נושא המאמר: שליח ציבור בבית כנסת ציוד לבית כנסת ריהוט לבתי כנסת
מאת: יצחק שמור מאמר למועדפים
שליח ציבור בבית כנסת ציוד לבית כנסת ריהוט לבתי כנסת שליח ציבור בבית הכנסת, העובר לפני התיבה בקול ובניגון. במקורות התלמודיים מוזכר חזן הכנסת בתפקיד שמש ומפקח במקדש. לימים נתכנה בשם זה השמש, שעמד על בימת עץ והיה מפקח על סדר התפילה והקריאה בתורה (יש הגורסים, כי מכאן מקור השם - מהשורש "חזה": חוזה ומפקח). "חזן הקהל" היה מלמד תינוקות של בית רבן ומשמש בתפקידים שונים באירועי שמחה ואבל. כן היה משמש כשליח בית הדין לזימון בעלי דין ומבצע עונשים ופסקי דין. בכמה מקורות מופיע שמו כחזן העיר, והודגש, כי היה עוסק בענייני הקבורה. רק לאחר תקופת הגאונים נעשה החזן שליח ציבור קבוע בבית הכנסת, שהתמחה בזימור הנעימות והפיוטים שהוכנסו לתפילת הציבור והתאמת המלה לצליל. החזן הראשון, שנודע כיוצר נוסח הפיוט, היה רבי אלעזר הקליר. חז"ל קראו לחזנות בשם "דיבור בשיר", ששאב את השראתו משירי הלויים בבית המקדש. מאז עברה החזנות התפתחות אמנותית מסועפת - החל בטעמי המקרא, דרך העברת תווים כתורה שבעל פה ועד יצירת חזנות בכתב ולימודה באולפנות מוסיקליות מוסמכות. הפיתוח האמנותי שילב צורות מוסיקליות שונות, כמו סולמות ליטורגיים ו"נוסחים" שונים, שנקבעו כמסמרות בתפוצות ישראל לפני שנים רבות, וכן "ניגונים" - המתנגנים בשיר, כשלחזן ניתנת יד חופשית לבצע אותם כרצונו. בתקופת הגאונים התחילה תקופת החזנות העצמית (בין אשכנזים וספרדים), ומאוחר יותר - בין העדות לבין עצמן. נוסחי התפילה, שהתעצבו לא במעט בהשפעת המוסיקה המקומית, משמשים אבות טיפוס לסגנונות תפילה אחרים והפכו למונחים מוסיקליים יהודיים. לפני ראש השנה בא הבעל שם טוב לעיר אחת ושאל לבני העיר על טיבו של החזן שלהם. אמרו לו: "יש לו מנהג משונה - להגיד את תפילה 'על חטא' בניגון שמח". שאל הבעש"ט את החזן על טעם הניגון העליז: אמר לו: "משל לגורף הביבין של המלך. כלום עושה הוא מלאכתו מתוך עצבות? שמח הוא, שכך עלה לו להיות בין רואי פני המלך וממונה על מלאכת הניקיון בביתו. ואני, שזכיתי לשמש לפני הקדוש ברוך הוא לנקות את הלבבות מן החטאים, כלום קינה בפי? הלא מזמור הוא!". ענה לו הבעש"ט: "אם בכונה זו אתה מתפלל, ולואי יהי חלקי עמך".
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י יצחק שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
