נושא המאמר: נמורולוגיה על פרשת האזינו
מאת: פרפ' מאיר בר אילן שמור מאמר למועדפים
נומרולוגיה בפרשה
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
כתוב: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם, יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"ב/ח'), ונראה שהמלה 'מִסְפָּר', על כל מה שכרוך בה, השפיעה על הפרשה. רש"י על אתר פירש: "למספר בני ישראל - בשביל מספר בני ישראל שעתידין לצאת מבני שם, ולמספר שבעים נפש של בני ישראל שירדו למצרים, הציב גבולות עמים שבעים לשון". לאמור, רש"י הבין ש'מִסְפָּר' מתייחס ל-70, הוא מִסְפָּרָם של בני ישראל, והוא מִסְפָּרָם של האומות לפי דעת חלק מחכמי התלמוד.
הַמִּסְפָּר 70 היה גורם שעיצב את הטקסט שכן, אף אם אין הדבר מפורש בתלמוד, חכמי ימי הביניים קבעו ששירת האזינו צריכה להיכתב ב-70 שורות (כשם שסונאטה ב-14 שורות), ובכך הפך מִסְפָּר, אף שאינו בטקסט, לגורם המעצב את צורתו של הטקסט, תחום הקרוי 'טיפוגראפיה'. ואכן, המעיין בספרי תורה יראה כי כיום כמעט בכל ספרי התורה כתובה שירת האזינו באותו אופן: ב-70 שורות. הסופרים כותבים כך את התורה בהתאם למסורת עתיקה המנוסחת בדברי הרמב"ם כך (משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ח'/ד'): "נמצא כל שיטה חלוקה לשתיים, וכותבין אותה בשבעים שיטות".
מפליא לגלות כי דברי הרמב"ם בהלכה זו נפתחים במלים הבאות: "ולפי שראיתי שיבוש גדול בכל הספרים שראיתי בדברים אלו, וכן בעלי המסורת שכותבין...", ומה שקרה לסופרים שלפניו קרה גם לסופרים שאחריו. בדיקת כתבי-יד של הרמב"ם מגלה כי בכתבי היד שמוצאם בתימן, שם ראו ברמב"ם פוסק יחיד, הנוסח בדברי הרמב"ם אינו 70 אלא 67. יתרה מזו, הרמב"ם באותה הלכה מבהיר כי הוא הסתמך על ספר מיוחד: "וספר שסמכנו עליו בדברים אלו הוא הספר הידוע במצרים שהוא כולל ארבעה ועשרים ספרים שהיה בירושלים מכמה שנים להגיה ממנו הספרים ועליו היו הכל סומכין לפי שהגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה והגיהו פעמים רבות". נמנו וגמרו כל החכמים כי הספר שהיה לעיניו של מצרים הוא כתר ארם-צובא (חאלב בסוריה), המכונה 'כתר', ובספר זה יש 67 שורות בלבד. כלומר, התברר משני צדדים - כתבי היד של הרמב"ם כמו גם מהכתר - כי יש לעצב את מִסְפָּר השורות בהתאם למִסְפָּר 'נטול-ייחוס'.
נמצא שהמקום היחיד בתורה בו מעוצב הטקסט בהתאם למִסְפָּר מיוחס הוא "שירת האזינו", ועיצוב זה בטעות ייסודו (עוד קודם שדנים בתוכן השירה ובצורת חלוקתה הנכונה).
פרופ' מאיר בר-אילן
אוניברסיטת "בר-אילן"
מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'
(ספריית בית-אל)
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י פרפ' מאיר בר אילן שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
