12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הסכנות הטמונות בנטילת הלוואת בעלים והדרך להתמודד עמן! - הלוואת בעלים - משבר כלכלי - משבר עולמי
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

הסכנות הטמונות בנטילת הלוואת בעלים והדרך להתמודד עמן! - הלוואת בעלים - משבר כלכלי - משבר עולמי

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] הלוואת בעלים הינה הלוואה שבעלי חברות נוטלים מהחברה שבבעלותם וידוע, שהמדבור בהלוואה ב"תנאי אשראי" טובים יותר מתנאי השוק וזאת, משום שבעל החברה, מקבל ההלוואה, יתקשה לקבל הלוואה בתנאים טובים יותר, ואם בכלל. ההלוואה אומנם נרשמת בספרי החברה ואף בעל החברה מחויב בריבית אך הואיל וההלוואה לא שולמה לחברה במשך זמן רב, מחליט פקיד השומה לראות בסכומי ההלוואה שמשך בעלי החברה כהכנסות ממשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה או לחילופין כהכנסה מדיבידנד ולהוציא שומות מס בהתאם. זו ואף זו, גם החברה עלולה להתחייב במס לאור העובדה כי לא ניכתה את המס ממשכורתו של בעל המניות במקור ולכן החברה עלולה למצוא עצמה מתמודדת עם שומת הניכויים שהוצאה לה. כך ארע למשל בעמ"ה 747/05 יוסף בלייכר נ' פקיד שומה חיפה (פורסם בנבו) – במשך השנים נטל המערער סכומים שונים מחברות שבבעלותו, אשר נרשמו בספרי החברות כהלוואות בהתאם להוראותיו של סעיף 3(ט) לפקודה. לא היה חולק כי סכומי ההלוואות לא הוחזרו ולימים נקלעה החברה לחובות כספיים ומונה לה כונס נכסים. לפקיד השומה הוגשו דוחותיו של המערער ודוחותיהן של החברות על ההכנסות בשנים הרלוונטיות והואיל ופקיד השומה מצא כי המערער לא החזיר תשלומים כלשהם על חשבון ההלוואות, החליט פקיד השומה לראות בסכומי המשיכות שמשך המערער מהחברות כהכנסות ממשכורת על-פי סעיף 2(2) לפקודה. בהתאם לכך נשלחו למערער שומות לשנים 2000-2002. כמו כן, לחברות הוצְאה שומת ניכויים לשנת 2002, בה קבע פקיד השומה כי יש לראות את משיכות המערער כשכר עבודה. אם כן עולה השאלה, מה ניתן לעשות בכדי למנוע מצבים אילו? ראשית, בכדי לענות על השאלה הקרדינאלית הנ"ל יש להיכנס לעובי הקורה ולהבין מדוע פקיד השומה מחליט למסות את בעל החברה ואת החברה. למעשה, המדובר במבחן המערב חוק ועובדה בשאלה האם הייתה הלוואה ואם לאו, ומכיוון שפקיד השומה גרס כי לא מדובר בהלוואה לא נותר לו אלא להסתמך על מה שרואות עיניו, או יותר נכון מה עיניו אינן רואות – ראיות התומכות בטענתו של הנישום כי המדובר בהלוואה. נסביר את דברינו, טענת ההגנה שבפיו של כל בעל חברה שנטל הלוואה ושל החברה עצמה, שהוצאו להם שומות כאמור היא, כי המדובר בהלוואה ועל כן, יש לשמוט מתחת רגליו של פקיד השומה את שטיח טענותיו בדבר משכורת שקבל בעל החברה מהחברה או דיבידנד שחילקה החברה לבעליה. ברם, כלל ידוע הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה" וכאשר בעלי חברות באים לעמוד בנטל ראיה זה, ידם בראשם משום שהם אינם מצליחים להצביע על סממנים המלמדים על כוונת הצדדים. הווה אומר, כי על בעל החברה לגבות טענותיו בראיות שיצביעו על תשתית ראייתית המלמדת על קיומה של הלוואה, כדוגמת קיומו של הסכם הלוואה הכולל התחייבות של בעל החברה להחזר ההלוואה, בטוחות שנתן בעל החברה לחברה להחזר ההלוואה, רישום מדויק של המשיכות בספרי החברה, תשלומי ריבית ששולמו לחברה ועוד. כך למשל בע"א 9412/03 ו-103989/03 עמי חזן נ' פקיד שומה נתניה, מיסים יט/2, עמ' ה-10, מציין בית המשפט העליון כי על-פי התשתית הראייתית שנפרשה יש להכיר במשיכות שנדונו באותו מקרה כהלוואה (שם, פסקה 47). בין היתר מציין בית המשפט את קיומו של הסכם מפורש הכולל התחייבות להחזר ההלוואה, רישום המשיכות בספרי החברה כהלוואה, תשלום ריבית על-ידי המערער, וכן כי המערער החזיר לחברה את המשיכות שמשך (ראה גם את החלטת בית המשפט בנסיבות דומות לתיק זה בעמ"ה 171/97 אביגדור שמואל נ' פקיד שומה תל-אביב 1, דינים מחוזי לד(1) 916). נוכח האמור לעיל, מומלץ לערוך הסכם הלוואה בין העל החברה לבעלי מניותה, אשר יענה על רצונם של שני הצדדים להלוואה, כמו גם על דרישותיו של פקיד השומה ובתי המשפט בעניין זה. לסיום נציין, כי מומלץ להיוועץ בעו"ד המומחה בתחום המיסים עוד בטרם נטילת הלוואה כאמור, לא רק לצורך הכנת הסכם ההלוואה ויתר המסמכים הנדרשים, אלא גם לצורך עמידה על כל היבטי המס העולים מנטילת ההלוואה. אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או בייעוץ משטפי. רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976 רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]