12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: הפוליגרף מהותו תקפותו ומהימנותו
מאת: רונן ביהם   שמור מאמר למועדפים

הפוליגרף - מהותו , תקפותו ומהימנותו / מאת רונן ביהם מנכ"ל חברת ביהם רונן חקירות יעוץ בטחוני ופוליגרף בע"מ

מקדמת דנא נעשו מאמצים למצוא דרך להגיע לחקר האמת. בין אותם מאמצים ניתן למנות בין היתר בדיקות שהיו נערכות בחברות מסוימות בתקופה קדומה לשם בדיקת מהימנותם של אשמים או צדדים לסכסוך. אצל הסינים , למשל , השתמשו במבחן האורז .
במבחן זה היו נותנים לחשוד ללעוס ולבלוע אורז יבש . אם הצליח , הייתה זו ראיה לחפותו ואם נכשל , הסיקו מכך כי הוא משקר . מבחנים דומים ניתן למצוא אצל הבדואים אשר הבחינו כביכול בין אמירת אמת ואמירת שקר לפי תוצאות נגיעת לשונו של החשוד בחרב לוהטת . אם הלשון נדבקה לברזל מלובן החשוד נמצא דובר שקר ואילו כאשר נכווה בלשונו אך לא נדבקה לברזל הלוהט - נמצא דובר אמת .
אצל ההודים מקובל היה לבצע מבחן דומה , אך אצלם בוצע הדבר עיי הכנסה של גחלים לוהטות לפיו של הנאשם . המבחנים שפירטתי היו מבוססים ככל הנראה על הידיעה שהתרגשותו של אדם גורמת לצמצום או הפסקת פעולתן של בלוטות הרוק וכתוצאה מכך להיווצרות יובש בפיו. על כן , השקרן , אשר עפ"י האמונה מתרגש בעת המבחן , לא יצליח ללעוס ולבלוע את האורז היבש וכמוהו - לשונו של השקרן תידבק לברזל המלובן או לגחלים הלוהטות .
הדומה בין המבחנים הללו היא האמונה שאמת או שקר מתאפיינים בתגובות פיסיולוגיות מיוחדות שעליהן אין לנבדק שליטה .
בעולם המודרני ולאחר מחקרים בתחום הפיסיולוגיה והפסיכולוגיה נמצא כי על אותן תגובות פיסיולוגיות אחראית מערכת העצבים הסימפטתית . זו גם ההנחה העומדת בבסיסם של "מבחני השקר" המודרניים יותר ובכללם הפוליגרף.
בקרב הציבור והשופטים נהוג לכנות את מכשיר הפוליגרף בשמות כמו " מכונת אמת " או " גלאי שקר " , שמות אלו עלולים להטעות שכן מכשיר הפוליגרף אינו מכשיר המודד שקר או אמת אלא מכשיר רפואי הבודק ורושם תגובות פיסיולוגיות ושינויים פיסיולוגיים במספר ערוצים - בהם קצב הנשימה ונפח הריאות ( PNEU ), שינויים בלחץ דם ודופק ((CARDIO וכן שינויים במוליכות החשמלית של העור(GSR).
משמעות המושג " פוליגרף" (POLYGRAPH) הינו "רב רישום " וזהו כפי שציינתי גם תפקידו של המכשיר - מדידה ורישום של התגובות הפיסיולוגיות במישורים שהזכרתי ולא " גילוי אמת או שקר " .
מעט היסטוריה על התפתחות הפוליגרף מראשיתו ועד ימינו : ראשית התפתחות הפוליגרף הייתה בשנת 1830 כשהסופר דניאל דיפו כתב מאמר בנושא מניעת פשעים ברחובות והקטנת ההשתוללות בלילות עיי בדיקת לחץ הדם אצל החשודים . בשנת 1875 ד"ר אנמברזו סיזר , קרימינולוג איטלקי מפורסם , ביצע בדיקות לחץ דם לחשודים בביצוע עבירות פליליות ופרסם אז מאמר על הצלחתו בחקירות . בשנת 1878 המדען מוסו , תלמידו של פרופסור לומברוזו התרכז בלימוד השפעת התרגשות ופחד על פעילות הלב והנשימה וזאת באמצעות מכשיר רפואי פלטיסמוגרף אשר מדד את לחץ הדם . כמו כן , איבחן מוסו כי צורת הנשימה משתנה בעקבות שאלות מסויימות . מוסו תרם למדע הפסיכופיסיולוגיה באומרו כי החשש והפחד מפני אבחון האמת מעלים את לחץ הדם . בשנת 1897 קבע מדען גרמני בשם שטיקר כי הגלוונומטר יכול לאבחן תופעת התרגשות על ידי בדיקת ההזעה המופרשת את עורו של הנבדק.
בשנת 1908 קבע פרופסור הוגו מונסט נברג מאוניברסיטת הוורד את המושג " אבחון שקר על ידי בדיקות בטכניקה של רישום שינויים פיסיולוגיים אצל הנבדק " . כמו כן הכין מאמר אודות "טכניקת בדיקת ידע האשמה " G.K.T ; בבדיקה זו הציגו בפני החשוד שורה של פרטים הקשורים במעשה העבריני ואשר לא פורסמו ברבים ולא היו נחלת הכלל .
פרופסור מונסט קבע למעשה כי החשוד שביצע את העבירה יגלה תופעות רגשיות אמוציונאליות עם ציון פרט החקירה המוכמן . החשוד דובר האמת אשר אינו מכיר את המעשה העבריני ופרטיו לא יגיב כלל לפרטים שיוצגו בפניו . בשנת 1913 המדען ויטוריו בנאוסי הציג באיטליה בפני פסיכולוגים את עמדתו ונסיונותיו בגילוי סימפטומים אופייניים ושינויים בנשימה בעת אמירת שקר .
המכשיר באמצעותו ביצע את הבדיקה של הנשימה קרוי פנומוגרף ( קיים גם כיום ) . בנאוסי איבחן שינויים בשאיפה ופליטה של האויר בעת אמירת שקר . בשנת 1915 דר' ויליאם מירסטון מארה"ב אשר ביצע במשך מספר שנים נסיונות של לחץ הדם הסיסטולי , קבע כי לחץ הדם הסיסטולי אצל החשוד משתנה עם הצגת שאלות " חמות " מהותיות אודות ביצוע העבירה . הצגת השאלות עיי דר' מירסטון חייבה תשובה של כן או לא בלבד.
בשנת 1921 בנה ג'ון לרסון את מכשיר "קרדיו-נומו-סיירוגרם" שמדד את הדופק ואת עוצמת לחץ הדם והנשימה. בשנת 1930 לאונרד קילר המשיך ופיתח את המכשיר של לרסון כאשר צירף גליל נייר אשר קלט ורשם את התגובות הפיסיולוגיות שנמדדו בו .
לאונרד קילר היה זה שפיתח לראשונה את שיטת הבדיקה במבחן השאלות הקרות / חמות שהוצגו לחשודים . כמו כן , הוא פיתח ויצר את טכניקת שאלות " שיא המתח " POT בשנת 1936. קילר פיתח את מבחן הקלפים שבא לבחון את יכולת התגובה של הנבדק ובשנת 1938 כתב את סיפרו " אבחון השקר " . הוא הוסיף למכשיר גם חיישן שלישי , הסיכוגלונומטר , המוכר כ " גלווניק סקין רפלקס " G.S.R אשר במקורו פותח בשנת1791 עיי גלווני באיטליה . עיי הוספת החיישן השלישי הושלמה למעשה בניית מכשיר הפוליגרף הקיים עד היום . בשנת 1938 הוצגו לראשונה " גלאי השקר " בפני הציבור ונכנסו לשימוש מסחרי .
בשנת 1947 ג'ון ריד פיתח את " שאלת הבקרה " והכניס אותה לשיטת השאלות החמות / קרות שהייתה נהוגה עד אז . ריד פיתח גם את שיטת " מבחן תסביך האשמה " G.Q.T שכוון למנוע מנבדק אשר השיב לשאלה החמה להגיב בתגובה הנובעת מביצוע עבירה דומה ו/או מתחושת אשמתו להתרחשות אירוע העבירה - שאותה לא ביצע למעשה.
בשנת 1959 קליב בקסטר ייצר את שיטת " השוואת הבקרה הגבולית " כששילב את שיטת השאלות החמות/קרות עם " שאלת הקרבה " , שתי שאלות בקרה המתייחסות לפרק זמן מוקדם יותר בגיל הנחקר וכן 2 שאלות סימפטומטיות . בקסטר פיתח למעשה גם את שיטת פיענוח הצ'ארט באמצעות ציינון לפי ניקוד על ידי השוואת השאלה הרלוונטית עם שאלת הביקורת הסמוכה .
בשנת 1983 הורה רונלד רייגן נשיא ארצות הברית לאשר ביצוע בדיקות פוליגרף לעובדי משרד ההגנה האמריקאי בעניין גילוי סודות של נושא מסווג . חקיקה זו בארה"ב אפשרה ביצוע בדיקת פוליגרף לשניים וחצי מיליון עובדי משרד ההגנה ולאחד וחצי מיליון עובדי חברות הקשורות למשרד ההגנה האמריקאי בארה"ב....
בשנת 1988 חוקק בארה"ב חוק EPPA האוסר על ביצוע בדיקות מהימנות בפוליגרף למועמדים לעבודה בארה"ב , אגע בחוק האמור בהמשך העבודה .
השימוש בבדיקת הפוליגרף מבוסס על ההנחה שמערכת העצבים הסימפתטית המופעלת עיי תחושותיו הנפשיות של הנבדק והסט הפסיכולוגי שלו שולטת על תגובות פיסיולוגיות ושינויים פיסיולוגיים באופן שאינו בשליטתו של הנבדק , אותן תגובות נמדדות בערוצים השונים באמצעים מכניים עיי חיישנים המחוברים לגופו ונרשמות על נייר הצ'ארט . בהמשך , מתבצעת עיי בודק הפוליגרף השוואה בין רישומי תגובותיו הפיסיולוגיות של הנבדק לשאלות הרלוונטיות מול רישומי תגובותיו הפיסיולוגיות לשאלות הבקרה ההשוואתית ומתבצע ציינון של הצ'ארט שלפיו נקבעים למעשה ממצאי הבדיקה .
מכשיר הפוליגרף הקונבנציונאלי מורכב ממחטי דיו אשר רושמות רישומים על נייר רציף הנע במהירות קבועה . על הנייר יש משבצות והוא נע במהירות של 5 שניות למשבצת . הרישומים נעשים בשלושה ערוצים ( לפחות ) : שינויים בנשימה (PNEU) נקלטים משני צינורות גומי פנאומטיים , המחוברים לחזהו ולבטנו של הנבדק ומודדים למעשה שינויים בנשימת החזה ונשימת הסרעפת . הצינורות מתרחבים ומתכווצים בהתאם לשינויי נפח בית החזה ואזור הסרעפת ושינויים אלה מתורגמים לרישום גלי על נייר רציף . שינויים במוליכות החשמלית של העור (GSR) נמדדים באמצעות שתי לוחיות פלדה המוצמדות לצד הפנימי של האצבע והקמיצה . לוחיות הפלדה הן למעשה אלקטרודות ההופכות את העור לנגד חשמלי . ההפחתה או ההגברה של ההתנגדות החשמלית של העור נרשמות על הנייר הרציף בצורה גלית , הגל יכול להגיע לשיא הגובה או לתחתית הגובה כעבור מספר שניות .
שינויים בפעילות הלב וכלי הדם - לחץ הדם והדופק ( CARDIO ) נמדדים באמצעות כרית לחץ דם המחוברת לזרועו של הנבדק. הכרית קולטת גל פעימה שמקורו בלב . צורת גל הפעימה משתנה לפי כמות הדם שהוזרמה וכן לפי התנגדות דפנות העורקים. שינויים בלחץ הדם וכן בקצב הדופק נרשמים על הנייר הרציף .
התגובות הפיסיולוגיות אשר נרשמות בפוליגרף ניתנות להשפעה של גורמים רבים . לכן , יש לקיים את הבדיקה בתנאים שבהם ניתן יהיה לשלוט ולפקח על ההשפעות האפשריות של גורמים החיצוניים לבדיקה. לעניין זה נהוג בין היתר כי טרם תחילת הבדיקה על הבודק לוודא כי מבחינה טכנית המכשיר תקין ומכויל ושהנבדק חובר למכשיר בצורה נאותה . כמו כן , בדיקת הפוליגרף נערכת בדרך כלל בחדר קטן שיש בו מינימום של גירויים - על החדר להיות שקט ואטום לחדירת רעשים חיצוניים , כמו כן להיות מאוורר ממוזג ומואר יחסית . יש לציין כי יש מצבים בהם לא ניתן לבצע את הבדיקה .
למשל , מצב בריאות לקוי או מחלת נפש של הנבדק הפוטנציאלי עלולים למנוע עריכת בדיקת פוליגרף לאותו נבדק . נטילת תרופות אשר משפיעות על לחץ הדם , ההזעה או הנשימה וכן תרופות הנכללות בקבוצה הנקראת בטא- בלוקרס יכולות להשפיע על תגובות הנבדק וכתוצאה מכך להפריע או לשבש את הבדיקה . באופן דומה , גם עריכת בדיקת פוליגרף לנרקומנים או פסיכופטים נחשבת בעייתית .
השימוש בפוליגרף מכוון למספר מטרות עיקריות : 1. חקירות פליליות ; 2. בדיקות בטחוניות וחשיפת הדלפות ; 3. אימות גרסאות או טענות ותביעות בסקטור האזרחי כגון תביעות ביטוח או בסכסוך בין שותפים ; 4. בדיקות מהימנות או התנהגות בלתי הולמת של עובדים ( מעילות , גניבות , מסירת אינפורמציה רגישה ) ; 5. סינון ומיון של עובדים בשלב הטרום תעסוקתי ועריכת בדיקות תקופתיות לעובדים ; 6. בדיקות אישות לבדיקת סוגיות שבינו לבינה .
השימוש בפוליגרף נפוץ מאד בארה"ב שהיא למעשה ארץ הולדתו ,בקנדה , יפן ובישראל. כמו כן , נעשה בו שימוש נרחב במדינות נוספות . בארה"ב השימוש בפוליגרף בשוק העבודה מוגבל כיום בעקבות חוק הפוליגרף אשר אוסר על השימוש בפוליגרף לשם מיון עובדים ( EPPA ) .
מאמר זה יתמקד בשימוש בבדיקות הפוליגרף בשוק העבודה , הן בשלב הטרום תעסוקתי כאמצעי למיון עובדים והן כאמצעי לחקירת התנהגות בלתי הולמת של עובדים קרי מעילות , גניבות או הדלפה של מידע מסווג לגורמים לא מוסמכים .
שיטות הבדיקה: במהלך השנים פותחו טכניקות רבות ושונות של בדיקה בפוליגרף , הטכניקות מותאמות לבדיקה של אירועים או התרחשויות מסוגים שונים ומטרתן לאפשר לבודק לבצע את הבדיקה המתאימה לסיטואציה הרלוונטית ולקבוע על סמך תגובות הנבדק האם הוא דובר אמת או שקר בהתייחס לשאלות הרלוונטיות אשר מוצגות בפניו . קיימות מספר שיטות בדיקה , ביניהן :
טכניקת הרלוונטי / לא רלוונטי ( R/I )
שיטה זו כוללת רק שני סוגי שאלות : שאלות רלוונטיות ( חמות ) המתייחסות ישירות לאירוע הנחקר ושאלות לא רלוונטיות ( קרות ) המתייחסות לעניינים בלתי חשובים וניטראליים לנבדק כגון שם הנבדק , מקום ביצוע הבדיקה , מקום מגוריו , פריטי לבושו וכו' דוגמת : " האם שמך משה? " , " האם אתה נמצא כעת בגבעתיים? " , " האם אתה לובש כעת חולצה לבנה? " . השיטה פותחה בשנת 1930 לערך עיי לאונרד קילר . מטרת השאלות הקרות הייתה למפות את התגובות הנורמליות של הנבדק ולהשוותן לתגובותיו לשאלות החמות . המוטו שמסתתר מאחורי השיטה הייתה אז ההנחה כי דובר השקר יגיב לשאלות החמות ודובר האמת לא יגיב . השאלות הקרות מטבען אינן גורמות לריגושים מיוחדים לנבדק. שיטה זו בעייתית שכן ברור שגם נבדקים דוברי אמת עלולים לחרוד מהשאלות הרלוונטיות - והדבר יתבטא בתגובותיהם לשאלות הנ"ל ויביא את הבודק למסקנה כי הם דוברי שקר..
מעבר לכך , מבקרי השיטה טוענים גם כי בשיטה זו הנבדקים יכולים להבחין בקלות רבה בין השאלות הרלוונטיות לשאלות הלא רלוונטיות ולכן תגובתם תסטה מהמצופה .
שיטת שאלות הביקורת ( CQT ) להלן שב"ק :
זו שיטת הבדיקה הנפוצה ביותר מבין שיטות הבדיקה המקובלות כיום בעזרת מכשיר הפוליגרף ואשר פותחה למעשה ע"י קליב בקסטר כהמשך לטכניקת הרלוונטי / לא רלוונטי . על פי שיטת השב"ק הבודק מציג בפני הנבדק בנוסף לשאלות הרלוונטיות והלא רלוונטיות גם שאלות מסוג נוסף - שאלות ביקורת , או כפי שהן מכונות עיי בעלי המקצוע - שאלות בקרה השוואתית . תגובת הנבדק לשאלות הביקורת משוות לתגובותיו לשאלות הרלוונטיות וההשוואה מלמדת על טיב דבריו ( דובר אמת או שקר ).
שאלת ביקורת היא למעשה שאלה מסוג העניין הנבדק ומתחום השאלה הרלוונטית , בעת בניית שאלות אלה ( CONTROL QUESTIONS ) יש להקפיד כי כל שאלת ביקורת תהייה טעונה מבחינה רגשית וכי תהייה בנוייה כך שגם הנבדק ה"חף" ישיב עליה בצורה שקרית . ההנחה בשיטה מקובלת זו בגלגוליה השונים היא שהנבדק המשקר מוטרד יותר מהשאלות הרלוונטיות מאשר משאלות הביקורת ולכן יגיב להן בצורה חזקה יותר מאשר לשאלות הביקורת . לעומתו , הנבדק דובר האמת , אשר אינו מעורב במעשה הנחקר ולא ביצע אותו - יגיב בתגובה לשאלות הביקורת במידה גבוהה יותר מאשר לשאלות הרלוונטיות.
כל האמור לעיל מבוסס על עקרון היסוד לפיו כל נבדק מרכז את עיקר מנגנוני ההגנה והקשב שלו ( הבאים לידי ביטוי בתגובותיו הפיסיוליוגיות ) לעבר השאלה שמאיימת עליו יותר מכל . בעניין זה יש לתת את הדעת גם לחשיבות כישוריו ונסיונו המקצועי של בודק הפוליגרף .
על הבודק להקפיד במיוחד בעת בניית שאלות הבדיקה על כך ששאלת הביקורת לא תעורר אצל הנבדק ה"אשם" תגובה חריפה יותר מאשר תגובתו לשאלה הרלוונטית . טעות כזו מצד הבודק עלולה לגרום לסטייה ברישומים ולהוביל למעשה למצב שבו בעת ניתוח ממצאי הבדיקה יסיק הבודק מסקנות מוטעות.
למשל : עובד נחשד כי גנב ממעביד מכשיר פקס בשווי 1000 ₪ . השאלה הרלוונטית שיישאל העובד במהלך הבדיקה הינה " האם גנבת מכשיר פקס מהמפעל? " שאלת ביקורת שכיחה לעניין זה הינה: " חוץ מעניין הפקס , האם גנבת דבר מה בעבר ? " . מסתבר כי הבודק לא ידע שבעבר הנבדק גנב 100000$ ולכן במקרה זה , תגובתו של הנבדק תהייה חזקה הרבה יותר כלפי שאלת הביקורת הספציפית שכן הנבדק יתמקד במחשבותיו באירוע של גניבת ה 100000$ - בין אם גנב את הפקס ובין אם לא . התוצאה עלולה להיות שהנבדק יימצא חף באשר לגניבת הפקס , למרות שיתכן בהחלט כי עשה את המעשה .
בודק פוליגרף טוב ילמד ויכיר את הנושא הנבדק על בוריו קודם לביצוע הבדיקה . יש צורך לקבל את מקסימום הפרטים ממזמין הבדיקה , גם כאלה אשר לכאורה נראים כשוליים . הדבר מתייחס הן לפרטי האירוע עצמו והן לפרטים אודות הנבדק.
שיטת פרטי חקירה מוכמנים ( פח"מ ):
על פי שיטה זו בגלגוליה השונים בהם בין היתר גם Peek Of Tention , Guilt Knoledge Test או Case Information Test שיטה המקובלת במיוחד ביפן ואשר משמשת את בודקי הפוליגרף המשטרתיים שם בבדיקות הקשורות לעבירות פליליות כגון רצח , שוד , גניבה , סחיטה וכו' (Murryay Kleiner "Handbook Of Polygraph Testing" - 2002 ) ועוד גלגולים וסגנונות אחרים .
במקום להציג לנבדק שאלות רלוונטיות כגון " האם אתה גנבת את התכשיט מהכספת? " מבקשים מהנבדק להגיב למעשה לפרטים מזירת העבירה שלא פורסמו ברבים ולא הובאו לידיעת הציבור בפרסומים שונים באמצעי התקשורת ואשר לכן מטבעם אינם נחלת הכלל ואינם יכולים להיות ידועים לאדם שלא היה מעורב בעבירה.
שיטה זו משמשת בעיקר בחקירות פליליות . ההנחה היא שנבדק המעורב במעשה הנחקר יגיב בעוצמה לשאלות המזכירות את פרט החקירה המוכמן - אותם פרטי חקירה שידועים למעשה לבודק הפוליגרף + למבצע העבירה ולחוקר שהגיע לזירה , בעוד שלעומתו נבדק שאינו מעורב בעבירה יגיב על כל הפרטים שיוצגו בפניו - כאלה שכוללים פרטים מוכמנים וכאלה שאינם כוללים פרטים כאלה - ללא שוני מהותי בתגובות לפרטים המוכמנים שכן אינם ידועים לו ולכן לא סביר שיתייחס אליהם דווקא מתוך כל השאלות המוצגות בפניו.
תקפות ומהימנות הבדיקה:
אחת הסוגיות העיקריות אשר עולות בהקשר של בדיקות הפוליגרף בכלל ובתחום יחסי עבודה והטענה לפגיעה בזכויות חוקיות וחוקתיות של עובדים בפרט , היא סוגיית תקפותו ומהימנותו של מכשיר הפוליגרף .
בפס"ד אוניברסיטת תל אביב , שהינו פסק דין המנחה לעניין בדיקות התאמה של עובדים , נקבע כי על מנת שמעביד יהיה רשאי להעמיד עובד או מועמד לעבודה בבדיקה כל-שהיא , יש צורך כי הבדיקה תוכר כמהימנה וכתקפה.
מהימנות היא מידת היציבות בתוצאות המדידה המתקבלות בבדיקות חוזרות ונישנות. דהיינו , שיטת בדיקה תהיה מהימנה אם וכאשר בדיקות חוזרות ונשנות של אותו הנבדק יניבו תוצאות דומות. מדידה היא תקפה כאשר היא משקפת במדויק את האפיון שאותו נועדה למדוד - מידת ההתאמה בין המדידה לבין מה שהיא אמורה למדוד. דהיינו , בחינת השאלה באיזו מידה ממלאת הבדיקה את יעודה.
א - תקפות בדיקת הפוליגרף:
מאחר שלחקירה של התנהגות בלתי הולמת של עובדים יש , לפחות לכאורה , אופי המזכיר אירועים הנחקרים בחקירה פלילית איעזר לשם הדיון בתקפות בדיקת הפוליגרף במחקרים כלליים שנערכו בנושא ואשר בחנו את תקפותה של בדיקת הפוליגרף בשיטת השב"ק CQT. יש שתי דרכים לבחינת תקפותה של בדיקת הפוליגרף . האחת- מחקרי שדה והשניה- מחקרי מעבדה.
מחקרי שדה הם מקרים אמיתיים של בדיקות פוליגרף . במחקרים אלה החוקר משווה החלטות שקיבל בודק הפוליגרף המקורי עם המצב האמיתי של הנבדק - היותו חף מפשע או אשם, התאמתו לתפקיד וכו'. המצב האמיתי יכול להיבדק על פי תוצאות משפט , הודאה , כשירותו התעסוקתית בפועל של הנבדק , העברת החומר ובדיקתו עיי צוות משפטנים שנתבקשו לתת חוות דעת על מעורבות הנבדק וכו'. לדעתי קשה מאוד לקבל סטטיסטיקה מדויקת באשר לתקפותה של בדיקת הפוליגרף באמצעות מחקרי שדה.
גישה זו מקובלת גם על איתן אלעד ( א' אלעד , הערה 6 , 195-196 7 , 207 ) הטוען שעקב אכילס של מחקרי השדה היא אמינות הקריטריון לאשמה או לחפות . קריטריון ההודאה , למשל , בעייתי, שכן הודאות שווא אינן בלתי שכיחות ולעיתים מושגות בהשפעת תוצאות בדיקת פוליגרף . גם הרשעה בבימ"ש כקריטריון לאשמה או חפות לוקה בטעויות רבות .
עם זאת , כפי שנראה בהמשך קיימת התייחסות לתקפות הבדיקה גם על פי תוצאות שהתקבלו במחקרי שדה ולכן אציין גם אותן .
מחקרי מעבדה מנסים לשחזר בתנאי מעבדה תנאים המאפיינים את המציאות . הנבדקים הנם בדרך כלל סטודנטים המודעים לכך שהם משתתפים בניסוי ומקבלים עבור השתתפותם שכר או הטבות אחרות . זאת בעוד שאוכלוסיית הנבדקים בבדיקות פוליגרף אמיתיות מגוונת הרבה יותר ( מבחינת השכלה , גיל , רמה כלכלית , קבוצות אתניות וכו' ). המכשור בתנאי מעבדה הוא בדרך כלל מתוחכם יותר אולם למבצעי הבדיקה חסרה בדרך כלל הכשרה מסודרת כבודקי פוליגרף .
יש לקחת בחשבון כי קשה מאד להגיע למסקנות נכונות אשר לתקפותה של בדיקת הפוליגרף באמצעות מחקרי מעבדה וזאת משתי סיבות עיקריות :
ראשית , אדם הנבדק בבדיקת פוליגרף חייב להיכנס למצב הפסיכולוגי המתאים לבדיקה כתוצאה מהרגשתו כמאויים ביחס להליך . אם המערכת הסימפתטית של הנבדק לא נכנסת לפעולה - אין אפשרות להגיע לממצא אמיתי ונכון בבדיקה . כאשר הבדיקה נערכת בתנאי מעבדה והנבדק יודע כי אינו משקר או לחילופין אינו מרגיש מאויים משאלות הבדיקה ובמיוחד משאלות הביקורת - המערכת הסימפתטית שלו לא תיכנס לפעולה ואז תגובותיו הפיסיולוגיות הנרשמות על גבי הצ'ארט של הבדיקה לא ישקפו את עובדות המקרה ולא ניתן יהיה להגיע לממצאים אמיתיים.
שנית , הבודקים במחקרי המעבדה הם בדרך כלל חסרי נסיון או הכשרה בעריכת בדיקות פוליגרף בתנאי אמת . כפי שנראה בהמשך , למבצע הבדיקה יש השפעה רבה על התוצאות הסופיות . משום כך , קשה לקבוע את תקפותה של הבדיקה במציאות כאשר התנאים לביצוע המחקר שונים לחלוטין מתנאי הבדיקה בזמן אמת .
הסטטיסטיקה אשר הוצגה ע"י תומכי שיטת שאלות הביקורת מעלה כי שיעור ההצלחה של הבדיקה גבוה ביותר . רסקין למשל , קובע ש-95% מהנבדקים האשמים מתגלים ככאלה בבדיקה וכי 85% מהנבדקים ה"חפים" מתגלים ככאלה בבדיקה . בדומה לכך , ד"ר ברלנד , שותפו של רסקין למחקר , היה בדעה שאם מכשיר הפוליגרף מופעל עיי בודק בצורה הנכונה ולבודק יש את הכישורים הנדרשים אזי הדיוק של תוצאות הבדיקה מגיע לשיעור של בין 80% ל 95% . עם זאת , לדעתו של ברלנד , יש לקבל את תוצאות הבדיקה רק כחלק ממכלול הראיות ואין להסתמך רק על תוצאות אלה בביהמ"ש.
בהתייחס למכלול מחקרי השדה ומחקרי המעבדה , ניתן למצוא דפוס של תקפות גבוהה יחסית באשר לנבדקים אשמים . רוב המחקרים מעידים כי מידת התקפות היא פחות גבוהה באשר לבדיקת הפוליגרף לנבדקים חפים .
אגב , למרימי הגבה אשר בהמשך לאחוזים שצויינו טוענים כי על פיהם הכלי אינו אמין - יש לזכור כי מדובר באחוזים גבוהים ביותר אם משווים למשל לתקפות מבדקי הארגומטריה המתבצעים בבתי החולים ( בדיקות מאמץ ) ואשר מסתכמים בכ65% בלבד ושעל פי ממצאיהם מתקבלות החלטות הרות גורל בנוגע לטיפולים רפואיים מצילי חיים .
יש לציין את דו"ח המשרד להערכה טכנולוגית של הקונגרס האמריקאי ( להלן : OTA ) שערך בשנת 1983 סקירה של עשרות מחקרים אשר לתקפות בדיקת הפוליגרף ומצא ראיה משמעותית לתקפות בדיקת הפוליגרף בתחומים של חקירות פליליות .
ישנם כמובן מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על דיוקה של בדיקת הפוליגרף . אחד הגורמים העיקריים לכך הוא יכולתו , לפחות הלכאורית , של נבדק לנסות לשבש את הבדיקה ולנסות "לרמות את המכשיר" . בשפה המקצועית ניסיונות השיבוש האלה נקראיםCOUNTER MEASURES ובודק הפוליגרף ככל שניסיונו רב יותר - מסוגל לאתרם ולהתמודד עמם טוב יותר . ישנם אנשים אשר חיברו ספרים שלמים של הנחיות "כיצד לנצח את הפוליגרף" , בספרים אלה הנמכרים באמצעות אתרי מכירה ידועים באינטרנט מונחה הנבדק כיצד להתנהג וכיצד ליצור רושם טוב על הבודק באופן שיקל עליו לשבש את הבדיקה ויקשה על הבודק להגיע לממצא נכון .
בודק פוליגרף מנוסה נדרש לזהות ולטפל בגורמים משתנים נוספים אשר עלולים להשפיע על התגובות הפיסיולוגיות והפסיכולוגיות של הנבדק בפוליגרף: ריגוש הפחד הנו למעשה הפחד מפני חשיפת השקר על ידי הנבדק דובר האמת והפחד מפני שקר שגוי עיי דובר האמת . ריגוש הפחד מפעיל למעשה את המארג הפסיכולוגי אשר מכוון את הנבדק לתשומת לב סלקטיבית ומתרכז באיום המיידי הגדול מכולם. על הבודק לאבחן ולנטרל רגשי אשמה אשר נוצרו אצל הנבדק כתוצאה ממעשה המנוגד לערכים מסורת או חינוך , קונפליקט פנימי אצל הנבדק היוצר חוסר איזון תפיסתי , קונפליקט בין הרצון למתן הודאה עקב תחושת האשם ויצר הקיום העצמי , תקווה לאמת שגויה על ידי הנבדק דובר השקר וחשש מפני שקר שגוי על ידי הנבדק דובר האמת , תחושת אשם כתוצאה מאחריות כושלת אצל דובר האמת , רגשי כעס על המעמד המאולץ, תחושת הפתעה במעמד המביך והמשפיל , ריגוש בשחזור העבירה ו/או שחזור המעשה הטראומטי אצל נבדק דובר אמת בעת בדיקתו של קורבן הפשע למשל כגון קרבן אונס וכו'.
גורמים משתנים נוספים העלולים לשבש את הבדיקה הם : רעש חיצוני או פנימי , שינויים במיקום השאלה בצ'ארט , שינוי בטון הדיבור של הבודק , תגובות קיצוניות בצ'ארט הראשון , תגובות קיצוניות לשאלה הראשונה בצ'ארט הראשון , השאלה הרלוונטית הראשונה , שאלת הקרבה (SR ) , שינוי בלחץ כרית לחץ הדם .
הבודק צריך להיות ערני ומודע לגורמים נוספים שעליו לאבחן עוד בשלב הראיון המוקדם (PRETEST) והשיחה שלפני הבדיקה : עליו להיות ער לקיומן של ציפיות כלשהן אצל הנבדק , לשים לב לריגושים שיכולים להפעיל את המערכת הפראסימפטתית ובכך להפריע לתגובות הסימפטטיות ובכך לשבש את הבדיקה כגון קיומם של רגשי מועקה נפשית או רגשי צער עמוק אצל הנבדק ( כמו במקרים של אבל משפחתי וכו ' ) .
ישנן תרופות המשפיעות על הגברת או הפחתת התגובות של הנבדק ואשר עשויות לשבש בשל כך את הבדיקה והן סמים מעוררים , סמים מדכאים , בטא בלוקרס . הבודק צריך לקחת בחשבון כי גם גורמים נוספים כמו רגש אחריות וכן חשש מפגיעה במעמד החברתי , מחלות נשימה או לב , מעורבות עורכי דין בבדיקה , כמו כן ראוי לציין כי גם היפנוזה וכן ביופידבק - יכולים אף הם להשפיע על הבדיקה .
ב-מהימנות בדיקת הפוליגרף:
המתנגדים לשימוש בבדיקת הפוליגרף מציגים מספר גורמים המשפיעים על מהימנותה של הבדיקה ומציבים סימן שאלה באשר לשימוש בה . אחד הגורמים העקריים המצוינים חדשות לבקרים הוא בעיית ה"זיהום" : יש חוקרים הטוענים כי בבדיקות פוליגרף בכלל ובבדיקות בהן נעשה שימוש בשיטת השב"ק בפרט , יש סכנה של זיהום התוצאות - דבר היכול לפגוע כמובן במהימנותה של בדיקת הפוליגרף . לטענת אותם חוקרים ,חלק ניכר מתוצאות הבדיקה נתון לשיפוטו הסובייקטיבי והתרשמותו של הבודק . הבודק מחבר את השאלות , מבצע את הבדיקה ומפרש את התוצאות - דבר המעיד לטענתם על כך שההליך על פי גישתם אינו אובייקטיבי ( י' זיו , הערה 35 לעיל , עמ' 39 ).
טענותיהם של אותם חוקרים מתייחסות ברובן בעיקר לבדיקה בשיטת ה GLOBAL APPROACH אשר בה בודק הפוליגרף לוקח בחשבון לא רק את הצ'ארטים של הבדיקה אלא גם את התרשמותו הכללית והרושם שיצר אצלו הנבדק בשיחה המקדימה ובבדיקה עצמה . בשיטה המדוברת ניתוח התוצאות מבוסס כאמור על יותר אינפורמציה ותוצאות הבדיקה אינן נקבעות על פי בדיקת התרשים ( הצ'ארטים ) שהתקבל בלבד אלה הן שילוב של בדיקת התרשים וציינונו יחד עם התרשמותו של בודק הפוליגרף מהנבדק - התרשמות הנקבעת בין היתר משפת גופו של הנבדק ומהתבטאותו המילולית והבלתי מילולית וכן מידת הבטחון העצמי אותו הוא מפגין במהלך השיחה המקדימה ובבדיקה .
אשר לבעיה אשר הוצגה לעיל , הצגת סוגיית ה"זיהום" כבעיה הינה כשלעצמה מעט בעייתית. מכשיר הפוליגרף כשלעצמו אינו מכשיר ייחודי או בלעדי ומבחינה טכנית או מכנית הוא לא שונה מכל אמצעי רפואי אחר לבדיקת דופק , לחץ דם וכו' . למכשיר , כפי שציינתי קודם , אין את היכולת המיוחסת לו , לאתר אמירת אמת או שקר באופן סטרילי ובפועל הוא מבצע מדידה ורישום של תגובותיו הפיסיולוגיות של הנבדק במספר ערוצים בנפרד .
ישנה חשיבות מכרעת לגורם האנושי קרי במקרה שלנו - לבודק הפוליגרף אשר מבצע את הבדיקה . הבודק הוא אשר מכין את השאלות בהתאם לנבדק הספציפי ובהתאם לאירוע הנבדק ומנתח את תרשימי הבדיקה . הבודק הוא גם זה אשר מראיין את הנבדק בראיון המקדים ( PRETEST ) אשר חשיבותו מכרעת ביותר מבחינת השלכותיה על הבדיקה ועל הכנסתו של הנבדק למצב הפסיכולוגי המתאים - כולל הפעלת המערכת הסימפטתית אשר אחראית על הפעלת אותן תגובות פיסיולוגיות הנמדדות בערוצים השונים עיי מכשיר הפוליגרף ושהנן הכרחיות לקבלת תמונת אמת.
החלטותיו של הבודק , לימוד יסודי של הנושא הנבדק על ידו לפני הבדיקה , הגירויים אשר הציג לנבדק , שאלות הביקורת שהציג לנבדק וכו' הם בין הגורמים המכריעים אשר ישפיעו על תוצאות הבדיקה . אם , למשל , הבודק הוא חסר נסיון או הדרכה מתאימה והוא ישאל שאלות ביקורת אשר אינן מתאימות לאופיו של הנבדק או לאירוע הנבדק , הוא עלול להגיע למסקנות מוטעות .
נקודה חשובה ביותר היא - הכשרתו ומיומנותו של הבודק . כדי שבדיקת פוליגרף תניב מסקנות נכונות אשר יעמדו במבחן המהימנות , יש לוודא כי מבצע הבדיקה הינו בעל כישורים מתאימים .
במדינת ישראל כיום אין חוק רישוי בודקי פוליגרף . בארץ פועלים שני איגודים מקצועיים המאגדים בתוכם בודקי פוליגרף : האיגוד הישראלי לבודקי פוליגרף והאיגוד הישראלי לבודקי פוליגרף ממוחשב . בעת ביצוע בדיקת פוליגרף מומלץ להקפיד כי הבודק המבצע אותה משתייך לאחד משני האיגודים הנ"ל .
ביהמ"ש העליון מכיר במורכבות של סוגיות מהימנותה ותקפותה של בדיקת הפוליגרף . אך עם זאת , ההלכה כיום בישראל היא שניתן להשתמש בבדיקת פוליגרף כראיה בהליך אזרחי בתנאי ששני הצדדים הסכימו כי הדין ייחתך לפי ממצאי בדיקת הפוליגרף וזאת מאחר שכפי שצוין בפס"ד ביאזי " אין לראות בבדיקה לצורך הכרעה בסכסוך כמעין הטלת מטבע ואין לראותה כנוגדת את תקנות הציבור " .
לאור האמור , גופים רבים ובהם מעסיקים , חברות ביטוח ועוד מחתימים את עובדיהם או מבוטחיהם מבעוד מועד על מסמך הסכמה להיבדק בפוליגרף והסמכת קבילות ממצאי הבדיקה .

כל הזכויות שמורות