נושא המאמר: משלי שלמה חלק ב'
מאת: ד"ר אברהם גוטליב שמור מאמר למועדפים
"משלי שלמה"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
רקע: מלכות שלמה - חלק ב'
יחסיו הבינלאומיים של שלמה התבססו גם על התחתנות בנשים נוכריות. הבולטת שבהן היא בת פרעה מלך מצרים שעבורה בנה שלמה בית בעיר דוד ופרעה נתן לה כמתנת שילוחים מתנת נישואים לכבוד שילוחיה מבית הוריה אל בית החתן, את העיר גזר. נישואין אלה משקפים את מעמדו העליון של שלמה בין מלכי ארצות קדם. ממלכת שלמה, שהיתה לגורם מדיני מרכזי בין מצרים למסופוטומיה, ידעה שגשוג כלכלי: החקלאות התפתחה, המלאכה השתכללה והתרבו אוצרות הממלכה: כסף וזהב, דברי מותרות וחפצי יוקרה. ארגון המינהל הממלכתי נשתכלל, ישראל השתלבה במרחב הציוויליזציה - הקידמה התרבותית והחברתית - במישור החומרי של ארצות המזרח הקדום. ביטוי לכך ניתן בבנייה רחבת המימדים בירושלים ובשאר ערי הממלכה. השלום ששרר בימי שלמה התבסס לא רק על קשרים ממלכתיים אלא גם על ערי רכב וערי מבצר.
המקרא תולה את השלום והרווחה הכלכלית שהיו בימי שלמה בחוכמתו הרבה והייחודית שהיא סגולה שניתנה לו מאת ה'. כבר בצוואת דוד נזכרת חכמת שלמה (מלכים א', ב'/ו'-ט'). הוא נחשב לחכם מכל אדם, שיידע לדבר משל ושיר שהם מסוג דברי החכמה שנודעו בארצות קדם כבר באלף השני לפניה"ס. בעיקר נתפס שלמה כשופט חכם כפי שעולה מהחלום בגבעון וממשפט שתי הנשים שמתוך סירוב חיתוך הילד לשניים גילה את האמא האמיתית (מלכים א' פרק ג').
בהתגלות ה' לשלמה בחלום בגבעון מבקש שלמה, הצנוע וענו, בקשה מיוחדת שטיבה חכמה והבנה: "ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע..." (ג'/ט'). תשובת ה': "...הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך" (ג'/יב').
מבאר הרד"ק: לב חכם ונבון - אמרו רבותינו ז"ל (חגיגה דף י"ד/ע"א): 'חכם' - המקיים את תלמודו. 'נבון' - מבין דבר מתוך דבר. 'לא היה לפניך' - אפילו משה רבנו בחכמת הטבע לא היה כמוהו, אבל בחכמת האלוקות היה חכם יותר ממנו.
מפעלי הבנייה בימי שלמה הכבידו על המוני העם שהעלו מס עובד למלך. עבודת כפייה שהוטלה על בני ישראל והפליית שבטי בית יוסף החלה להתסיס את שבטי הצפון כבר בימי שלמה. אולם המרד התפרץ רק לאחר מותו (מלכים א' פרק י"ב). הרודנות החברתית השבטית בימי שלמה אשר נתלוותה לשגשוג הכלכלי היא שהביאה להתקוממות לאחר מותו ולפילוג ממלכת ישראל.
ד"ר אברהם גוטליב
המרכז ללימודי יסוד ביהדות
אוניברסיטת "בר-אילן"
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י ד"ר אברהם גוטליב שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
