12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מעמד האישה החוקתי בדת האסלאם
מאת: מחמוד חסן תאופיק   שמור מאמר למועדפים

מבוא:-
אישה, אישה , אישה מילה שמסתתר מאחוריה עולם ומלואו, עולם של חוכמה, עדינות, יופי, רוחניות ואהבה.
כשחשבתי על נושא למאמר חשבתי בלבי על הדברים החשובים ביותר בחיינו כבני אדם, ומצאתי כי חלוקת העולם לשתי קטגוריות עיקריות שעל גבן הכול נבנה והתבסס, דבר שבאמת ראוי לחקור לעומק, שתי קטגוריות שאחת מהן היא הזכר ועולמו, והשנייה היא עולמה של הנקבה שמתבטא אצלנו כבני האדם באישה, שמהווה כחצי ואפילו יותר מהחברה לכן ראיתי לנכון לדון במעמד וזכויות האישה החוקתיות ובסוגיות הנוגעות בה, סוגיות שיש להן השפעה אדירה על החברה, מכוון שחברה מוצלחת היא חברה שהאישה בה מקיימת את חובותיה ומקבלת את זכיותיה בצורה אידיאלית, הדבר שמשליח השפעות טובות וגורם לתוצאות חיוביות אצל צדו השני של המטביע "הגברים", ונוצר שילוב של פריחה הצלחה בחברה כלל, כי משל האישה בחברה כמשל גרעין בתוך פרי, כאשר הוא טוב וטרי יצמח הגרעין ויהפוך הפרי לעץ, ובכך תשמר ההמשכיות הטהורה הרצויה, וכאשר הגרעין נגוע ופגוע הפרי יתקלקל עם הזמן ויסריח ולא ינביט ממנו כלום, ומשל האישה והחברה כמשל הגרעין והפרי.
מעמד האישה הוא נושא מורכב מאד ובמיוחד בדת האסלאם שנותן לאישה הרבה כבוד וזכויות חוקתיות בכל התחומים השונים עד שמעלה אותה לדרגה מאד נשגבת וביחד עם זאת הוא מטיל עליה מחיוביות רבות כמו שמטיל על הגבר, חובות אלה מטרתם הסופית לשרת את זכיותיה ולשמור את כבודה כבין אדם.
כבוד שהוא ערך מרכזי במערך זכויות האדם במשפט הישראלי כמו שהוא אכן כך באסלאם. והוא משמש כערך מקרין וכערך מאזן בתפקידו כערך מקרין, משמש כבוד האדם כזכות-גרעין המקרינה סביבה הילה, המאירה על זכויות אדם חשיבות". *(1)





________________________________________________________________
(1) ע"א 6871/99 משה נ' משה, פ"ד נו (4) 72, כב' השופט א' ריבלין.
וכדי להבין את הרציונאל של גישת האסלאם כלפי האישה צריך לחשוב עמוק ובצורה הגיונית ביותר, מחשבה שתוביל אותנו לאובייקטיביות המקסימאלית. ביחד עם זאת אדאג להשוואת את הסוגיות שיעלו בעבודה עם חוק שיווי זכויות האישה התשי"א – 1951 הישראלי ועם החקיקה הישראלית, ולאורך העבודה והיכן שנותן אערוך השוואה.
לגביי המקורות בעיקר הם מקורות מהסונה והקוראן והספרות הערבית ופסקי דין של בתי משפט ישראלים.
אותם מקורות בערבית אתרגם את שמותה לעברית בכדי להקל על ההתמצאות (זה יגרום קצת קושי בכללי הציטוט האחיד אבל נתגבר על הבעיה).
הערה רוב האמירות של הנביא מוחמד עליו השלום נמצאות ביותר מספר אחד של אדם שאסף אותם ודאג לנכונותם תחת כללים מאד מקשים להעברת האמירות ובדיקת נכונותם , לכן נוצרים מצבים שאותה אמירה נמצאת ביותר מספר אחד).


















1) מצב האישה לפני ואחרי האסלאם בארצות ערב:-
בתקופה לפני תחילת האסלאם שררה האנרכיה בחברה ובתוך האנרכיה הזו הפכה האישה להיות הקורבן המרכזי, היא חייה בתנאים מאוד גרועים וסבלה קשות מתת התייחסות ירודה ומשפילה וכל זה כתוצאה מעצם היותה " אישה ", כי זה הפשע שעשתה ועל כך צריך להענישה , בתקופה הזו (הבערות) הרבו לסחור בנשים ככל סחורה אחרת שהייתה במשק , ביחד עם זאת לאישה לא היו זכויות כמו הזכות להגן על גופה על נפשה או על רכושה, אחת על כמה וכמה על דעותיה.
לגברים הייתה הזכות לפגוע בה ובכבודה ובמיוחד בשפחות ובנשים הלא ערביות שחייו שם , בתקופה הנדונה היה נוהג אצל הערבים בחצי האי-ערב לקבור את התינוקית כאשר נולדת בת בעודה חייה, מהפחד העתידי שתהפוך כשתגדל למקור של זנות ותשלח לשווקים כדי למכור אותה במידה ותיפול בשווי אצל האויבים ואז כל אחד יכול לקנותה ולהקנות לעצמו את הזכות לקיים איתה יחסי מין בלי להתייחס לרצונה ולצרכיה . ואם התמזל מזלה ולא נקברה תופשט ותגורד מזכויותיה החוקתיות לאורך כל חייה, ותשמש כאחד האמצעים שנועדו לשרת את הגבר.
למעשה , בתקופת הבערות , התייחסו לאישה כאל חייה שנולדה כדי לעבוד לשרת ולשעשע את הגבר ולהביא ילדים לעולם וכאובייקט מיני ולא יותר, ושללו אותה מכל הזכויות שיכולות להיות בעולם, הדבר שהאסלאם עם בואו יצא כנגדו בחריפות רבה ואחד הדברים הראשונים שהאסלאם מנע היה לקבור את הבנות ולסחור בהם, ושאף לתת לאישה את כל הזכויות שיכולות להיות בעולם בניגוד למצב הקודם, והתחיל לממש את שאפיותיו בזה שפרט באופן מדויק את זכיותיה וחובותיה של האישה בהדגש על כבודה כבן אדם כזכות על, וכזכות חוקתית בדומה לחוקי היסוד בימינו בישראל, כב' הנשיא בדימוס א. ברק:
"עם כינונו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הפכו זכויות האדם המעוגנות בו לבעלות מעמד חוקתי-על-חוקי. זהו גרעינה של "המהפכה החוקתית" עליה עמדנו בע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 353. בעקבותיה התרחשה "קונסטיטוציונליזציה של כל מערכות המשפט" (בג"ץ 2390/96 קרסיק נ' מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(2) 625, 712). משמעותה של זו הינה, בין השאר, כי "זכויות האדם החוקתיות מקרינות עצמן (במישרין או בעקיפין) לכל ענפי המשפט" (בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון, פ"ד נב(5) 481, 522). [540] .."*(2). בהתחלה מנע האסלאם מהאנשים לקיים יחסי מין מחוץ למערכת נישואין מסודרת ובכך מנע את הניצול המיני של הבחורות ומנע מהגברים לקיים איתן יחסי מין בלי הסכמתם המפורשת שהתבטאה בהסכמה להתחתן ,
"לפי הדין הדתי המוסלמי הקלאסי, בני זוג נחשבים כנשואים מזמן שנערך ביניהם הסכם נישואין בנוכחות שני עדים (לאו דווקא הסכם כתוב). ליבו של ההסכם הוא קיומה של הצעת נישואין וקבלתה על ידי בן הזוג (איג'ב וקבול).
ההצעה והקבלה יכולים להיעשות בדרכים שונות אבל הדרך המקובלת היא הצעת נישואין מפורשת מבן הזוג כשההסכמה צריכה להינתן בלשון הווה או בלשון עבר"*(3). כמוכן מנע האסלאם את הסחר בנשים ולקח אותן צעד קדימה למצב שבו תאבה נפשו של גבר בבחורה ומצאה חן בעיניו, היה ניגש אליה ומחייב אותה לקיים איתו יחסי מין גם אם המצב הצריך שימוש ב כוח , במלים פשוטות אונס אותה לעומת זאת בתקופת האסלאם במקום בו מבקש גבר להתייחד עם אישה, אמור הגבר לבקש את הסכמתה של האישה לדבר. הבקשה יכולה שתבוא באורח מפורש, ויכולה היא שתבוא במשתמע...כך היא הבקשה-ההצעה - וכך דין ההסכמה...גבר היוזם מגע אישות עם אישה, עליו הנטל לבקש הסכמתה של האישה, ועליו הנטל לקבל הסכמתה*(4).
ויותר מזה יהיה עליו להתחתן איתה ולהתחייב כלפיה לאלף ואחד דברים לכן נוצר מצב שבו הגבר לא יעשה את זה מכל רגע שירצה כי לאנוס או להטריד מינים הדבר שהפך לא כדאי בכלל מכוון שיש עליו עונש שמגע עד הוצאה להורג לכן האסלאם בא ועשה סדר בדברים כאשר מנע ואסר והסדיר את הדבר הפופולארי ביותר בתקופה שלפניו ושמר על כבוד האישה ועל זכותה לשמור על גופה בדומה לחוק הישראלי שנותן לאישה את הזכות להגן על גופה כבודה ורכושה *(5).
_____________________________________________________ (2) בע"פ 4424/98 סילגדר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (5) 529 (בסעיף 10 לפסק-דינו)
(3) דב"ע 450/97-04 - המוסד לביטוח לאומי נ' חסן מוחמד .תק-אר 98(4), 1 ,עמ' 5. לפי חוות
דעתו של פרופ' ליבזון.
(4) ע/12/07 - סג"ם אורן פנחס נ' התובע הצבאי הראשי - המשיב ( . תק-צב 2007(3), 1 ,עמ' 23
כב' השופט חשן.
(5) חוק שוויון זכויות האישה ,תשי"א 1951, ס'6 (א) (ב).


ועודד את הנישואין בצורה "שארעית" ומסודרת כדי לשמור על זכיותיה של האישה בתחומים שונים, ועודד דאגה הדדית בין שני המינים ביחסים בניהם, ביחד עם דגש על הזכויות החוקתיות שלאישה שהסדיר בחלק נכבד מאד בקוראן אלקרים שנקרא "סורת אלנסאא" שמורכבת ממאה שבעים וששה פסוקים אשר מדברים על החובות ובמיוחד על זכויות האישה באסלאם, סוגיות אשר מפורטות באופן דקדקני , במטרה למנוע חילוקי דעות עתידיים, ולמען הסר ספק בפרשנותם קיבלו התייחסות גם בסונא של הנביא מוחמד עליו השלום, ולמרות זאת ולאחר מותו בתקופות מסוימות היו חילוקי דעות ע"י פרשניות שונות אבל העיקר נשאר אותו עיקר והעמדות הנכונות, הברורות והחד משמעתיות ננקטו כבר בתקופה של הנביא עליו השלום , ואין המטיל ספק בכך.





















2) זכויות האישה כבת ואחות:-
לבנים באסלאם ולבת בפרט יש זכות כלפי הוריה כמו זו שעליהם לשמור עליה בצורה הטובה ביותר ולדאוג לצרכיה .
כב' השופטת ד' דורנר קבעה:ש- "זכותו של הילד כי הוריו הטבעיים ידאגו לצרכיו הנפשיים והחומריים. ראו סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962; ע"א 436/76 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(2) 239, 243; ע"א 577/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד לח(1) 461, 468-467; ע"א 212/85 פלוני נ' פלונים, פ"ד לט(4) 309, 312. לזכות הילד מעמד בכורה". (ע"א 379/94 פלוני נ' פלונית, פ"ד נ (3) 133, בסעיף 8) *(6).
ביחד עם זאת באסלאם, על ההורים לחנך את בתם על הערכים הנכונים הדתיים הטהורים בלי ערבובי תרביות מנוגדות, ועליהם לעמוד כלכלית בכל צרכיה עד שתתחתן וכל עוד היא נמצאת בביתם גם בתקופת האירוסין, כמו כן לפתוח בפניה את כל האפשריות ללמוד ולממש את עצמה ולפתיח את מחשבותיה בצורה הראויה ביותר,דברים אלה הם דברים שההורים ובמיוחד האב חייבים לעשותם ואין האפשרות פתוחה בפניהם לא לעשות כן, ואינם רשאים אלא חייבים.
כב' השופט מ' חשין קבע כי "ילד אינו צמח-עץ המונח באשר הוא מונח ובעליו טורחים להשקותו מעת-לעת לבל יבול ואיננו" דהיינו, ילד זקוק לקשר עם שני הוריו הטבעיים או לפחות לידיעה מי הוא אביו ולסיכוי שהוא יקבל מאביו גם חום ואהבה, חיבוק ואכפתיות *(7). בנוסף לכך חייב האסלאם את ההורים לדאוג שביתם תתחתן עם האדם המתאים ביותר לה, ולא שהמניע לחתנה יהיה להתפטר ממנה או לקדם אינטרס אישי שלהם, אלא לדאוג לה חיים טובים יותר ביחד עם בעל שאוהב ומתייחס בכבוד.
הנביא המוחמד עליו השלום אמר:- "כל אדם שיש לו שלוש בנות שכיבד, שמר, אהב והאכיל והשתה ודאג לצרכיהן ועטף אותן בחום האבהות היו לו כחומה מגיהינום ביום הדין " *(8) כמו כן אם היה לאדם אחיות ואכן עשה כמו האב לעיל יזכה גם הוא בגן עדן*(9).
________________________________________________________________________________
(6) תמ"ש (תל-אביב-יפו) 76760/01 - ס"נ (קטינה) ע"י אמה ואפוטרופסוטה הטבעית, י"ס נ' כ' (ש') א. . תק-מש 2004(3), 353 ,עמ' 361.
(7) דנ"א 7015/94 - היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית . תק-על 1995(3), 2156.
(8) אבן מאגה ,סונן אבן מאגה ,חלק 2 ,עמוד 1210 ,אמירה מספר 3669 .
(9) השיך עבד אלעזיז בן פאז , איסוף הפתאוא ומאמרים שונים ,חלק 4, עמוד 357.
התניות חיוביות אלה מעודדות את הגברים להתייחס לנשים בצורה טובה מצד אחד ומהצד השני מראות ומעידות עד כמה שהדבר חשוב בעיני האסלאם, לתת לאישה את זכויותיה עד כדי כך שהתנה את הזכייה בגן עדן בזה שצריך להתייחס לאישה, הבת והאחות בצורה הראיה.
בנוסף לזכויות האלה, לבחורה זכות לבחור את בן זוגה או לסרב לאחד שבא לבקש את ידה , וחל איסור מוחלט בדת שמקורו מהקוראן והסונא על הסכמת האב לחתנה בלי שיקבל את אישורה ובלי שתסכים לכך במפורש, ואת זה שואבים מאמירתו של הנביא מוחמד עלו השלום:"שאסור לחתן את הבחורה עד שתביע רצון לעניין ואפילו בשתיקה (כסמל לביישנות וההסכמה)" *(10).

3) זכותה כאישה:-
חלק זה מאד רחב כי בעיקר הזכויות שהאסלאם נותן לאישה כאשת איש הן מתבטות גם בחובותיה כלפיו ומתחלקות ל:-
א. זכות האישה לקבל את "המוהר המקדמי" :
סכום מסוים של כסף שמקבלת מהגבר ברגע שהופכת להיות אשתו וכסף זה שייך אך ורק לה, זאת אומרת שאסור לבעלה או לכל אדם אחר לקחת חלק ממנו אלא אם היא תיתן מרצונה החופשי*(11).זכות זו , רואה בה האסלאם כאחת הזכיות החשובות שמגינה על הנשים כדי שלא יהפכו לכלי צעצוע בידי הגברים, וזכות זו מכילה בתוכה אלמנט הרתעתי לכול הגברים שינסו להשתמש באירוסין כאמצעי להתקרב לנצל ולפגוע ברגשותיה של האישה, והיא לטעמי דרך ארץ בכדי לשמור על זכויות הבחורה במערכת יחסי האירוסין , דרך שאין רואים בה המשפטנים בארץ ובעולם כדרך הטובה ביותר לשמור על זכויות האישה באירוסין וזה מהטעם שלדברם אין במערכת האירוסין כדי לחייב את הצדדים להתחתן, ומקבלים גישה זו עם יד על הלב, דברי כב' השופט א' ריבלין, וגדולי המשפט הישראלי :
"עילת התביעה החוזית בגין הפרת הבטחת נישואין נקלטה במשפט הישראלי מן המשפט המקובל האנגלי. על פי הפסיקה האנגלית המסורתית, משהוכיח תובע את יסודות העילה, זכאי היה לפיצוי הן בגין נזק כספי "מיוחד" שנגרם לו עקב ההבטחה שהופרה, והן בגין נזק "כללי" ממנו סבל.
___________________________________________________________________________________________________________________________________
(10) מוסלם ,סחיח (נכון) מוסלם ,נושא הנישואין ,כרך 9 ,אמירה מספר 3538.
(11) ד"ר אחמד עלי טאהא ריאן, פיקיה המשפחה 1 ,חלק: זכויות האישה שמוקנות לה בכתובה, עמוד 181.
הנזק הכללי הורכב מהנזקים הנפשיים אשר נגרמו, כביכול, בעקבות הפרת ההבטחה.
זהו הדין שאומץ בארץ. חברי הנשיא א' ברק תיאר את הרתיעה אותה מעוררת במשפט המודרני עילת התביעה בגין הפרת הבטחת נישואין. רתיעה זו בוטאה מפורשות כבר בע"א 461/64 טמסיט נ' פחימה, פ"ד יט(4) 129, 131. ממלא מקום הנשיא מ' זילברג סבר שם כי התביעה בגין הפרת הבטחת נישואין היא:
ממין התביעות שאינן אהודות ביותר...תביעה כזאת יש בה, כמעט תמיד, משהו מן הדוחה, כי היא יוצאת מתוך ההנחה, כי הארוס או הארוסה חייבים היו להתחתן עם בן הזוג האחר, אך ורק בשל ההבטחה שניתנה, למרות מה שאין רגשות אהבה ביניהם. כבר הרומאים העתיקים ראו תביעה כזאת כנוגדת את המוסר הציבורי...אבל מה נעשה, והמשפט המקובל רואה תביעות אלו כתביעות חוזיות שוות ערך, ואחריו החרו החזיקו גם בתי המשפט שלנו.
להשקפה זו הצטרף גם השופט צ' ברנזון בע"א 609/68 נתן נ' עבדאללה, פ"ד כד(1) 455, 464 " *(12)
בעוד שהמשפט המודרני והישראלי מעלה את חשיבות הסוגיה מהפן החוזי הכלכלי רואה האסלאם בפן הכלכלי כאמצעי להרתעה ולא יותר, עם דגש על הפן החברתי החינוכי תוך שמירה על מעמד הנשים.
בנוסף, סכומי הכסף שהאישה אוספת ומקבלת מהגבר ערב ובמעמד הכתובה רואה בהם האסלאם ככסף ששיך לאותה אישה ומונע מהגבר לקחת ואפילו לגעת בכול קניין שהיה שייך לה ערב הנישואין אלא אם היא נותנת לו את הרשות מתוך רצון חופשי לחלוטין , סקירה של המשפט המשווה, מצביעה על כך שבשיטות משפט אחרות, כמו בישראל, הובעה אי נחת מקיומה של עילת התביעה בגין הפרת הבטחת נישואין. תפיסה זו הביאה לביטולה של העילה, או להגבלה משמעותית שלה, בנוסף גם ברחבי העולם המערבי. גם במדינות ערב, אשר דינן האישי מסתמך על המשפט המוסלמי, מקימה הפרת הבטחת הנישואין עצמה, לכל היותר, זכות להשבת מתנות*(13).
לעומת זאת בדת היא זכות שנותנת רשות וחופשיות מלאה להחליט בעניין קנייניה שרכשה או שנתן לה בעלה ערב הכתובה שמהווה את הנישואין

__________________________________________________________________________________
(12) ע"א 5258/98 - פלונית נ' פלוני ואח' . פ"ד נח(6), 209 ,עמ' 225-226. (13) J. J. Nasir The Islamic Law of ersonal Status (3rd ed., 2002) 46-48).
הרשמיים באסלאם , אותה כשרות מלאה לקניין ולעשייה בו כאילו היא פנויה, אין זכיות אלה נפגעות מעצם העובדה שהאישה מתחתנת*(14) .
אלוהים אמר בקוראן'-:שעל הגברים לתת את סכום הכסף שהאישה דורשת לעצמה בעת הכתובה ואם האישה נתנה משהו מכספה מרצון חופשי אז אין הדבר אוסר לקחת"*(15).
ב. זכותה הכלכלית כאישה בבית:-
על הבעל לדאוג תמיד לכל צרכי המחייה של אשתו*(16) הצרכים מתבטאים בכל מה שקשור לתנאים בסיסים לחיים כמו אוכל, הלבשה, מקום מגורים הולם ומתאים לצרכיה ורצונה, להביא לה משרתות ועוזרות במידה והיא צריכה, אלוהים בקוראן צווה את זה כאשר אמר:-"שיוצא הבעל מכספו למשפחתו ולאשתו" *(17) והנביא מוחמד עליו השלום אמר בחאגת הפרידה שבא הציב וצווה והדריך את המוסלמים באך להתנהג אמר:- " שעל הגברים לכבד ולאהוב ולתת לנשים את כל זכיותיהן הנדרשות מהם, כי התחתנתם איתם בשם אלוהים והורשתים לקיים איתם יחסים בשם אלוהים לכן מי שירוצה לקיים את מצוות אלוהים ופוחד ממנו ואוהב אותו עליו לתת לאישה את זכיותיה *(18). כאשר בחלק זה מדובר על זכותה הכלכלית הנדרשת מהגבר בלי להתחשב במצבה הכלכלי האישי ז"א אפילו אם לאישה יש עסק או כל מקור פרנסה אחר זה לא פוטר את הגבר ממחויבות הכלכליות כלפיה*(19).










(14) חוק שוויון זכויות האישה , תשי"א 1951, ס' 2 .
(15) אל קוראן אלכרים , סורת אלנסאא (הנשים), פסוק4.
(16) ד"ר אחמד עלי טאהא ריאן, פיקיה המשפחה 1 ,חלק: זכויות האישה שמוקנות לה בכתובה, עמוד 181.
(17) אל קוראן אלכרים, סוראת אלטלאק (הגירושין) , פסוק 7.
(18)מוסלאם, סחיח מוסלאם, סוראת אלחאג, חלק 19 אמירה מספר 3009.
(19) אל קוראן אלכרים ,סוראת הגירושין ,פסוק 7.
ג. זכות המחייה באווירה חמה אוהבת וסובלנית שמקרין הבעל בבית:-
זו היא זכות שבאה ע"י ביטוי ביחסי החברות שצריכים להיות בין הגבר ואשתו ושישרור עליהם אופי אמפאטי, שדואג ומפנק שניזום ע"י הבעל *(20) בנוסף לכך הנביא מוחמד עליו השלום אמר:- "לגברים: עליכם להתייחס ולהתנהג בצורה האידיאלית עם הנשים כי הטוב שמביניכם הוא הטוב ביותר למשפחתו ואני (הנביא) הטוב מביניכם*(21).
בנוסף לכך לאישה יש זכות לבקר את משפחתה מתי שתרצה ועל הגבר ולתמיד לשמור ולקיים את ההבטחות שנתן בעת הכתובה.(בעניין זה נרחיב בהמשך) וזכות נוספת שמאד משפיעה על חיי הזוגיות שאלוהים הקנה לשני הצדדים והיא הזכות לקיים יחסי מין כאשר אחד הצדדים נפשו מתחשקת על הצד השני להיענות לו ככל האפשר ובמהירות, אהבה ורצון טוב ולא לסרב לסיבות לא רציניות ואמתיות,( נרחיב בהמשך).
ד. זכות האישה להדרכה מתוך דאגה מבעלה:-
זכות זו נובעת מתוארית המנהיגות בתוך המשפחה ויוצאת מנוקדת הנחה שהבעל הוא זה שמנהיג את המשפחה ולכן עליו להדריך ולדאוג לכל אחד ואחד מבני המשפחה ששייכת לו והאישה מתוכם, כי בזה שהבעל דואג לאשתו הוכחה שהוא אכן אוהב אותה ועובד קשה כדי שתקבל את צרכיה ותהיה מרוצה. הדבר שיגרום לאווירה חמה ועוטפת לאישה מצדו של הבעל כמנהיג, ואת זה אפשר להמחיש בדוגמא של צוות שיש לו מנהל ואת הרגשתו של כל אחד מחברי הצוות כאשר המנהל (המנהיג) נותן לו יחס מיוחד והמון צומת לב ודואג לו בצורה מפנקת.








_____________________________________________________
(20) אל קוראן אלכרים , סוראת הנשים ,פסוק 19.
(21) אלתרמידי, סונן אלתרמידי ,אמירה 3895. וגם אל בוכארי, סחיח בוכארי, חלק אלנקאח (הנישואין) ,אמרה מספר 5186)
ה. הזכות לקיים יחסי מין:-
זכות זו מתבטאה בשני חלקים:-
חובת הבעל להקדיש זמן לקיום יחסי מין עם אשתו כאשר נפשה מתחשקת בכך, עלו להיענות לה ככל האפשר ובמהירות, באהבה ורצון טוב ולא לסרב לסיבות לא רציניות ואמתיות, ואת הזמן הזה הוא חייב להקדיש לכל הפחות לילה שלם אחד בכל ארבע לילות ואסור לו לשכוח או להזניח את הצד הזה ובמיוחד שהאישה מביעה רצון לקיום היחסים (אמירה של הנביא מוחמד עליו השלום שהעבירה אשתו עאאישה).
כי בדת יש לגורמים מסוימים זכויות על האדם כמו זכות המנוחה לגוף וזכות השמירה על הבריאות וזכויות האישה שמוטלות על הגבר,אמירה של הנביא מוחמד עליו השלום שנזכרה בכל ספרי האמירות ביחד ומוצאה בספר פאקה אל אוסרא*(22).
יש חלק מהשיח'ים הגדולים שנוטים שהחלוקה של לילה כל ארבע לילות היא דבר לא מחייב וזה תלוי ביכולתו של כל בעל ובעל אבל מה שכן מחייב ואינו נטול במחלוקת הוא שאכן יש לאישה זכות לקיום יחסי מין עם בעלה וחובה זו כמה על גבו.
לפי הדין המוסלמי קיימת זכות של הבעל מחד גיסא וחובה של האישה מאידך גיסא לקיים יחסים מיניים כל עוד הנישואין בתוקפם *(23), חובה זו הינה הדדית וחלה גם על הגבר כלפי אשתו.
כמוכן כמה חובת הבעל לשמור על שוויון בין הנשים שלו במידה ויש יותר מאחת ואסור לו להזניח אחת מהן בכל תחום שהוא או שיעדיף אחת על השנייה ובמיוחד בזכותן לקיום יחסי המין ובזכותן הכלכלית.







(22) ד"ר אחמד עלי טאהא ריאן, פאקה אל אוסרא (המשפחה) 1. וגם אלתרמידי, סונן אלתרמידי ,אמירה 4\294.
(23) ע"פ 353/62 מחמד אל-פקיד ופרהוד אבו-אלקיאען נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד כרך י"ח (4) 200.
4) זכויות האישה בגירושין:-
א. כאשר מערכת הזוגיות הופכת להיות מקור של אי ניחות ושל בעיות,
והעימותים מגיעים עד למצב שאי אפשר לסבול, נתן הדת דרך לפיתרון והיא להתגרש, פיתרון זה הוא במעמד של זכות לשני הצדדים לבקשו, ולמרות שבדרך כלל הזכות לתת גט היא בידו של הגבר, לאישה יש זכות לבקש ולקבל את הגט במידה והגבר לא עמד בחובתו כלפיה, למשל גבר שהפך להיות אלים כלפי אשתו או כלפי בני המשפחה או שהאישה לא אוהבת יותר את בעלה, זכות זו מעידה על חשיבות הרגש והאהבה בתא המשפחתי כי מספיק שהאישה תצהיר על כך שהיא לא יכולה לסבול ולהיות יותר עם בעלה זו תהיה עילה לתת גט בנוסף לכך אם הגבר הפך להיות חלש בכל מיני תחומים, חלש פיזית, חלש באמונה שלו מבחינה דתית,חלש כלכלית וכל סיבה אחרת שבגללה האישה לא יכולה להשאר במערכת הזוגיות עם אותו בעל ואינה מוכנה לקיים את חובותיה כלפיו תהיה זכאית לזכות לקבל גט בתנאי שלא תהיה זכאית לפיצויים כמו אישה שבעלה נתן את הגט מרצונו, ותקבל רק את הכסף שנתן לה בעלה בעת הכתובה (עניין הכסף שנדון ב- 3 א") וזו אחת הזכויות של האישה שאלוהים נתן לה במצב שתרצה לשים סוף לחיי הזוגיות שלה כפי שנוח לה, ואקט זה נקרא "אלכ'אליע".
מצד שני האסלאם מתייחס לעניין הגירושין כדבר שמותר ובלתי רצוי לעשות אותו ומשאיר אותו כאופציה אחרונה שתמיד כל פתרון אחר עדיף עליה, וכדי לתת לסוגיה הזו מעמד גבוה, אמר הנביא מוחמד עליו השלום:- "שלושה דברים שהרצינות בהם היא אכן רצינות והצחוק והזלזול בהם הוא גם אכן רצינות משמה שאין בדברים האלה מקום לזלזול והם:- להתחתן, להתגרש ולחזור ביחד אחרי הגירושין"*(24), ז"א דברים אלה הם דברים שאסור לחשוב עליהם בקלות דעת אפילו לא לרגע אחד וכל החלטה ותזוזה רואים בה כדבר רציני ביותר וחשוב מאד ושצריך לבחון היטב כל צעד בנושאים אלה.







(24) אבו דאוד, סונאן אבו דאוד ,כרך 2 עמוד 259 ,אמירה מספר 2194.
כמו כן האסלאם טפל בבעיות שמתרחשות ביו בני הזוג כשנתן שלבים לפתרון, כאשר הבעל הוא זה הבעייתי לאישה יש זכות לבקש גט, וכאשר האישה היא זו הבעייתית יש יותר שלבים והם:-
השלב הראשון:- על הגבר להזכיר לאישה שהדברים שהיא עושה נוגדים את הלכות הדת ואת ההנחיות שנתן אלוהים בספר הקוראן ולהסביר לה את מסוכנות הדברים.
השלב השני:- בשלב הזה ובמידה והאישה לא חזרה בה מיתיר לגבר להימנע מלקיים יחסי מין איתה כצורה של עונש, שלצעד הזה משמעות והשפעה מאד גדולה על האישה ועל חיי הזוגיות שלהם.
השלב השלישי:- במידה והשלב השני לא הביא לתוצאה והאישה המשיכה להתנהג בצורה מנוגדת לערכים שבדת מותר לגבר להרביץ לאשתו בתנאי שלא יגרום לה חבלות בגוף וחל איסור מוחלט על הגבר להכות אשתו על הפנים שלה או על הראש שלה אפילו יש הלכות שאומרות שכאשר הגבר מכה את אשתו עליו להצמיד את המרפקים שלו למותניים כדי שתנועתו תהיה מוגבלת ולא יצליח לפגוע בה קשות, במטרה להרתיע ולא להתעלל.
השלב הרביעי:- במידה והאישה מתלוננת וטוענת לנזקים שנגרמים לה כתוצאה מהקשר הזוגי שלה ואינה יכולה להוכיח את טענותיה, מותר לשופט להתיר לה לגור במקום אחר רחוק מהבעל בתנאי שיהיה בסביבתה אנשים טובים והוגנים כדי שיכבדו אותה ולא יציקו לה, ע"מ להרגיע את הרוחות.
השלב החמישי:- שלב זה הוא שלב מאד חשוב שנקרא שלב "השפיטה" שבו כל צד בוחר אדם שרואה בו לנכון שייצג אותו במשאה ומתן, שני האנשים יושבים ומנסים לפטור את הבעיות ולטפל בהן בצורה יסודית במידה והצליחו האישה חוזרת לבעלה, והזוג מחויב לתנאים ולבקשות שסיכמו עליהם שני הנציגים ובמידה ולא מצליחים להגיע הנציגים לפשרה אזי יחול הגירושין והזוג יתגרש.

ב. "המוהר העתידי " זכות שמקנה לאישה לקבל את סכום הכסף המוסכם והנקוב בחוזה הנישואין*(25) וזה במידה והזוג התגרש בשלב מאד מוקדם שבו נחתם חוזה הנישואין והזוג עדיין לא קיימו יחסי מין והאישה נשארה בתולה (תקופת האירוסין) אז מגיע לה חצי מסכום של הפיצויים המוסכמים(מוהר העתידי) בנוסף לסכום הכסף שהגבר שלם לה או שהיה אמור לשלם לה מראש לפי החוזה ללא קשר לגירושין(מוהר מקדמי).
__________________________________________________________________________________
(25) אלקוראן אל כרים,סוראת אלבקרה, פסוק21.

כמוכן מותר לגבר לקחת את הכסף בחזרה ולא לשלם אותו, וזה במידה והאישה מוותרת על זכותה *(26).
במצב שהזוג בו נמצא בתהליך הגירושין חל איסור מוחלט על שני בני הזוג לגלות סודות אחד על השני שידעו אותם מעצם היותם בני זוג , ועל חשיפת נושאים אישיים ואינטימיים.
כמו כן חל איסור על הגבר שרוצה ומעוניין להתגרש מאשתו או שאשתו רוצה להתגרש ממנו להכניס אותה לסחבת זמן ועצבים ולטרטורים מיותרים ולא לתת לה את הגט כדי שתוותר על חלק מזכיותיה או כל ויתור אחר, במצבים אלה מותר לקאדי לחייב אותו לתת גט, כדוגמה ופתרון לכך במשפט הישראלי תוך שמירה על עקרונות הדין הדתי המוסלמי שלפיו, כל עוד בני הזוג נשואים, האישה עומדת לרשות הבעל וחייבת לציית לו. חובת ציות זו לא מאפשרת לאישה לפעול בחופשיות, נגד בעלה כדי לממש את פסק הדין שבידה נגדו. חובה זו, כמו גם חובות נוספות הנגזרות מקשר הנישואין, מונעת הימנה, פעמים הרבה, לממש כדבעי את פסק הדין שניתן לזכותה (לעיתים תלויה היא ברצונו ליתן לה גט וכיוצ"ב). כדי שתוכל לקבל את מלוא זכויותיה על פי הדין האישי החל עליה וכפתרון לבעיה הזו, בא חוק המזונות וקובע שהנתבע ישלם את שנפסק לה ואילו המל"ל יפרע את ששולם מאת בן הזוג. לכן המל"ל ניצב לצידה של האישה ומונע ממנה להתעמת עם בעלה ומשלם לה את הסכום שנקצב בפסק הדין, ומאידך גובה את התשלומים מבעלה שמתעמר בה.. *(27) .

ג. זכות האישה להלבשה , אוכל , ומשרתים:-
זכות זו נתן אותה האסלאם לאישה כדי להגן עליה מפני ניצול כספי מצד הגרוש *(28) בזה שעל הגבר לשלם לאישה בעת הגירושין סכום כסף חד פעמי שיקבע ע"י הקאדי בהתחשב במצבו של הגרוש שישמש אותה לשכור שירותים שונים ולהוצאות באותה תקופה , סכום זה אינו קצוב מראש ונתון לשיקול דעתו של הקאדי . זכות זו דומה למזונות אבל אינה מחייבת בצורה חד משמעית למרות שיש כאלה שאומרים שהיא כן.
_________________________________________________________________________________
(26) אלקוראן אל כרים ,סוראת אלבקארה, פסוק 237.
(27) ב"ל (ירושלים) 11514/05 - א' ש' א' נ' המוסד לבטוח לאומי ,עמ' 3,כב' השופטת יפה שטיין.
(28) אלקוראן אל כרים , סוראת אלבקרא , פסוק 241.

ד. זכות האישה למזונות:-
זכות המחייבת שאין נוטלים בה ספק , והיא קצובה אינה חד פעמית ומתמשכת לאורך תקופת הגירושין ושלביה, ועד שמוכרזים הבעל והאישה כגרושים וגירושם נכנס לתוקף, ואז מפסיק הגבר לשלם את המזונות לאישה וזה במידה ואין להם ילדים משותפים ובמידה ויש אזי הוא חייב בתשלום מזונות עבור הילדים עד מגיעים לגיל שבו הם יכולים לדאוג לעצמם כלכלית, וזה תקף גם במצב שהאישה בהריון ז"א מצב שבו הזוג התגרש ואין להם ילדים משותפים אבל האישה נמצאת בהיריון, על הגבר להמשיך לשלם מזונות לאישה באותה תקופה ולאחריה.

ה. זכות האישה למשמורת על ילדים:-
מכוח הסונא של הנביא מוחמד עליו השלום ניתנה לגרושה הזכות לשמור על ילדיה עד שיתבגרו ויגיעו לגיל שיכולים בו לדאוג לעצמם ואז עוברים לאביהם הגרוש אלה אם הילדים מחליטים להישאר עם אימם הגרושה, והעניין להחליט בדבר איפה ממשיכים להתגורר נתון לבחירתם.
וזה מותנה בתנאי שהאישה לא תתחתן בגבר אחר ואם אכן כן והאישה לא עומדת בתנאי זה אזי המשמורת נופלת ממנה.
נושא שקשור לעניינינו אשר מוכיח שהמשמורת היא לאישה הוא: במידה ואישה נפטרה מכל סיבה שהיא ואין האב יכול לשמור על הילדים מכל סיבה , הזכות למשמורת על הילדים עוברת ישירות לאחת הדודות מצד האם (אחותה) *(29) הדבר שמחזק את כוחה של האישה במשמורת על הילדים כל עוד היא עומדת בתנאים.








(29) אל בארי, פתח אל בארי, כרך7 , ע' 499.
ו. מעמד האישה בעת שהופכת לאלמנה:-
בתקופה שלפני האסלאם התייחסו לאישה כנכס כשאר הנכסים השיכים לגבר ובמצב שבו נפטר , ובאופן ישיר הבעלות על האישה עוברת ליורשים שלו , קרובי המשפחה שהם אלה שמחליטים ומכריעים את גורלה ואם אחד מהם רצה אותה כאישה נשללת ממנה הזכות להתנגד לנישואין, ואם הייתה עושה כן היו משפילים ומעליבים אותה ולא משחררים אותה עד שתשלם להם סכום כסף שהם קובעים, גישה זו לאישה כנכס קנייני הפכה הרבה נשים לכלי של מין , מתן שירות , ומקור תענוג לגבר בלי להתחשב ברגשותיה וגרדה אותה מכל זכות , מעמד וחופש.
כשהאסלאם הגיע זה היה אחד הדברים הבסיסיים שנלחם בהם, בזה שראשית כל אסר למשפחת הגבר לרשת את האישה כנכס כשאר נכסי העיזבון.
ונתן לה זכות מוחלטת וחופש בחירה אבסולוטי שבו היא ורק היא זו שמכריעה את גורלה ואיך היא ממשיכה את דרכה, כמו שבחוק הישראלי נקבע שלאישה יש את הזכות לשמור על גופה מסחר *(30) כמובן במקביל הדריך את האישה איך עדיף להתנהג במצבים כאלה, כמו שלא כדאי להתחתן ולשמור על הילדים וכעידוד מכוח הסונא במידה והיא עושה כן תהיה זכאית לגן עדן במעמד הנביאים, וכו.....














(30) חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א 1951 ס'6 (ב).
5) זכויות האישה כאם:-
א. הזכות לכבוד וידידות:
על פנו זכות האישה כאשת איש כלפי בעלה היא הזכות הרחבה ביותר אבל הזכות העליונה והחשובה ביותר זכות האישה כאם, שאכן מוטלת על הילדים ובחייבת אותם לכבד את אימם בצורה האידיאלית והמקסימאלית וזה נובע מההלכה בקוראן אל כרים כאשר נאמר " שעל בין האדם לדאוג ולכבד את הורו, ובמיוחד את אמו שהרתה בו והיה קשה לה , וילדה אותו והיה קשה לה , ושהניקה אותו והיה צמוד לה כול הזמן" *(31).
מכאן אנו למדים על זכות האם העליונה , ובזמן שהקדוש ברוך הוא צווה עלינו לכבד את ההורים ייחד וציין במפורש מעבר למילה הורים את האם בנפרד כדי שנבחין שהוא מפלה אותה לטובה ומעלה את מעמדה דרגה אחת מהאב בחוזקת הקשר שבינה לבין ילדיה ומכאן נובעת החובה לכבד ולאהוב ולתת יחס מיוחד לאם, כמו כן בסונא ישנו סיפור שתומך בזכות זו והוא :
הגיע איש לנביא מוחמד עליו השלום ושאל אותו , למי אני חייב לתת את היחס הטוב ביותר כבין אדם ? ענה לו הנביא מוחמד עליו השלום "לאמך" ,שאל האיש ומי עוד ? ענה לו "אמך", שאל ומי עוד ? ענה לו "אמך" ,שאל ומי עוד ? ענה לו הנביא עליו השלום " אביך"*(32) .
מוסר ההשכל מהסיפור שעל האדם לכבד את אמו ולהביע את מירב הצניעות בפניה וכלפיה בהשוואה לאחרים .
מכוח זכיות האב הרבות שהוטלו על הילדים שמטרתם לשמור על מעמדו, וכאשר האסלאם הקפיד על המחויבות לקיימם לזכות האב, ובלי לכנס לפרטים מדובר בהרבה זכיות שמקנות לו כבוד אהבה שלווה ויחס הולם ובאותו זמן עולה מדברו של הנביא מוחמד עליו השלום שלאם מגיע כבוד ויחס יותר מהאב פי שלוש דבר שמעיד על מעמד האם העליון והגבוה שמשאיר מקום לחשוב עד כמה זה חשוב כאשר השוואה את האם באב וזיכה אותה שלוש פעמים לעומת האב שזכויותיו רבות וחשובות לכן על אחד כמה וכמה זכויותיה של האם.




(31) אלקוראן אל כרים , סוראת אל אחקאף, פסוק 159.
(32) אלבוכארי ,סחיח בוכארי, כרך הזכות ליחסים , ג 5 , ע' 2227 , אמירה מס' 5626.
ב. חובת הצייתנות :
האסלאם חייב את הילדים לציית להוריהם ובמיוחד לאם בכול דבר אשר תבקש כול עוד בקשותיה אינן מתנגשות להלכה *(33), דבר שחשיבותו הגיעה לרמה מאוד גבוה כאשר הנביא מוחמד עליו השלום הזכיר את אי הצייתנות להורים כאחד משלושת הדברים האסורים והמסוכנים ביותר שאדם יכול לעשותם מבחינת הדת והם:
1. להאמין באל נוסף לאלוהים.
2. לא לציית להורים ולפגוע בהם .
3. להעיד עדות שקר*(34) .
מכאן אנו למדים על מעמד ההורים ובמיוחד האם .

ג . זכות המזונות:-
במצבים שבהם ההורים אינם יכולים לדאוג לעצמם מבחינה כלכלית והופכים להיות לחסרי יכולת ובלי להתחשב בסיבה, חל על הילדים שלהם לדאוג לפרנסתם כדי לשמור על כבודם, ובמיוחד האם שבהרבה מקרים האב נפטר והיא נשארת לבד , זכות זו הינה דבר שהילדים מחויבים בו מכוח הסונא והקוראן *(35).

ד. זכות המשמורת בעת זקנה:
אלוהים פסק בקוראן שעל הבנים והבנות לשמור ולשרת את הוריהם בעת זקנה או במצבים שבהם ההורים הופכים להיות מוגבלים וחסרי יכולת לשרת את עצמם כתוצאה ממחלה או מסיבה אחרת*(36) .

ה. זכות האם ביורשה:-
כשאדם מת , העיזבון שלו מחולק לפי ההלכה של הקוראן שבה יש חלק להורים שלו ולקרובי המשפחה , בנים ובנות ... *(37).


(33) אלקוראן אל כרים, סוראת אל ענקאבות, פסוק 8.
(34) מוסלם, סחיח מוסלם, כרך 1 , ע' 91 , אמירה מס' 87.
(35) ד"ר אחמד עלי טאהא ריאן, פאקה אל אוסרא 1 , ע' 185 .
(36) אלקוראן אלכרים , סוראת אל אסראא, פסוק 23.
(37) אלקוראן אל כרים , סוראת אל בקארה , פסוק 180.
6) זכויות נוספות לאישה:-
א. זכותה ללימוד:
האסלאם המליץ בחום על ההשכלה והלימודים לכול אדם שרואה בעצמו יכולת ללמוד , להמלצה זו הגיעה ברמתה לדרגה אחת מתחת לחיוב , ז"א שאלמלא האסלאם פחד מלהכביד על המוסלמים היה מחייב ודורש מהם להיות כולם משכילים בהשכלה גבוהה, אך מכוון שהוא ער לנקודה שלא כול אדם מסוגל ויש לו את היכולת לעשות כן , הוא המליץ בחום שהמלצה הכילה בתוכה בקשה להתאמץ ככול האפשר ללמוד .ודרישה זו מכוון לגברים ונשים באותה מידה, מכוון שאסלאם רואה באישה את אבן היסוד של החברה,
רצה אותה שתהיה משכילה ומלומדת כדי שתקיים את המצוות מתוך ידע והכרה ולא לשנן את הדברים כמו תוכים,ובמיוחד שהיא האחראית באסלאם על כול הקשור לבית ולהשכלתו כאשר רואה בה הצינור המרכזי המזין את הילדים בערכים ובמוסר.
בתקופת הנביא מוחמד עליו השלום לא היו אוניברסיטאות והמקום היחיד שלמדו בו דברי דת ונושאים הנוגעים לחיי היום יום והחברה היה המסגד , לכן הנביא אמר שאסור למנוע מהנשים מלהגיע למסגדים ולשמוע את ההרצאות שנגעו בכול תחומי החיים ואפילו במדעים השונים*(38), והנביא עליו השלום היה בעצמו מתפנה יום בשבוע שבו נתן לנשים להשמיע את דבריהם ולשאול כול שאלה שעולה להן בראש בכול תחומי החיים השונים, ובימינו המקביל למסגד כמקור להשכלה הם מוסדות ההשכלה הגבוהה , ומכאן נובע שעל האישה להתאמץ כדי להגיע למקומות אלה ולרכוש את ההשכלה .
ב. זכות האישה לעבוד:
למרות שהדת חייב את הגבר בחלקו לדאוג לפרנסת המשפחה, בזמן שנתן לאישה את ההזדמנות להשקיע את מירב זמנה ומאמציה בחינוך והשכלת הילדים, ובמקרים שהגבר לא יכול למלה את חלקו או שלאישה אין בעל כתוצאה מפטירתו ומגירושין או שבכלל לא התחתנה , נתן האסלאם את האפשרות לאישה לעבוד כדי לפרנס את עצמה ומשפחתה , בנוסף לכך יש תחומים כמו הרפואה שלנשים חשוב שתטפל בהן אישה אחרת או משרות שמתאימות יותר לנשים שגבר אינו יכול למלא את התפקיד בצורה הראויה ביותר , כמו גננות ומורות בבתי ספר , אחיות ורופאות בבתי חולים וכו...

(38) אלבוכארי, סחיח בוכארי, כרך 1 , ע' 305 , אמירה 858 .
משרות אלה העדיף האסלאם שתמלא אותם נשים ולא גברים , אבל זה לא מונעי מהאישה למלא תפקיד שהגבר יכול למלא, לכן כול האופציות פתוחות בפניה בעבודה כול עוד דרישות עבודתה אינן מחיבות אותה לעשות דבר שמנוגד לדת וההלכה.
וזה מתיישר עם העובדה שהדת התייחס בשוויון בכול אשר קשור למצוות ולפולחן הדתי ולערכים החברתיים בין הגבר והאישה חוץ משלושה דברים:
• ללכת לתפילת יום השישי למסגד.
• להשתתף בתפילת ההלוויה ולהגיע לבית הקברות עם ההלוויה .
• להלחם פיסית למען הדת אם יש צורך בכך "אלגיהאד".
שלושת הדברים שהאישה לא חייבת והגבר כן חייב וחוץ משלושת הדברים האלו חלים עליה כול ההלכות והדרישות והמחויבות בדומה לגבר, אותה גישה מתבטא גם בחוק הישראלי שהיסטורית הוא שייך לעולם המודרני *(39) וכדי לאזן נתן לה גם זכויות רבות באותה רמה שנתן לגבר, זאת אומרת מצד אחד חובותיה רבות ומצד שני זכויותיה גם רבות.
כאשר בדת מאוגדים כול החוקים שצריך לציית להם בקוראן ובסונא לעומתם יש את החוק במדינת ישראל שבמופרש אומר שדין אחד יהיה לאישה ולאיש לכול פעולה משפטית.
וסעיף 6 לאותו חוק מתייחס לשוויון בזכויות החברתיות כמו הזכות ללמוד ולעבוד והוא נוגיע באותם נקודות שהדת האסלאמי נגע בהן והדגיש אותן וחייב בהן את החברה.
את האבחנה שעשה הדת בתחומי הלימודים והעבודה לזכות האישה או לחלופין לזכות הגבר נובעת מהתיאוריה של האבחנה המותרת וההעדפה המתקנת, זאת אומרת הוא אבחן בין אישה לבין גבר בדברים שהם באמת שונים, ושאי אפשר להגיע לשוויון מוחלט בין שני המינים וכדי לשמור על איזון ראוי הודה האסלאם שגבר זה לא אישה והנהפך הוא נכון, דבר שנותן לגבר יתרון יחסי מכוח הטבע כי הוא החזק פיסית והוא השולט בדרך כלל , והוא המוביל בזמן שהחברות לאורך ההיסטוריה ראו באישה כשייכת לגבר במידות שונות וכשהגיע האסלאם, ראה לנכון להציב חוקים שיש בהם כדי להעלות את מעמד האישה בחברה בזה שהעדיף אותה על הגבר בדברים מסוימים כמו תחומי לימוד ועבודה במקצועות שונים בחברה.

(39) חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א 1951, ס' 1 א (א) .
העדפה מתקנת זו התבססה על האבחנה המותרת שעשה הדת בין הגבר והאישה, נושא שנגעה בו החקיקה הישראלית *(40), שאפשר להבחין שחוק זה נשען על אותם ערכים והביטים עובדתיים שעליהם התבססה אותה תיאוריה באסלאם.
ג. האיסור על נישואי התענוג "אלמותעה":
בכול הזמנים ולאורך כול ההיסטוריה בחברות השונות חיפשו האנשים פתרונות ודרכים על מנת להשיג את מטרותיהם בצורה לגיטימית ואחד הדברים שהשתמשו בו בחברות השונות הוא נישואי התענוג ז"א זוג מחליט להתחתן כאשר מטרתם העיקרית אינה הולמת בערכים של הדתות ובמיוחד האסלאם, כאשר הבסיס שעלו קם הנישואין הזה הוא הדחף המיני והרצון העז בין הגבר והאישה לקיום יחסי מין, רצון שחולף מהר מאד ברגע שאחד מהם משיג את השני כמטרה מינית.
נישואין מסוג זה הם מאד נגועים וחסרי מהות, ואני רואה בזה כדרך כושלת למצאו לגיטימציה "לזנות" הדבר שנפוץ גם בימים אלה, כאשר נואפים תחת הכותרת "חברות" או נישואי תענוג או כול טענה אחרת שמנסים להסתיר בתוכה את הכוונה האמיתית והיא לנאוף, הדבר האסור בכול הדתות למרות שעד היום יש זרמים שמותירים את נשואי התענוג "המותעה" כמו אצל השיעים, שאסר אותם האסלאם מכוון שסוג נישואין אלה השאיר אחרו המון בחורות שמצאו את עצמן ברחוב, אחרי שהתחתנו בדרך הזו וכשקבלו את סיפוקם המיני מהגברים והאחרונים מהן, לא נותרו מחנים משותפים שיאחדו אותם, מאחר ומטרתם העיקרית מנישואין האלה התממשה ואז בה החלק הקשה של הפרידה, וקשה הוא בגלל התוצאות שמביא איתו, והן בדרך כלל גבר חופשי שמחפש בחורה אחרת לנצל ולהתחתן איתה באותה דרך , ואישה זרוקה ברחוב ללא כול זכויות, ובהרבה מקרים עם עובר בבטן או תינוק טרי שלא יזכה בחיים טובים ,לא באם ברמה הדרושה שתאהב ותיתן יחס ולא באב שיעטוף אותו בחום האבהות .





(40) חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א 1951 ס' 1, ב .
באותו זמן שהאסלאם מנע את הנישואין מסוג זה באמרתו של הנביא מוחמד עליו השלום" נישואי המותעה אסורים עליכם מיומנו זה ועד קום השעה (יום הדין) ומי שנתן משהו למשהי שלא ייקח לה אותו" *(41), האסלאם תמרץ ודרש ועודד את הנישואין הרגילים שמכילים בתוכם המון מטרות משותפות בין הגבר לאישה שאחת מהם ללא ספק הסיפוק המיני אבל היא לא היחידה ואינה המרכזית שעליה קם הנישואין ונופל , לכן ריבוי המטרות והאינטרסים המשותפים לבין הזוג יוצר בניהם מחנה משותף מאד רחב שתמיד הולך ומתחזק ומתרחב ומתהדק, וזו המטרה העיקרית של הנישואין כאשר הנביא מוחמד עליו השלום אמר "בקריאה לקרב הצעירים שבגיל הנישואין מי שיכול מכם לעמוד בהוצאות ובנטל הנישואין שילך ויתחתן כי זה שומר יותר אפילו על המבטים ועל ההימנעות מלנאוף, ומי שלא יכול שיצום מכוון שהצום יעזור לו להתמודד " *(42) .
לכן האסלאם עודד את הנישואין ואמר שכול אחד שיכול לעשות כן שיעשה, וכדי להקל על קרב הצעירים שתהיה האפשרות בפניהם פתוחה להתחתן, פסל ברמת האיסור על ההורים של הבחורות לבקש דרישות גבוהות ולא ברות ביצוע, כדי שהבחורים יוכלו לעמוד בהן ולהתחתן, ובזה אנו רואים שהאסלאם נתן לאישה אפשרות לבקש את כול אשר באה לה בעת הכתובה ומצד שני עשה איזון שבו מנע דרישות מופרזות שלא ניתן לבצעם ולעמוד בהן, במטרה להגן על האישה ולשמור לה את מעמדה.
ד.זכות האישה להתנות בעת הכתובה, על כך שלא יוכל בעלה להתחתן מאחרת כול עוד היא נשואה לו. האסלאם במקרים מיוחדים הותיר את ריבוי הנשים , ריבוי שמטרתו לשמור על האישה ולהקטין את הסיכויים שאישה תישאר ללא גבר לצידה וללא תמיכה ודאגה מבעל שישמור על האינטרס שלה ויבטיח לה חיים מכובדים , לכן האסלאם אינו מותיר לגבר להתחתן יותר מאישה אחד במטרה שישפיל או שיזניח את האישה אלא הנהפוך הוא הנכון.






(41) מוסלאם, סחיח מוסלאם , כרך 2 ,ע' 885, אמירה מס' 1406.
(42) מוסלאם, סחיח מוסלאם , כרך 2 , ע' 10186 , אמירה מס' 1400.
ואם מתעמקים בהלכה זו במטרותיה ובתוצאותיה נגיע למסכנה אחת ויחידה שזה דבר חיובי רצוי ומכיל בתוכו המון מטרות אנושיות לזכותה של האישה נושא שלא אתעמק בו יותר מדי בשלב הזה אבל אזכיר כמה מטרות מבניהם:
1. מניעת הזנות והניאוף ככול שאפשר, וזה נוצר במצבים שהגברים מנצלים את הנשים מינית וזורקים ונוטשים אותן כמו קליפת הלימון לאחר שסוחטים אותה ונהנים מהמיץ שלה , במקרים כאלה מעדיף הדת שקיום היחסים יבצר תחת נישואין הלכתיים ששומרים את זכויותיה של האישה שבו לא יוכל הגבר להזניח או לנטוש אותה איך שבא לו.
2. בעיית ריבוי הנשים בחברה ובמיוחד בתקופות האחרונות, שהסטטיסטיקה מלמדת שמספר הנשים בחברה יותר מהגברים , וכתוצאה מכך נשארות בחברה בחורות בלי להתחתן ומתקדמות בגיל, ובחברה שאינה מסורתית ושומרת דת ברמה הנדרשת, תשרור תופעת הזנות שתפגע ותביא לתוצאות גרועות ביותר בחברה, לכן גם כאן ריבוי הנשים מהווה הפטרון האידיאלי לבעיה זו.
3. הרבה נשים שבעליהם מתים מסיבות שונות נשארות לבד ולפעמים עם ילדים קטנים שאין מי שישגיח עליהם ואין מי שיועיל ויטרח וידאג ויתמוך בהם כלכלית וחברתית לכן גם במצבים כאלה, אם נשים אלה מוצאות להן גברים להתחתן איתם אפילו אם הגברים נישואים , עדיין זה פיתרון לבעייתם.
4. הדרישה מהגבר להיות הוגן בין כול הנשים שלו, ולהוציא על כל אחת כמו השנייה, ולשמור על שוויון ברמה הנדרשת, כי נכון שהאסלאם הותיר לגבר להתחתן יותר מאישה אחת אך באותו מעמד דרש ממנו לשמור על שוויון בניהן ובמידה שלא יוכל לעמוד בתנאי זה אסור לו להתחתן יותר מאישה אחת *(43).
באותו פסוק הגביל גם את מספר הנשים לארבע כדי שלא יעשו הגברים מהעניין של ריבוי הנשים "חגיגה" לכן הציב גבול עליון כי אחרת הוא יודיע שהדבר יצא משליטה. ובהמשך נאמר שגם אם הגבר ירצה לשמור על שוויון מוחלט בין הנשים לא יוכל לעמוד בזה לכן עליו להתאמץ תמיד וככול האפשר לשמור על השוויון בין הנשים שלו, ולא להפלות אחת מהן לטובה בשום מקרה כי בצב כזה אסור לו להתחתן יותר מאחת *(44) .

(43) אל קוראן אלכרים , סוראת אלניסאא, פסוק 3.
(44) אל קוראן אל כרים, סוראת אל נסאא, פסוק 193.
בזמן שהותיר האסלאם לגבר להתחתן יותר מאישה אחת מכוח הסיבות שהזכרתי לעיל, שהן באמת מצדיקות את העניין, נתן האסלאם לאישה זכות מאוד ייחודית, מהותית וחשובה כאשר השאיר בפניה את החופש המוחלט להחליט בעניין ריבוי הנשים לגבי בעלה בזה שנתן לה את האופציה להתנות בכתובה על תנאי שאוסר ומונע ממנו להתחתן עם אישה אחרת כול עוד היא נשואה לו, כוח עצום שניתן לאישה במעמד זה מראה עד כמה שהאסלאם מתחשב ברגשותיה ובצרכיה, עד כדי כך שנתן לה את האפשרות לאסור דבר המותר בהלכה , דבר זה לא ניתן אף פעם במקום אחר לא לגבר ובמיוחד לא לאישה, וזה מעיד על גישתו החיובית והמתחשבת של האסלאם באישה כשמותיר בידה ובשליטתה את המפתחות להחליט בסוגיה *(45).






















(45)אל סייד סאבק ,פאקה אל סונא, כרך 2 , חלק הנישואין ע'272
סיכום:

במאמר זה ניסיתי לגעת בכל מיני סוגיות שקשורות לזכויות האישה במעמדים שונים למשל כאשת איש, כאחות , כאם וכבת , זכויות אלו נפסקו מכוח ההלכה באסלאם לפני כ- 1400 שנה ובחברות שונות שבהן האסלאם שרר נתקבלו ההלכות ברמות שונות כאשר חלק מאותן חברות הלכו לפי ההלכות כנדרש לפי הספר, וחלק הזניחו את ההלכות בדבר האישה ולקחו את מה שמצאו נכון לעצמם, גישה הפסולה באופן מוחלט בדת כי הוא יוצא מנקודת הנחה שעל המוסלמים ללכת לפי ההלכה כולה ולא לעשות סלקציות לפי רצונם האישי וצרכיהם , ההלכה נלחמת בחברות כאלה , כאשר לוקחים להם חלקים מסוימים, כמו שמותר לגבר להתחתן ארבע נשים ובלי להתחשב בנסיבות, בדרשות, בזכויות, בהוראות ובאיסורים שנפסקו בקוראן ובסונא ומזניחים את העקרונות שעליהם קמה ההלכה, וזה גורם לעיוות צורתם של הדת וההלכה.
המצב שאנו רואים בימינו אלה , לכן ברצוני לציין ולחדד נקודה מאוד חשובה, והיא שלאורך כל העבודה דברתי והתייחסתי לאסלאם באך שהתקבל בקוראן ובסונא, כתיאוריה ובלי להתחשב במה שנוהגים לעשות המוסלמים עצמם וברמת הצייתנות שלהם להלכות ולדת , לכן אנא להבדיל את המציאות הכואבת מהדת וההלכה האידיאלים.
בתקווה שהעולם המוסלמי יתעורר ויעורר את המצפון שלו וידאג לקיים את ההלכות כולן בלי שום יוצא דופן , וכשאני מדבר על המוסלמים כוונתי היא אחת לגברים ולנשים כי אני רואה שלאישה חלק מאד גדול בקביעת מעמדה בחברה האסלאמית ובכול חברה אחרת , והייתי מטיל עליה אפילו חלק נכבד מהאחריות במצב הקיים, כי היא נוטלת אשם תורם מצדה בגלל התרחקותה מההלכות והדת, ואז אין החברה תועיל ותטרח לשמור על זכויותיה כמו שההלכה עושה במידה והאישה מקיימת את ההלכות ונצמדת לדת, לכן נרמסות כול זכויותיה בחברה , כי עליה להיצמד למקור הכוח שנותן לה את הזכויות וכאשר היא מתרחקת ממנו נשארת ללא חומת מגן מהגברים שעומדים בתור, ומחכים להזדמנות לנצל אותה בכול המישורים והופכת לטרף הקל ,מה שלא רצה הדת והאסלאם לכן הייתי מטיל ספק בזה שאחוז הבחורות שכן שומרות על עצמן ועל כבודן הוא גדול למרות שאני יודיע בוודאות שיש כאלה, אבל שוב זה המצב שבו האישה והגבר רחוקים מההלכות וטוענים שהם אכן מקיימים אותם , תמיד אפשר למצאו אצלם סלקציות אסורות ואחוז מאוד קטן ששומר את המצוות, וחי בגופו ובנשמתו את ההלכות ופועל לפי דרישות הדת. ובקרב האחוז הקטן הזה האישה כן מקיימת את כול חובותיה ומקבלת את כול זכיותיה וחיה בכבוד ובחום זרועותיו של הגבר בלי שום נגיעות שליליות ופסולות .
דבר נוסף שראוי לציין הוא שלמרות פער הזמן שבין תחילת האסלאם וקביעת ההלכות בו, לבין חקיקת החוקים במדינת ישראל וקביעת ההלכות ע"י מערכת ביתי המשפט ובמיוחד העליון, אפשר למצאו המון פרספקטיבות משותפות ואבחנות שמתבססות על אותן ערכים, הדבר המעיד על מודרניות ההלכות למרות שנפסקו לפני כ-1400 שנה , וזה בניגוד לכול אלה שטוענים שההלכות באסלאם הולכות ומשתנות עם הזמן מאחר והן במקורן פרימיטיביות ואינן עומדות במבחן המודרניות.
ואם והיו שינויים קלים זה מכוון שהדת ניתן, וההלכות נפסקו בצורה ברורה בלי היסוסים, ובמקומות מסוימים השאירה ההלכות טווח גמישות שבתוכו אפשר לנוע מצד לאחר בהדגש על זה שהטווח מוגבל , ושבתוכו שומר על הגבולות העיקריים , והמטרה שעומדת מאחורי ההלכה נשארת אותה מטרה ללא כל שינוי, והוא יוצר מצב שבו מאפשרת ההלכה להתחשב בנסיבות העניין, ולבחון כל מקרה לגופו, ועצם הימצאות טווח כזה מראה שהדת בא בעמדה לעזור, לתמוך ולאפשר לכל האנשים לעמוד במצוות ולקיים את חובותיהם בגישה להקל ולא בגישה להקשות בצורה שלא תאפשר לאנשים לעמוד בדרישות הדת, וזה וחשוב לציין , תוך כדי הצוות גבולות אדומים מאוד ברורים שאינו מותיר בהם מקום לויכוח, כדי שלא יגיע אחרי כמה עשרות או מאות שנים למצב שבו הדת שונה לחלוטין מזו שנפסקה אז.
ולבסוף אני מקווה שנהיה מאחוז החסידים הקטן שבאמת מקיים את חובותיו ומקבל את זכויותיו ומתחשב באחרים בעולם הגדול והרחב, ודואג שגם הם יהיו כמוהו כדי לקחת את החברה צעד אחד קדימה ולהגדיל את שיעור האחוז הקטן בכול הדתות השונות, ותקווה זו אפשר לישים לטעמי כאשר כל אחד נצמד ונדבק להלכות שבדתו ומקיים את המצוות שהוטלו עליו.