12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מהי עריכה לשונית? ג. מליטוש עד עריכה יסודית
מאת: אלי גיא   שמור מאמר למועדפים

האיזון הנדרש בין תקניות-למהדרין ובין חופש הסגנון האישי

מבוא
זהו השלישי בחמישה מאמרים על עריכה לשונית שפרסמתי באתר זה ובמקומות אחרים. תקציר מהמאמר השלם: אלי גיא, שיקולים מורכבים בעריכה לשונית, יוני 2008, שפרסמתי באתרי החדש (אוקטובר 2008). מעבר לעניינים הראשוניים של כתיב ופיסוק, רוב הכותבים לפרסום או להגשה במסגרות אקדמיות נצרכים לעורך לשון שישפר את הסגנון, יצביע על ליקויים, יציע שיפורים, ולפעמים אף ייעץ בענייני מבנה ותוכן. המאמרים האחרים: מקומה של העריכה בשלבי הכנת הטקסט, התקנה: כתיב ופיסוק, שכתוב, עריכת תרגום.

החלה מכנית וגורפת של עקרונות תִּקנוּן שהיו נכונים אפילו לפני שלושים שנה על הדור החדש של תהליכי התחדשות הלשונות בעולם המודרני נראית לי ולרבים ארכאית ושמרנית. לעידן חדש אופייני שפע שלא היה כמוהו של כתיבה מהירה ופומבית, של פריצת סכרים דרמטית בין הפרטי לציבורי ובין המקומי לגלובלי. טכנולוגיות המחשב והאינטרנט יצרו מהפכה שמשמעותה לעקרונות התהוות רובדי לשון חדשים גדולה לא פחות מהמצאת הנייר וטכנולוגיית הדפוס בזמנן. כך קורה שהמתח בין הצורך להסדיר את התהליך ובין הכוחות היצירתיים והכאוטיים גבר מאוד, אך גם הכלים לנהל את התהליך השתכללו מאוד, ונחוץ לעדכן גם את הקונספציות והפרדיגמות שביסוד תפיסת היחס בין תקן לאי-תקן בלשון.

בבלשנות נהוג להבחין בין גישה "הוראתית" (פרסקריפטיבית) לגישה "תיאורית" (דסקריפטיבית). לפי הראשונה, יש כללים ותקנים וצריך לנהוג לפיהם. לפי השנייה, יש שפה חיה ומתפתחת, שכלליה וחוקיה נתונים תמידית בתהליך שינוי דינמי, ועיקר הבלשנות הוא לצפות בתהליכים האלה, לתעד ולהסדיר אותם.

גם הכותב וגם העורך צריכים לבחור את מקומם על הציר שבין הידיעה-לכאורה של האמת המסורתית ובין התצפית על האמת המתהווה. אם שימוש לשוני נעדר מהשפה עד לפני חמישים שנה אין בכך משום נימוק מוחלט לשלילתו כיום. אמנם אחד התנאים לאפקטיביות של השפה הוא שהיא תהיה מוסכמת בין הדוברים, שאם לא כן היא תאבד את ערכה התקשורתי, אבל מכאן ועד טענה על מעין "חוקה לשונית" שאסור להפר אותה - הדרך ארוכה. במילים אחרות, כשהכותב/ת מבקש/ת לקבוע לעצמו/ה את כללי השימוש לכתיבתו/ה או כשההעורכ/ת צריכ/ה להחליט אם לאשר או לשנות שימוש נתון, עליהם לבחור את מקומם על הציר שבין תקנים מסורתיים ושמרניים לבין מציאות מתהווה.

אחת ההערות הפיקנטיות והמפורסמות על יחסיותה של עריכת הליטוש היא מובאה ממאמרו של חיים רוזן 'העברית שלנו', לשוננו לעם תשט"ז, עמ' 275

"אחת מיצירותיי שבכתב 'זכתה' לעריכה לשונית. מתוך הכרת אופיים של שינויי העורך כאופי של מה-בכך ('כי' תחת 'ש-', 'אף' תחת 'גם' וכיו"ב') ומתוך אהבת השלום לא התנגדתי כלל לרוב השינויים. אולם מספרם הגדול גרם לאי-ניקיון רב בכתב היד והחלטתי להעתיקו מחדש, תוך שמירה על 'תיקוני' העורך. כשהבאתי אליו שנית את כתב היד הנקי, הספיק בינתיים לשכוח, כי עֲרָכוֹ -- נטל עט ומתוך מחשבה, שכתב יד 'בלתי ערוך' לפניו -- החל משנה את שינויי עצמו! ה-'כי'-ים הפכו שוב 'ש-'ים, הודח ה-'אף' והושבה ל-'גם' גדולתו! רק עתה נחה דעתו. ואני -- שתקתי, שתיקה של הנאה, על שלמדתי את הדרך להוציא לרבים את דברי עצמי ולתת לעורך את הסיפוק שבהכרת השליחות, שמילא אותה למען תרבות ישראל ולשונה." [שימו נא לב לשימוש בשיטת הפיסוק הישנה! א"ג]

(מוויקיפדיה:) חיים ברוך רוזן (1922--1999) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לבלשנות בשנת 1978 והיה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. תחומי מחקריו של רוזן היו הבלשנות השמית והבלשנות הכללית המשווה. ספרו החשוב "העברית שלנו: דמותה באור שיטות הבלשנות" ראה אור ב-1955 בהוצאת עם עובד ותיאר את תהליך גיבושה של העברית המודרנית כשפה שמית עתיקה בשילוב השפעות מערביות מודרניות. גולת הכותרת של פועלו היה התקנת מהדורה מדעית של כתבי הרודוטוס.