12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: זכות קדימה לחוב מס - מיסוי מקרקעין - רשות המיסים - חוב מס
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

זכות קדימה לחוב מס - מיסוי מקרקעין - רשות המיסים - חוב מס

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] זכות השעבוד הראשון בגין חוב מס, מעוגנת, בין השאר, בסעיף 93 לחוק מיסוי מקרקעין. הוראת הסעיף קובעת כי כאשר מבוצעת מכירה לשם פירעון חוב של חייב, אם בשל משכנתא ואם בשל הוראות פסק דין או מכירה על יד הוצאה לפועל, ישולם חוב המס מתוך תמורת המכירה וזאת בטרם העברת התמורה לכל מטרה אחרת, מלבד תשלום משוכרת לעובדים, אשר לאלו קיימת זכות קדימה מכוח סעיף 220(א)(1) לפקודת החברות ומכוח סעיף 33(2) לפקודת פשיטת הרגל. דהיינו, המחוקק מעניק לרשויות המס זכות קדימה על פני כל שאר השעבודים (מלבד משכורת עובדים כמובן). בבר"ע 564/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ´ משרד האוצר - אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין (ניתן ביום 25/7/04), נדונה שאלת מעמדם כשיעבוד ראשוני של הפרשי ההצמדה, ריבית, וקנסות הפיגורים על חוב מס. שהרי, כפי שראינו, חוב המס מקבל זכות שיעבוד ראשוני, אך מה דינו של החלק המורכב מתוספת על קרן החוב בשל אותם פיגורים? בטרם נביא את החלטת השפוט בעניין, נפרט בקצרה את עובדות המקרה כפי שהובאו בהחלטת השופטת. המבקשת, כלל חברה לביטוח (להלן : "החברה"), ביקשה שיעבוד על נכסי חייבת בתיק הוצאה לפועל וזאת בשל היותה הזוכה. החברה, באמצעות כונס נכסים, מכרה את זכויות החייבת במגרש כאשר את התמורה היא מקבלת מהכונס ללא אישורו של ראש הוצאה לפועל. מנגד, משרד האוצר (המשיב) פנה לראש הוצאה לפועל בבקשה מתאימה על מנת שיורה למבקשת להשיב לו את הכספים שקיבלה מהכונס בגין מכירת הנכס. ראש הוצל"פ נעתר לבקשת האוצר והורה למערערת לשלם לאוצר סכום של 782,392 ₪. על החלטה זו של ראש הוצאה לפועל ערערה חברת כלל לבית המפשט המחוזי. בא כוחה של המבקשת טען, בין היתר, כי הפרשי הצמדה וקנס הריבית אינם אמורים ליהנות ממעמד של שיעבוד ראשון כמו כן נטען כי החוק אינו מכיר בזכותו של האוצר לקבל החזר בגין מס רכוש ומשכך יש לבטל את החלטת ראש הוצאה לפועל. בטרם התייחס השופט לטענת המערערת, ציין האחרון כי בהחלטה קודמת שלו, כבר קבע כי לראש הוצאה לפועל סמכות לצוות על החזרת גביית יתר מכוח סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל. כמו כן, הדגיש השופט כי על הכונס היה לבקש את אישורו של ראש הוצאה לפועל בטרם העביר את התמורה. לפיכך, קבע השופט, כי אין צדק והגיון שהמערערת תהנה מתוצאות אלו של ניהול כושל על ידי הכונס. שהרי, אילו היה פועל הכונס כשורה, היו מועברים סכומים אלה לאוצר ועל כך אין חולקים. לעניין הפרשי הצמדה, קנסות וריבית פיגורים, הסביר השופט כי הפרדה מלאכותית בין החוב שנוצר מהסכום המקורי לבין התוספת בשל הפיגורים, תפגע במנגנון האכיפה של רשויות המס. אמנם, מסביר השופט, פיצול החוב לפי מרכיביו השונים, הנו אפשרי, אך אינו מוצדק מבחינת מעמדו של החוב כמובטח בשעבוד ראשון על הנכס. השופט מבסס את החלטתו על סמך סעיפים 220(א)1 לפקודת החבורות וסעיף 33(2) לחוק הוצל"פ הנזכרים לעיל וגם לפי סעיף 11א(1) לפקודה הקובע כי "מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על המקרקעין." יוצא אם כן, כי קיומו של חיוב במס על מקרקעין, מחייב את תשלומו בקדימות ראשונה. בנוסף, בין אם המדובר במכירה רגילה ובין אם המדובר במכירה על ידי הוצאה לפועל, חוב מס הרכוש אינו הולך לאיבוד והבעלות תעבור רק לאחר תשלום החוב. (לעניין זה ראה 633/91 מנהל מס רכוש ומנהל מס שבח מקרקעין נ´ שמש, פ"ד מח(1) 841)). השופט אף הוסיף ואמר, כי משרצה המחוקק ליתן זכות של קדימות, ידע לציין זאת במופרש כדוגמת משכורת העובדים, ומשלא עשה כן, אין לפצל את החוב למרכיביו ולהבחין בין המרכיבים השונים. נראה, כי למרות החלטת השופט לדחות את טענת פיצול החוב למרכיביו, הרי שמאחורי טענה זו (אף כי נדחתה על ידי בית המשפט) קיים הגיון משפטי - אמנם קבע המחוקק זכות קדימה לתשלומי המס, אך תשלומי התוספת הם בבחינת קנסות וריבית ואינם עונים על הדגרות המס. רוצה לומר, מדוע לא ייקבע כי למשטרת ישראל זכות קדימה בשעבודים מכוח קנסות שונים או לחילופין מה יהיה דינם של ריבית בתשלומים למדינה מכוח חוזה, אמנם בכל אחד מהמקרים הנ"ל המדובר הוא בחובות לקופת המדינה, אך אין זה מין ההגיון שחובות אלה יקבלו בכל מקרה זכות קדימה רק בשל היותם משויכים לקופה הציבורית. אשר על כן, החלטת השופט בעניין זה, כך נראה, נפלה לטובת האוצר בשל התרשלותו של כונס הנכסים. אילו ביקש את אישורו של הוצאה לפועל ואילו גם שילם את המס הנדרש, היה ניתן לדרוש בסוגייה זו את דעתו של בית המשפט העליון. רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל) טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976 שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]