נושא המאמר: התהוות תרבות השתייה - תרבות שתייה - קורס ברמנים - ברמנים - אלכוהול - גילוי האלכוהול - הפקת האלכוהול
מאת: bartender שמור מאמר למועדפים
התהוות תרבות השתייה - תרבות שתייה - קורס ברמנים - ברמנים - אלכוהול - גילוי האלכוהול - הפקת האלכוהול
עדויות היסטוריות מוכיחות כי משקאות השיכר מלווים את מרבית התרבויות האנושיות כבר מראשיתן. גילוי האלכוהול היווה פריצת דרך משמעותית לחברה האנושית. הקדמונים הניאוליטיים מאזור "טרנס-קווקאז" (Transcaucasia - ארמניה, גרוזיה וקזחסטן של ימינו) היו הראשונים לביית את גפני הבר לפני כ- 8000 שנה ולגלות את התנאים בהם יתסוס תירוש הענבים לשיכר באופן טבעי. באותה עת כבר ידעו להפיק שיכר דבש (תמד - Mead) מהתססת דבש מהול במים, ובהמשך הפיקו תושבי מצרים שיכרי תמרים ושיכר מלחם שהושרה במים והותסס. התפשטות הידע על תהליכי הפקת האלכוהול בעולם העתיק תואמת את כיווני התפשטותן של המעצמות האזוריות באותה העת. מרכזי הייצור וההתעסקות הפילוסופית והתרבותית בשיכרים וביחס החברה אליהם התחלפו בהתאם לעלייתן ולנפילתן של האימפריות. התבוננות קפדנית מאירה את מקומו של האלכוהול בחיי התושבים ויחסה המורכב של החברה האנושית כלפיו. מעמדו של האלכוהול היה ונשאר בלתי מעורער. ניתן לראות בגילויו את פריצת הדרך המדעית המשמעותית הראשונה לציוויליזציה האנושית, שהרי מרגע שהאנושות נחשפה לתכונותיו והשפעותיו על גוף האדם השתנו פניה ללא היכר. לכל תרבות היה יחס מיוחד כלפי האלכוהול: תרבויות רבות אימצו את האלכוהול לחיקן וראו בו מתת אל; חלקן התירו אותו באופן שווה לכל האזרחים, חלקן התירו אותו לכוהנים בלבד ואסרו על פשוטי העם לשתות ממנו (השותים במקרה זה התגלו כשוטים אמיתיים ועל כן עונשי מוות הוטלו עליהם). תרבויות אחרות כדוגמת האיסלם, אסרו על כלל המאמינים לצרוך אלכוהול וייחסו לו את שורש כל הרע. היחס הדו-ערכי לאלכוהול משקף את הקו הדק והתהום הפעורה בין תצרוכת נבונה לתצרוכת מזיקה. הרצון של החברות ליהנות מן האלכוהול בלא שיסב להן נזק העסיק ומעסיק את החברה האנושית מקדמת דנא ועד ימינו. לאורך ההיסטוריה בסס האלכוהול את מעמדו בקרב צרכניו בזכות תכונותיו הרבות. שיכרי דגנים ויין היו מרווי הצמא העיקריים: מים היו בדרך כלל מזוהמים ולא בטוחים לשתייה, משקאות חמים כדוגמת התה, הקפה והקקאו הופיעו באירופה רק באמצע המאה ה- 17, ועל כן, שיכרים היו חלק קבוע בתפריט היומי בזכות ערכם התזונתי החשוב. כמו הלחם, גם השיכרים נתפסו כחיוניים, ובהעדר אמצעי שימור, יוצרו במשקי הבית מדי יום ביומו. שיכרים נצרכו גם ליישומים רפואיים: האמינו שהם מחזקים ומונעים מחלות ותורמים לעיכול מוצלח של מזון. האלכוהול המריץ עובדים והסב תחושה של הקלה לאחר עבודה קשה. הוא היה שנים רבות משכך הכאבים היחידי והועיל רבות בהקלה על סבלם של החולים. בנוסף לערכו התזונתי והרפואי, האלכוהול מאפשר להשתחרר ממתחים אישיים וחברתיים, ועל כן לשתייה היה תמיד חלק חשוב באירועים חברתיים שונים. בכל אזור הפיקו המקומיים שיכרים מחומרי הגלם הזמינים ועם הזמן פיתחו את תהליך ההפקה עד כדי אמנות של ממש. מכיוון שבאותה תקופה עדיין לא היו אמצעי תעבורה זמינים, המשקאות יועדו לתצרוכת מקומית בלבד וכמעט ולא נסחרו בין העמים השונים. עם ראשית הימייה במאה ה- 16, החל להתפתח מסחר בין ארצות. המשקאות הכהילים זכו לחשיפה עולמית, ייצורם השתכלל והפך מביתי ומקומי לתעשייתי ותחרותי, ושינוי זה גרם לעלייה באיכות הכהילים. בנוסף, הסחר בתבלינים תרם להתפתחות דרמטית בתעשיית ייצור הליקרים. החל מאמצע המאה ה- 19, הפך האלכוהול לתעשייה גלובלית בזכות התפתחות אמצעי התעבורה וריכוז הפעילות העסקית על ידי תאגידי ענק האחראים על הפצת מותגי המשקאות לכל לקוח פוטנציאלי ולכל בר בעולם. ספר זה בא לסקור את תרבות השתייה התהוותה והתפתחותה, תוך שימת דגש על סקירה מקיפה של כלל משפחות המשקאות הכהילים והתייחסות להיבטים היסטוריים ותרבותיים. בנוסף, בספר סקירה מקיפה של כל המותגים המובילים, אותם ניתן למצוא בברים ובמסעדות ברחבי העולם, וכן מובאים הסברים לגבי השיטות להכנה והגשה מקצועית של מגוון המשקאות והקוקטיילים המוכרים.
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י bartender שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
