12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: קרן פיצויים במקום היטל סיכונים
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]    שמור מאמר למועדפים

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]

כתוצאה מהמצב המלחמתי בחודשים יולי-אוגוסט השנה משרד התחבורה הורה על הקמת ועדת בדיקה בראשות עו"ד יהודה טוניק, שנתבקשה לבדוק את תפקוד הנמלים ולהמליץ על דרכי פעולה על מנת ליצור תפקוד ראוי של הנמלים במצבי חירום. עוד חברים בועדה מר יורם בליזובסקי, מר חיים חכם ומר אברהם נתן.

במסגרת דיוניה, שמעה הועדה את הח"מ ולאור דבריו ביקשה ממנו להכין נוסח תקנות שיעסקו בשני הנושאים דלעיל.


בנוגע להיטלי סיכוני המלחמה, ההנחה היא כי התשלומים הנגבים הם גבוהים מעלות הביטוח האמיתית וניתן להפחיתם. כיום, חודשים לאחר סיום מצב לחימה, סכום ההיטל הוא 27$ לTEU (לאחר הפחתה מסך של 36$ לTEU)) ובמצב הלוחמה סכום ההיטל היה 220$ ל TEU - דבר שגלגל על המשק הישראלי עלויות של מיליון דולר ליום. כידוע, בביטוח, צריך להיות יחס וקשר בין סכומי פוליסת הביטוח המשולמים על ידי המבוטחים לבין אירועי הנזק בגינם שילמה חברת הביטוח תגמולים ובין הצפי לתשלומים אלה בעתיד. כל חברת ביטוח אמורה לבצע חישוב אקטוארי ולבסס את פרמיות הביטוח על חישוב שכזה.

"היטלי סיכוני המלחמה" נגבים על ידי המובילים הימיים, כתוצאה מהחלטת סינדיקט הביטוח "לוידס" המחליט בעניין על פי החלטת ועדה משלו. מן הסתם לוידס אינה מכפיפה עצמה להכרזה רשמית של מדינת ישראל על מצב לוחמה או רגיעה אלא מחמירה ביחס למצב המוכרז ועושה כן על פי שיקוליה שלה.

סביר להניח, כי באם ייערך חישוב של ממש בין המקרים בהם שולמו פיצויים לכלי שיט שנפגע מירי ארטילרי בעת שפקד נמל בישראל לבין סכומי היטלי הביטוח שנגבו מהמשתמשים בהובלה ימית, יתברר כי אין יחס ישיר בין השניים, או בכלל.

קרן פיצויים במקום היטל סיכונים

בעניין זה מוצע, כי מדינת ישראל היא זו שתרכוש ישירות מ"לוידס" או כל מבטח אחר את פוליסת הביטוח לסיכוני מלחמה שיכסה מראש כל כלי שיט הפוקד את נמל ישראל. המדינה היא זו שתעמיד את התשלומים והערבויות הנדרשים לשם כך. יצוין, כי בעת לוחמה אמיתית, בעיני המובילים הימיים תיחשב פוליסת ביטוח של לוידס כדבר אמין יותר מאשר ערבות של מדינה ים תיכונית המצויה תחת איום קיומי וממשי על נמליה. מסיבה זו רכישת הביטוח עדיפה על פני "מודל סרי לנקה" (העמדת ערבות מדינה לכלי שיט הפוקד את הנמל) – שם מדובר בסכסוך מקומי שאינו שווה בעוצמתו למה שיתחולל במדינת ישראל במצב מלחמה.

עם רכישת הביטוח, יבוטלו למעשה "היטלי סיכוני המלחמה". לכן, כתחליף להיטל סיכוני המלחמה, המשתמשים בהובלה ימית ישלמו היטל קרן פיצויים שיעבור לקופת המדינה אצל משרד התחבורה. סכום היטל זה שישולם יהיה נמוך בהרבה מהסכום של 27$ ל TEU ומוצע להעמידו כבר בתחילת הדרך על 9$ בלבד. כספי ההיטלים יישמרו בקרן אצל משרד התחבורה – רשות הספנות. הכספים שייצברו ישמשו את המדינה להחזר ולהשתתפות בעלויות ובערבויות לרכישת הביטוח המיוחד.

על מנת להבטיח כי כספי הקרן ישמשו לייעודם המקורי ולא יאבדו אי שם בתקציבי המדינה או המשרד מוצע כי כספי היטל זה ייגבו על ידי הנמלים אולם יעברו ישירות לרשות הספנות ושם יישמרו בחשבון מיוחד. עוד מוצע להקים ועדה מקצועית שתכלול נציג משרד התחבורה, נציג רשות הספנות, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית או נציגו ויו"ר לשכת הספנות או נציגו. ועדה זו תפקח על העברת הכספים והשימוש בהם ותייעץ ותעדכן את סכום ההיטל.

היופי שבמנגנון זה הוא שניתן להקימו (כמעט) מיד, ללא צורך בחקיקה ראשית, על כל ההליכים הקשורים בכך. המחוקק, בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961, הסמיך את שר האוצר להתקין תקנות ליישום חוק זה (באישור ועדת הכספים של הכנסת) וביצועו וכולל באופן המוצע.

בהתאם, הסדרים דומים במהותם נקבעו כבר בעבר - בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראלים) (ספינות דיג בים סוף), תשל"ב – 1972; ובתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראלים) (כלי שיט המובילים דלק), תשל"א 1970.

לפי הסדרים אלה שמשנות ה - 70, בעד ביטוח ספינות דיג ובעד ביטוח כלי שיט המובילים דלק, שולמו תעריפים שנתיים או שבועיים לפי 0.35% - 1% משווי כלי השיט והדלק. בתמורה לתשלומים אלה נחשבו כלי השיט למבוטחים באופן שהם היו זכאים לפיצוי מהמדינה בעת קרות נזק כתוצאה ממצב מלחמה.

[השם המוצע לתקנות להסדרת קרן הפיצויים הוא תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים בשל נזק מלחמה לנכסי חוץ ישראלים) (כלי שיט הפוקדים את ישראל במצב לוחמה), תשס"ז – 2007.]

החזרים במקום אגרות יתר

בנוגע לעלויות שירותי נמל שהן למעשה תשלומי יתר ביחס למצב רגיעה בנמל, ההנחה היא כי שירותי נמל הם מצרך חיוני ובסיסי אותו על המדינה לספק. ככלל, ישנם כאלה הטוענים כי עצם העובדה שהנמלים מציגים רווחים של מאות מיליוני שקלים לשנה, הרי שהדבר הנו על חשבון המשתמשים בשירותי נמל. על כל פנים, מצב בו במהלך שיבושים בעבודת נמל משולמות אגרות עודפות ורבות לנמלים כך שהם "המרוויחים" משיבושי הנמל, נחשב במצב בלתי שוויוני ובלתי הוגן.

לנוכח הכרזת משרד האוצר על אזור חיפה כמעין "אזור עימות" לתקופת הלחימה (בתנאים ובסייגים שנקבעו לכך), יוצא, שלא מן הנמנע, כי בגין מטען למשל שלא ניתן היה לשחררו מנמל חיפה או בגין הוצאות שהוציא עוסק המצוי בתחום אזור העימות שנקבע לשחרור המטען ובכך לשמירה עליו, הרי שלכאורה, לפי מטרות חוק מס רכוש וקרן פיצויים והתקנות שהותקנו לפיו, ייתכן והמשתמש בהובלה ימית יהיה זכאי לפיצוי בגין הוצאות עודפות אלה והנזקים שנגרמו כתוצאה מכך.

עוד זכור לכל, כי במקרים של שביתות למשל, הגיעו הגורמים הנוגעים בדבר להסדרים אלו ואחרים בדבר תשלומי החזרים חלקיים של הוצאות אגרות והיטלים ששילמו המשתמשים בגין השיבושים בתפקוד הנמל.

לפיכך מוצע, כי בעת שיבושים בתפקוד הנמלים כתוצאה ממצב לוחמה או שביתה (כולל עומס המוטל על נמל אחד בגין שיבושים בתפקודו של נמל אחר) יבוצע החזר חלקי של אגרות הנמל ששולמו ביתר ביחס לסכומים שהיו משולמים לו הנמל היה מתפקד כסדרו. יצוין, כי בעצם קיום מנגנון להחזר יהיה משום עידוד המשתמשים בהובלה ימית להמשיך ולפעול בעת מצב לוחמה, לייבא ולייצא מטענים ולקיים פעילות כלכלית למרות הקשיים, וזאת במקום לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין לאפשרות של קבלת פיצוי מהמדינה בגין אובדן הכנסות וזאת על חשבון הקופה הציבורית.

על מנת לשמור על גמישות ולהתאים את סכומי ההחזר לכל מקרה ומקרה, מוצע כי ביחס לכל תקופת שיבושים תינתן הכרזת שר התחבורה. הכרזה זו תכלול את התקופה הנחשבת כתקופת שיבושים, את הסכומים ששולמו בעד שירותי נמל הנחשבים כתשלומי יתר ביחס לתשלומים שהיו משולמים בעת מצב של פעילות סדירה ואת שיעור ההחזר באחוזים מתוך סכום היתר שייקבע.

גם כאן מוצע להקים את הוועדה של אנשי המקצוע האמורים, אשר בתקופת שיבושים או בסיומם, תתכנס, תדון ותמליץ לשר התחבורה אודות מתן ההכרזה ופרטיה.

מאחר ולפי סעיף 31 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד – 2004, שר התחבורה מוסמך להתקין תקנות "בכל ענין הנוגע לביצועו", הרי שגם כאן ניתן להסדיר את מנגנון ההחזר המוצע בתקנות שר התחבורה.

[השם המוצע של התקנות הוא: תקנות הנמלים (החזר אגרות שירותי נמל ששולמו ביתר בגין שיבושים בעבודת נמל), התשס"ז – 2006. ההכרזה לעניין החזר אגרות נמל בתקופת מצב הלחימה מוצעת בשם - תקנות הנמלים (החזר אגרות שירותי נמל ששולמו ביתר בגין שיבושים בעבודת נמל. (הכרזה על שיבושים בעבודת הנמלים בגין מצב לוחמה), תשס"ז 2006.]

ההצעות דלעיל, טעונות דיון וחשיבה אצל הגורמים הנוגעים בדבר. מוטב אפוא, לערוך דיון זה מראש ולייצר מנגנונים קיימים שיסייעו לתפקוד תקין ככל האפשר של הנמלים והמשתמשים בהובלה ימית לקראת מצב החירום הבא.



(המטען גיליון 42, 30.12.06)


רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]