12391 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: איפיוני הומו - יודאו - איזראליקוס ( האדם היהודי - ישראלי )
מאת: נכתב על ידי מיכאל שרון    שמור מאמר למועדפים

אילוסטרציה - רווה, 1983: העולה החדש
http://www.michael-sharon.com/hamas.jpg

מדוע נפוץ בישראל דפוס הנוכלות, החמסנות וגסות הרוח? איפיון




רבים, ודווקא החלק המובחר באוכלוסיית ישראל ברחו לחו"ל. כ-800 אלף ישראלים, רבים מהם בני הישוב הותיק, עדית שבעידית, היגרו לארה"ב וקנדה מאז מלחמת סיני, 1956. נפש רבים קצה בתופעות הסאוב, ההיטפלות, הנברנות האישית בזולת והשחיתות במצח נחושה. מדוע פורחות תכונות אלה במדינת היהודים, בעוד יהודים רבים בעולם ובמערב הם בעלי תרומות גבוהות בתחומי המדעים, הרוח והחשיבה, ולא נגועים בדפוסים אלה? המאמר שלפנינו, אודות סממני ההיכר הפסיכולוגיים של השחיתות האינטלקטואלית והחברתית והעבריינות הכלכלית, מסביר רבות מהתופעות הקשות של השרירותיות העריצה חסרת הקבילות, שלא תאמן, בהן אנו ניתקלים בישראל. זאת, החל מאלימות המשטר בעמונה והחרבת גוש קטיף, המשך בפשעי מלחמה קשים, פרובוקציות רצחניות, התעללות ונישול העם הפלשתיני הדל ובעל האמל"ח הפרימיטיבי בהתקוממות הגרילה שלו, וכלה בשחיתות האוכלת כאן הרבה חלקות טובות וגורמת לקריסה רבתי של מערכות מדיניות וכלכליות - שחרף ניראות סבירה רבות מהן כבר רקובות, כושלות וניזקיות בבסיסן ואופן תפקודן, תוך הקפדה על מצג ללא דופי של איתנות, הגינות ויעילות תפקודית.


אביא כאן ניתוח סכמטי וחלקי, מעין סקיצה מקוצרת של דפוס הנפוץ בישראל, הרבה מעבר לשיעורו באוכלוסייה במדינות אחרות.



הטיפוס או הדפוס הנפוץ בישראל, הן בדרגים גבוהים, והן בתחתיות החיים ובמרחבי הנוכלות הגלוייה, זו שאינה מתחת לשולחן:

1) הנוכלות, החמסנות וגסות הנפש הן בישראל דרך חיים לרבים.



2) אנשים רבים בישראל שואבים הערכה עצמית ותחושת מקום בעולם מתכונות אלו, וכל הליכה של הזולת לקראתם ומגמה לרצותם רק מחזקת את תחושת חוסר הגבולות שלהם. אין אלו תכונות יצרניות, ומדובר ביכולת בינונית לחלוקת קשב (המייצגת כישורים מוחיים-קוגניטיביים גבוהים), אך הם מפלסים דרך ומקום בחיים בכוח החד-צדדיות והחד-מימדיות: דבר אחד שהם יודעים לעשות באופן סביר; שיטה אחת; קליקה וקשרים שדחפו קדימה; שרות עניינם של עבריינים או גורמי-אליטה רבי-כוח (באופן שאינו מצריך יכולת אישית יחודית); או נישה אחת שחדרו לתוכה.

3) טיפוס נפוץ זה הינו חסר יחוד מבחינה זאת שכל אחר יכול לעשות את מה שהוא עושה, ויש לו תחליפים רבים - הבינוניות ניתנת להמרה מצד רבים. ואילו שילוב של יכולות גבוהות ורב-מימדיות המגולם באדם יחיד, שילוב כזה נמוך בערך ההמרתיות replaceabilty שלו.
לכן אנשים אלה מפתחים שנאה ביולוגית-קיומית, המעוגנת בהערכתם העצמית הנמוכה, לאלה שהם חשים שיש להם כשרון אמיתי ויכולת יצרנית גבוהה ואפקטיבית (יכולת לחלוקת קשב). שנאה זאת אינה עקב שיקול מודע (והם נאחזים בעילות שונות להצדיק לעצמם את שנאתם), אלא אינסטינקטיבית.

4) אדם כזה, כשהוא עולה לגדולה בכוח הדבר היחיד שמצא, יתפעל את תחושת הכוח שלו והערכתו העצמית על ידי פעולה שרירותית ומנוגדת להיגיון ולצדק: "אני עושה ההפך מהראוי, מעניש אנשים שעזרו לי, רומס בעלי תרומה ומחזק יצורים עלובים, מרושעים ודלי כשרון - סמן שהייתי ראוי להתקיים ולהצליח". השרירות במצח נחושה היא סממן שלו. להיות בעל כוח שהושג ללא הבאת תועלת חברתית משמעותית וללא תרומה יחודית (כזו המייחדת אדם במקום של "אילו לא היה אדם זה קיים - דברים מסויימים שאין לתאר חיינו בלעדיהם לא היו נוצרים"), להיות בעל כוח ומשאבים שהושגו בהערמה על המציאות, משמע - לתפעל כוח זה בשרירותיות.

מהות העניין כאן היא כוח לשם כוח - כשכוח זה לא נועד למטרת השגת שינויים בונים במציאות אלא למטרת מיטוט ושיבוש השיפוט והתפקוד התקין והבונה והאנשים המממשים אותו. כוח זה שואף לאיון, מיטוט ושיבוש יסודי המציאות הראוייה לאדם כיצור עילאי ובעל תכונות גבוהות - ומהווה למעשה צבירת משאבים בשרות ברוטליות אישית, חמס גחמני בצד מוכוונות לאופקי איון, ניטרול או שיתוק אנשים רב-צדדיים, רב-מימדיים, ואפקטיביים בעלי יכולת יוצרת ובונה. שכן אצל טיפוס אישיות זה הכוח הפרזיטי הוא חזות הכל, ויעודו האדרת תחושת החיים המעוותת המתלווה לו - זו של שרירותיות טוטלית, לית דין ולית דיין, במסגרת הפצת והרחבת הנישה, המאפיינים המהותיים והאקלים האישי-הוויתי של אדם כזה באופן החותר להתפשט ביותר ויותר מיתחמים במציאות, למען לא יאויים.

דווקא משום תחושת תלישותו הקיומית ועמדתו הרופפת מבחינת המציאות לכשעצמה על כלליה הטיבעיים, דווקא משום כך הוא שואף לביטחון טוטלי, ואופקי רצונו הם כוח אבסולוטי וחסר גבולות. זאת כשכל מגע עם המציאות הלא משקרת ועם אנשים הנושאים ניצוצות תבונה חיה ויכולת אמיתית ניתפסים כאיום קיומי עליו ועל מציאות השקר והמפעל חסר השחר, הניזקי והמיותר-טפילי שהוא מממש בהוויתו. בכוחם של האחרונים הוא מטפס במעלה המיצב החברתי או הכלכלי על גבם ותוצריהם של האנשים המורכבים והגבוהים בתכונותיהם. זאת תוך שאיפה לאיינם, בדומה לאופן בו טורף מנסה להסתיר את עקבותיו, או חי טפילי - לנטרל את יחודיות וכושר הפעולה העצמאי של הפונדקאי, תוך שיבוש באמצעות אינטוקסיקצייה (הרעלה) של אירגונו המערכתי של הפונדקאי, האטת המטבוליזם שלו, צמצום משק המשאבים שלו ושיתוקו. במציאות האנושית, אינטוקסיקצייה מקפדת ומשתקת כזאת מתבצעת בעזרת מלל ומעשה פוגעניים או מתישים ומסרבלים, הפועלים למסך ולשבש פעולה קוגניטיבית וקישבית חדורת תכליתיות-בונה ואירגון מסדר גבוה של הזולת.

5) כל ניסיון לרצות אנשים אלה או להיות בעל סבר-פנים ונדיב עמם, רק יביאם לפרוע בך יותר, ויתן להם תחושה של חוסר גבולות.

6) נטייתם היא לנסות לאתר חסרונות בזולת, כאשר הם מזהים בו את אויבם הביולוגי - דהיינו אדם גבוה בחלוקת קשב ויצירתי, בעל תכונות נדיבות ופלורליזם רוחני ומחשבתי. זאת לאחר הסברת פנים מניפולטיבית ראשונית בה הם קונים את אמון הזולת ובעקר עוסקים בברור ותצפית. ואז, בשלב הבא, קיים מאמץ "להפלילו" או למצוא בו כשל ומעין "עבירות" קטנות או גדולות יותר בטרוניות משונות וחסרות שחר. וזאת, לא למען העניין הכללי, אלא למען השגת תחושת חיזוק עצמי על חשבון הנמכת הזולת. או למטרת הדרתו ממשאבים, קיפוד התנגדותו להונאה או אי מתן שכר וגמול על עמלו, וחמס של קניניו ואמצעיו.

7) מאפיינים טיפוס זה חוסר נדיבות קיצוני וחוסר שאר-רוח או גודל-רוח, נטרנות קטנונית ונקמנות צפודה בצד היעדר כל שמץ של חסד וחמלה אמיתית. זאת אף שעקב יכולתם החקיינית הם יסגלו גינונים ומחוות המרמזות על המצאותן כביכול של התכונות ההפוכות אצלם: נדיבות, סובלנות, חמלה, שאר-רוח ורוחב-דעת יצירתי. זהו דפוס השיילוקיזם, ששייקספיר איתר ברגישות במאה ה-16 (במחזהו "הסוחר מוונציה"), לא מפני שהיה אנטישמי (שייקספיר לא היה כזה), אלא שכסופר רגיש ובעל כושר התבוננות חד, דפוס זה משך את תשומת ליבו ורצונו היה להתריע מפניו: הן למטרת מזעור נזקיו, והן למטרת יצירת סנקציות חברתיות כאשר דפוס זה יהיה ניתן לזיהוי - כך שלא יתוגמל, אלא יוענש באופן העשוי להקטין שיעורו.

8) בני טיפוס זה יסגלו תכופות גינונים אקסנטריים, קפריזיים ושרירותיים, שנועדו לסמן לזולת מציאות כביכול של יכולות גבוהות אצלם וייחוד גבוה. זאת דווקא עקב הערכתם העצמית הנמוכה ותחושתם המוצדקת שהינם חסרי כל ייחוד, ובמקרה הטוב בעלי כשרון בינוני, וניתנים לתחליף בנקל. ואילו דווקא הגבוהים בחלוקת קשב, בעלי הכישורים המוחיים הגבוהים, הינם פשוטים למדי בגינוניהם, תכופות חסרי סגנון, עניניים ונעימים.

9) זה דפוס רווח מאד בישראל, שכן בגלל השואה ורדיפת היהודים בהיסטוריה, אנו מגלים סובלנות לתכונות שליליות ומרגיזות שהאנטישמים יצאו מגידרם ופגעו בנו בגללם. בחו"ל הגויים ורבים מהיהודים עצמם מאתרים וממזערים תכונות שליליות אלה, שכן למדו במשך מאות שנים להזהר מהתכונות המסואבות שבחלק מהיהודים, ולנצל את כשרונם של בעלי היכולת שבהם.

כך למשל, האנגלי למד לאחר מאות שנות ניסיון תרבותי וחברתי, לאתר ולזהות מיידית מניפולציות להסחת קשב למטרות הונאה ומזעור זכויותיו וזכאותו של הזולת, תוך זריעת בלבול והיצף במילים על חשבון קיום מחוייבויות. והוא יאמר לך מיידית כשתנקוט בגישה זאת, שהינה כה שכיחה בישראל: ? Are you trying to mess up with me דהיינו, "האם אתה מנסה לבלגן אותי?"

אך בקרות כאלו לא קיימות במדינת ישראל. לכן, גם בישראל קיימים אנשים מוכשרים באופן לא רגיל, אך אלה משמשים עלה תאנה לעשרות נוכלים ומסואבים המחקים בהתחזות את גינוניהם ועוסקים בחמס. סביר שתופעה קשה זאת בצד תחושת ניצול-יתר תוך תת-תיגמול של מצויינות בעוד הבינוניות זוכה לעידוד ולכיבודים יתרים, היא סיבה מרכזית לבריחת טובי המוחות מישראל מזה שנים.

הכשרונות היהודים הם באמת לא מצויים, אך בצילו של כל גאון יהודי, פורחים עשרות מסואבים, שרלטנים ונוכלים. ובישראל התופעה יצרה במידה רבה מדינת רשע וחמס, בגלל היעדר בקרות, שדווקא קיימות במדינות מתורבתות ומפותחות כלפי דפוסים אלה במטרה למזער את ניזקם החברתי על ידי סנקציות חברתיות שליליות.


__

א. ידיעה שהוצנעה מסדר היום: מעילות ב- 350 מיליון! מתקציב החינוך: כאשר החינוך בישראל נישלט על ידי סוכני שחיתות... או, מדוע רמת החינוך בישראל היא ירודה בעוד תקציב החינוך הוא הגבוה ביותר במערב יחסית לגודל האוכלוסיה. או, כללית יותר: מדוע אין תמורה למיסינו - הפחת בתקציבי המדינה עקב, ככל הסביר, חור שחור של מעילות וגניבות
http://rotter.net/news/newsdata.php?prm=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=677431&contrassID=1&subContrassID=1&sbSubContrassID=0


ב. הלא-יאומן כאן: השחיתות והפשיעה הכלכלית בישראל בריבוי הבטים
http://www.global-report.net/a.php?c=msharon&a=104&rc=msharon

ג. כתבה בשבועון הצבאי הבריטי ג`יינס: ישראל כמדינת פשע וספסרות.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-73062-00.html?tag=6-37-32

ד. ישראל משמשת מקלט לברוני הפשע הרוסים
http://english.pravda.ru/main/18/88/354/15905_Nevzlin.html

ה. דו"ח הבנק העולמי ו-BDI : ישראל מהמדינות המושחתות ביותר במערבhttp://www.nfc.co.il/archive/001-D-77164-00.html?tag=6-43-43&au=True

Israel is considered one of the riskiest places in the Western world, with an unstable, inefficient regime, low accountability, a relatively high rate of state corruption and poor law enforcement,`` BDI said, based on the World Bank report. BDI economists noted that the low indices hamper foreign investment, raise risk premiums on financial markets and hurt resource allocation

ו. סמים במערכות העיתונים - עיתונאים מפירים את קשר השתיקה

http://www.global-report.net/a.php?c=gg&a=2958998&rc=i

ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה במגזרי כלכלה מסויימים הסמים הם חלק מתרבות העבודה, בעוד במערב הם חלק מתרבות הפנאי. כך הוא הדבר בחלקים ממערכות העיתונים, ובמרחב ההפקה הטלויזיונית והקולנועית. נובע מכך שכתבים לא מעטים וצוותי תוכניות טלויזייה (ואף מפיקי קולנוע ישראלי), עובדים ביכולת קוגניטיבית מופחתת, ואינם בחלק ניכר מזמנם מסוגלים לבצע מטלות מורכבות.

התפשטות השימוש בסם לליבת תרבות העבודה פועל את פעולתו, תחילה על כתבים צעירים, אך באופן המפעפע ומקרין בהמשך לאקלים האירגוני הכולל של העיתון או של צוותות ההפקה. תוצאה אפשרית היא שכתבות רבות בעיתונות כיום חדורות שבלונות מחשבתיות, בנליות וחוזרות על פורמולות שחוקות, או על גימיקים טקסטואליים ועל אפקטים שניתן לבצע באופן אוטומטי כשמתדלל כושר היצירה האינטלקטואלי - כגון סחיטת רגשות ודימוע זול עתיר שמאלץ.

כתבה: סמים וסכמטיות קוגניטיבית בתרבות העבודה במערכות העיתונים: ניתוח

http://www.global-report.net/a.php?c=msharon&a=91&rc=msharon

_

וביתר קיצור, במרוכז:

הנוכלות, החמסנות וגסות הנפש הן בישראל דרך חיים לרבים. רבים שואבים הערכה עצמית ותחושת מקום בעולם מתכונות אלה, וכל הליכה לקראתם רק מחזקת את חוסר הגבולות שלהם. אין אלו תכונות יצרניות, ומדובר ביכולת בינונית לחלוקת קשב, אך הם מפלסים דרך ומקום בחיים בכוח דבר אחד, שיטה אחת, או נישה אחת שחדרו לתוכה. הם אנשים חסרי יחוד מבחינה זאת שכל אחר יכול לעשות את מה שהם עושים, ויש להם תחליפים רבים. לכן הם מפתחים שנאה ביולוגית-קיומית, המעוגנת בהערכתם העצמית הנמוכה, לאלה שהם חשים שיש להם כשרון אמיתי ויכולת יצרנית גבוהה (יכולת לחלוקת קשב). שנאה זאת אינה עקב שיקול מודע (והם נאחזים בעילות שונות להצדיק לעצמם את שנאתם), אלא אינסטינקטיבית. אדם כזה, כשהוא עולה לגדולה בכוח הדבר היחיד שמצא, יתפעל את תחושת הכוח שלו והערכתו העצמית על-ידי פעולה שרירותית ומנוגדת להיגיון ולצדק. "אני עושה ההפך מהראוי, מעניש אנשים שעזרו לי, רומס בעלי תרומה ומחזק יצורים עלובים - סמן שהייתי ראוי להתקיים ולהצליח". השרירות במצח נחושה היא סממן שלהם. כל ניסיון לרצותם, רק יביאם לפרוע בך יותר, ויתן להם תחושה של חוסר גבולות. נטייתם היא לנסות לאתר חסרונות בזולת, ו"להפלילו" בטרוניות משונות וחסרות שחר, לא למען העניין הכללי, אלא למען השגת תחושת חיזוק עצמי על חשבון הנמכת הזולת. זה דפוס רווח מאד בישראל, שכן בגלל השואה, אנו מגלים סובלנות לתכונות שליליות ומרגיזות שהאנטישמים פגעו בנו בגללם. בחו"ל הגויים ורבים מהיהודים עצמם מאתרים וממזערים תכונות שליליות אלה, שכן הגויים למדו במשך מאות שנים להזהר מהתכונות המסואבות שבחלק מהיהודים, ולנצל את כשרונם של בעלי היכולת שבהם. אך בקרות כאלה לא קיימות במדינת ישראל. לכן, גם בישראל קיימים אנשים מוכשרים באופן לא רגיל, אך אלה משמשים עלה תאנה לעשרות נוכלים ומסואבים המחקים בהתחזות את גינוניהם ועוסקים בחמס. הכשרונות היהודים הם באמת לא מצויים, אך בצילו של כל גאון יהודי, פורחים עשרות מסואבים. ובישראל התופעה יצרה במידה רבה מדינת רשע וחמס, בגלל היעדר בקרות, שכן קיימות בחו"ל על דפוסים אלה.







אודות הכותב:
Michael M. Sharon, born 1950, is a researcher in experimental psychology (Cognition, neuropsychology, attention, complex performance; emotions, psychopathology) and is the author of two books: Divided Attention - Organizers and non-Organizers (1997) and (2003) The Emotional Roots of Systematically Inefficient Behavior. He is a journalist and commentator implementing a multi-disciplinary approach encompassing issues and problems in economy, national security, corruption and economic crime, social criticism, study of cultures, general philosophy and philosophy of science, theology חוקר מדעי בפסיכולוגיה ניסויית; עיתונאי, פובליציסט, פרשן ותחקירן הנוקט בגישה רב-תחומית.