות.

אחת האטרקציות התיירותיות המרשימות ביותר היא השיט לניאה קאמני. הסירה עוגנת לחופו של הלוע העטור בזלת שחורה וצעירה, ואפשר לטפס אליו ולחוש בריח הגופרית ובאדי החום. שום דבר לא גדל במקום, הקרקע זוכרת עדיין את החום ואת החריכה. הסירה ממשיכה בשיט אל פאליאה קאמני. ירידה בסולם חבלים אל המים ושחייה קצרה ומרעננת תביא אותנו אל בוץ חם שנוצר כתוצאה ממעיינות חמים על קו החוף - עוד עדות לפעילות טקטונית. מכאן ממשיכים לתארסיה - החלק הנפרד מצורת הסהר של האי. החרוצים עולים ברגל, הסקרנים העייפים יבחרו בחמור לעלות בעזרתו לכפר שלמעלה, והסתלבטנים ירחצו בים ויאכלו ארוחת צהרים במסעדות שלמטה. סופו של השיט בקצה הצפוני של סנטוריני, בכפר אויה. גם כאן מגיעים לנמל קטן, שממנו ניתן לעלות אל הכפר על גבי חמורים או לטפס ברגל. בשנים עברו היווה הכפר מוקד משיכה לאמנים ולאנשי רוח, ולמי שסתם רצה להתבודד. היום הוא פופולארי מאוד בזכות הגלריות שבסמטאותיו, דבר שלא גורע מיופיו.


הכפר הציורי אויה, בקצה האי, נראה כתלוי על מצוקו של הלוע. בסמטאותיו המתפתלות שוכנות גלריות וחנויות של אומנים
לזרום עם הקצב המקומי
הכפרים המשקיפים אל הלוע (כולל פירה הבירה) עשירים ומתויירים יותר מאלה שלחופי האי. בתיהם היפים נראים כתלויים על הצלע. בכפרים אין כבישים והשבילים המתפתלים מיועדים אך ורק להולכי רגל, דבר שמסייע בשמירת השקט. בפירה נמצאים המוזיאונים החשובים, כנסייה גדולה, חנויות למזכרות וכן רכבל שמעלה את הבאים מהנמל הקטן אל תוך העיר, מסע של כמה דקות לגובה 400 מטרים.

ויש כפרים הממוקמים בחלק המרוחק יותר מהלוע, במורדותיו של האי. כפרים אלה אותנטיים יותר, עם סמטאות צרות המיועדות להולכי רגל ולרוכבים על גב חמורים, בתי אבן וגפנים הגדלים על הטרסות. למעשה ניתן לגדל באפר הוולקני העשיר גידולים מסוגים שונים, אבל כיוון שסנטוריני אינו זוכה לכמות רבה של גשמים, הגפנים הן המתאימות ביותר.

סנטוריני איננו אי גדול. אין צורך לתכנן את יום הטיול. יוצאים לאתר או לכפר הראשון וממנו ממשיכים בקצב המקומי. האתרים הרשמיים אינם רבים, ומוזיאונים ואתרים ארכיאולוגיים אינם הצד החזק של סנטוריני. הנוף, האנשים המתנהלים באיטיות, הכפרים, האווירה, השלווה, הכלבים ששוכבים מעולפים בצל, האוכל היווני, הים הצלול והרוגע הם עצם העניין.

הנוף בסנטוריני משדר שאפשר להירגע, לנוח, להיכנס למצב של "שום דבר לא זז, שום דבר לא קורה, רק לטייל קצת וליהנות", וכמה קל להיכנס לפנטזיה הזו ולבלות שבוע של שלווה ויופי באי הוולקני המוזר והמדהים.