12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: לרו"ח אסור להיות שותף של לקוחות שלו על מנת למנוע אי תלות
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]



ביוון העתיקה, עסקו הפילוסופים במושג ה"אי-תלות" כמושג מוסרי. כיום, בהתייחסותנו למושג אי-תלות, כאל התכונה הבסיסית והעיקרית של עבודת הביקורת של רואה החשבון, אנו נזקקים להגדרות מוחשיות וממצות בדבר "אי-תלות במבוקר", על מנת שנוכל לקבוע גבולות, לשם שמירת יושרה מקסימאלית. המחוקק לא הגדיר, למעט התייחסותו למספר מקרים של מבקרים חיצוניים, מהי תלות. זאת, על אף שעיקרון זה מהווה למעשה את עמוד השדרה של המקצוע.

סעיף 10(א) לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 קובע מפורשות כי "רואה חשבון לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין עיסוקו כרואה חשבון, לבין העיסוק האחר או עלולה להיפגע אי- תלותו כרואה חשבון", רואה חשבון אשר יעבור על הוראות הסעיף יואשם בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.

בחוק החברות שני סעיפים הנוגעים לנושא אי תלותו של רו"ח, הקובעים כי רו"ח המבקר יהיה בלתי תלוי בחברה, בין במישרין ובין בעקיפין, כמו גם, כי אם בוצעה פעולת הביקורת בעת שהיו יחסי תלות, תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן, במועד שבו נודע הדבר לדירקטוריון, חלפו חמש שנים מן המועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.

על פי החלטות לשכת רואי חשבון בישראל, ישנם מספר פרמטרים אשר יש בהם כדי להשפיע על אי-תלותו של רואה החשבון המבקר בעבודתו. אי תלותו של המבקר יכולה להיפגע מהממסד המבוקר או ממערך בקרת העל (הדירקטוריון או וועדת הביקורת) בממסד זה. כללי האי תלות שקבעה הלשכה נועדו למנוע את תלותו או לחילופין גריעה מאי-תלותו של המבקר במבוקר.

אף המבקר הפנימי אשר אמון על בדיקת תקינות פעולותיו של הארגון בו הוא משמש כמבקר, חייב להיות אובייקטיבי ולהימנע מתלות כלשהי בגורם המבוקר. כל דבר העלול לפגוע באובייקטיביות זו הינו פסול מעיקרו ויש למצוא דרך לנטרלו. עבודתו של המבקר הפנימי הינה חשובה מעין כמוה, הואיל והמבקר בודק את נהלי התאגיד ויישומם בצורה תקינה. הוא אחראי מטעם ועדת הביקורת על בדיקת פעולות דרג הביניים והדרג הזוטר בחברה, פעולות אשר החשש בהם לסטיות או מעילות גבוה. כמו כן, הוא אמון על בדיקת אופן קבלת ההחלטות בדירקטוריון וההנהלה הבכירה ובדיקת יישומם התקין על ידי רמת השטח.

אחד האלמנטים אשר להם יכולה להיות השלכה שלילית על האובייקטיביות של המבקרים הן הפנימי והן החיצוני, הוא הפגיעה בעיקרון ה"אי-תלות". לפגיעה בעיקרון, עלולה להיות השלכה על כלל עבודתו של המבקר פנימי - היקף ועומק בדיקותיו, אופני דיווחיו ודרך הטיפול שלו בליקויים. עיקר ההתייחסות של הרשויות המוסמכות הופנתה לאי-תלותם של המבקרים החיצוניים ואילו נושא האי-התלות של המבקרים הפנימיים לא זכה עד כה לטיפול ממצה בפסיקות וההחלטות השונות. אחד הטעמים לכך הוא היותו של האדם העוסק בביקורת החיצונית רו"ח, החבר בלשכת רואי חשבון בישראל, אשר מחויב בעמידה בתנאי האי-תלות הקבועים בחוק. מנגד, המבקר הפנימי, אינו חייב סטטוטורית להיות רואה חשבון, ודי שיהא עו"ד עם ניסיון בתחום זה.

מאפייני אי-תלות בפרסומים שונים - הן לגבי מבקר פנימי והן לגבי חיצוני, מצביעים על מכנה משותף והוא "הפעלת שיקול דעת ללא משוא פנים וללא דעה קדומה". עם זאת, ההוראות וההנחיות מתייחסות בצורה שונה לשני סוגי הביקורת:

א) לגבי מבקרים חיצוניים - התמקדות באי-תלות במבוקר.

ב) לגבי מבקרים פנימיים - הדגש על אי-תלות בפעילויות אותן הוא מבקר.

מצב זה מצביע על חוסר איזון מהותי הדורש התייחסות מצד הגורמים הרלוונטיים,לשם שינוי המצב.

יובהר, כי גם בסקטור המבקרים הפנימיים קיימים הבדלים בין מבקרים העובדים בחברות ציבוריות לאלו העובדים בחברות פרטיות מבחינת המעמד והסמכויות. חברות ציבוריות, שם בעלי המניות מעניקים משנה תוקף לעבודת המבקר, זוכה המבקר לאהדה בכל הקשור לחקירותיו ולאי תלותו בנושאי המשרה ובפעילויות המבוקרות. ומאידך, חברות פרטיות נוטות לזלזל במוסד המבקר הפנימי, ומתייחסות אליו היא כאל "גורם לא רצוי" אשר מטרתו לחתוך ראשים.

כחלק ממהותם וטיבעם של המקצועות החופשיים, וביניהם מקצוע הביקורת, הם דורשים כי חוות דעתם של העוסקים במקצועות דנן לא תושפע משום גורם חיצוני. הפרת עיקרון זה עלולה להוביל לתביעות מצד גורמים מסתמכים ו/או צדדים שלישיים, וזאת במידה ונמצא פגם בתום ליבם עת מילוי עבודתם, זאת ללא כל קשר לכללים סטטוטוריים אלו או אחרים.

רואה החשבון האמון על ביקורת הדוחות הכספיים וסקירתם, הינו המקצוע בו האי-תלות המתחייבת היא ברמה הגבוהה ביותר. רואה החשבון אמור לתת ביטוי בדוחותיו לתרחישים מהותיים בעסק המבוקר, תרחישים אשר אמורים להיות מוצגים בפני משקיעים פוטנציאליים עת בחירתם להשקיע או לאו.

דברים אלו מקבלים משנה תוקף עת מדובר בחברות ציבוריות, שכן רואה החשבון המבקר הינו "כלב השמירה" של הציבור בפני הונאות בדוחות הכספיים של התאגיד. לציבור אין ידע או כלים לנבור במתרחש בחברה פנימה מלבד התעדכנות בפרסומים כלליים המתפרסמים מדי פעם ע"י החברה או ע"י דוחות סקירה ביניים תקופתיים.

המשקיעים המסתמכים על הדוחות השונים יוצאים מנקודת הנחה כי רואי החשבון בדקו את נתוני החברה בצורה יסודית, ורשמו את חוות דעתם על פי כללים ותקנים מקובלים, לאחר בדיקת מירב הנתונים בצורה מדגמית.

שני קבוצות הנן תובעות פוטנציאליות כנגד הרואי חשבון. קבוצה ראשונה – לקוחות. קבוצה שנייה – צדדים שלישיים.

לרוב תביעות הלקוחות ככלל אינן בגין אופן תוכן הדוחות, הואיל והאחריות על תוכן הדוחות מוטלת על ההנהלה והדירקטוריון של הגוף המבוקר , כמו גם, ההנהלה הבכירה חייבת לתת הצהרת מנהלים בדבר היותה אחראית על הדוחות טרם החתימה עליהם. לפיכך, הסכנה מפני תביעה קיימת במקצועות הנלווים של רו"ח, מקצועות כגון הערכות שווי, ייעוץ עסקי, ייעוץ בהערכת סיכונים פיננסיים וכיו"ב. לטענת המבטח המקצועי אין הפוליסה מכסה את הטעויות או הרשלנות במקרים הנ"ל, כיון שלטענת חברות הביטוח לא מדובר במקצוע העיקרי של הרו"ח, ולכן הפוליסה לא מכסה את טעותו, מה שאין כן בתביעות צדדים שלישיים המסתמכים על הדוחות, הטוענים לרשלנות בעריכת הביקורת.
לסיכום, אי תלותו של הרו"ח במבוקר חייבת להישמר על מנת לשמור על אמינותם ותפיסתם הציבורית של המבקרים, כמו גם, כדי לשמור על מקסימום מנהל תקין. רוב החיקוקים העוסקים בסוגיית האי-תלות הנם תקנות וכללים שהותקנו מכח חוק רואי חשבון. חיקוקים אלו חלים במישור המשמעתי של הסדרת פעולתם של רואי החשבון ואינם יוצרים אחריות פלילית במקרה של הפרתם. יחד עם זאת, על מקרי אי-תלות מסוימים, וקיצוניים בחומרתם, קיימת אפשרות שיחולו גם דיני העונשין וניתן לתאר מצבים בהם תעלה אי תלות לכדי עבירות דוגמת שוחד, קבלת דבר במרמה וכו'. אנו סבורים כי פרשיות ש"התפוצצו, בעולם בשנים האחרונות וחקיקה מרחיקת לכת שנעשתה בעקבותיהן, כגון חוק סרבנס אוקסלי, שנחקק בארה"ב, נכון היה אילו גם בית המחוקקים הישראלי היה יוצר כללים ברורים יותר בעניין אי תלותו של הרו"ח במבוקר ומגדיר באופן ברור את קו הגבול שבין התנהלות המהווה עבירה משמעתית גרידא, לבין כזו העולה כדי עבירה פלילית.



רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]