12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: עזרה ראשונה לבעלי חיים
מאת: דר' תומר ויינגרם   שמור מאמר למועדפים

עזרה ראשונה לבעלי חיים

מטרת המידע המסופק במאמר זה הינו לאפשר מתן טיפול ראשוני בבעל החיים ואינו בא כתחליף לבדיקה ע"י וטרינר. המידע יאפשר לכם להקטין את הסיבוכים העתידיים מן הפגיעה של בעל החיים ולעיתים לאפשר החלמה מהירה יותר.

חשוב לזכור כי כאשר לבעל החיים כואב או כאשר הוא מפוחד יתכן והתנהגותו תשתנה ומחתול נחמד או כלב חביב הוא יכול להפוך לחיה נשכנית ושורטת. לכן במידת הצורך השתמשו במחסום, במגבת או בכפפות עבות בכדי להעביר את בעל החיים לכלוב נשיאה בו הוא מוגן ובמקביל אינו יכול לפגוע בכם. חשוב לא להילחץ ולנסות להרגיע את בעל החיים במידת האפשר. אם החיה מובלת בשכיבה ואינה מסוגלת להיעמד, מומלץ להניח את החיה מעט באלכסון כאשר הראש מוטה מטה בכדי להפחית אפשרות של חנק. רק במידה וידוע כי הפגיעה הינה בראש בלבד מומלץ להטות את הראש מעט מעל הגוף בכדי לנסות להפחית בצקת מוחית.

זכרו – המטרה החשובה ביותר במתן עזרה ראשונה וטיפול רפואי היא "לא לגרום נזק" כך שאם אינכם בטוחים מה עליכם לעשות התייעצו עם וטרינר.
אין לנסות לטפל בתרופות הקיימות בבית. חלק גדול מן התרופות (כגון אקמול) רעיל ביותר לחיות המחמד.

פצעים, חתכים ודימומים שטחיים – בד"כ נובעים מפגיעה בשל חפצים חדים כגון מתכות או שברי זכוכית. ניתן לנסות לעצור את הדימום ע"י לחץ ישיר של מספר דקות על האזור הפגוע. ניתן להשתמש בגזה יעודית או כל בד נקי זמין. לא מומלץ לנסות לחבוש עצמאית את האיבר הפגוע או להשתמש בחוסם עורקים מחשש לפגיעה באספקת הדם לאיבר. רק במידה ונראה דימום משמעותי שיכול לסכן חיים, מרגל או זנב, שאינו עוצר לאחר לחץ של מספר דקות ניתן לקשור מעליו חסם עורקים או תחבושת לחץ. יש לדעת כי פעולה זו מונעת אספקת דם לאיבר ויכולה להביא למוות של הגפה או הזנב ולכן יש לבצעה בחוסר ברירה בלבד ולהגיע במהירות לוטרינר.

פצעים שטחיים ניתן לחטא במעט פולידין או נוזל חיטוי בתנאי שניתן למנוע מבעל החיים ללקק את האזור. ככלל, יש למנוע מבעל החיים ללקק פצעים מחשש להחדרת חיידקים ופגיעה בהחלמת האזור.

במקרה ובעל החיים נפגע בתאונת דרכים או בנפילה מגובה יש להביאו מייד לוטרינר גם אם נראים רק פצעים שטחיים. במקרים אלו יכולים להיות דימומים פנימיים או פגיעות פנימיות שאותן יכול לאתר רק הוטרינר. דוגמא למקרה שכזה ניתן לקרוא כאן

פצעי נשיכה – בדומה לפציעות "רגילות" יש לשמור על האזור נקי ולנסות לעצור דימומים אשר נראים לעין. חשוב לדעת כי במקרים רבים של נשיכות ניתן לראות רק את החור בעור ולא את הפגיעות הפנימיות ולכן חשוב להביא את בעל החיים לוטרינר להערכה האם אכן קיימות פגיעות פנימיות. כמו כן פצעי נשיכה מזדהמים במהירות בחיידקים הנמצאים בפי בעל החיים ולכן חשוב הטיפול האנטיביוטי. במקרה חמור בו יש פצעים בחלל בית החזה ניתן לשמוע לעיתים שאיבת אוויר בזמן שהכלב נושם. מקרה זה מהווה מצב חירום מאחר והצטברות האוויר בבית החזה תמנע מן הכלב לנפח את הריאות ולנשום כראוי. במצב זה ניתן להשתמש בתחבושת עם וזלין אשר מונחת ישירות על העור ויש להגיע מהר ככל האפשר לוטרינר.

הרעלות – במידה ובעל החיים אכל חומר הידוע או חשוד כרעל יש להגיע מיידית לוטרינר לגרימת הקאה. אם גרימת ההקאה מבוצעת עד שעות בודדות מהבליעה קיים סיכוי להקטנה משמעותית של הרעלה. ניתן אמנם לגרום הקאה עם חומרים ביתיים אך במקרה זה קיימת סכנה של שאיפת ההקאה לדרכי הנשימה והחמרת המצב ולכן אנו לא ממליצים על ביצוע הדבר. חשוב לדעת שיש חומרים בייתיים אשר יכולים לגרום להרעלה בחיות המחמד. חומרים אלו כוללים: שוקולד, שום, בצל, ענבים, צימוקים, חומרי ניקוי ותרופות שונות כגון אקמול. במידה ובעל החיים מקיא בעצמו את החומר החשוד כרעל מומלץ לאסוף את תוכן ההקאה (עם כפפות, בכדי למנוע פגיעה בכם) ולהביאו לוטרינר. לעיתים הדבר יכול לעזור בזיהוי הרעל ולאפשר טיפול מהיר.

עוויתות – עוויתות הן פרכוסים או רעידות בלתי נשלטות בהן בד"כ בעל החיים נשכב על צידו ואינו בהכרה. לעיתים נראית השתנה או מתן צואה בזמן ההתקף. הגורמים לעוויתות הן רבים החל מהרעלות שונות, טראומה, אפילפסיה מכת חום או מצבים מולדים. באם ניתן, מומלץ לנסות למדוד את משך העווית ואת מרווח הזמן בין העוויתות ולמסור מידע זה לוטרינר. במקרי פרכוסים יש להגיע לוטרינר מאחר ועווית מתמשכת פוגעת במוח ומסכנת את חיי בעל החיים. בזמן התקף לא ניתן לעזור לבעל החיים וחשוב לנסות למנוע ממנו לפגוע בעצמו (להרחיק חפצים חדים וכו') אך לא מומלץ לנסות לרסנו או לתפוס אותו מחשש לפגיעה באדם המטפל. ניתן להחשיך את האזור בו נמצא בעל החיים ולאפשר התאוששות קלה יותר מן ההתקף. עוד מידע על אפילפסיה ועוויתות ניתן למצוא כאן.

כוויות – במקרי כוויות קטנות בלבד ניתן לנסות לשטוף את האזור במים קרירים ולנקותו (אין להניח קרח ישירות על העור). במידת הצורך ניתן להשתמש במשחת סילברול. במקרי כוויות נרחבות יש להגיע לוטרינר.

הקאות – הקאות בבעלי חיים יכולות להגרם מגורמים רבים החל מבליעת גופים זרים, מזון מקולקל, החלפת מזון, מחלות סיסטמיות, דלקות במערכת העיכול וגורמים רבים אחרים. במידה ומדובר בהקאות בודדות ובעל החיים נראה עירני ובריא ניתן לנסות למנוע ממנו מזון ומים למספר שעות ואז בהדרגה להתחיל בכמויות קטנות של מים ומזון קל עיכול (כגון אורז מבושל או קוטג'). במידה ואין חזרתיות של ההקאות ניתן להחזיר את בעל החיים למזון הרגיל בהדרגה על פני יומיים. במקרה של הקאות מרובות בזמן קצר יכול בעל החיים להתייבש ולכן לעיתים זקוק למתן נוזלים תוך ורידי או תת עורי. במקרי הקאות מרובות ללא הפסקה, בחשד לבליעת גוף זר או הקאות המלוות במצב כללי מידרדר של הכלב יש להגיע לוטרינר לאבחון הגורם הראשוני של ההקאות.

שלשולים – כמו להקאות, גם לשלשולים גורמים רבים בבעלי חיים. במידה ומדובר בשלשול קל, חד פעמי שאינו דמי, בד"כ המצב חולף לבד ואינו מצריך טיפול. יש לעודד את הכלב לשתות בכדי למנוע התייבשות. אין לנסות לטפל בתרופות בייתיות כגון אימודיום. שלשולים חמורים או דמיים דורשים טיפול וטרינרי ולעיתים טיפול בנוזלים למניעת התייבשות.

גוף זר בעין – במידה ועולה חשד כי קיים גוף זר בעינו של הכלב או החתול ניתן בזהירות להפריד את העפעפיים באמצעות האגודל והעצבע המורה. במידה ונראה גוף זר ניתן לנסות להוציאו בעדינות או לשטוף אותו החוצה בעזרת מים. אם הגוף נראה תקוע אין למשוך אותו! יש להגיע מיד לוטרינר. בכדי למנוע נזק נוסף חשוב שלא לאפשר לבעל החיים לחכך את עינו בקירות או לגרד אותה. במידת הצורך ניתן לאלתר קולר אליזבטני (קולר "אהיל") מקרטון או פלסטיק, אשר ימנע מהכלב לחכך את עינו או לחבוש את רגלי הכלב בגרביים מרופדים, עד להגעה לוטרינר.

מכת חום – מצב זה נפוץ בעיקר בקיץ (מן הסתם) ובעיקר בבעלי חיים שמנים או בעלי אף פחוס (כגון בולדוגים או בוקסרים). הדבר יכול להתרחש גם בימים שאינם בהכרח חמים במיוחד, אם בעל החיים היה בפעילות גופנית מוגברת מהרגיל. בעל חיים שנפגע ממכת חום בד"כ ישכב על צידו ולא יהיה מסוגל לעמוד ולעיתים יראו רוק צמיגי או קצף מהפה. בחשד למכת חום יש להעביר את בעל החיים למקום מוצל וניתן לנסות לקררו באמצעות מים או מגבת רטובה (יש להשתמש במי ברז ולא מים קרים). ניתן גם למרוח אלכוהול על הבטן והגפיים (בתנאי שבעל החיים אינו מלקק אותו) ולהשתמש במאוורר להגברת האידוי. אם החיה בהכרה ניתן להציע לה מעט מים קרים לשתיה. אין להשאיר את החיה ללא השגחה ויש להגיע מיידית לוטרינר להמשך טיפול מאחר וזהו מצב מסכן חיים אשר יכול להביא לקריסת מערכות הגוף.

הכשת נחש – במקרה זה אין לנסות למצוץ את הארס או לבצע חסימת עורקים. במרבית המקרים ההכשה היא באזור הפנים ואז הסכנה היא שהנפיחות הנגרמת מן ההכשה תגרום לחסימת דרכי הנשימה. הטיפול העיקרי הוא הרגעת בעל החיים, מניעת פעילות מיותרת וקירור האזור במידת האפשר עד ההגעה לוטרינר.