12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: איך לעשות מדיטציה
מאת: צ'רלי "העולם הגדול"   שמור מאמר למועדפים

מדיטציה בשלושה שלבים
-צ'רלי-

המדיטציה הנלמדת כאן נקראת בשפת הפאלי – אנאפאנאסטי (anapanasati) הפירוש המילולי הוא mindfulness of breathing משהו כמו ריכוז בנשימה. האינפורמציה שאני מביא כאן נאספה במשך מספר שנים ממרכזי למידה ומורים במזרח הרחוק, מקריאת ספרים, ומהתנסויות שונות. זוהי מדיטציה בסיסית שאותה לימד בודהה אך הייתה קיימת גם לפניו. היא פועלת על פי כמה עקרונות פשוטים, וכשלעצמה לא קשה לביצוע, אפשר לומר שהחלק הקשה כאן הוא ההתמודדות של המודט איתה.

הנשימה מלווה אותנו מהיום שבו הגענו לעולם, ובכל מה שעברנו ועוד נעבור היא הייתה ותהייה שם איתנו לפחות בכל זמן שאנחנו נהייה. היא מסמלת משהו יותר בסיסי ויציב בקיום שלנו, דבר שפחות תלוי במחשבות חולפות ובשינויים רגשיים, שלהם לפעמים אנחנו מייחסים כל כך הרבה חשיבות. זה לא מקרה שבהרבה שפות המילים נשימה ונשמה דומות.

הניסיון להתרכז רק בנשימה מהווה שאיפה להתקרב לאותו מקום פשוט ובסיסי, ולהתרחק מכל אותן מחשבות ומצבי רוח חולפים, שמשבשים את תפישת המציאות וראיית האמת כמו שהיא באמת.



מדיטציה מתקשרת באופן אסוציאטיבי לדברים שהיא לא בהכרח קשורה אליהם באופן ישיר, חשוב לציין שאת המדיטציה אפשר להפריד מכל קשר לאמונה ולדת, ולראות אותה כשיטה, כמו תרגול של פעילות גופנית, או איזה סוג של התעמלות, שיטה שבעזרתה ניתן להרגיע את המחשבות, לשפר את יכולת הריכוז, או להרפות את השרירים. בשביל לעשות מדיטציה לא צריך להחזיק בדעה מסוימת או לוותר עליה, להאמין במשהו מסוים או להפסיק להאמין בו, או להיות שייך לעם מסויים, או ההיפך, ואפשר לקבוע שהשינוי שיחול במי שעושה מדיטציה הוא - שהוא יהיה יותר טוב בלהיות מה שהוא יותר טוב.



הזמן- הזמנים הכי טובים למדיטציה הם: לפני ובמשך הזריחה, ולפני ובמשך השקיעה. הלילה הוא לא הזמן האידיאלי למדיטציה. משך המדיטציה והתדירות בה יש לתרגל הם דברים אינדיבידואליים ומשתנים על ידי גורמים שונים. אפשר להשוות את זה לכושר- אם מתחילים בהתלהבות ועושים כל יום, ויותר מדי, זה יכול להביא למצב שבו לא עושים בכלל, אז עדיף פחות אבל לאורך יותר זמן. עדיף יותר מעשר דקות ולא יותר משעה בכל פעם, אלא אם כן אתם יודעים מה אתם עושים.



המקום- צריך להיות שקט, אם אפשר בטבע, בסביבת עצים, בים, המקום צריך להיות נוח מבחינה סובייקטיבית לזה שמודט, ועם כמה שפחות דברים שעשויים למשוך את תשומת הלב שלו. בהרבה מקרים המקום האידיאלי לביצוע התרגול הוא הבית. בבית עדיף על שטיח או על הרצפה מאשר על מיטה או ספה. אפשר לעשות מדיטציה גם במקומות ותנאים שהם לא אידיאליים, כמו באוטובוס למשל, בישיבה רגילה, אבל אז סביר להניח שהתוצאות לא יהיו מדהימות.



מתי לא לעשות- אחרי ארוחה כבדה, כשהגוף עסוק בעיכול, -לפני אוכל במצב של יותר מדי רעב, -בזמן מחלה, -תחת השפעת סמים, אלכוהול, או כימיכלים אחרים. כשיש איזה שהוא משבר קיצוני, או טראומה או כל דבר שמעסיק את הנפש באופן יותר מדי אינטנסיבי, עדיף לא לעשות מדיטציה. חשוב להדגיש שמדיטציה היא לא דבר שאפשר לכפות בכוח, ולא צריך להילחם עם הגוף או עם הנפש יותר מדי אם זה לא בא באופן טבעי.



אביזרים- שטיח, מחצלת, שמיכה(אם קר) כריות-לייצוב הרגליים והגב, נרות- מבלי להיכנס למשמעויות מיסטיות שיש לנר, אפשר להגיד שתאורת הנרות שונה מתאורת החשמל, ומשרה אוירה אחרת שעוזרת לסמל כניסה למצב אחר, ששונה ממצב עירות רגיל. הקטורת גם היא משמשת לאותה מטרה. יש לבחור קטורת טובה שמיוצרת מחומרים יותר טבעיים ועם פחות כימיכלים. רצוי שהבגדים יהיו נוחים, חמים, לא צמודים ולא מסורבלים, ורצוי לשים שעון בטווח ראיה.



הישיבה. על מנת להביא לכך שכל השרירים בגוף יהיו במצב של מנוחה, יש לשבת בצורה שתאפשר זאת, עוד תנוחה שבה מתקיים התנאי הזה היא שכיבה, אבל השכיבה בשביל הגוף יותר מדי מזוהה עם שינה, ולכן כשמודטים בשכיבה יש סיכוי גבוה להירדם.

הישיבה האופטימאלית היא בתנוחת לוטוס מלא, בה רגל שמאל מונחת על ירך ימין וההיפך, (קשה), ישיבת חצי לוטוס היא כאשר רק רגל עושה את זה (פחות קשה). והישיבה הבורמזית או מזרחית (כולם מכירים) שהיא הפשוטה ביותר לביצוע, בה שתי הרגליים על הרצפה בזו אחרי זו.

המשך באתר http://www.bigo.co.il//