נושא המאמר: האזנה שמיימית מול שמיעה ארצית
מאת: דוד דרומר שמור מאמר למועדפים
פרשת "האזינו"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים ל"ב/א').
מדרש הספרי יוצר הפרדה בין שמים וארץ ע"י כך שהוא מקטלג את משה רבנו כאדם הקרוב לשמים, לדברים "שמימיים", ורחוק מן הארץ - מהדברים ה"ארציים". כך, שמשום קרבתו אל השמים הוא יוצר עמם קשר של דיבור ישיר - משה בעצם מדבר אל השמים ואילו הארץ, הרחוקה ממשה, איננה שותפה לדיאלוג, אך היא שומעת את דברי משה אל השמים.
מהפרדה זו של המדרש אנו למדים, שכאשר ברצוננו לנהל שיחה עם אדם שהתנהגותו טעונה שיפור, לגבי הצורך לשפר את דרכיו, יש לעשות זאת בעקיפין. אם נפנה אליו ונוכיח אותו ישירות על דרך הנהגתו, הוא עלול להיעלב ולסרב להאזין לדברים ואף גרוע מכך - הוא עלול לפתח רגש של שנאה כלפינו. על כך אמר החכם באדם: "אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך" (משלי ט'/ח'), כלומר: אם נוכיח אותו בדרך ישירה הוא ירגיש כמו "לץ" וישנא את אומר ואת הנאמר, וכמובן לא יהיה פנוי להאזין לדברים ולהפנימם. אך אם ניתן לו את ההרגשה שאנחנו מעריכים אותו וחושבים שהוא חכם, הוא יגיב בחוכמה ויאזין לדברים באהבה. דרך נוספת להוכחת אדם על מעשיו היא ע"י השלכת העניין על מישהו אחר, בסיפור או משל על מישהו חכם שעשה מעשה דומה למעשה עליו אנו רוצים להוכיח את האיש שאותו אנו רוצים להוכיח. כך יהיה לו קל יותר להטות אוזן, להקשיב לדברים שהוא שומע ולהפנים אותם בקלות מבלי להרגיש רע, ואף יסיק את המסקנות המתבקשות לגבי עצמו.
לאור האמור לעיל, מובן שהפניה "האזינו השמים" מתייחסת אל האנשים המתעסקים בדברים ש"ברומו של עולם", או אנשים בעלי תפקיד ציבורי, אליהם ניתן לדבר ישירות ולומר להם דברי תוכחה קשים, שהרי הם צריכים להיות פנויים להאזין לדברי ביקורת. זאת, כדי ש"ותשמע הארץ" - שהאנשים המתעסקים כל חייהם בדברים הארציים, הפשוטים, ישמעו את "אמרי פי", את הדברים הקשים שהוטחו באנשים רמי המעלה. דברי התוכחה יתקבלו בלב השומעים בדרך הראויה ואף יובילו אותם למסלול נכון בדרך ההנגה האישית שלהם. גמר חתימה טובה!
דוד דרומר
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י דוד דרומר שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
