12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: דלקת לבלב (פנקריאטיטיס) בבעלי חיים
מאת: יוני פרס   שמור מאמר למועדפים

דלקת הלבלב – פנקריאטיטיס

הלבלב (פנקריאס) הוא איבר בטני שתפקידו לייצר אנזימים המסייעים בעיכול המזון ובנוסף הלבלב אחראי על ייצור ההורמון אינסולין, אשר מווסת את רמת הסוכר בדם.
דלקת הלבלב מתפתחת כאשר אנזימים המיוצרים ונאגרים בלבלב הופכים לפעילים טרם זמנם ומתחילים לעכל את הלבלב עצמו ואיברים נוספים בחלל הבטן. גורמים רבים יכולים לעורר את תהליך העיכול העצמי של הלבלב. באנשים, פנקריאטיטיס נגרם לרוב עקב אבני מרה או צריכת אלכוהול, מצבים אלו אינם נפוצים בכלבים וחתולים. בבעלי חיים, הגורמים למחלה כוללים תרופות ורעלים שונים, פגיעה באספקת הדם והחמצן ללבלב, גורמים גנטיים, השמנת יתר, עודף שומן בדם וגידולים. בחתולים וכלבים רבים עם דלקת הלבלב לא תמיד נמצאת הסיבה הראשונית למצב.

הסימנים הקליניים במחלה משתנים ויכולים לכלול הקאות, חוסר תיאבון, דיכאון, התייבשות וכאב בטני. בבדיקות דם רגילות לא תמיד ניתן למצוא עדות לדלקת בלבלב ולכן לאחרונה שמחנו להניח את ידנו על הבדיקה החדשה ביותר בשוק אשר מאפשרת לזהות בדיוק רב מבעבר את המחלה. בנוסף במקרים רבים מומלץ לבצע אולטראסאונד בטן לבחינת חומרת המצב, פגיעה באיברים אחרים בחלל הבטן וחיפוש הגורם הראשוני.
לעיתים האבחון מתאפשר רק לאחר שלילת מחלות אחרות עם סימנים דומים, על ידי בדיקות דם, צילומי רנטגן ואולטראסאונד של הבטן. לעיתים רחוקות נחוצה ביופסיה מהלבלב בניתוח.

לאחר שנעשה אבחון, חשוב לזכור שדלקת הלבלב הינה מחלה מאוד לא צפויה, עם שונות רבה בדרגת החומרה. אם הגורם למצב ידוע וניתן לתיקון (לדוגמה, חשיפה לרעל, תופעת לוואי של תרופה, עיכול של מנה עתירת שומן), טיפול תומך ונוזלים במהלך מספר ימים יביאו לרוב להחלמה מלאה. חיות שמנות נוטות יותר לפתח דלקת לבלב חמורה, מחלה קשה או אפילו קטלנית. מרבית הכלבים והחתולים עם דלקת לא מסובכת, יחלימו לאחר אירוע יחיד ומצבם ישתפר כל עוד נמנע מהזנה במזונות עתירי שומן. לעיתים המחלה מלווה בסיבוכים קשים ומסכני חיים, אשר מובילים למותה של החיה למרות טיפול תומך אגרסיבי. במקרים אחרים, המחלה הופכת לכרונית, או עלולה לחזור, למרות טיפול.
 
הטיפול במחלה כולל נוזלים לווריד, תרופות והזנה במזון מיוחד. במקרה של הקאות בלתי נשלטות לעיתים יש צורך בצום או בצינור הזנה מיוחד.
למרות מחקר רב, אין טיפול קסם במחלה. מטפלים בגורם למחלה כאשר זה ידוע. מטרת הטיפול היא להקל על בעל החיים, להזין אותו, ולמנוע את התייבשותו. חשוב לטפל באופן אגרסיבי במחלה על מנת למנוע מהלבלב לעכל את עצמו. בחולים רבים גישה זו מצליחה, אך לצערנו לא בכולם.
 
לאחר החלמת בעל החיים לא דרוש שום טיפול מיוחד פרט להימנעות מגורמי הסיכון הידועים, בעיקר הימנעות ממזון שומני והשמנה.
כאמור, דלקת הלבלב עשויה להפוך לכרונית מתמשכת. במקרה כזה, הרס של תאי הלבלב המייצרים אנזימי עיכול יצריך תוספת אנזימי עיכול במזון. הרס של תאי הלבלב המפרישים אינסולין עלול לגרום לסכרת, המצריכה טיפול באינסולין.
סיבוכים אלה הם נדירים.