12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: דיני הירושה על פי הדין הרומני - עו"ד רומניה - דין רומני - ירושה - דיני הירושה ברומניה - הדין הרומני
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

דיני הירושה על פי הדין הרומני - עו"ד רומניה - דין רומני - ירושה - דיני הירושה ברומניה - הדין הרומני

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] לכשאדם נפטר מן העולם נכסיו עוברים בירושה, או על פי רצונו של המצווה באמצעות צוואה או על פי דין, קרי בהתאם להוראות הדין כשהמוריש לא הותיר אחריו צוואה. זהו הבסיס העומד ביסוד דיני הירושה בישראל. לעיתים רבות, לאחר מותו של המוריש, נותר רכוש שנמצא במדינת חוץ כדוגמת רומניה ולא בישראל ומכאן עולה שאלה מעניינת ביותר – מהם דיני הירושה ברומניה? זכויות הירושה של הקרובים של נפטר מוסדרים ברומניה על ידי הקודקס האזרחי הרומני ועל ידי חוק מס' 319/1944, בנוגע לזכויות הירושה של בן הזוג השורד ובהתאם לחוקים אילו, הרכוש של נפטר ברומניה יכול להיות מוענק על ידי אחת מהדרכים הבאות: 1. ירושה חוקית או ללא צוואה, בהעדר צוואה. 2. ירושה לפי צוואה, על ידי יישום צוואה. על מנת לרשת את נכסיו של אדם שנפטר, על מקבל הירושה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים: האחד, הוא כשיר לרשת את הנכסים נשוא הירושה (הכוונה שמקבל הירושה הוא ישות משפטית במועד ההורשה), עובר למשל או וולד שנולד מת אינם נחשבים ליישות משפטית הזכאית לרשת. השנייה, הירושה מגיעה לו באופן אישי על פי הדין הרומני והשלישית, מקבל הירושה הוא בעל הזכות לרשת. בהיעדר צוואה, הזכות לרשת את העיזבון של נפטר מוענקת ליורשים החוקיים אולם אימת שאין בנמצא יורשים חוקיים (גם כאשר קיימת צוואה), העיזבון מוענק למדינת רומניה. היורשים החוקיים הנם בן/בת הזוג השורדים וקרובי הנפטר (מבלי לייחס משמעות אם קשרי המשפחה נבעו מנישואים, מחוץ לנישואים, או אימוץ). החוק הרומני קובע שארבע דרגות של קרובים הנם בעלי זכות לרשת רכוש של נפטר, בהתאם לסדר עדיפות ברור. ארבעת הדרגות, וסדר העדיפויות שלהם, הנם כדלקמן: א. מעמד ראשון: הצאצאים בקר ישיר (כלומר הילדים של הנפטר, הנכדים, ואז הנינים, בלי מגבלת דרגה). ב. מעמד שני: אבות השושלת המוטבים וקרובי המשפחה המוטבים (כלומר ההורים של הנפטר, והאחים והאחיות של הנפטר) והצאצאים של אלה, עד דרגה רביעית. ג. מעמד שלישי: אבות השושלת הרגילים (כלומר ההורים של ההורים [סבא/סבתא] וההורים של ההורים של ההורים [סבא/סבתא רבא], בלי הגבלת דרגה). ד. מעמד רביעי: קרובי המשפחה הרגילים (כלומר המשפחה בקו של קרבת משפחה מהנפטר, למעט אלו שבמעמד השני, לרבות הדרגה הרביעית) כלומר הדודים, בני דודים, אחים ואחיות של ההורים של ההורים של הנפטר). דרגת הקרוב נקבעת כמפורט להלן: -בקו ישר, תלוי במספר הלידות (אב ובן הם דרגה ראשונה, הנכד והסב הם קרובים מדרגה שנייה). - בקו של קירבה משפחתית, תלוי במספר הלידות (מתחיל עם אחד הקרובים, עד אב השושלת המשותף, ויורד עד הקרובים האחרים). נציין, כי לכל מעמד ירושה יש סדר עדיפות הקבוע בחוק, כאשר יורשים מהמעמד הראשון יורשים בעדיפות וזאת, בהעדר ממעמד ראשון (או אם הם מוותרים על הירושה). המעמד השני יורש, וכך הלאה. הקרבה של דרגת הקרוב של היורש ביחס לנפטר שולטת על הירושה באותו מעמד. הקרובים ביותר לנפטר יורשים בעדיפות. בחריג, במעמד השני, הורי הנפטר (שהנם קרובים במעמד ראשונה) לא מונעים הורשה מהאח והאחות של הנפטר (שהם יורשים במעמד שני). כמו כן ברי, כי קרובים באותו מעמד ובאותה דרגה, יורשים בחלקים שווים. לסיום נציין, כי אין לראות באמור כחוות דעת משפטית ו/או ייעוץ משפטי ואין להסתמך על האמור לעיל בביצוע פעולה כלשהי ומומלץ להיוועץ עם עו"ד הבקיא בסוגיה שבנדון לצורך עריכת צוואה על פי הדין הרומני או מימוש צוואה או מימוש נכסי העיזבון על פי הדין הרומני ו/או הישראלי. רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976 רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]