12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ניוון שרירים דרכי טיפול חלופיות \ יעקב עזרא
מאת: יעקב עזרא מומחה לרפואה נטורופטית תזונאי 0528567140   שמור מאמר למועדפים

ניוון שרירים דרכי טיפול חלופיות \ יעקב עזרא ראשית צריך להבין מה מהלך המחלה? אז כמו שמצוין בספרות הרפואית, קבוצת המחלות - ניוון שרירים, מתאפיינות בחולשת שרירים תחילה, עלייה ברמת האנזים CPK, תגובה דלקתית בשרירים הגורמת ליצירה מוגברת של רדיקלים חופשיים ולניוון מהיר יותר של סיבי השרירים (ויחד עם התהליך חלה ירידה משמעותית בכוח הפיזי). כמובן שישנם סימפטומים רבים אך במאמר זה אסביר כיצד ניתן לצמצם ולהקטין במידת האפשר את הידרדרות המחלה לפי מיטב הבנתי. היפוקרטס (Hippocrates) אבי הרפואה המודרנית, אמר: שגוף האדם הינו חלק מהיקום. בכולם מצויים אותם החומרים ואותם גופים מפעילים את השפעתם עליהם פועלים אותם חוקים. השלם ניראה בתוך הפרט והפרט ניראה בתוך השלם. אם כן נשאלת השאלה: כיצד ניתן להקטין את התגובה הדלקתית ולהאט את קצב הזדקנות התאים בכלל והשרירים בפרט? תאוריית הדלקת כהסבר להזדקנות מהיר: מרבית הרדיקלים החופשיים נגזרים מחמצן. לכן הנזק שהרדיקלים החופשיים גורמים נקרא: נזק חמצוני. הנזק החמצוני המוגבר גורם ליצירת כימיקלים אשר יוצרים דלקות בתאים. מהיבט אחר ובמעגל קסמים הדלקת הנ"ל יוצרת רדיקלים חופשיים. מכאן ניתן להסיק כי רכיבי תזונה בעלי פעילות הבולמת את השפעתם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים עשויים לבלום את התהליך הדלקתי בתאים בכלל ובשרירים בפרט. כעת כשאנו יודעים מה גורם נזק לתאים ולהזדקנות מקדמת, נוכל לדעת כיצד לטפל בבעיה!!! וכיצד ניתן לטעון מחדש את המיטוכונדריות (מבנים בהם מיוצרת אנרגיה ATP) באנרגיה. לשם כך ישנם שני דרכים לעשות זאת, בדרך התזונה ותוספי המזון המרוכזים. נוגדי חמצון (אנטי-אוקסידנטים): גופנו מסוגל ליצר אנזימים נוגדי חמצון, הנ"ל נקראים נוגדי חמצון אנדוגניים (פנימיים). ישנם גם נוגדי חמצון אקסוגניים (חיצוניים) אותם גופנו יכול לקבל מהמזון אותו אנו אוכלים, והם: ויטמינים, מינרלים, פלבונואידים וכו'... אם כן נתחיל להבין את חשיבות רכיבי התזונה מהבסיס, אבות המזון הגדולים: פחמימות, שומנים וחלבונים. חלבונים - לחידוש ויצירת תאים החלבונים חיוניים לחידוש ויצירת התאים בכלל ותאי השרירים בפרט, למעשה תאי השרירים מורכבים מכ- 22% חלבונים (או כ- 50% ממשקלים היבש ללא נוזלים). ללא חלבונים אין חיים!!! לכן שמם בלועזית הוא: פרוטאין שמשמעותו ראשוני המעלה. חשוב לציין, כי לגופנו אין את היכולת לאגור חלבונים (בדומה לפחמימות - בצורת גליקוגן), ולכן ישנו הצורך בהספקה יום יומית שוטפת, ובאופן מפוצל על פני שעות היום כשלוש עד שש פעמים (כל כשלוש עד 5 שעות). מה גם שחשוב שלא לצרוך מנת חלבון העולה על 30 עד 40 גרם היות והעודפים יופרשו בשתן ויעמיסו על הכליות. על כן, אני ממליץ למטופלי לפצל את מנת החלבון לכל ארוחה שתכיל בטווח של 10 עד 30 גרם, כמובן שבשילוב יחד עם הפחמימות. החלבון חשוב גם להאטת קצב חדירות מולקולות הסוכר לדם, כלומר שצריכת החלבון הארוחה פחמימתית תמתן את קצב חדירת הסוכר לדם. כך למעשה גופנו יוכל לנצל את הפחמימות לאנרגיה ולא להמירן לשומנים (כלומר שגופנו יוכל לנצלם לאנרגיה). מקורות טובים לחלבונים מלאים, הם: בעיקר מעולם החי, כגון: ביצים, בשר בקר, דגים, עופות ומוצרי חלב. כמובן שרצוי לצרוך את חלבונים הנ"ל שמקורם הינו דל שומן, כגון: בשר רזה (פילה בקר, חזה עוף, ובשר הודו ללא עור), ומוצרי חלב דלי שומן. הנ"ל מכילים ריכוז גבוהה של שומן רווי וכולסטרול. פחמימות - האנרגיה לתאי השרירים! הפחמימות מספקות אנרגיה לתאים בגופנו. ישנן פחמימות בעלות אינדקס גליקמי (קצב חדירות הסוכר למחזור הדם) גבוהה, כגון: מזונות דלי סיבים ו\או מזונות עתירי סוכרים (בעיקר גלוקוזה) ומזונות מזוקקים (ג'נק-פוד) לעומתם מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך שהם למעשה מזונות מלאים ובלתי מעובדים. עם מזונות אילו נמנים אורז לבן לעומת האורז מלא, מוצרי חיטה לבנה לעומת מוצרי חיטה מלאה (לחם לבן לעומת לחם מלאה), מיצי פירות לעומת אכולת הפרי המלא ועוד... חשוב לציין, כי אכילת מזון בעל אינדקס גליקמי נמוך לעומת גבוהה יגרום לניצול הפחמימות באופן יעיל יותר לאנרגיה ולא יומר לטריגליצרידים - חומצות שומן הנאגרות ברקמות השומנים. שומנים וחומצות שומן חיוניות ישנם חומצות שומן בעלות פעילות אנטי-דלקתית ולאחרות השפעה פרו-דלקתית. למשל, שומנים רב בלתי רווים אשר מצויים בשמן קוטנה, תירס, סויה, וחומצות שומן במצב טרנס המצויים בממתקים שונים, שמנים צמחיים מוקשים בחלקם, קרקרים, דברי מאפה (עוגות ועוגיות) מרגרינות וכו', הינם בעלי פעילות דלקתית חזקה! על כן ישנו הצורך להימנע מהם עד כמה שניתן, ולצרוך יותר חומצות שומן בעלות פעילות אנטי-דלקתית, כגון: חומצות שומנים חד בלתי רוויות כשמן זית, אבוקדו, שומשום וטחינה, שקדים, אגוזי לוז, מקדמיה, אגוזי ברזיל ועוד... חומצות השומן אומגה-6 הינן יוצרות דלקת (מצויות בשמן סויה, תירס, כותנה ועוד), חומצות השומן הנ"ל מגבירות את ייצור הפרוסטגלנדין E2 (PGE2). אך יוצאת מן הכלל הינה חומצת השומן גמא לינולאית או בקיצור GLA, לחומצת שומן זאת פעילות אנטי-דלקתית. חומצות השומן אומגה-3 הינן נוגדות דלקת חזקות (המצויות בדגים, זרעי פשטה, ירקות ירוקי עלים {חומצה אלפא לינולנית}, שמן קנולה וכו'). חומצות השומן המצויות בדגים מסוג אומגה-3 הן היעילות ביותר לתגובה האנטי-דלקתית היות והדגים מכילים את חומצות השומן איקוספנטנואית (EPA) בהשוואה לאומגה-3 שמקורו בעולם הצומח כגון: חומצה אלפא לינולנית שאותה הכבד שלנו ממיר ל- EPA ו- DHA. חומצות השומן אומגה-9 הינן בעלות פעילות אנטי-דלקתית (המצויה באבוקדו, אגוזי מקדמיה, בשמן זית - חומצה אולאית). איבוד הכוח הפיזי, כיצד ניתן להתחזק ולחזק את השרירים? אם כן, כיצד ניתן למנוע את איבוד הכוח או אפילו להגבירו? אוקי לשם כך ניתן לבדוק תצפיות ומחקרים אשר בוצעו אודות ספורטאים, מפתחי-גוף ומרימי משקולות. כך למשל ישנם מספר מחקרים אשר מעידים על תוספי מזון, כגון: קריאטין מונוהידראט (והמלחים שלו בצורתן האסטריות השונות), חומצות האמינו גלוטמין, BCAA אשר סייעו לספורטאים לשפר את הביצועים הספורטיביים ע"י שיפור ועלייה בכוח השרירים. קריאטין מונוהידראט - ישנם מחקרים רבים אשר הראו והדגימו אודות השימוש בתוסף המזון קריאטין והשפעתו על מסת השרירים והכוח הפיזי. הקריאטין הינו רכיב הנוצר בגופנו, הוא חיוני לשם יצירת אנרגיה בתאים בכלל ובשרירים בפרט. הקריאטין פוספאט מפרק את הקשר הפוספאטי (זרחן) שלו ובכך נותן אנרגיה לשם יצירת מולקולת האנרגיה - אדנוזין טרי פוספאט או בקיצור ATP. ה- ATP הינו מטבע אנרגיה בגופנו בתהליך הנ"ל נוצרת אנרגיה משחרור מולקולת הפוספאט וכך אנו מקבלים מ- ATP <- ADP (אדנוזין די פוספאט) ובהמשך מולקולת ה- ADP יכולה לשחרר מולקולת פוספאט נוספת ואז נקבל אדנוזין מונו פוספאט או בקיצור AMP. כלומר שבתמונה הזאת הקריאטין פוספאט ניכנס כתורם אנרגיה ובינה מ- AMP -> ADP וממנו -> ATP. מה גם שלקריאטין ישנה יכולת אוסמולאריט, כלומר שהקריאטין יכול לספוח נוזלים ורכיבי תזונה נוספים (כגון: חומצות אמינו המסייעות לבניית השרירים) אל תוך תאי השרירים. קריאטין מונוהידראט וגלוטמין - לפי מחקר שבוצע במספר מרכזים, כולל בית החולים איכילוב בת"א, נמצא כי השימוש הקריאטין מונוהידראט בילדים בגילי 5 עד 9 נימצא יעיל וחל שיפור בכוח השרירים. הקריאטין הינו מרכיב של פוספוקיראטין המשמש להגברת האנרגיה לשריר. קריאטין מונוהידראט נמצא בשימוש נרחב ע"י ספורטאים לשיפור כוח השרירים והיכולת התפקודית. אצל ספורטאים מתן תוספת קריאטין גרמה להחלמה טובה יותר בפציעות ספורט ועליה במסת השרירים. * מחקר אחד כפל סמיות נצפה בסוגים שונים של ניוון שרירים שיפור של כ- 3% בכוח ו- 10% בתפקוד וכל זאת במשך חודשיים בלבד ! גלוטמין - הגלוטמין הינה חומצת אמינו אשר חיונית לתפקוד אופטימאלי של מערכת החיסון (צבא ההגנה של הגוף מפני גורמי תחלואה שונים). הגלוטמין מגביר את רמות הורמון הגדילה והאנרגיה בגוף. אל-קרניטין וקו-אנזים Q10 - שני רכיבי מזון אילו חיוניים ומשפרים את ייצור האנרגיה במיטוכונדריות (תחנת הכוח של התאים). חומצת האמינו קרניטין מסייעת בהעברת חומצות שומן ארוכות שרשרת את תוך המיטוכונדריה. דבר זה חשוב במיוחד היות וחומצות השומן הן מקור האנרגיה הגדול ביותר בגופינו. במהלך המנוחה כבערך 70% מהאנרגיה ששרירינו מנצלים מגיעים מחומצות השומן. כמו כן, לאחר שאזל מלאי האנרגיה הזמין - גליקוגן, בסיבי השריר חומצות השומן משלימות את החסר. למרות נחיצותו של הקרניטין שרירינו אינם מסוגלים ליצור קרניטין (אך גופינו כן!). 75% מכמות הקרניטין גופינו מקבל בדרך המזון שאנו אוכלים (דגים, עופות, מוצרי חלב, ובשר אדום בעיקר), והיתר גופינו מסנטז בכבד ובכליות מחומצות האמינו ליזין ומטיונין בעזרת קו-אנזימים וויטמינים שונים. אם כך נשאלת השאלה מה קורה בגופינו בעת חסר בקרניטין ? מכיוון שהקרניטין חיוני לניצול (הובלת) חומצות שומן ארוכות שרשרת לתוך המיטוכונדריה לשם יצירת אנרגיה, חסר בו יגרום לירידה ברמות האנרגיה וחולשת שרירים - להתמיד בפעולה. מה גורם לחסר בקרניטין ? חסר בחומצת אמינו זו יגרם לרוב עקב פגם גנטי, או פקטורים סביבתיים, כמו: תזונה לא נאותה ונטילת תרופות. יש לציין, כי נימצא בסובלים ממחלת דושן ניוון שרירים, חסר בחומצת האמינו קרניטין. כנראה כתוצאה מפגיעת ממברנת השריר "הדולף". יוצאות גם חומצות אמינו חומרים חיוניים אחרים. כמו כן, תרופות נוגדות התכווצויות, תרופות הרגעה החומר הפעיל הצמח ולריאן valproic acid Depakene)), או תזונה צמחונית מחמירה, כל הנ"ל יכולים להוביל לחסר בחומצת האמינו קרניטין. המינון המומלץ לילדים הינו: כ- 40 עד 100 מ"ג לכל קילוגרם משקל גוף ליום. קו-אנזים 10Q' חיוני ליצור האנרגיה בכל התאים ולתהליך נשימת התאים. ישנם גורמים מצחיים המחזקים: צמחים המחזקים את כוח הגוף מבחינה פיזית ומנטלית, כמו: גי'נסנג. ויטמין E מגן על השרירים בבדיקת רמת הצטברות קראטין קינאז (אנזים המצביע על מידת הנזק בשריר מאומץ) אחרי אימוני משקולות לבני 25 שלא התאמנו קודם, נמצא כי לאלה שלקחו ויטמין E הייתה פחות הצטברות אנזים בהשוואה לקבוצת הביקורת. http://www.bsu.edu/news/article/0,1299,1271~~,00.html ויטמין E מקל על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית: נטילת ויטמין E בתום פעילות גופנית מפחיתה כאבי שרירים. כך נמצא במחקר חדש שערכה ד"ר ג'ניפר סאצ'ק מאוניברסיטת טאפט בבוסטון. המחקר הוצג בכנס בביולוגיה ניסויית שהתקיים לאחרונה בניו אורלינס, ארה"ב במחקר, שנמשך שלושה חודשים, השתתפו גברים בלבד. קבוצת המחקר נחלקה לשניים - קבוצה של צעירים בני 35-23 וקבוצה של קשישים בני 78-66. שתי הקבוצות האלה נטלו מדי יום תוסף ויטמין E של 1,000 יחידות IU, ואילו קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. הגברים שנטלו את הוויטמין דיווחו על הפחתה ברמת הכאב, בקבוצת הצעירים ההטבה בלטה עוד יותר. לדברי החוקרת, אצל נשים צעירות הורמון האסטרוגן עלול להקטין את השפעת נוגדי החמצון שבוויטמין E. לעומת זאת, נשים אחרי גיל המעבר יכולות ליהנות מהשפעת הוויטמין על כאבי שרירים לאחר פעילות גופנית. משתתפי המחקר קיבלו מינון גבוה יחסית של הוויטמין, אך החוקרת סבורה שגם למינון נמוך יותר (400-200 יחידות IU ליום) תהיה השפעה דומה. ויטמין E מועיל לריאות ויטמין E מועיל לריאות ובכך הוא מצטרף לויטמין C, שכבר הוכח כתורם רבות לריאות . תפקודי הריאות של אנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין E טובים יותר. כך מצאו חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת באפלו שבניו יורק. במחקר השתתפו 1,616 אנשים בריאים. נמצא שלאנשים שבדמם רמות גבוהות של ויטמין E יש תפקודי ריאות משופרים. רמות ויטמין E נמוכות ב-50 אחוז מהממוצע 'הזקינו' את הריאות בשנה-שנתיים. גם רמות נמוכות של ויטמינים C ו-A בטא קרוטן וליקופן נקשרו לתפקודי ריאה לקויים. במחקרים קודמים, שבהם נבדק מינון הוויטמינים שנטלו הנחקרים ולא רמות הוויטמינים בדמם, נמצא קשר הדוק בין ויטמין C לבריאות הריאות. חלבון מונע עייפות שרירים סיבי השרירים מסוג II בעכברים הנוטים בדרך כלל להתעייף בקלות, שינו את התנהגותם משהוחדר לעכברים, גנטית, החלבון PGC-1Q והפכו לסיבים מסוג I האופייניים לשרירים עתירי מיטוכונדריות שאינם מתעייפים בקלות. http://www.eurekalert.org/pub_releases/2002-08/uots-pts081402.php תה ירוק מגן על השרירים במודל עכברים למחלת דושן - Duchenne muscular dystrophy הראו שתמצית תה ירוק 0.01%-0.05% מהמזון, שניתנה לעכבר מיום היוולדו עד גיל 4 שבועות, עיכבה את הידרדרות השריר fast- twitch muscle elongator digitorum longus אך לא השפיעה על ה slow-twitch soleus muscle . בתרבית תאי שריר עיכבה תמצית התה הירוק תהליכי חמצון של tert- butylhydroperoxide. נראה שלתה הירוק פעילות אנטי-חמצונית וכך הוא מגן על הידרדרות השריר במחלה. מתוך: Am J Clin Nutr, 2002, 75(4), 749-753 http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/75/4/749 תרופות ותוספי מזון בעלי פוטנציאל התערבותי במחלת דושן ניוון שרירים: (לפי ד"ר נבו): פירידוקסין (ויטמין 6B), חומצה ניקוטינית ויטמין 3B), קו-אנזים קיו 10, קראטין, גלוטמין, אוקסאטומיד - oxatomide, EDTA, LI 1 RA, טאורין, penotoxyfyline, פרדניזון ואל-קרניטין. ליקוריץ: הצמח ליקוריץ (גליצריזה), מכיל נגזרות של קורטיזון (סטרואיד), כך ניתן להתחיל טיפול פרופילקטי, עם הצמח הנ"ל. אך אל לנו להתעלם מכך כי גם לצמח מרפא זה ישנן תופעות לוואי הדומות לסטרואידים, כמו: בצקות, יתר לחץ דם, נטייה מוגברת לאקנה, עלייה ברמת הסוכר בדם, יצירת הידלדלות העצמות ועוד. היות וצמח הליקוריץ מכיל גורמים נוספים המאזנים את פעילותו, השפעתו הינה חלשה יותר ותופעות הלוואי פחותות. גורמים מחזקים מערכת חיסון: 1. צמחים המחזקים את מערכת החיסון למניעת מחלות חורף, ישנה חשיבות מרובה למנוע מחלות וירליות וחיידקיות עד כמה שניתן, זאת כדי למנוע סיבוכים קשים. למשל: באנשים רגישים התקררות פשוטה עשויה להתפתח לברונכיטיס (דלקת הסמפונות). צמחים יעילים למטרה זו הם: אכינצאה, ליקוריץ (במקרים קשים), סמבוק שחור (elderberry extract), אסטרגלוס (astragalus) ועוד. חשוב יציין, כי את הטיפולים הנ"ל רצוי שינתנו ע"י מומחה לרפואה נטורופטית. 2. ויטמינים ומינרלים חיוניים גם הם לתפקוד אופטימאלי של מערכת החיסון. החשובים ביותר הם: ויטמין C, אבץ, ויטמין B6, ויטמין A וקרוטנואידים. האבץ חיוני לייצור הלימפוציטים מסוג T ולתפקוד בלוטת התימוס הנחשבת לבית החרושת לייצור תאים והורמונים חיסוניים. ויטמין B6 חיוני לייצור נוגדנים, לימפוציטים ולתפקוד אופטימאלי של מערכת הלימפה. קרוטנואידים מגבירים את השפעת האינטרפרון על מערכת החיסון, מגבירים את רמת הלימפוציטים מסוג T. ויטמין A חיוני לשמירת תקינות הקרומים הריריים. קרומים המצפים את מערכת הנשימה, ומהווה את קו ההגנה הראשון של גופנו מפני פתוגנים שונים. ויטמין C בהשפעתו פעילות אנטי-וירלית, אנטי-בקטריאלית ואנטי-זיהומית, כל זאת ע"י הגברת התנגודת של גופנו. ויטמין C משפר את פעילות תאי הדם הלבנים, מגביר את ייצור הנוגדנים והאינטרפרון בדם. כמו כן, מונע התפשטות זיהומים. 3. חומצות אמינו חיוניות לתמיכה וחיזוק מערכת החיסון. למשל: אן-אצטיל אל-ציסטאין (NAC), מגבירה את רמת הגלוטטיון, גורם זה מהווה נוגד חמצון רב עוצמה. ה- NAC מסייעת בהשפעתה המוקוליטית, כך מסייעת לסלק ליחה מדרכי הנשימה. 4. לאחר טיפול באנטי-ביוטיקה, רצוי לתת תוספת של חיידקים ידידותיים - אסידופילוס. חיידקים אילו ישקמו את פעילות מערכת העיכול כולה. כמו כן, ימנעו את צמיחת הפטרת קנדידה אלביקנס. כמו כן, לצרוך מזונות כמו: יוגורט פרוביוטי - המכיל חיידקים ידידותיים, יחד עם בננה או ארטישוק - המכיל מולקולה הנקראת פרוקטואוליגוסכרידים. גורם זה מהווה קרקע טובה להזנת ושמירת החיידקים הידידותיים. חיזוק שריר הלב: היות ומחלת הדושן פוגעת בכל שרירי הגוף (גם בשריר הלב), ישנה חשובות מרובה לשמירת תפקודו וחיזוקו. ניתן לבצע זאת ע"י מספר גורמים תזונתיים, כמו: קו-אנזים קיו 10, חומצת האמינו אל-קרניטין וחומרים ליפוטרופיים (המניידים חומצות שומן לאנרגיה) נוספים, כגון: כולין ואינוזיטול. עקב אכילת או נטילת גורמים ליפוטרופיים אנו מקבלים שני יתרונות עיקריים: הראשון הינו הספקת אנרגיה (חומצות שומן) לשריר הלב ולשרירי השלד, היות והוא מנצל אנרגיה זו באופן יעיל מאוד. היתרון השני הינו מניעת השמנה מיותרת, כמו: באזורי הבטן. הקו-אנזים קיו 10 חשוב לחיזוק שריר הלב, מניעת נזקים ושיפור בהספקת החמצן. ויטמין E וסלניום פועלים באופן סינרגיסטי, שניהם נותנים הגנה לשריר הלב ומשפרים את ניצול החמצן בשרירי השלד ובשריר הלב. כך שילובם יחד עם הקו-אנזים קיו 10, נקבל השפעה המסייעת לפעילות השרירים באופן יעיל יותר, עקב שיפור בהספקת החמצן והאנרגיה. צמצום התהליך הדלקתי! ישנם רכיבים רבים בעלי פעילות אנטי-דלקתיות, מקומית וסיסטמית (מערכתית). למשל לשמנים ארומטיים (אתריים) ישנה השפעה מקומית חזקה, ולרכיבי תזונה שונים, כגון: נוגדי-חמצון ישנה השפעה סיסטמית כללית על כל הגוף. שמנים אתריים בעלי פעילות אנטי-דלקתית חזקה ביותר הם: שמן למון גרס (עשב לימון) ובנדר וכו'. על כן יהיה זה חכם למרוח אותם, המובן יחד עם שמנים נושאים (כגון: שמן שקדים או שמן זרעי ענבים או שמן אבוקדו). שמן זרעי הענבים הינו היעיל ביותר בשל תכולת הפרואנטוציאנידים הנ"ל הינם רכיבים נוגדי חמצון חזקים במיוחד. חשוב לציין, כי לשמן האבוקדו גם כן יתרונות, למשל תכולת חומצות השומן אומגה-3 קבוצה זו של חומצות שומן ידוע בהשפעתה האנטי-אינפלמטורית (נוגדת דלקת). אופן השימוש המומלץ השמנים הנ"ל הוא פשוט למזוג לכערה כחמישה עד עשרה סיסי של אחד או יותר מהשמנים הנושאים, ולהוסיף לתוכם כ- 5 טיפות של השמנים הארומטיים. שמנים ארומטיים המומלצים ביותר הינם: •· שמן לבנדר (נקרא גם אזוביון), מאזן תערובות שמנים ובעל פעילות סינרגיסטית בתערובות, מסייע לשכך כאבים שונים, כגון: כאבי שרירים וראש. בהרחה ע"י מבער: מחזק את מערכת החיסון, מרגיע ומפחית את רמת הלחצים (סטרס), מרגיע התקפי פאניקה וחרדות. •· שמן למון גרס (בעל תכונות נוגדות דלקת חזקות, מקטין כאבי שרירים, ומזרז סילוק חומצה לקטית מרקמות השרירים), לסיכום: רכיבי התזונה ההשפעה אומגה-3 - דגים, ירקות ירוקי עלים, אנטי-דלקתי נוגדי-חמצון - ויטמין E, C, קרוטנואידים, ועוד אנטי-דלקתי, נוגד את פעילותם ההרסנית של הרדיקלים החופשיים.