12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אודות סאונד, אולפן הקלטות, ציוד אודיו ועוד
מאת: יואב אסיף   שמור מאמר למועדפים

סאונד - פתח דבר



קיים חוק ידוע בסאונד ו - הפקה מוסיקלית והוא... שאין חוקים ! עם זאת די ברור שהבסיס לכל אלתור הוא קודם כל ידע. לאחר חקר מעמיק ובחינה מקרוב של יתרונות וחסרונות בטכניקות הקלטה, מיקס, מאסטרינג ואף בציוד אנאלוגי ודיגיטלי יש כמה עיקרים שלמדנו לדעת על בשרנו. הנה, בקצרה, כמה טיפים בנושא סאונד, ציוד אודיו והקלטה ועוד.





מקור הקלטה - חשוב ?



התשובה חד משמעית בעניין הזה, חשוב מאוד !

למעשה זהו אחד הנושאים החשובים ביותר שאין להקל בהם ראש. ערוצים שהוקלטו כמו שצריך הם הבסיס (איך אומרים הגששים, בה הידיע) לכל רצועת האזנה באשר היא. נכון כי בימינו ניתן לחולל פלאים בתהליך המיקס לאור המהפכה הטכנולוגית וכניסתו של המחשב ותוספי תוכנה (פלאגינים) איכותיים ביותר לתהליך ההפקה המוסיקלית. עם זאת, רצוי להבין כי ערוצים שהוקלטו נכון הם תנאי הכרחי לתוצאה סופית מרשימה ואיכותית. הקלטה "נכונה" היא הקלטה, בה מושא ההקלטה נשמע חזק, בריא וברור ללא עיוותים וללא רחשי רקע, אך לא רק זאת בלבד ! הקלטה נכונה בין היתר הנה גם הקלטה שבה כל כלי הנגינה (גם שירה וקולות רקע) יוכלו "לשבת" בתחום התדרים הטבעי שלהם וזאת עוד לפני הנגיעה הראשונה באיקולייזר !

נקודה אחת למחשבה

ה"סאונד" של כל יצירה למעשה מתחיל עוד לפני ההקלטה, כבר בחשיבה על איזה כלים יקחו חלק ואיזה תפקיד יבצע כל כלי. בפועל, יש קשר חזק מאוד בין עיבוד מוסיקלי ל - סאונד הכללי בסופו של דבר. כן ישנה חשיבות מכרעת לכך שכלי נגינה שונים לא יתנגשו זה בזה, מבחינת התפקידים המנוגנים. עיבוד מוזיקלי נכון והקפדה על התפקידים המנוגנים תקל, אפוא, משמעותית על תהליך המיקס כך שהתוצאות תהיינה טובות יותר. אשר על כן, חשוב לזכור כי לעבודת המעבד המוסיקלי השפעה רבה מאוד על הצלחת השיר וטיבו, אפילו ברמת הסאונד (תחום שלכאורה היה מופקד בעבר אך בידיהם של טכנאי אולפן שאינם מפיקים מוזיקליים, אך לא עוד).


ציוד מנורתי או טרנזיסטורי ?

תלוי לאיזה צליל או "סאונד" אנו רוצים להגיע.

אם אנו שואפים להגיע לסאונד חם ועגול, המאופיין בד"כ עם ציוד מנורתי אז עדיף שנשתמש בו והכי טוב שנעשה זאת כבר במהלך ההקלטה עצמה, שכן המנורה "יודעת" להעשיר מקור אודיו ישיר באופן טוב יותר מאשר מקור אודיו המגיע מתוך המחשב (לאחר המרה של D/A).

שתי נקודות למחשבה

א. ישנה גישה האומרת כי כשאתה מקליט, דאג להגיע לסאונד שאתה שואף אליו כבר בהקלטה. אל תסמוך על כך שאחר כך, במיקס, יהיה בסדר. למה הכוונה? אם אתה מחפש אפקט מסויים לגיטרה, תקליט אתו ביחד, באופן זה תשאיר כמה שפחות מקום לפרשנויות במיקס.

ב. קיימים מכשירים רבים, נטולי מנורות, ואולם בתוכם טרנספורמרים (שנאים) איכותיים ביותר. גם מכשירים אלה מאופיינים במרקם חם ועגול, למשל פראמפים וקומפרסורים מבית היוצר של NEVE. המנורות אפוא עוזרות לקבל צבע מסויים ולכן נשתמש בהן כאשר נחפש את הצבע המסויים הזה ואולם הכל תלוי הפקה, הערוץ המוקלט, התפקיד המנוגן וכו'. לעתים, מנורות יכולות לסייע אחרי מיקס כאשר רוצים "לצבוע" את כל הערוצים יחד לכדי שכבה אחידה אחת. גם הפעם, לעתים ה"דבק" או ה - "צבע" המשותף אפשר שיושג באמצעים אחרים, כמו הקלטה לטייפ סלילים או ע"י שימוש ב- BUS-COMPRESSOR. מכאן, ניתן לאמר שמנורות טובות לשימוש בדיוק בזמן שאנו צריכים את הסאונד האופייני להן בלבד.



סיכום דיגיטלי או אנאלוגי ?

סיכום אנאלוגי !!

בלבד שכולל שימוש בממירים איכותיים וכן מיקסר סיכום איכותי, סיכום אנלוגי עולה באיכותו על סיכום פנימי בתוך המחשב. סיכום אנאלוגי נכון יבטיח קובץ סטיריאופוני מפורט יותר, אך מעבר לכך, למעשה יש יתרון לכך שהסאונד עובר דרך רכיבי חשמל שונים, אשר מעשירים את הצליל באופן חיובי ומחמיאים מאוד לתוצאה הסופית.

נקודה למחשבה

ישנם מכשירי סיכום המשלבים בתוכם מעגל מנורתי (מעבר לשאר רכיבי חשמל כמו טרנספורמרים, טרנזיסטורים וכו'). משום שטיבן של מנורות "לצבוע" את הצליל, לעתים נעדיף לבטל את המעגל המנורתי. אם אנו מחפשים עומק וחום וכן את הצבע המנורתי הרי שסיכום המשלב מעגל מנורתי (איכותי) הוא בהחלט דבר מבורך שכן הוא מעניק צבע ו"חום" לסאונד אך עדיין משאיר את המיקס מפורט.


מחשב או טייפ סלילים ?

תלוי :)

פעם לא הייתה הרבה ברירה אך לאחר כניסתו של המחשב לאולפן ההקלטות קיבלנו לידינו את אפשרות הבחירה! יתרונות וחסרונות קיימים הן במחשב והן בטייפ הסלילים אבל היופי בתקופתנו מתבטא בכך שאנו יכולים לרתום אל ההפקה המוסיקלית את שני ענקים אלה ועל ידי כך לצאת נשכרים מכל העולמות. מתי נשתמש באחד ומתי באחר ? הכל תלוי בהפקה המוסיקלית ובצבע אליו אנו שואפים להגיע. מנסיוננו, הקלטה לטייפ סלילים יכולה לעשות נפלאות בערוצי גיטרות חשמליות ואקוסטיות, בסינטים למיניהם וכן בערוצי תופים בעוד שקולות הסולנים מוחמאים בסביבה הדיגיטלית דווקא. כמו שנאמר, לעתים כשהדבר מתבקש, נשלח את המיקס כולו היישר ממיקסר הסיכום אל טייפ הסלילים (שיעבוד במהירות 15 IPS לפחות). זאת על מנת "להדביק" יחד את כל התפקידים במיקס ולצמצמם במעט את הטווח הדינמי כהכנה טובה למאסטרינג.


מה התדירות הרצויה ? 44.1, 88.2, 96 ואולי 192 Khz ?

שאלה מוצדקת אם כי העיסוק המתמשך בה לעתים הופך לבלתי מוצדק בעליל.

נקצר ונאמר כי עובדתית כיום, רק עשירית מכל החומרים אשר מוגשים למיקס מגיעים ב- 88.2, Khz כאשר הרוב המכריע מוגש ב- 44.1. יתרה מכך, גם אלה המוגשים ב-88.2, ברובם ככולם של המקרים, יעברו המרה ל- 44.1, כהכנה לשלב המיקס (מידע זה נבדק ואושר עם כמה מאנשי המיקס הבולטים בארץ). עוד משהו... חשוב לדעת שממיר מתוזמן, ע"י חיבור ל - Word Clock, יעשה עבודה טובה יותר.

נקודה למחשבה

ישנם הגורסים שעבודה בתדירות של 50-60 Khz היא האופטימלית! ראו כאן את דבריו של מר Dan Lavry מחברת Lavry Engineering, חברה בעלת שם ומוכרת בעולם כולו בתחום של ממירי אנאלוג -דיגיטל.


הכפלת שירה, מתי ?

כשנרצה להעשיר את מקור הצליל ולגרום לו להישמע יותר "מלא" או "חלק".

הכפלת כלי נגינה וכן הכפלה של תפקידי שירה הינה טכניקה ידועה מזה זמן רב. גם בתזמורת פילהרמונית יש למעלה מכנר אחד ולמעלה מקונטרבסיסט אחד וכו'. הכפלת תפקיד, מעבר להגבר העצמי שהיא יוצרת בטבע (שני כנרים המנגנים בו זמנית, מפיקים עוצמה קולית חזקה יותר מכנר אחד המנגן לבד) "מחליקה" את התפקיד המבוצע ו -"מעגלת" אותו. שני זמרים, השרים יחד, יישמעו "מדוייקים" יותר. הסיבה נעוצה בעובדה שהמוח שלנו אוהב לחשב ו"לשמוע" ממוצעים. הוא עושה את זה מעצמו גם בהקשרים אחרים (לדוגמא כאשר משתמשים בלימיטר, כך שכל הטווח הדינמי של היצירה מצטמצם. במקרה כזה, הכל נשמע פתאום חזק יותר למרות שלא ממש "נגענו" בכפתור הווליום).

ובכן, מתי נכפיל שירה !? כאשר אנו רוצים סאונד שירה עשיר ומלא יותר. אולפן הקלטות בדרך כלל עובד תחת לחץ של זמן ואולם אם בכל זאת הצלחנו למצוא מעט זמן, נוכל פשוט להקליט טייק נוסף ואחר כך להחליט מה לעשות אתו. בעבודה עם מקהלות לעתים נשתמש אף בארבעה טייקים או יותר על מנת שהמקהלה תישמע גדולה, עשירה ומדוייקת יותר.


תיקון זיופים - אפשרי ?

בהחלט אפשרי !

אם כי תמיד עדיף להימנע מכך ע"י הקלטת טייק שירה נוסף, מוצלח יותר. תיקון זיופים הינה פעולה הדורשת מיומנות והתוצאה הסופית תושפע מאוד ממידת מומחיותו של טכנאי האולפן או המפיק המוזיקלי. תיקון זיופים בעשור האחרון הפך כבר לסוג של טרנד אופנתי ו"סאונד" כאשר מפיקים מוסיקלים השתמשו בפלאגינים לתיקון זיופים כמכשירי אפקטים לכל דבר. היום זה קצת פאסה... :) והפלאגינים הטובים חוזרים לעשות את מה שנועדו לו מלכתחילה, תיקונם של זיופים.

יואב (יויה) אסיף | מפיק מוסיקלי | יויה-מיוזיק | www.yoyamusic.co.il