נושא המאמר: נומורולוגיה על פרשת בראשית
מאת: פרופ' מאיר בר אילן שמור מאמר למועדפים
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
פרשת הבריאה ב"בראשית" פרק א' גדושה במִסְפָּרִים, ועיון בהם מגלה כי הבורא ברא את העולם בהתאם למִסְפָּרִים מ-1 ועד 7 (הַמִּסְפָּר 7 חוזר 3 פעמים). מִסְפָּרִים אלו מייצגים את הימים החולפים, ולמעשה מתברר כי בורא העולם הוא בורא הזמן.
למִסְפָּרִים יש סדר פנימי, וברור שהבורא פועל לפי סדר, אף אם המלה 'סדר' אינה מופיעה בפרק זה, או בכלל בתנ"ך. באופן יחסי פרק א' מכיל הרבה יותר מִסְפָּרִים מאשר פרקים ב'-ג', ולמִסְפָּרִים יש תפקיד של ממש בבריאה בפרק א' שלא כמו בפרק ב'. השוני בשימוש במִסְפָּרִים, בכמות ובסדר, ניכר לא רק בהימצאות המִסְפָּרִים אלא אף בתוכן הפנימי של מעשי הבורא בכל אחד מהימים. סדר זה אינו ניכר בפרק ב' ב"בראשית", שכן ההבדל בין שתי הבריאות ניכר גם בכך שהבריאה הראשונה עשויה לפי סדר ומעוצבת במימד הזמן, בעוד שהשנייה עשויה ללא-סדר ומעוצבת במימד המקום. שני הפרקים מייצגים גישה שונה של הבורא לעולמו ולנבראיו, וכבר עמד על כך הרב סולובייצ'יק ב'איש האמונה הבודד' (גם אם בדרך שונה מהמתואר עתה).
האל ברא את השמש לא כדי לחמם את היקום, כי אם כדי לאפשר למין האנושי לבחון את גרמי השמים, ועל פיהם לחשב את הזמנים השונים: "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א'/יד'). גישתו המיוחדת של הבורא לזמן ניכרת גם בפסגת היצירה שלו: השבת. הבורא הולך ומשכלל את יצירתו שלב אחר שלב, והשלב הסופי בבריאה היא השבת. בכך מלמד הבורא את המין האנושי שיעור מסוג חדש: אין כל הזמנים שווים. יש זמן למלאכה, ימי חול, ויש זמן לשביתה, ימי-קודש, וברור מכך שאלמלא ברא האל את עולמו בצורה זו לא היה יודע המין האנושי כי יש זמנים השונים מזמנים אחרים. השעון, למשל, אינו יודע להבחין בין שעת-חולין לשעת-קודש, אך הבורא מדגים שאין הוא רק בורא העולם ובורא הזמן, אלא שהוא ברא גם סוגים שונים של זמן: זמן 'רגיל' וזמן קדוש.
הבורא אינו מצווה על שמירת שבת, כדרך שהדבר נעשה בעשרת הדברות, ובמקומות אחרים בתורה. הבורא מראה לאדם כיצד הוא פעל בעולמו, ומצפה מן האדם שיילך בדרכיו: מה הוא רחום - אף אתה רחום, מה הוא חנון - אף אתה חנון, מה הוא שומר שבת - אף אתה שומר שבת.
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י פרופ' מאיר בר אילן שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
