נושא המאמר: שמחת תורה ויהדות בת זמננו
מאת: נכתב על ידי אלון נתיב שמור מאמר למועדפים
שמחת תורה ויהדות בת זמננו
מאת אלון נתיב מנכ"ל בית הלויות עלי שלכת
היום האחרון של סוכות, שמיני עצרת הוא חג שמחת תורה. מרבית החילונים כבר לא חוגגים את סיום מחזור קריאת התורה ואני מניח שמרבית הדתיים חוגגים את החג כמובן מאליו. אך לא תמיד היו כך המנהגים. בעבר היה נהוג בישראל לסיים את קריאת התורה אחת לשלוש שנים. המנהג של קריאת התורה בשנה אחת הועתק ממנהג בבלי.
אולי זה הזמן להזכיר כי לא הייתה לנו תורה אילו היהודי הראשון, אברהם אבינו היה הולך בדרכי אביו. אלמלא ניפץ את האלילים בחנות אביו לא הייתה מתחילה היהדות כולה. כך ניתן לראות את ההתנגדות אליה זכה הרמב"ם בתחילת דרכו על ידי הממסד הדתי של אותה עת. ניתן להמשיך רשימה זו ולהראות את השינויים הרבים שחלו ביהדות שהכילה להתאים את עצמה לזמן ולמקום.
במשך ההיסטוריה נערכו שינויים גם בטקסי הקבורה, למשל הרבן גמליאל הנהיג מנהג של קבורה בתכריכים כדי למנוע בושה מאי שוויון במעמד הנפטר בתקופה בו רבים מהעם היו עניים מרודים. זהו מנהג שעמד בסתירה למנהגי היהדות של קבורה משנית או ליקוט עצמות. המנהג המקובל היה להניח את המת במערת אבותיו ולאחר כשנה להטמין את עצמותיו בתוך תיבה. את התיבה הניחו במקום הקבורה הקבוע במערת הקברים, ומכאן גם הביטוי נאסף אל אבותיו. מנהג נוסף הנזכר בתורה פעמים רבות הוא שריפת גופות המלכים, כך שהיום מנהגי הקבורה המקוריים נתפסים כמנהגים זרים שאומצו במהלך השנים. בתקופתנו טובת המדינה קובעת שיש לבחון אפשרויות חלופיות לקבורה, עקב מחסור חמור בקרקעות במדינת ישראל.
לא נותר אלא להצטער שאין היום רבנים בשיעור קומה היכולים להתאים את היהדות לזמננו כפי שעשו אבות אבותינו. הדבר גורם לאיום ממשי על שילוב היהדות באורך החיים המודרני. היהדות שרדה במשך כל השנים בזכות התחדשות והתאמת המנהגים לזמן ולמקום, תוך עצמאות וחוסר תלות במנעמי השלטון. אלו הגורמים שהפכו אותה לתרבות ולדת ייחודית. אם ברצוננו לשמור על היהדות עלינו להפרידה מן המדינה ומן האורתודוכסיה. הציבור ייטה אחר הרבנים שיראו לו בין אם אלו רבנים רפורמים, אורתודוכסים, קונסרבטיביים ואף חילוניים. כן, יש גם רבנים חילוניים. כך, היהדות תתפתח ותישמר.
____
אלון נתיב הוא מנכ"ל בית הלוויות "עלי שלכת" העוסק בשריפת גופות ועריכת טקסי לוויה והנצחה דתיים ואזרחיים.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י נכתב על ידי אלון נתיב שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
