12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מהי עריכה לשונית? א. מקומה של העריכה בשלבי הפקת הטקסט - עריכה לשונית - תרגום - דוקטורט - מאסטר
מאת: אלי גיא   שמור מאמר למועדפים

מקומה של העריכה בתהליך הפקת הטקסט מבוא זהו הראשון בסדרת חמישה מאמרים, ומטרתו למקם את העריכה בשלבי תהליך הפקת הטקסט. המאמרים האחרים ספציפיים לשלבי העריכה: התקנה, מליטוש עד יסודית, שכתוב, עריכת תרגום עריכה לשונית (יש המעדיפים "עריכת לשון" או "עריכת טקסט") היא אחד השלבים בהפקתו של טקסט. את הטקסט עורכים אחרי שהכותב ו/או המפיק (המו"ל או המחבר עצמו) מעריכים שכתב היד מניח את הדעת ושלם. לחלופין ייתכן שהכותב יעריך שהוא עצמו מיצה את יכולתו בכתיבה אך הוא עדיין אינו שבע רצון מהתוצאה, והוא מבקש עזרה בגימור הטקסט. אחרי העריכה הטקסט אמור להיות מוכן לשלב הבא: בעבודות אקדמיות השלב הבא יהיה הדפסה והגשה, בספרים הוא יהיה סידור, עימוד והגהה. מקומה של העריכה בתהליך ההפקה יובן מהרשימה הזאת (מהוויקיפדיה): עריכה; סידור ועימוד; הגהה; הדפסה; כריכה ועטיפה. [מהוויקיפדיה]: "כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, והקפדה על אחידות הכתיבה של הספר על פי כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעתים אף באותו משפט, מילה מופיעה בשתי צורות כתיב שונות. תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות, הקפדה על פיסוק נכון. ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים במעורפל או שאינם נוחים לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, שאותם כותבים חוקרי לשון שהם "טלית שכולה תכלת" נמסרים לעריכה לשונית. עריכת תוכן: בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הטקסט; הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הטקסט; הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך; הערות על המבנה: חלוקה לפרקים ולסעיפים; הצעות לשמות טובים יותר לפרקי העבודה ולסעיפיה; איתור פגמים נוספים, ובהם כפילות, אי-התאמה בין הפרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושא של הטקסט (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם)."- תפקידו של העורך משתרע אפוא על תחום רחב. לפי הנסיבות הוא יכול להידרש להתקנה (האחדת הכתיב, דיוק הפיסוק), לעריכת ליטוש (גם תיקוני סגנון קלים ועניינים שטחיים יותר), לעריכה בעומק בינוני (מונח יחסי, כמובן, והכוונה להתערבות עמוקה יותר בעניינים סגנוניים ומבניים), ועד "שכתוב", כלומר הצעות מרחיקות לכת באשר לארגון הטקסט. על דרגות שונות של עריכה (התקנה, ליטוש, שכתוב ועריכת תרגום) הקליקו לסעיפים שמתחת כותרת העמוד. עריכה שנייה והגהות כאן ראוי להדגיש את מה שצריך לעשות בטקסט ערוך אחרי גמר העריכה. שלבי הפקת שצריכים להיעשות אחרי גמר העריכה תלויים בייעודו של הטקסט. הטקסט הערוך נמסר למחבר או למו"ל. בדרך כלל אם העריכה עמוקה יחסית, ייעשה סבב נוסף של שיפורים. אם נדרש מהמחבר שכתוב, הטקסט יוחזר לעריכה נוספת של החלקים החדשים. טקסט המיועד לגימור גבוה (למשל להוצאה לאור) יעבור לקריאות נוספות (לפי הנסיבות), ואחרי ביצוע התיקונים שהוא דורש יועבר הטקסט לסידור לדפוס ולעימוד. עוד לפני ההגהות והעיצוב לדפוס, אם למפיק יש האמצעים הדרושים, לפעמים הוא יחליט לתת את הטקסט ל"עריכה שנייה". שני שיקולים יכולים להביא להחלטה כזאת: (א) אם העיבוד הראשון של הטקסט היה מסובך במיוחד, בין מחמת כתיבה גרועה או, למשל, בטקסט (ובמיוחד בטקסט מתורגם) מורכב מהרגיל; (ב) אם הספר נחשב בעיניו בעל ערך מיוחד והוא מעוניין לקרבו עוד כברת דרך אל השלמות. כל עין רעננה וכל קריאה טרייה יכולה להניב שיפורים, ובחוגי המקצוע מקובל להגיד שאין טקסט שאי אפשר לערוך אותו (דהיינו גם טקסט שכבר נערך, ואפילו נערך היטב)... עוד ייתכן שלפני המסירה לסידור ולעימוד יימסר הטקסט לקוראים נוספים שיחוו את דעתם עליו ואולי יחזירו אותו למחבר לסיבוב נוסף. בשלב הזה מדובר בקוראים שלא ראוי להטריחם בקריאה של טקסט בלתי ערוך, למשל אנשי אקדמיה או סופרים שמקובל לתת בידם טקסט שהגיע לשלבים מתקדמים של ההפקה. היקף העריכה שנעשית בטקסט ספציפי תלוי בחשיבותו ובייעודו של הטקסט וגם בלוח הזמנים שנקבע להפקתו ובמשאבים המוקצים לה, ולכן הוא נתון לשיקול דעתו של המפיק. בטקסט המיועד לדפוס יש למסור את הטקסט הערוך להגהה. הגהה היא קריאת הטקסט אחרי גמר העריכה, שמטרתה לגלות שגיאות אחרונות, בדרך כלל 'שגיאות של פני השטח'. את ההגהה עושים על עותק על נייר ולא במחשב, ורצוי מאוד שהמגיה לא יהיה מי שערך את הטקסט, כי להגהה צריך קריאה טרייה ורעננה. גם העיצוב לדפוס אינו נכלל בשלב העריכה (ראו בדף הבא). אמנם כמה שלבים שבעבר נעשו בשלב הסידור לדפוס עברו כיום לאחריות העורך. למשל כיום מקובל שביצוע דרישות עיצוב של המו"ל בבחירת גופנים וסגנונות של כותרות ושל פסקאות הוא חלק מהשירות שהוא זכאי לקבל מעורך הלשון. גם לקוח פרטי יכול להציע או לבקש החלה של סגנונות כאלה, וגם עבודה זו נכללת בעריכה בדרך כלל. אולם ראוי להדגיש שעיצוב גרפי, מבנה כותרת עליונה ותחתונה, עיצוב מספרי העמודים וכיוצא באלה אינם נכללים בעריכת הלשון אלא בסדר לדפוס. העיצוב לדפוס כולל: ריווח בין הפסקאות ובין הפרקים; קביעת סוגי האותיות שבהן יודפסו אלמנטים שונים שבטקסט (כותרות, שמות ספרים, גוף הטקסט, מובאות, הערות שוליים וכן הלאה); קביעת מבנה הטבלאות; האחדת עיצובו של הספר. העברת הספר לסדר הישר ממעבד התמלילים של הכותב, כמקובל בשנים האחרונות, מבטיחה שכמעט לא ייווצרו טעויות בטקסט במהלך הסידור, אך בכל זאת יש לבדוק את הסדר, בין היתר כדי לגלות שיבושים שקרו בתהליך זה כגון טעויות דפוס, בחירה שגויה של גופן, סידור לא נכון של קטעים מורכבים כגון טבלאות, נוסחאות וסימנים מיוחדים ועוד. הגהה אחרונה: עם תום העימוד יש לבצע הגהה נוספת, שבה יש לוודא בעיקר שלא חל שיבוש בעימוד. שיבושי עימוד כוללים: טעות במספור העמודים; טעות בכותרת ובסיומת של הדף; טעות בסדר העמודים או בסדר הפסקאות והיעלמותם של דף או של פסקה. את ההגהה ראוי שיעשה מגיה מקצועי הקורא את הטקסט לראשונה, ויש לעשותה על עותק מודפס על נייר, שכן ככל שאיכות ההדפסה של הטקסט גבוהה יותר כך מתגלות טעויות רבות יותר שחמקו מעיניהם של העורך, המחבר, וקוראים אחרים של העותקים המוקדמים. הערה: בטקסט הזה השקעתי, ועודני משקיע, עבודה לא מעטה. מובן מאליו ששקדתי להגיע לנוסח ערוך ומוגה היטב. עם זאת, להבנת תפקידה של העריכה בהפקת טקסט נוגע לענייננו שאדגיש שאילו הכנתי אותו לפרסום סופי (למשל לדפוס), הייתי מוסר אותו לעורכ/ת מקצועית לעיון אחרון והגהה. מתוך שאני עסוק במלוא הריכוז ברעיונות ובביטוים, איני נוטל על עצמי בשלב זה מחויבות מלאה לעריכה מושלמת (למשל ההפניות למקורות חיצוניים למאמר אינן מותקנות עד גמר). מכאן ניתן ללמוד עיקרון מרכזי הנוגע ליחסי כותב--עורך. אף שמקצועי הוא לערוך ולהגיה, אני מזדהה עם התפיסה שעל פיה בנסיבות של הפקת טקסט מחייב כותב הטקסט אינו צריך להיות האחרון המלטש אותו. לדוגמה, המבואות שכתבתי לארבעת ספרי המשלים של ראובן וימר נמסרו (גם על פי בקשתי) להגהה מקצועית, ואני משתדל להשאיר לעורכת-המגיהה את המילה האחרונה. לתפיסתי יש פער מהותי בין הפרספקטיבה של בעל הרעיון, שתמיד מבין את הטקסט שהוא יוצר כדי לבטא את הרעיון שלו, ובין זו של הקורא, המבקש לבנות לעצמו את הרעיון מתוך הטקסט, ולכן עדיף מאוד שהקורא הראשון לא יהיה קהל היעד אלא קורא/עורך/מגיה מקצועי. (כאן איני עושה זאת הן משום שזהו טקסט "מתגלגל", כלומר פתוח לשינויים ולעדכונים, הן משום שלכם, הקוראים, יש גישה נוחה אליי, דרך הדוא"ל, להעיר על טעויות ולהציע תיקונים, ואינכם נדרשים להעמיד על מדף הספרים טקסט משובש שנרכש בכסף טו

מהי עריכה לשונית? א. מקומה של העריכה בשלבי הפקת הטקסט - עריכה לשונית - תרגום - דוקטורט - מאסטר