12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ביטול ערבות אישית לבנק - קשה, אבל אפשרי
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]



מי מאיתנו שאי פעם ניסה לקחת הלוואה מהבנק, ודאי נתקל בדרישתו העיקשת של הבנק לבטוחה מסוימת. לעיתים קרובות הבטוחה לבדה אינה מספיקה לבנק והוא מתעקש, בנוסף, גם החתמת ערבים אשר יבטיחו כי בבוא היום יהיה לבנק ממי להיפרע במקרה בו הלווה אינו עומד בתשלומיו.

כמובן שאין זה המקום לסקור את סעיפי חוק הערבות, תשכ"ז-1967, אולם לצורך העניין נסתפק אך ורק בהבנה הבסיסית שכיוון שהערבות נועדה לתת מעין "תעודת ביטוח" למלווה (בד"כ הבנק), הרי שככזו, אין כל סיבה לבטלה כל זמן שלא נפרעה ההלוואה בגינה היא ניתנה, או לכל הפחות כל זמן שלא מעמידים תחתיה ערבות חלופית.

בסיטואציה בה נדרש הערב לפרוע את ההלוואה בשל העובדה שהמלווה לא עמד בתשלומיה, הוא ינסה, ברוב המקרים להתנער מחובו תוך שהוא מערער על תקפותה של הערבות.

בין טענות ההגנה הנפוצות אותם טוענים הערבים כאשר דופק הבנק על דלתם, ניתן למנות, בין היתר:

טענת הערב כי חתם על הערבות מבלי שהבין כלל את משמעותה (יש ערבים הטוענים שכלל לא ידעו שמדובר בערבות ויש שטוענים כי אמנם ידעו שזו ערבות אך לא ידעו על מה בדיוק);

ערב הטוען כי חתם על ערבות ללא שידע על מצבו הכלכלי האמיתי של החייב;

הבנק לא מימש את הבטוחות האחרות העומדות לפניו (כמו משכנתא), ופנה ישירות לערב;

הערב טוען כי הבנק פונה דווקא אליו, אע"פ שקיימים להלוואה האמורה, עוד ערבים חוץ ממנו;

כבר עתה נדגיש כי מעטים הם המקרים בהם יבטל בית המשפט ערבות, שכן ביטול ערבות אינו עניין של מה בכך, ובית משפט לא ימהר לבטלה, נוכח החזקה שאדם אשר חותם על מסמך - יודע על מה שחתם ומשכך הוא נוטל על עצמו את מלוא הסיכון בגין חתימתו על המסמך. כלומר ככלל, על פי בית המשפט, לא תישמע הטענה שאדם חתם על מסמך מבלי לקראו תחילה ולדעת את תוכנו; לפי בית המשפט, אם לא ניתנה לאותו אדם ההזדמנות לקרוא תחילה הרי שהיה צריך להימנע מלחתום, ואם לא קרא את ההסכם מסיבה אחרת, הרי שאין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

ובכן, במאמר זה נסקור מספר מצבים, פרי חקיקה ופסיקה, המגינים על הערבים עד כדי ביטול ערבות, וזאת אע"פ שההלוואה טרם נפרעה.

עוד בטרם נסקור את הפסיקה, נציין את פתרונות החקיקה הקיימים כיום, אשר תוקנו במהלך השנים, ואשר כבר לבדם נותנים הגנה נאותה לערבים. בין ההגנות ניתן למנות:

ביטול הערבות המתמדת הבלתי מוגבלת כלפי ערבים מסוימים;

חובה של דיווח שוטף על מצב החוב - הבנק חייב לדווח לערבים דיווח תקופתי על מצב החוב;

עיקרון חלוקת הנטל השווה בין הערבים;

עיקרון מיצוי ההליכים – על הבנק למצות את כל ההליכים כנגד הלווה בטרם הוא פונה לערב;

בהקשר זה יש לציין גם את חוזר בנק ישראל (שהפך בינתיים לנוהל בנקאי תקין) העוסק בערבויות לטובת תאגיד בנקאי אשר קובע כי יש להחתים את הערב רק בסניף הבנק ומחייב את הבנק לגלות כל מידע מהותי לערב.

כמו כן, בהקשר לתיקוני החקיקה חשוב להבהיר שהפסיקה קבעה כי, מה שקובע את תחולת התיקונים לעניין כל מקרה ומקרה הוא יום החתימה על הערבות; לא יום מתן ההלוואה ואף לא יום הפרת ההתחייבות של הלווה.

כידוע, בתי המשפט כבר הכירו בזיקה הקיימת בין הבנק ובין הערב, אע"פ שהערב אינו לקוח הבנק אלא "רק" צד ג´; אמנם בתחילה קבעה ההלכה (בע"א 1304/91 טפחות נ´ ליפרט, פ"ד מז(3) 309) כי ערב איננו לקוח של הבנק, ומשכך חובות הבנק כלפי הלקוח אינן חלות על הערב, אולם תיקון סעיף 17א לחוק הבנקאות קבע שהחוק וחובות הבנק הכלולות בו, יחולו גם על ערב. כלומר, כיום החוק מחייב חובות דיווח, גילוי, וכד´ גם כלפי ערבים.

ובכן, כפי שניתן לתאר, הסיטואציה של ביטול ערבות תתאפשר בד"כ במצבים בהם יוכיח הערב כי הבנק הפר את חובתו כלפיו, בין אם מדובר בחובת תום הלב, הזהירות, הגילוי או האמון.

ובמה דברים אמורים?

ברע"א 2443/98 ליברמן נ´ בנק דיסקונט לישראל בע"מ. פ"ד נג(4) 804, למשל, ביטל בית המשפט את הערבות בטענה כי הבנק הפר את חובת תום הלב המוטלת עליו כאשר לא הודיע לערב "בזמן אמת" על הפסקת תשלומי ההלוואה, שכן היה בידי הערב לעצור את החייב מלברוח.

בה"מ 342/83, בנק ירושלים נ´ אדלר , פ"מ נא(3), 523, ביטל בית המשפט ערבות לאחר שנתברר כי הבנק התרשל, פעל בניגוד לנהליו, בניגוד להוראות בנק ישראל, ובניגוד לאינטרס הערבים, עת נתגלה כי הנכס בגינו ניתנה ההלוואה כלל אינו קיים.

בע"א 1548/96 בנק איגוד נ´ לופו, פ"ד נד(2), 559, בוטלה ערבות בשל הטענה כי בעת החתימה על שטר הערבות לא סופר לערב כי ההלוואה בגינה ניתנת הערבות נועדה לכסות חובות קודמים של הלווה.

כמו כן, בת.א. 1226/89 ברונר נ´ בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"מ תשנ"א(2) 343, בוטלה ערבות לאחר שנקבע כי הבנק התרשל בכך שלא גילה לערבה כי החברה הלווה נמצאת במצב כספי רעוע ובעלת חובות כבדים לבנק.
מכל האמור לעיל עולה כי כיום אכן קיימת מודעות בבתי המשפט כי עצם החתימה על שטר ערבות מחייבת את הבנק בחובות שונות כלפי הערב, ונראה כי הבנקים אכן מקפידים כי חובות אלה מבוצעות, שכן כפי שהובא להלן, אכן, לא פעם מורה בית המשפט כי נוכח העובדה שהבנק הפר את חובותיו כלפי הערב, קיימת הצדקה לביטול הערבות.





רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
[email protected]