12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: לוח שנה
מאת: יחזקאל   שמור מאמר למועדפים

מאז ימי קדם, צורת קביעת לוח השנה היתה על פי מהלך גרמי השמים המשפיעים על היום והלילה ועונות השנה.

לוח שנה עברי - החשוב ביותר עברנו, ייחודי בכך שהוא בנוי גם על פי מהלך השמש, וגם על מהלך הירח (בשונה מהלוח הלועזי המבוסס על השמש, והמוסלמי המבוסס על מהלך הלבנה).

זאת באמצעות התאמה רב שנתית בין השמש לירח - שנת שמש אורכה 365 יום, שנת ירח (בת 12 חודשי ירח) שווה 354 יום. ההתאמה מתבצעת באמצעות הוספת חודש 'ירחי' לשנה, שנה זו נקראת 'שנה מעוברת' ויש בה 385 ימים.

הטעמים לקביעות לוח השנה העברי על פי השמש והירח:

א. האלוקים אמר למשה רבינו, שעליו לקבוע את החודשים, בהתאם לחידושה של הלבנה. הירח מקבל את אורו מהשמש, ומשם מאיר לארץ. ובהתאם למהלך השמש והירח, האור משתנה והירח נראה כאילו הוא גדל/קטן.

חודש ירח - סיבוב שלם של גודל הירח, מרגע המולד (תחילת קבלת האור מהשמש, והעברתו אלינו) שאז הלבנה בקטנותה, ועד המולד הבא. ואורכו 29 ימים, שתים עשרה שעות, וארבעים דקות (בקירוב).

(מכיון שלא ניתן לחלק את החודש לחצאי ימים ושעות, נקבע בלוח - חודש מלא וחודש חסר. דהיינו חודש בן 29 יום וחודש בן 30 יום).

בדרך כלל סדר החודשים הוא אחד מלא ואחריו חסר. החודשים המלאים והחסרים הם קבועים, למעט חודשים חשון וכסליו, שיכולים להיות מלאים או חסרים.

ב. בנוסף לציווי דלעיל, נצטווה (מלשון צוותא וחיבור למצווה) משה רבינו: יש לוודאות שחג הפסח החל באמצע חודש ניסן, יחול בעונת האביב.

מכיון שעונות השנה תלוים בשמש, ולא בירח. מן ההכרח להכניס תיקון בלוח, שיתאים את הלוח למהלך השמש.

מסיבה זו נתקנה 'שנה מעוברת' בשנה זו מוספים עוד חודש, והשנה היא בת 13 חודשים. (החודש הנוסף הוא חודש אדר, ובשנה מעוברת ישנם אדר ראשון, ואדר שני).


קביעת זמני 'לוח שנה' על פי הראיה
הציווי למשה רבינו הוא לקבוע את החודשים על פי הראיה - שני עדים היו מגיעים בפני בית הדין הגדול בירושלים, ומעידים שהם ראו את חידושה של הלבנה (מולד הלבנה). ועל פיהם נקבע זמן תחילתו של החודש - ראש חודש.

לקראת סיומו של חודש אדר, התכנס מושב מיוחד של שבעה מחכמי הסנהדרין, והם היו בודקים האם יש צורך לעבר את השנה, כדי שחג הפסח לא יכול בחורף.

מכיון שלא ניתן לדעת מראש מה תהיה החלטת בית הדין בקשר לקביעת ראש חודש (האם יגיעו עדים בזמן, והאם יעברו את השנה), לכן לאחר קביעת ראש חודש, וקביעת שנה מעוברת, היו יוצאים שליחי בית הדין לכל מקום בו ישבו יהודים. ומודיעים להם את קביעת בית הדין, הן בנוגע לראש חודש והן בנוגע לעיבור השנה, בכדי שעם ישראל יקבע את החגים ביום שנקבע על ידי בית הדין בירושלים.

גם באותם זמנים בית דין היה מחשב את מהלך גרמי השמים, כדי לדעת האם יש לצפות לעדים, ובכדי לחקור אותם.

לוח שנה על פי החשבון

עם תחילת גלות עם ישראל, לא ניתן היה להמשיך עם אותו הסדר. ואז תקן 'הלל הזקן' את יסודות החשבון, על פיהם נקבע לוח השנה העברי. נהוג לומר כי הלל הזקן קבע וקידש את כל 'ראשי החודשים' שנקבעים על פי חשבונו.

'הלל הזקן' קבע מחזוריות לאורך החודשים - חודש מלא וחודש וחסר. וגם מחזוריות לשנים, הלל קבע סדר לשנים המעוברות, באמצעות מחזוריות של 18 שנים. על מנת להתאים את חודשי הלבנה לשנת החמה.


לוח שנה עברי - על פי תורת הקבלה

לחגי ישראל ישנה משמעות רוחנית, וביום החג ישנה השפעת אור רוחני מיוחד מלמעלה. מועד החג וממילא זמן המשכת השפע הרוחני, נקבע על פי החלטת בית דין, ועל פי החשבון הנהוג בעם ישראל. מכך משתמע, שהקדוש-ברוך-הוא נתן לעם ישראל את ההחלטה מתי תתרחש המשכת האורות העליונים של מועדי ישראל.

מבואר בספרי הקודש, 'עם ישראל דומים ללבנה, ומונים ללבנה'. הטעם לכך שלוח השנה היהודי נקבע על פי מהלך הירח, הוא כי עם ישראל דומה לירח. כשם שבירח אחרי הירידה וקטנות האור, על פי דרכי הטבע, העליה מוכרחת לבוא. כך עם ישראל, גם אחרי השפלות שלהם, בהכרח שתבוא העליה.
וכשם שבירח קטנות האור היא רק חיצונית, כך בעם ישראל הגלות והקשיים הם חיצוניים בלבד, ומבט פנימי מגלה את הכוח הטמון בכל יהודי באשר הוא.