12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: ניכוי הוצאות בגין הפעלת אתר אינטרנט
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח)
[email protected]

פקודת מס הכנסה מתירה לנישום לקזז את הוצאותיו שהוציא לצורך ייצור הכנסתו מסך הכנסתו החייבת במס. הכלל הבסיסי בנוגע להתרת הוצאות בניכוי לשם קביעת הכנסתו החייבת של נישום קבוע בסעיף 17 רישא לפקודה המורה, כי "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו... יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד".

מסעיף 17 נלמדים שני תנאים שרק בהתקיימם תותר הוצאה בניכוייהן:

· ההוצאה יצאה לצורך ייצור הכנסה ולשם כך בלבד.

· ההוצאה יצאה בשנת המס שבה נדרשה - ודוק, לעניין נישום המדווח על בסיס מצטבר יותרו בניכוי הוצאות במועד שבו תתגבש חבותו ולא בעת תשלומה בפועל.

מאז החלה הפעילות המסחרית באינטרנט לצבור תאוצה, החלו סוגיות המס הנגזרות מכך להפוך למשמעויות יותר ויותר. אתרי אינטרנט מסוגים שונים צצים מדי יום, כאלו המציעים מגוון עצום של מוצרים למכירה, אתרי תדמית ופרסום, אתרי מידע ועוד ועוד. כל אלו צריכים לכלכל צעדיהם בכל הנוגע לסוגיות המס העולות מפעילותם, כך שתכנון נבון ומושכל עשוי לחסוך לעסק סכומי כספים גדולים.

בצידו של הכלל שנקבע בסעיף 17 לפקודה נקבעו במספר סעיפים בפקודה סייגים הממעטים מתחולת הכלל הקבוע בסעיף 17 לפקודה הוצאות מסוימות העומדות בדרישותיו ומשכך מגבילים את היקף ההוצאות המותרות בניכוי. כך לדוגמא, סעיף 32 (2) לפקודה קובע כי בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל תשלומים או הוצאות, שאינם כסף שהוצא כולו לייצור ההכנסה ולשם כך בלבד. סעיף 32 (3) לפקודה קובע כי בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל הון שניטל או סכום כסף המשמש, או נועד לשמש, הון. (הוצאה הונית הינה הוצאה שהוצאה לשם יצירת מקור ההכנסה שיש בה משום השגת יתרון תמידי, לעומת הוצאה שבפירות שהינה הוצאה מחזורית הבאה לשרת את ההון הקיים). כדי לסייע באבחנה בין הוצאה שבפירות המותרת בניכוי, לבין הוצאה הונית, האסורה בניכוי, נקבע בפסיקה מבחן שמירה על הקיים, אשר לפיו תותר בניכוי רק הוצאה שמטרתה שמירה על מנגנון ייצור ההכנסה הקיים במצב תקין ולא שיפורו. מבחן נוסף שנקבע בפסיקה כדי לסייע באבחנה בין הוצאה שבפירות המותרת בניכוי, לבין הוצאה הונית, האסורה בניכוי הוא מבחן האינצידנטליות לפיו רק הוצאה הכרוכה בייצור ההכנסה, דהיינו המשתלבת בתהליך ייצור ההכנסה ושהנה פועל יוצא של תהליך זה, הנה הוצאה פירותית שתותר בניכוי.

לאור האמור, נשאלת השאלה, האם פעילות חברה הנעזרת באמצעים טכנולוגיים, כגון אתרי אינטרנט, תבחן על פי אמות מידה לעניין אופן קיזוז ההוצאות לעניין הכנסתו החייבת של אדם? כידוע, חברות רבות משקיעות הון עתק בהקמת אתרי אינטרנט דינאמיים, אשר דרכם פועלת החברה במישור הפרסומי, אינפורמטיבי, שיווקי ואף מכירתי. האם רשויות המס בישראל יתירו לנכות כהוצאה את עלויות הקמת אתרי אינטרנט אלו? האם הוצאות אחזקת האתר יוכרו כהוצאה?

כאמור לעיל, סעיף 32(3) לפקודה שולל את האפשרות של ניכוי סכומים המשתלמים כהון. העמדה של "פעילות הקמת אתר אינטרנט" במבחני השמירה על הקיים ומבחן האינצידנטליות מוביל למסקנה כי הקמת אתר אינטרנט אינה הוצאה פירותית, זו פעולה שלא נועדה לשמור על מנגנון קיים של ייצור הכנסה, אלא לשפרו ולפיכך לא תוכר כהוצאה. בע"א חיים שתדלן נ' פ"ש ת"א, קבע ביהמ"ש כי הוצאות לשם רכישת יתרון מתמיד הינן הוצאות הוניות אשר לא יותרו בניכוי. הקמתו של אתר אינטרנט יוצרת הלכה למעשה נכס חדש המיועד לשמש את העסק במשך תקופה ארוכה, כאשר מדובר בהוצאה חד פעמית מצד החברה היוצרת "מקור" הכנסה חדש. הוצאה פירותית הינה בדרך כלל הוצאה שוטפת, הנפרשת על פני תקופה ארוכה.

לצד עלויות ההקמה של אתרי האינטרנט, קיימות הוצאות בגין הפעלות השוטפת של האתר, תחזוקתו, עדכונו, תיקון בתקלות וכיוצא בזאת. הוצאות מן הסוג הזה ניתן לסווג כהוצאה שנועדה שלמר מצב קיים, או תיקון שנועד להחזיר את הנכס למצבו הקודם. בהתאם לאמור, הוצאות עסק לשם תפעול אתר האינטרנט שלו, תשלום לחברת התקשורת, ספק האינטרנט, תמיכה שוטפת ותיקונים לרבות עדכונים שוטפים לשם שמירה על הקיים, יותרו לניכוי כהוצאה. יש לשים לב, שעדכון האתר הטומן בחובו שדרוג המאפשר ביצוע פעולות חדשות, אותן לא ניתן היה לבצע בטרם העדכון, עלולה להיחשב כהוצאה הונית שלא תוכר כהוצאה לעניינינו.

נושא פרסום אתרי אינטרנט הינו נדבך נוסף בנושא ההכרה בהוצאה. כפי שפורט בהנחיות החב"ק בנושא "כללים להתרת הוצאות", פרסום לאתר אינטרנט חדש, או חברה חדשה, אשר נועד להשגת מוניטין ייחשב כהוצאה הונית, שכן נוצר למעשה "מקור הכנסה" קבוע חדש- מוניטין. כאשר הפרסום נועד לשם שמירה על הקיים, ניתן יהיה להחשיבו כהוצאה פירותית אשר תוכר כהוצאה שוטפת.

נראה כי רשויות המס מתייחסות אל הוצאות אתרי אינטרנט מסחריים כאל הוצאותיהם של עסקים פיזיים לכל דבר ועניין. לאור העובדה כי לרוב החברות המסחריות ישנו אתר אינטרנט הפועל בצורה זו או אחרת, יש מקום לאפשר את הוצאות תחזוקתו השוטפת של האתר ככל הוצאה שוטפת אחרת אשר נועדה לשם ייצור הכנסה.

נציין, כי כאשר מדובר בהוצאה הונית, כפי שפירטנו לעיל, הינן במקרים מסויימים נכסים ברי פחת ולפיכך, עלויות הקמת אתרי אינטרנט המהווים "מקור הכנסה חדש" ולא מוכרות כהוצאה, ניתן יהיה להוון כנכס במאזני החברה.

נדגיש, כי לאור העובדה כי מאמר זה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ואינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, אנו ממליצים לכם להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום המיסים, בכדי שיפרוש בפניכם את הסוגייה העולה על כל היבטיה.



רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]