12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: אי הגשת דוחות מע"מ בגין קשיים תזרימים - אלמנטים פליליים
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]


חוק מס ערך מוסף ( להלן: "החוק") קובע כי אחת לחודש (או אחת לחודשיים חודשיים - במקרה של עוסקים המדווחים על בסיס דו- חודשי) מחויב העוסק להגיש למשרדי מע"מ דו"ח בגין החודש שחלף, במסגרתו עליו לדווח על מחזור עסקאותיו, סך כל תשומותיו וסך כל המע"מ אותו עליו לשלם, כשזה מבטא את ההפרש בין מע"מ העסקאות לבין מע"מ התשומות המיוחסים לאותו חודש מדווח.

יתרה מזאת החוק מוסיף וקובע כי על העוסק לשלם את המס המתחייב מהדו"ח התקופתי האמור מיד ובמעמד הגשתו .

כך יוצא שעוסק אינו יכול להגיש את דו"ח המע"מ אלא אם כן יש באפשרותו לשלם במזומן את המס המתחייב הימנו.

השילוב המובנה בחוק בין שני המרכיבים דנן - הגשת הדו"ח, מחד וביצוע התשלום במעמד הגשתו, מאידך - מושתת על הנחת יסוד לפיה עוסקים, להם ניתנה אפשרות לפתוח תיק עוסק במע"מ, פועלים במידה רבה כ"נאמנים" של המדינה, במובן זה שמרכיב המע"מ בגין הכספים המשולמים לו, מועבר לעוסק בנאמנות וזה, לאחר קיזוז מס התשומות בגין החשבוניות שנמסרו לו, חייב להעבירו לקופת המדינה.

דא עקא שמצב הדברים לאשורו אינו בהכרח כה פשוט, כפי שאולי המחוקק ראה לנגד עיניו בעת חקיקת החוק.

כל זאת, משום שאותו "נאמן" אשר לכאורה אמור לבצע פעולה טכנית של גביית תשלומי מע"מ והעברתו לקופת המדינה, מוצא את עצמו, שלא מרצון, כמי שמממן או ממנף את קופת המדינה שכלפיה היה אמור לשמש אך כנאמן, שהרי לא אחת, הוא נאלץ להעביר לקופת המדינה תשלומי מע"מ הגדולים באופן ניכר מאלה שהועברו אליו בפועל מלקוחותיו.

יוצא, שהיקף האחריות של אותו "נאמן" לעניין חוק מע"מ, עולה עשרות מונים על ההיקף לו היינו מצפים מ"נאמן" גרידא האמור לבצע פעולה טכנית של קליטת והעברת תשלומי מע"מ.

אותו פער תזרימי – בין סכומי המע"מ המתקבלים אצל הנאמן לבין אלה אותו עליו להעביר לקופת המדינה – יכול שינבע משורה ארוכה של טעמים, צפויים ובלתי צפויים.

החוק עצמו קובע כי המועד להוצאת החשבונית כלל אינו מותנה (בדרך כלל) בקבלת התשלום בפועל. החוק מוסיף וקובע כי בנסיבות של מכר - יש להפיק חשבונית תוך 14 יום ממועד המסירה ובמתן שירות - בסמוך לאחר השלמתו. כל זאת, אף אם אותו מקבל שירות או רוכש ממכר המציא לעוסק המחאות דחויות או כלל לא שילם בגינן. אותו פער יכול שינבע עוד מאין ספור קשיים נוספים, הנובעים מחובות אבודים (למרות פס"ד אלקה), הצורך להוציא חשבוניות כתנאי חוזי שמעמיד הלקוח לבצוע תשלום ועוד.

כל אלה, עדיין לא גרמו למחוקק או לבתי המשפט לחזור בהם מהגישה המחמירה לפיה – ה"עוסק", בכל מקרה ולמרות הקשיים המוזכרים, פועל כנאמן האמור בכל מקרה להעביר את התשלומים לקופת המדינה וכי בנסיבות בהן הוא לא עושה כן, אין אלא להענישו בחומרה.

אם לא די באלה, הרי שחוק מע"מ קובע כי את התשלום מחוייב העוסק לשלם עם הגשת הדוח החודשי (האמור לכלול את כל החשבוניות אשר הוצאו באותו חודש מדווח) ובפועל, בנסיבות בהן הוא לא מסוגל לגייס את הכספים המתחייבים נחשף הוא לאפשרות שיועמד לדין על ביצועה של עבירה פלילית כפולה ומכופלת - הן עבירה של אי הגשת דוח והן עבירה של אי תשלום המע"מ. פקידי הדואר האמונים על קבלת דוחות מע"מ, הודרכו זה מכבר שלא לקבל את דו"ח המע"מ אלא אם קבלתו מלווה בתשלום המס המתבקש היינו, כמצוין במקום המיועד לכך בתחתית הדוח.

קורה, כך לצערנו ניסיוננו מעיד,שאותו עוסק, המבקש להגיש את הדוח החודשי במועד, מוצא עצמו מציין בדוח המע"מ (בשדה המיועד לכך) כי הסך לתשלום בגין אותו חודש מדווח מסתכם ב- "0 ₪" או בכל סכום מס אחר המתיישב עם יכולתו התזרימית ,מה שבסופו של יום "מאפשר לו", כך לפחות הוא סבור, "לגבור" על המכשלה הטכנית שתוארה לעיל, ולהגיש את הדו"ח, מבלי לשלם את המס המתחייב. אלא שבפועל, גם דרך פעולה זו הנה בלתי חוקית ובצועה עולה כדי עבירה פלילית.

למעשה, במצב דברים מעין זה עשוי העוסק למצוא עצמו ניצב בפני אישום פלילי בגין עבירה של הגשת דיווח כוזב, עבירה לפי סעיף 117 (ב) לחוק מע"מ – סעיף חמור ביותר.

לאור כל זאת, ברור וגלויי הוא כי, על העוסק להימנע מהמצאת דוחות מע"מ דוגמת אלה המוזכרים לעיל וזאת אף אם יש בנמצא קושי תזרימי. תחת זאת - נכון יהיה לפנות, בטרם עת, למחלקת הגביה במשרדי מע"מ בבקשה לפרוש את החוב המתבקש מאותו דוח, במעמד הגשתו.

היה והמצב התזרימי חמור באופן בו אין בנמצא נכונות מצד הנהלת מע"מ לפרוס את החוב ו/או באופן בו אין באפשרות העוסק להגיע לכדי הסדר, אזי נכון יהיה, למרות הקושי הגלום בכך ולמרות שאין בכך כדי לנטרל סכנה מפני אשם פלילי, לגרום להגשתו הפיזית של הדוח המלא והמדויק למשרדי המונה האזורי, אליו יצורף מכתב המפרט את הטעמים הכלכליים ו/או האחרים בגינם לא ניתן היה לשלמו.

את המכתב (עם הדו"ח) רצויי יהיה להחתים בחותמת "נתקבל" מטעם משרדי מע"מ ובנסיבות בהן אין אפשרות לקבל את אותה חותמת, מומלץ לשלוח את המכתב בצרוף הדו"ח למשרדי מע"מ, באמצעות דואר רשום, ובמקביל לשגרו למשרדי מע"מ, באמצעות מכשיר פקסימיליה, אשר יתעד את ביצוע הפעולה.

פעולות אלו מיועדות לנסות ולצמצם, בגבולות הניתן, את היקף העבירה המיוחסת מבלי להסתכן (בדרך של הגשת דו"ח כוזב על סכום אפס) בביצועה של עבירת מע"מ, חמורה עוד יותר, על פי סעיף 117 (ב), אשר עניינה בהתנהלות כוזבת ובכוונה פלילית.

מבלי לפגוע בפני הדברים האמורים, אנו מאמינים, כמי שעוסקים רבות בסוגיות דוגמת אלה וכמי שנחשפים לקשיים יום יומיים של אין ספור עוסקים ומייצגים, כי הגיע העת לשקול את הוראות החוק בנושא מחדש, בעניים כלכלית ותוך התאמת הוראות החוק וחובת הדיווח לתזרים המזומנים האמיתי המתחייב מהתנהלותו של עוסק המבקש להתנהל באופן המתיישב עם הוראות החוק.


רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]