12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: חובת הרשות לחקור חשוד בעבירה מנהלית טרם הגשת כתב אישום
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כדלקמן: "נודע למשטרה על ביצוע העבירה... תפתח בחקירה ; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה... להורות שלא לחקור... אם היתה רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה". השאלה העומדת בבסיס ערעור פלילי 3730/03, מדינת ישראל נ' מוסטפא אגבאריה (טרם פורסם), הינה האם רשאית אותה "רשות מוסמכת" שלא לחקור את החשוד, לאחר שכבר פתחה בחקירה.

במקרה דנן, ייחס כתב האישום למשיב עבירה של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה. בעבירות מנהליות, דרך המלך היא השתת קנס מנהלי ולא הגשת כתב אישום ובבוא התביעה להפעיל שיקול דעתה ולהחליט אם יש מקום לסטות מדרך זו, עליה לבחון גם את טיעוני החשוד-לרבות מכוח כללי הצדק הטבעי.

הגשת כתב אישום בעבירה מנהלית בטרם ניתנה לחשוד זכות הטיעון, עלולה להביא לבטלות כתב האישום במקרים בהם החלטתה לא בוססה על שיקלים ענייניים ועל אלו בלבד !

על כן, ככלל, על הרשות לוודא תחילה שכל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין יהיו לפניה, וזאת בדרך של איסופם, גם באמצעות חקירת החשוד ושמיעת טענותיו טרם ההחלטה להגיש כתב אישום. חריג לכלל זה יהא כאשר התיישנות העבירה עומדת בפתח ולא ניתן היה לחקור את הנאשם. חובה זו חלה על כל הרשויות המנהליות, היות הגוף החוקר התביעה או כל "רשות מוסמכת" אחרת (ובה גם רשויות המס).

הדברים הנ"ל תקפים כל עוד לא ויתר החשוד על זכות השימוע. משזומן החשוד לחקירה ולא הופיע- יש לראות בו כמי שוויתר על זכות הטיעון. אך מתי ניתן לומר כי המשיב "זומן כדין" ? באחד הדיונים טענה המערערת כי יש לה "הזמנה לחקירה שנמסרה ביד ועליה חתום הנאשם".

הטענה כי מי שקיבל את הזימון לחקירה הוא אחיו של המשיב עלתה לראשונה בשלב הערעור. לכן הסיקה דעת המיעוט מפי כבוד השופט שיף כי לכאורה זומן המשיב לחקירה כדין אך העדיף שלא להיחקר ובכך וויתר על זכות השימוע. עם זאת, בסיפא פסק דינו, בא ומוסיף כבוד השופט שיף כי "אין באמור לעיל משום מניעה לפניית המשיב למערערת, בבקשה מיוחדת להיחקר בשלב זה לצורך ביסוס בקשתו להמרת האישום בקנס מנהלי. אם אכן תובא פנייה כזו בפני המערערת, הייתי ממליץ להיעתר לה".

דעת הרוב בפסק דין זה ראתה בזכות השימוע כזכות "ברמה הגבוהה של מדרג הזכויות" וגרסה כי כאשר מגישה התביעה כתב אישום בעבירה מנהלית, מבלי שהתקיימה חקירת החשוד, רובץ הנטל על התביעה להוכיח שהחשוד זומן כדין לחקירה, אך בחר משיקוליו להימנע מלהופיע ובכך וויתר על זכות הטיעון. הוכחת זימון החשוד לחקירה תיעשה על ידי הגשת הוכחת זימון שנמסרה כדין ובמידת הצורך צירוף תצהיר מי שביצע המסירה כנדרש בסדרי הדין. רק משעמדה התביעה בנטל ראשוני זה יש מקום לבחון מהי תגובת הנאשם בהתייחס להוכחת הזימון, ובאי הקמת נטל זה- רק הודאה ברורה ומפורשת בדברי הסנגור, שמרשו זומן לחקירה כנדרש, היא זו שתוכל לבוא במקום הוכחת זימון דין לחקירה.

דעת הרוב ראתה בטענות שנטענו ולא נטענו על ידי שני הצדדים במהלך הדיון המשפטי הנחות חסרות ערך ראייתי מספק להרמת נטל התביעה. משכך, הסיק בית המשפט, כי בנסיבות העניין לא הרימה המערערת את הנטל המוטל עליה ובהיעדר הודאה כאמור של הנאשם לא הוכח הזימון כדין ובחינת תגובת הנאשם אינה נדרשת ו/או נלמדת בשלב זה.

על פניו, דעת המיעוט אינה שונה באופן קיצוני מדעת הרוב ושתיהן מדגישות את חשיבות מתן זכות השימוע לחשוד טרם הגשת כתב האישום כנגדו- זו הראשונה תבחן האם, מלכתחילה, זומן החשוד כדין (ובאם לא- יבוטל כתב האישום) וזו האחרונה ממליצה להיעתר לבקשת הנאשם ל- "חקירה מאוחרת" על כל תוצאותיה (ובכללן גם החזרת המצב לקדמותו וביטול כתב האישום באם יטה לכך שיקול הדעת).

אלא שההבדל הוא "עמוק" יותר מזה הנראה לעיין בבחינה שטחית: דעת הרוב קובעת, למעשה, כי תחילה על התביעה להוכיח את זימונו כדין של החשוד, ורק לאחר מכן יבחן בית המשפט את תגובת החשוד לזימון. במקרים רבים יכולה הבחינה המקדמית הנ"ל- הפרוצדורלית, לכאורה- לקבוע האם ניתן יהיה לדרוש ביטול כתב האישום כטענה מקדמית.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]