נושא המאמר: מה בין אתיקה ולהסדר- חוב?
מאת: דני ליבנה שמור מאמר למועדפים
מה בין אתיקה ולהסדר- חוב?
לפני מספר ימים השתתפתי בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה בנושא "אתיקה של הסדרי חוב"
הפאנל היה מורכב מכלכלנים בעלי שם ומשפטנים מובילים בתחום דיני- הבנקאות.
מטבע האירועים והדברים האקטואליה סיפקה את כל המרכיבים שהופכים כנס אקדמאי משמים
לכנס מעניין ועסיסי בצל הסדרי חוב שנעשו לאחרונה עם שתי החברות הגדולות והמובילות במשק
הישראלי 'חברת אפריקה- ישראל' וחברת 'צים'.
הסוגיות והשאלות שעלו בכנס בדיון הם: המחויבות האתית של בעלי החברות לבעלי החוב
(מחזקי איגרות- חוב).
מקומה של המדינה במשבר הנוכחי ומתן ערבות בנקאית לחברות לצד מאזן האימה תסריט הביעותים
של אלפי העובדים שעלולים למצוא עצמם מפוטרים.
"מטבעות לשון כמו תספורת כבר הפכו לנחלת הכלל" ציין אחד הדוברים בהומור ציני את ההרגשה אצל
ציבור המשקיעים בעלי איגרות החוב לאחר חתימת הסדר- החוב עם החברות, לא הייתה כאן תספורת
כי אם קרחת מכאן ומשם , דובר אחר הוסיף לציבור המשקיעים יש דילמה אמיתית ומתמשכת אם יתעקש
הציבור בכל מחיר עלול הענף עליו הם יושבים להישבר ואז החברה תהפוך לחברה חדלת פירעון ואז הם
יואכלו את הדגים המסריחים וגם יגרשו אותם מהעיר.
אתיקה היא תורת מוסר העוסקת בהתנהגות אנושית קרי מערכת כללים ותקנות אשר נועדו לשמור על
הכבוד המקצועי של החברה ולהבהיר באופן גלוי על המחויבות והאחריות כלפי העמיתים בתוכה ומחוץ
לה ואילו הסדר – חוב זהו הסדר שלפיו בעל החוב מסכים עם הלווה על תנאים שונים שנקבעו במועד
מתן ההלוואה או אשראי.
האם הסדר- חוב חייב להיות מבוסס על עקרונות אתיים ?
כמנכ"ל חברה העוסקת בייעוץ ומתן פתרונות לחייבי- בנקים אני מתקומם מול המציאות היום יומית
נטולת עקרונות אתיים ,אני ועמיתי עוסקים בצד של חייבי הבנקים מול הבנק , לחייב אין שום
מעמד ושום דעה נהפוך הוא התהליך המשפטי בהסדר חוב שונה בתכלית מההסדרים עם החברות ,
כאן הגודל קובע את כללי המשחק ולא האתיקה,הבסיס הוא כוח ולא עקרונות.
אם נחבר את כל הסכומים של חייבי בנקים ופושטי רגל נגיע למיליארדים והאמצעים המשפטיים לגבות
את החוב הם כמעט בלתי מוגבלים, בעל המאה הוא בעל הדעה ואם יש הסכמה להסדר
היא כמובן של הבנק!
אני קורא לבנקים לבדוק את עצמם ולשנות את ההתנהגות ולהחיל כללים ופרמטרים חדשים לחייבים המבוססים על עקרונות אתיים:
• מצב החוב ויכולת פירעון
• שינויים במצב הפיננסי של הלווה
• כושר הפירעון של הלווה
• שינוי תנאי הפירעון
• הערכת בטחונות שניתנו כנגד החוב
• מהות החוב
• קדימות החוב
• נסיבות מיוחדות.
בידי הבנק הסמכות לאשר את ההסכם אך עדיף לדעתי אישור הסדר על פני נקיטת פעולות
אחרות כלפי החייב, התחושה המתקבלת בחברה הישראלית לנוכח המוסר הכפול הוא
שהצדק הוא של החזקים ושלא כולם שווים לפני החוק,בעל חברה ההופך לבעל חוב נמצא מעל החוק
תחושה זו יוצרת ניכור הן בתוך החברה ואף בין הבנקים ללקוחות.
אני רואה במשבר הפיננסי ובהסדרים הזדמנות בלתי חוזרת לשידוד מערכות בתחום העסקי בכלל
ובתחום הבנקאי בפרט יש לבדוק מחדש את גבולות האחריות והמחויבויות (עידוד אשראי
או אי עמידה בהסכם אשראי, עמלות ועוד) .
המוסר הוא שומר סף וערובה להתפתחות של חברה וכלכלה דמוקרטית .
כותב המאמר- מר דני ליבנה
מנכ"ל חברת אובליגור – ייעוץ ומתן פתרונות לחייבי בנקים ופושטי רגל.
www.obligor.co.il
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דני ליבנה שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
