12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הכנסות מעבודה עבור אתרי אינטרנט המועברות לחשבונות בנק בחו"ל חייבות במס בישראל - אינטרנט - מס הכנסה - חשבון בחו"ל
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

הכנסות מעבודה עבור אתרי אינטרנט המועברות לחשבונות בנק בחו"ל חייבות במס בישראל - אינטרנט - מס הכנסה - חשבון בחו"ל

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] ישראלים רבים מועסקים על ידי חברות מחו"ל לטובת תחזוקת אתרי האינטרנט שלהם, קידומם, עיצובם וכד', כך שהעבודה על ידם מתבצעת ממקום מגוריהם בישראל, ללא צורך בהגעתם למשרדי הפיזיים של החברה בחו"ל. יחד עם זאת, משכורתם של אותם עובדים משולמת על ידי אותה חברה זרה, לעיתים אף לחשבונות בחו"ל או לחשבונות בנק אינטרנטיים ועולה שאלה סבוכה לגבי עצם חבותם במס בישראל. בעקרון, היעדר הגבולות הגיאוגרפיים של הסחר באינטרנט יוצר בעיה הגדרתית לקבוע היכן נצמחה ההכנסה. יש שיאמרו כי ההכנסה נוצרה במקום ביצוע העבודה, הרי העובד הישראלי יושב בישראל ועובד ולכן חייב במס בישראל. אחרים גורסים כי היות והחברה עצמה הינה חברה זרה, כל משרדיה ופעילותה הינם מחוץ לגבולות ישראל ולמעשה אין לה כל קשר לארץ, העבודה מתבצעת שם ולכן אין חובה על העובד לשלם מס בישראל. המעבר לשיטת מיסוי על בסיס פרסונאלי בישראל, קרי מיסוי כל הכנסותיו של תושב ישראל ללא קשר למקום צמיחתן, מאפשר לרשויות המס לחייב במס הכנסותיו של אדם, גם אם נצמחו כתוצאה מעבודה עבור חברה זרה ולכן, סוגיית מקום צמיחת ההכנסה אינה חשובה כבעבר. סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע כי מס הכנסה ישתלם על "הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל" (מיסוי על בסיס פרסונלי) ועל "הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל" (מיסוי על בסיס טריטוריאלי), מהמקורות הבאים: עסק ומשלח יד; עבודה; דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה; גמלאות; דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם במקרקעין; השתכרות או רווח מנכסים שאינם מקרקעין; חקלאות; פטנט וזכויות יוצרים; והשתכרות או רווח מכל מקור אחר. פקודת מס הכנסה מגדירה "תושב ישראל" כמי שמרכז חייו, היינו זיקותיו הכלכליות, המשפחתיות והחברתיות, נמצא בישראל . לפי מבחן זה, תושבותו של אדם תיקבע על פי המקום אליו מצביעות מירב הזיקות האמורות - מבחן מהותי. לצד מבחן זה יש לבדוק מהו מספר הימים ששהה אותו אדם בישראל- מבחן טכני הקובע חזקות תושבות הניתנות לסתירה. למעשה, די לו לאדם שישהה במרבית ימי השנה בישראל, קרי, לפחות 183 ימים במהלך שנת מס או היה ושהה אדם בישראל בשלוש שנות המס שחלפו (כולל השנה הנבחנת) לפחות 425 ימים ומתוכם לפחות 30 ימים בשנת המס הנבחנת, על מנת שיחשב כתושב לצורך מיסוי. בפס"ד גונן, נקבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד (משפחתו, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום קשריו החברתיים וכו'), בהתאם למכלול הנסיבות. כן קבע בית המשפט בעניין זה כי למבחן מרכז החיים שני פנים: האחד, האובייקטיבי, הוא מקום הימצאות מירב זיקות האדם (המבחן הפיזי), והשני, הסובייקטיבי, הוא היכן רואה אותו אדם את מרכז חייו (מבחן הכוונה). בהתאם לאמור לעיל, עובדי אינטרנט המתגוררים בישראל נחשבים כתושבי ישראל, הגם שאלו עובדים עבור חברות זרות ומשתלמים על ידן. מכאן עולה שאותם עובדים יחובו במס בישראל על הכנסותיהם אלו בלא קשר למקום הפקדת שכרם. נציין, כי מאמר זה אינו ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ואינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית, אנו ממליצים לכם להיוועץ בעו"ד הבקיא בתחום המיסים, בכדי שיפרוש בפניכם את הסוגייה העולה על כל היבטיה. רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל) טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449 חיפה: שדרות המגינים 58 טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976 רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט. שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: [email protected]