נושא המאמר: מכת החושל על שום מה?
מאת: דוד דרומר שמור מאמר למועדפים
פרשת "בא"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"...ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלושת ימים" (שמות י'/כב').
על פסוק זה שואל רש"י: "ולמה הביא עליהם חושך?"
תשובות שונות ניתן לתת לשאלה זו, שהרי כידוע המכות שהביא ה' על המצרים היו "מידה כנגד מידה" וגם מכת החושך באה עליהם כעונש על שהחשיכו את חיי בני ישראל ועל שהשתמשו בהם להאיר את דרכם בלילות ועוד ועוד...
רש"י מביא סיבה אחרת: "שהיו בישראל באותו הדור רשעים שלא רוצים לצאת, ומתו בשלושת ימי אפלה, כדי שלא יראו מצרים במפלתם". היו אלה, אם כן, שלושה ימי סינון של המסרבים לצאת ממצרים - כל אחד מסיבה שונה: היו ביניהם משתפי בפעולה עם השלטון המצרי, היו שסירבו לצאת מתוך שהתרגלו לחיים במצרים והיו שחששו מן החיים החדשים. מסביר רש"י, שמטרת מכת החושך היתה, להסתיר מן המצרים את המראות הקשים של קבורה המונית של חלק גדול מבני ישראל, כדי שלא יוכלו לטעון שהקב"ה מכה גם את בני ישראל.
ויש לשאול: הרי בקרב בני ישראל היו רשעים וחטאים ולמרות זאת הם נגאלו, מדוע רק אלה שלא רצו לצאת לחופשי נענשו ומתו?
גם בעניין זה העונש ניתן "מידה כנגד מידה", שהרי בני ישראל היו עבדים לפרעה וסבלו מרה מהעבודה המפרכת בה העבידו אותם המצרים. ניתנה להם הזדמנות פז להשתחרר מעול מצרים ולצאת לחופשי.
אותם אלה שדגלו ב "אהבתי את אדונִי...לא אצא לחופשי" אכן לא זכו לצאת ממצרים ושם היתה קבורתם. כי מי שמעדיף לעבוד את פרעה לעומת עבודת ה', אינו ראוי לחיים של חופש. הוא מבקש לנתק את הקשר הפנימי והעמוק שקיים בינו לבין הקב"ה, קשר הדומה לזה הקיים בין אב לבנו שגם כאשר הבן סר מדרך הישר הקשר עם אביו לא מתנתק. אך אלה שביקשו להישאר במצרים היו כעיוורים, שאינם רואים את החירות האמיתית המצפה להם ביציאת מצרים ובכך יוצרים נתק בינם לבין הבורא. הם התכחשו למטרת היציאה ממצרים - הליכה לארץ ישראל והתיישבות בה - ובכך בעצם הצהירו שהם מתכחשים לקשר בינם ובין ה'. לכן בא עליהם חושך נצחי בארץ מצרים והכחדה ע"י הקב"ה.
לעומתם, אלה שניחנו במסירות נפש והיו מוכנים ללכת אחרי ה' במדבר, "בארץ לא זרועה", גם אם חטאו, זכו לצאת משיעבוד לגאולה, מחושך מצרים לחיים ואורה.
דוד דרומר
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דוד דרומר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
