12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: התעוררותו של השוק הרומני - משקיעים ישראלים מתקשרים עם זכיינים רומנים לטובת מכירת תוצרתם ברומניה
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]   שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]


השוק הרומני מראה בגאון את חוסנו מול המשבר הכלכלי הפוקד מדינות רבות בעולם, והוא אינו פוגע בהתנהלותם המסחרית המגוונת של משקיעים זרים. אחד מעמודי התווך של השוק הרומני הוא הכמות האדירה של הלקוחות הפוטנציאליים הטמונים בו (רומניה מונה למעלה מ- 23 מיליון איש) ודוגמא טובה לניצול השוק המקומי הרומני הוא הצעד העסקי שצעדה חברת הביטוח כלל, עת החליטה להקים חברת ביטוח מקומית ברומניה ונראה, שצעד זה מדבר בעד עצמו אודות השוק הרומני.

לעיתים נראה כי כוחו של השוק הרומני הוא בלתי נדלה. שכן, כמות המשקיעים הזרים ברומניה אינה פוחתת נוכח המשבר העולמי הכלכלי. אותם משקיעים ישראלים מצליחים לאתר ענפים משגשגים כגון: ביטוח, נדל"ן, קוסמטיקה ועוד ולשלב ענף משגשג זה עם הפוטנציאל הטמון בשוק הרומני ובכך, להעצים את רווחיהם. הישגיהם המרשימים של המשקיעים הישראלים ברומניה קורות לעיתים מעבר למצופה ואותם משקיעים ישראלים מוצאים עצמם משווקים את המוצרים שהחברות שבשליטתם מספקות אפילו מחוץ לרומניה ובמיוחד למדינות מזרח אירופה.

משרדנו כתב רבות על שיטת המס ברומניה ופרט כיצד הדין הרומני ממסה את היחיד ואת החברה ואף בשורה ארוכה של מאמרים טובים ממשרדנו אף נתנו עצות יקרות מפז כיצד ניתן לנצל את שיטת המס הרומנית, כמו למשל הקמת חברת מיקרו קמפני הנהנת ממס חברות בשיעור של 2.5% (3% בשנת המס הבאה) במקום שיעור מס החברות האחיד בשיעור של 16%. כמו כן ציינו, כי אמנת המס בין רומניה וישראל מחלקת את זכויות המיסוי בין ישראל רומניה והופכת את תמונת בסיס המס בסיטואציות בינלאומיות לבהירה יותר, והיא מקלה על המשקיעים הישראלים לכמת את רווחיהם באופן מדויק "וללא הפתעות".

הדין המקומי במדינות זרות בתחום המיסים הנו דינאמי ביותר, ממש כמו במדינתו הקטנה, והאמנה למניעת כפל מס עם מדינת האמנה מאפשרת למשקיע הישראלי להתמודד עם שינויים דינאמיים אלה ביתר שאת. בהערת אגב נציין בהקשר זה, כי התמורות החלות בדין המקומי במדינות שישראל אינה חתומה איתן על אמנה למניעת כפל מס יוצרות "הפתעות" וההתמודדות עם שינויים אלה הם קשים יותר ומכאן אנו למדים על יתרון נוסף הטמון בשוק הרומני והוא שיטת המיסוי הנהוגה במדינה יחד עם האמנה למניעת כפל מס שחתמה רומניה עם ישראל.

הדרכים לנצל את הפוטנציאל הטמון בשוק הרומני הן מגוונות, כך למשל ישראלים רבים אשר להם אפילו מפעל פשוט בישראל לייצור סחורות מסוימות, כמו גם אנשים פרטיים המומחים בתחום מסוים כגון אדריכלים למשל, בוחרים לפתוח חברה ברומניה ובאמצעותה ליתן שירותים שהם בתחום מומחיותם ו/או לספק מוצרים שייצורם הוא בתחום מומחיותם. החדרת התוצרת לתוך השוק הרומני היא הלכה ולמעשה ניסיון של אותם ישראלים להרחיב את עסקם בכדי להגדיל את היקף הכנסותיהם. אל תטעו, אומנם צעדים עסקיים כאלו ואחרים כגון פתיחת חברה ברומניה לצורך מתן שירותים ו/או אספקת מוצרים מהלך קסמים על משקיעים ויכול להצמיח רווחים אדירים, אך השיקולים שאותם יש לשקול הם מעבר לשיקולים עסקיים רגילים כאשר אותם משקיעים החליטו להקים עסק בישראל בזמנו - כוונתו של המשורר היא לא כיצד לנהל את העסק וכדומה, אלא על השוק הרומני בכלל.

משקיע ישראלי החפץ להחדיר את מוצריו לשוק הרומני למשל, כמו כל משקיע אחר, חייב, מעבר לסקירת שוק שעליו לעשות (מיקום פתיחת החברה ברומניה, דרך החדירה לשוק, הכנת תוכנית עסקית, יצירת קשרים עם אנשי עסקים מקומיים וכדומה) לדעת מהם ההשלכות המס שיחולו עליו. בנשימה אחת ניתן לציין השלכות מס רבות שעלולות בסופו של יום להקטין את רווחיו של המשקיע הישראלי, משום שלא עשה כן – האם החברה שהקים היא חברת משלח יד זרה או שמה חברה נשלטת זרה, מהם זכויות המיסוי בין ישראל לרומניה בנוגע לסוג ההכנסה הספציפית בו הוא עוסק, האם כדאי להקים חברת מיקרו קמפני או חברה רומנית רגילה, אילו חובות דיווח חלות על המשקיע ועוד כהנה וכהנה השלכות מס, שהיריעה קצרה מלהכיל אותם במאמר זה.

אין כוונתו חלילה לבלבל אתכם או לערער את החלטתכם באם לחדור לשוק הרומני ואם לאו, אלא כוונתו להאיר את עיניכם, בטרם אצה דרככם לקיים פעילות עסקית כזו או אחרת ברומניה. השוק הרומני צמא למשקיעים מכל העולם ושיטת המס הנהוגה שם מעידה על רצונה של הממשלה הרומנית לקבל בזרועות פתוחות את אותם משקיעים ישראלים, אך יחד עם זאת יש לשים לב להשלכות המס העלולות להתעורר כתוצאה מכך.




רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]