12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: החשיבות בניבוי "פשיטת רגל" של חברות
מאת: לילי איילון   שמור מאמר למועדפים

החשיבות בניבוי "פשיטת רגל" של חברות

מהי פשיטת רגל?
המינוח המשפטי המדויק ל"פשיטת רגל" של חברה הוא פירוק או כינוס נכסים. זהו מצב שבו החברה חדלה להתקיים כעסק חי. פעמים רבות חברות מגיעות למצב זה עקב מצב של "חדלות פירעון", מצב בו לא היו מסוגלות לפרוע את התחייבויותיהן בסכומים שנקבעו מראש ובמועדים נתונים. חדלות הפירעון עשויה לגלגל "כדור שלג" ולהביא להתמוטטותה של החברה.

כאשר חברה מגיעה למצב זה של "פשיטת רגל" או על סף "פשיטת רגל", נחשפים כל הקשורים איתה לסיכונים ולהפסדים ישירים ועקיפים. מעגל הניזוקים הוא רחב ובחברות הנסחרות בבורסה יפגעו ממצב זה גופים רבים אשר אפרטם להלן:


הממשלה והמשק הלאומי – אובדן הכנסה – כפועל יוצא מפשיטת רגל של חברות מאבדת הממשלה הכנסה הנובעת ממיסים. המיסים שבהם מדובר הינם מגווני קשת המיסים: מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס ערך מוסף, מס הכנסה שנגבה במקור מעובדים ומספקים, מכסים, מיסי קנייה, מיסי רכוש וארנונה. אובדן המס מתייחס הן לחבות במיסים הקודמת למועד פשיטת הרגל אשר טרם שולמו על ידי החברה והן להפסדי גבייה עתידיים של מיסים.

הממשלה והמשק הלאומי – אבטלה – פשיטת רגל מטבעה כרוכה בפיטורי עובדים וככזו מהווה אחד הגורמים לאבטלה. לא למותר לציין את ההשלכות השליליות של אבטלה בכל המישורים: לאבטלה מחיר כבד במישור החברתי-ביצירת מעמדות בחברה, התמרמרות כנגד הרשויות שאינן דואגות לפרנסת התושבים; במישור הכלכלי גורמת האבטלה לירידה בהכנסה הלאומית ולירידה בהכנסת הפרטים בחברה ומביאה לירידה בביקושים ובצריכה.

הממשלה והמשק הלאומי – פגיעה בתשתית – במצבים מסוימים התמוטטות חברות עשויה לפגוע בשירותים חיוניים למדינה ולאזרחיה. בין אם מדובר בשירותים כלכליים ובין אם מדובר בפגיעה בתשתיות בטחוניות, הממשלה אינה יכולה להרשות התמוטטות הבנקים, התמוטטות חקלאות או ענפים חיוניים אחרים. חזינו בעבר התערבות ממשלתית בנושא הבנקאות, החקלאות וקופות החולים. ניתן לערוך רשימה לא קצרה של גופים, שבמקרה של התמוטטות פיננסית שלהם צפויה התערבות ממשלתית: קופות פנסיה, תחבורה ציבורית ועוד.

הממשלה והמשק הלאומי – יצירת מונופולים – פשיטת רגל בענפים מסוימים עשויה להביא להצטמצמות במספר החברות שבאותו ענף. במצב זה הריכוזיות במשק גוברת והתחרות קטינה. אין צורך להרחיב באשר לפגיעה שתיגרם הן מבחינת איכות המוצרים והן מבחינת מחירי המוצרים.

בעלי החברה – בעלי החברה עלולים לאבד את השקעתם בחברה באופן מיידי. גם נכסים אחרים של בעלי החברה, בעיקר של בעלי השליטה בחברה, המשועבדים ישירות או באמצעות הערבות האישית, עלולים לרדת לטמיון.

מלווים ונושים (בנקים ואחרים) – נושים של החברה מאבדים במצב של פשיטת רגל משפטית את הריבית על חובם. לעתים קרובות, וכתלות במצבם המשפטי של הנושים מבחינת דיני קדימויות של נושים, עשויים לאבד גם את קרן ההלוואה. גם בחברות על סף פשיטת רגל קיים אינטרס מובהק של הנושים להגיע להסדר עם החברה, על מנת לחסוך את עלויות פשיטת הרגל הקריבה ובאה. על כן, במקרים כאלה, עלולים הנושים לאבד חלק מן הסכומים שחבה להם החברה, בהסדרים שיעשו עימה.

עובדים – עובדי החברה משלמים את מחיר פשיטת הרגל באופן ישיר, עת נאלצים כולם או חלקם להיפלט לשוק העבודה. חלק מן העובדים מצליחים למצוא מקומות עבודה חדשים לאחר תקופת המתנה, חלקם נאלצים לבצע הסבה מקצועית, וחלקם לא מצליחים למצוא עבודה והופכים לנטל על החברה. העובדים ניזוקים גם מכך ששכרם לא משולם להם במועד והם נאלצים לתבוע את החלק המוכר מן המוסד לביטוח לאומי. הנזקים שנסקרו הינם נזקים חומריים, אולם לעובדים נגרמים גם נזקים במישור הנפשי ובמישור החברתי, הקשים אמנם לכימות אך עשויים להיות קשים מן הנזקים החומריים הישירים.

רואי חשבון – לבד מן הנזק הישיר באיבוד הלקוח אשר חדל לפעול, עשויים רואי החשבון להינזק מבחינה מקצועית. אחד מתפקידיו של רואה החשבון הוא חיזוי חברות שעומדות לאבד את יכולתן לתפקד. על רואה החשבון להציג באופן נאות את מצבה של החברה במסגרת הדוחות הכספיים ולבטא בחוות דעתו על הדוחות את הערכתו לגבי מצבה. רואה חשבון שלא פעל כך חשוף לתביעת הנפגעים מפשיטת הרגל. אם כי בישראל לא הפכה עדיין האפשרות לתביעת רואי חשבון לפופולרית, ברור כי בעתיד עלולים רואי החשבון להיתבע על ידי כלל ציבור הנפגעים.

מן האמור לעיל, עולה כי קיימת חשיבות עליונה לאפשרות לחיזוי פשיטת רגל או קירבה למצב של פשיטת רגל מבעוד מועד ובצורה טובה. ציבור רחב של משקיעים, אנשי עסקים, עובדים וספקים עשוי לצאת נשכר מגילוי מוקדם, הן בהיבט המיקרו כלכלי והן בהיבט המקרו כלכלי.