נושא המאמר: הפספוס של המתאוננים בעבר ובהווה
מאת: דוד דרומר שמור מאמר למועדפים
פרשת "בהעלותך"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
שני נושאים מעניינים קיימים בפרשה והם : תהליך העבודה עם "המנורה" ע"י הכהן ופרשת "המתאוננים". אירוע "המתאוננים" הנו אירוע מכונן בתולדות עם ישראל - אילולא המתאוננים היה עם ישראל עומד בדרגה רוחנית גבוהה והיה על סף הגאולה וביאת משיח. משה רבנו, שגאל את עם ישראל ממצרים, היה נכנס לארץ ישראל והיה נמשח להיות מלך המשיח, בונה את המקדש ולא היו באים עלינו כל החורבנות והגלויות. "המתאוננים" במעשיהם גרמו לכל אותם עוולות אותם אנו חווים עד לימינו אלה.
הנושא השני בפרשה מתמקד באהרון הכהן, איש אשכולות המוגדר "אוהב שלום ורודף שלום", הוא היטיב את הנרות והדליקם כפי שנאמר "ויעש כן אהרון". רש"י מדגיש את שבחו של אהרון "שלא שינה". על כך שואלים רבים מפרשני המקרא וכי היה עולה על דעתו של מישהו שאהרון ישנה משהו מדברי משה רבנו אותם הוא קיבל מפי ה'?
תשובה לשאלה נקבל באם נעיין ונבין את עומקם של שני הנושאים: א. "המתאוננים" ב. "אהרון הכהן ועבודת המנורה".
לגבי המנורה נאמר "...אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח'/ב'). את המלה "מול" ניתן לפרש בשני היבטים, האחד שמשמעו הוא "כנגד" מקום מסוים, כלומר: היבט גשמי. ההיבט השני של המלה "מול" הוא "התנגדות" ומחלוקת כנגד הצד האחר, כלומר: היבט רוחני, רעיוני.
המנורה סמלה את שני הפירושים כאחד: מצד אחד היא היתה חפץ שימושי העשוי מקשה אחת ומונח במקום מיוחד, כלומר: עניין גשמי. מאידך, קיים בה החלק הרוחני שהוא אור הנרות, המסמל רוחניות והתעלות.
אהרון הכהן, שתפקידו היה להיטיב ולהדליק את הנרות, לא שינה, כפי שמסביר רש"י, ויתרה מכך - הוא מיזג וחיבר את הגשמיות עם הרוחניות ע"י הדלקת חפץ גשמי כמו המנורה והפצת אורה הרוחני בקרב כל אחד ואחד מבני ישראל. תפקידו של אהרון, הכהן הגדול, בא לידי ביטוי בתחומים רבים כגון: טיפול במקרה שבו נמצא חלל אלמוני בשדה או במקרה של מנוסת רוצח בשגגה לעיר מקלט ועוד...
אך גולת הכותרת, שסימלה יותר מכל את עבודתו של אהרון הכהן, היתה קשורה באישיותו המיוחדת - השכנת שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. אהרון ידע לשלב בין דברים הופכיים ומנוגדים זה לזה, וידע כיצד לקרב את הרחוקים, והמתנגדים זה לזה, ולהשכין שלום ביניהם.
תכונת אופי ייחודית זו של אהרון היתה מאוד חסרה "למתאוננים". היה להם את הקושי להגיע לאיזון בין כל הטוב והשפע הרוחני שניתן להם ע"י ה' במעמד הר סיני ובירידת "המן", לבין התייחסותם לעניינים הגשמיים בלבד - אופי מגושם, אותו סיגלו לעצמם עוד בהיותם בארץ מצרים .
לצערנו תופעת "המתאוננים" מלווה אותנו לאורך כל הדורות. עלינו ללמוד מדרכו של אהרון הכהן ולסגל לעצמנו בחיי היום יום את תכונתו - היכולת לחבר בין הקודש לחול, להוסיף טוב לעולם בדרכי שלום, ולהכיר טובה לה' על כל הטוב והחסד שהוא עושה איתנו בכל רגע.
דוד דרומר
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דוד דרומר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
