|
|
 |
נושא המאמר: מיהו בעל עניין לצורך הכנת "ערב יחיד"?
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] שמור מאמר למועדפים
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]
בשנת 1998 נכנס לתוקף תיקון לחוק הערבות אשר חולל מהפך מבחינת היקף ההגנה על הערב.
סעיף 21(ב) לחוק הערבות קובע: ”לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב – פטור ערב יחיד מערבותו”.
ערב יחיד מוגדר בסעיף 19 לחוק הערבות כ" מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוג של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה. היה החייב תאגיד, לא יחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד, לענין זה "בעל ענין בתאגיד" כהגדרת "בעל ענין" בתאגיד בחוק ניירות ערך תשכ"ח – 1968".
סעיף 1 לחוק ניירות ערך מגדיר "בעל ענין בתאגיד": ”מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מבין המניות המונפק של התאגיד או מכוח ההצבעה בו, מי שרשאי למנות דירקטור אחד או יותר מהדירקטורים של התאגיד או את מנהלו הכללי, מי שמכהן כדירקטור של התאגיד או כמנהלו הכללי...”.
בית משפט השלום בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע האם הגנת ערב יחיד חלה על נתבעים אשר חתמו על כתב ערבות שאינו מוגבל בסכום לטובת התובע – הבנק. ( ת.א. 120802/01 בנק אוצר החייל נ´ עמיצור).
הנתבעים נתבעו ע"י הבנק כמי שערבו לחב´ עמיצור ביצוע משימות בע"מ (להלן: "החברה"). הוריהם של הנתבעים הם אלה שייסדו והקימו את החברה והם בלבד גם היו רשומים במועד מתן הערבות (ובכל מועד אחר) כבעלי מניותיה וכמנהלי החברה. הבנק העלה שלוש טענות בגינן חרף הרישום, יש לראות את הנתבעים או מי מהם כ"בעלי עניין" בחברה: 1) הנתבעים אכן היו מנהלים בחברה; 2) הנתבעים הציגו עצמם כבעלי עניין בחברה, ורק על סמך מצג זה, והערבות שנחתמה בעקבותיו, העניק הבנק אשראי לחברה; 3) יש לראות את הנתבעים כבעלי עניין בחברה מכוח חוק ניירות ערך, שכן הם גרו עם אביהם או היו סמוכים על שולחנו.
אשר לטענה הראשונה קבע בית המשפט כי הנתבעים לא היו עובדים בכירים בחברה, וכי התפקידים שמילאו הנתבעים בחברה אינם מצדיקים את המסקנה שמדובר במנהלים. עובדי החברה לא קיבלו כל הוראות ממי מהנתבעים, הנתבעים לא נכחו בחברה מידי יום ביומו, ואף היו להם עיסוקים נוספים. לגבי הטענה השנייה קבע בית המשפט כי הבנק לא הוכיח כי הנתבעים או מי מהם הציגו מצג שווא לפיו הם מנהלים בחברה, או בעלי עניין בה, ובכלל ספק אם מצג שווא כזה יכול להתגבר בנסיבות העניין על הוראות הקוגנטיות של חוק הערבות. הבנק טען למצג שווא בהסתמך על של רו"ח של החברה, לפיו הנתבעים היו מורשי חתימה בחברה.
בית המשפט קבע כי אין די באישור זה כדי להפוך את הנתבעים למנהלים בחברה. אמנם הנתבעים אכן היו מורשי חתימה בחברה, אולם, יתכן מורשה חתימה שאינו "בעל עניין" בחברה לצורך חוק הערבות. דוגמא טובה לכך היא בבנק עצמו, שם וודאי לא ניתן לראות כל מי שהוא מורשה חתימה כמנהל או בעל עניין. לבסוף דן בית המשפט בטענה השלישית של הבנק.
הבנק הסתמך על חוק ניירות ערך הקובע בסעיף ההגדרות את ההגדרה של "החזקה" ו"רכישה": ”לענין ניירות ערך או כוח הצבעה וכיו"ב, בין לבד ובין ביחד עם אחרים... וכשמדובר בהחזקה או ברכישה ע"י יחיד, יראו יחיד ובני משפחתו הגרים עמו, או שפרנסתם האחד על האחר, כאדם אחד”, וטען כי המסקנה מהשילוב של הוראות חוק ניירות ערך וחוק הערבות היא כי בן משפחה שגר עם מי שמחזיק למעלה מ – 5% מהמניות, או בן משפחה שפרנסתו על מי שמחזיק למעלה מ – 5% ממניות החברה, יראו אותו כ"בעל עניין", גם לצורך הגדרת "ערב יחיד" לענין חוק הערבות.
בית המשפט קבע כי עליו לנקוט משנה זהירות מקום בו מתבקש לשלול הגנת "ערב יחיד" ממי שהוא בנו או ביתו של בעל חברה חייבת, כמו בענייננו, ולוודא כי אכן מדובר במי שהאינטרס הכספי שלו תואם לגמרי את זה של החייב. כעולה מחוק ניירות ערך, ההנחה היא שמצב כזה קיים במקרה של צאצא שגר באותו בית עם אביו או כי פרנסתו היתה על האב. אין די בכך, כי הצאצא עבד בחברה או כי היה מעוניין כי החברה תצליח מבחינה כלכלית.
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הבנק לא הרים את הנטל שהוטל עליו, ולא הוכיח לגבי אף אחד מהנתבעים כי הוא גר עם אביו, או כי פרנסתו היתה על האב, במידה כזאת שתצדיק את המסקנה כי יש לראותו כמחזיק במניות החברה בהן החזיק האב, לעניין חוק ניירות ערך. אף אם ניתן למי מהנתבעים שכר גבוה במקצת ממה שהיו זכאים לו עבור עבודתם בחברה, אין הדבר מצדיק את המסקנה מרחיקת הלכת, כי פרנסתם היתה על האב, לצורך שלילת הגנת "ערב יחיד" מהם.
בהתאם לאמור לעיל קבע בית המשפט כי לא הוכח כי הנתבעים היו בעלי עניין בחברה החייבת באופן שתישלל מהם הגנת "ערב יחיד". לפיכך, משום היות הנתבעים ערבים יחידים הפטורים מהערבות הבלתי מוגבלת בסכום עליה חתמו, דחה בית המשפט את התביעה.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר:
www.taxlawyers.co.il
[email protected]
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
להשכיר רכב
הזמנת מלון בחו"ל
הזמנת מלון בישראל
אתר איי יוון
מדריך איטליה
מלונות בניו יורק
מדריך לאס וגאס
המלצות על נופש
המלצות על פריז
נדל"ן ביוון
|
