12383 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: מחלת הדיכאון
מאת: איה הוד   שמור מאמר למועדפים

מחלת הדיכאון

מאת: איה הוד, נטורופתית מוסמכת

פורסם בתאריך: 01-02-2007





הקדמה

המילים "אני בדיכאון" הפכו שגורות כל כך בפי רבים כתשובה לשאלה לשלומם, גם כשהכוונה היא רק למצב רוח רע או כשמשהו לא מסתדר כמו שרוצים. איני מכירה אדם שלא חש דיכאון מדי פעם, אך תחושת הדיכאון ומחלת הדיכאון נבדלות זו מזו. אם כך, מהי ההגדרה של דיכאון?

איפה עובר הקו? מי קובע ומגדיר דיכאון? האם דכדוך, "דיכי" או מצב רוח רע לא נחשבים?



עם התפתחות המדע והטכנולוגיה נכנסו לשוק תרופות חדשות לטיפול בבעיה קשה זו, שנדמה כאילו הולכת ותופסת תאוצה יותר ויותר בכל שנייה שעוברת. לתרופות מקום חשוב מאוד במקרים מסויימים, אך עם זאת, אצבעות הרופאים נשלחות בקלות רבה מידי, לטעמי, לפנקסי המרשמים.

במהלך השנים בהם עבדתי בבית המרקחת פגשתי במרשמי תרופות פסיכיאטריות רבות משאוכל לספר. התופעה כל כך רחבת היקף ואינה פוסחת על צעירים שכל חייהם לפניהם.

סקר גיאוקטגורפיה משנת 2004 מצא ש- 65% מרופאי המשפחה רושמים טיפול תרופתי לחולים שלהם עם דיכאון קל בלבד! וממצא זה רק הולך וגדל עם הזמן.



דיכאון אינו דבר שיש להקל בו ראש. מי שחווה אותו יודע עד כמה הסבל גדול. נתקלתי לפני שנים במונח שהגדיר את הדיכאון כ "סרטן של הנשמה" ומאוד התחברתי להגדרה זו מאחר והסבל הנפשי יכול להגיע למימדים עצומים ולא פחות גרועים מכל מחלה פיזית נוראית אחרת. מה עוד, שמחלה הפוגעת בנפש, בקלות רבה תשפיע גם על הפיזיולוגיה שלנו. הקשר בין גוף לנפש כבר ידוע ומופנם אצל רבים ולא פעם אנו שומעים איך מצבי נפש קשים יכולים לגרום למחלות קשות, כולל סרטן ואף למוות.



במאמר זה ברצוני להביא סקירה של הגורמים לדיכאון, הגדרה של המחלה והדרגות שלה, הסימפטומים, הטיפול הקונבנציונלי, מתי כן להתערב תרופתית והאם לרפואה הנטורופתית יש מה להציע.

הגדרה ואבחון

דיכאון הוא הפרעה נפשית מתמשכת היכולה להופיע בכל גיל ומתאפיינת בירידה ניכרת במצב הרוח, בפעילות וברצון לעשייה, באנרגיה והויטאליות, בהתעניינות חברתית ובמה שקורה מסביב וביכולת ליהנות מהחיים. דיכאון הנו המחלה הפסיכיאטרית השכיחה ביותר בקרב מבוגרים ויש לו דרגות, החל ממצב קל וכלה בדיכאון מג'ורי עם מחשבות אובדניות וסיכון גבוה לפגיעה עצמית.. דיכאון מג'ורי קיים ב- 20%-10% מכלל אוכלוסיית העולם ופי שתיים בנשים והוא מצריך התערבות מקצועית

נראה שלנשים יש נטייה רבה יותר ללקות בדיכאון ולשקוע במחשבות עקב מצבי לחץ ומצוקה.
נשים אף נוטות לחוות דיכאון בתגובה למשברים של אחרים.



על פי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית, המבוססת על ספר ה-DSM IV, קיימים מספר פרמטרים על פיהם מוגדר דיכאון. הקביעה אומרת שצריכים להתקיים לפחות חמישה מהפרמטרים הללו לתקופה של מינימום 2-4 שבועות כדי להגדיר דיכאון.
ההבדל בין תחושת דיכאון לבין אדם שחולה במחלה הוא משך הדיכאון, האם קיימת יכולת לצאת מהמצב בכוחות עצמיים והאם המצב הולך ומחמיר עד חוסר תפקוד וניהול חיים תקינים.



הפרמטרים המגדירים הם:

*

שינה - נדודי שינה או שינה עודפת
*

מצב רוח ירוד, עצבות ובכי
*

תיאבון - חוסר תיאבון עם ירידה במשקל או עודף תיאבון עם עלייה במשקל
*

פעילות גופנית - עודף פעילות או חוסר פעילות
*

ריכוז, חשיבה, יכולת קבלת החלטות - ירידה ביכולות אלו
*

תחושות של חוסר ערך, רגשות אשמה, הלקאה עצמית
*

איבוד עניין והנאה בחיים
*

ירידה בחשק המיני
*

מחשבות על המוות, אובדנות
*

אי-שקט או פסיביות, כבדות ועייפות

סימפטומים

1.

רגשית – עצבות עמוקה, פסימיות, ראיית שחורות, כעס, חוסר שקט, מתח, ייאוש, חוסר תקווה ,איבוד עניין, איבוד שמחה והנאה, שנאה וביקורת עצמית, תחושת אפסות וכישלון, הערכה עצמית נמוכה, חוסר אמונה ביכולת אישית, הלקאה עצמית, רגשות אשם, חרדה, סף תסכול נמוך, שיעמום, הסתגרות, תחושת בדידות, חוסר רצון להיות בחברה.
2.

קוגניטיבית – קושי להקשיב, להתרכז, לעבד אינפורמציה, חשיבה איטית וקושי לקבל החלטות.
3.

תפקודית – הזנחה אסטטית, מראה מדוכא, חוסר יכולת ורצון לעשות דברים שבשגרה כגון ללכת לעבודה, לטפל בילדים, לתחזק את הבית, אובדן מרץ, ירידה בתפקוד מיני.
4.

פיזיולוגית – מכאובים שונים באזור החזה, נשימה כבדה, עייפות, כאבי ראש, גב, פרקים ובטן. הפרעות ונדודי שינה, שינויים בתיאבון.

גורמים

1.

דיכאון כביטוי לגורמים פסיכולוגיים, תוקפנות המופנית כלפי פנים עקב דחייה בילדות, הצבת רף דרישות גבוה, לחץ, התעללות, אלימות פיזית ונפשית וכדומה.
2.

דיכאון כתגובה לאירוע קשה, אובדן אדם, חפץ, מעמד, עבודה, גירושין, נכות או מחלה קשה, הערכה עצמית או דפוס של הרגל.
3.

דיכאון כדרך להפעיל מניפולציה ולשלוט באחרים.
4.

דיכאון כתוצאה מחוסר איזון ביוכימי במוח, חוסר איזון עצבי, שינויים הורמונליים ועוד.
5.

דיכאון עקב גורמים גופניים כגון מחלות, תת פעילות של בלוטת התריס, לידה, תזונה קלוקלת, מחסורים תזונתיים, שתיית אלכוהול מופרזת ועוד.

* דיכאון לאחר לידה קרא במדור הריון לידה בקרוב!

טיפול קונבנציונלי

הטיפול הקונבנציונלי משלב טיפול פסיכולוגי עם תרופות. תרופות נגד דיכאון מעלות את רמת הנוירוטרנסמיטורים (מוותכים עצביים כגון סרוטונין, אדרנלין, דופמין, מלטונין ונור-אדרנלין) במוח במנגנונים שונים. למשל, על ידי עיכוב הקליטה בחזרה שלהם לתוך העצב ובכך הן מעלות את כמותם במרווח הסינפטי ומאריכות את הגירוי. דרך נוספת היא עיכוב האנזים מונואמין אוקסודאט (MAO), שמונע את הפירוק של הנוירוטרנסמוטורים ובכך גורם לעלייה בכמות הדופאמין והנוראדרנלין שבקצה העצב.

תרופות ממשפחת ה- SSRI מבוססות על עיכוב ניצול מחדש של סרוטונין. הראשונה והידועה היא פלואוקסטין (פרוזק, פריזמה,אפקטין, פלוטין). לוקח לה כשלושה שבועות להשפיע מאחר ונדרש זמן להצטברות הסרטונין וליצירת קולטנים נוספים. לתרופות חדשות יותר לוקח הרבה פחות זמן להתחיל להשפיע.

היום הפרוזאק נחשבת כתרופה ישנה, את מקומה תופסות תרופות בעלות פעולה דומה, אך עם פחות תופעות לוואי, כגון ציטאלופראם (ציפראמיל, רסיטל), אסציטאלופראם (ציפראלקס), פארוקסטין (סרוקסאט, פקסיל, פאקסט), סרטראלין (לוסטראל, סרטראלין, זולופט), פלובוקסאמין (פבוקסיל).

SNRI - משפחה שנייה של תרופות המעכבות קליטה ופירוק גם של סרוטונין וגם של נוראפינפרין שלא נוצלו בסינפסות. הנפוצות הן אפקסור ואיקסל (milnacipram).

תופעות לוואי

למרות שתופעות הלוואי של התרופות מהדור החדש SSRI וה- SNRI מתונות יחסית, הן עדיין יכולות לגרום להפרעות קלות בעיכול, עצירות, בחילה, כאב-ראש, סחרחורות, רעד, שלשולים, עצבנות, פריחה, הזעת-יתר, נדודי-שינה, התכווצות, הפרעות בקצב לב, אי- שקט, הפרעות בתפקוד המיני ופגיעה בחיי המין, ישנוניות יתר טשטוש ראיה, יובש בפה, קושי במתן שתן הפרעות אכילה, עליה במשקל

המחקרים הארוכים ביותר הקיימים לגבי שימוש ממושך בתרופות אלו מגיעים עד כחמש עשרה שנה בלבד, עדיין לא ידוע מה קורה בשימוש רצוף של עשרות שנים.



הערה:

עדויות מחקריות מעטות שנעשו לא הראו כל בעיה בנטילת תרופות נוגדות דיכאון בזמן ההריון. לא נראתה כל השפעה על התינוקות שנולדו, אך מחקר ישראלי שנערך ב"שניידר" ופורסם

ממש לאחרונה ב-2006, כן גילה שבקרב כשליש מהתינוקות לאמהות שנטלו תרופות נוגדות דכאון, נתגלו לאחר הלידה תופעות של גמילה האופיניות לתינוקות של נרקומניות. המקרים הקשים היו אי שקט קיצוני, הקאות, רעד ופרכוסים. חודשי ההריון הראשונים עשויים להיות מלווים בהחרפה של החרדות, לכן, אשה שלוקחת תרופות נוגדות דיכאון ומחליטה להפסיק את השימוש עם הכניסה להריון, צריכה לשקול היטב האם התקפות חרדה ודיכאון אינטנסיבים לעתים קרובות לא מסכנת אותה ואת תינוקה יותר.

מתי כדאי להתחיל התערבות תרופתית?

ובכן, לשאלה זו רק האדם עצמו יכול לענות ואין תשובה חד משמעית. רמת הסבל שונה מאדם לאדם וגם המודעות לכיווני טיפול נוספים. אישית אני ממליצה לנסות דברים אחרים לפני שניגשים לתרופות שמתערבות במנגנונים עצביים במוח באופן לא טבעי.

בכוונה לא הזכרתי את נושא ההתמכרות מאחר והטענה היא שתרופות מהדור החדש אינן ממכרות, אך קיימים רבים שהדיכאון חוזר כאשר הם מפסיקים את הטיפול התרופתי ולכן אני לא רואה בו פתרון קבוע.

כאשר המצב קשה ומצריך התערבות רפואית לעיתים תרופה יכולה להקים אדם מאשפתות, כאשר הנפש מעונה גם הגוף סובל. אך מומלץ להסתכל גם על התמונה הרחבה ולוודא שכל הדברים האפשריים נלקחו בחשבון כולל תופעות הלוואי האפשריות. צריך לזכור שמדובר בחומרים כימיים, סינטטיים, יש אנשים שטוענים שמשהו משתנה באיך שהם מרגישים את עצמם, מצב מרוחק יותר. ויש לזכור שכדורים ברוב המקרים לא מחליפים צורך בטיפול והתמודדות עם הבעיה.

איזה סוג אנשים פונים לטיפול נטורופתי טבעי?

*

אנשים בעלי מודעות ואחריות לבריאותם, שבאופן כללי לא אוהבים ליטול תרופות.
*

אנשים שלא מסתדרים עם תופעות הלוואי של נוגדי דיכאון סינטטיים- לפעמים תופעות הלוואי קשות יותר לאדם מהסבל של דיכאון קל עד בינוני.
*

מבוגרים מעל גיל 50 שבאופן טבעי רגישים יותר לתופעות הלוואי של התרופות.
*

אנשים המעדיפים תרופות ממקור צמחי.
*

אנשים המאובחנים כסובלים מדיכאון "קל עד בינוני" ולא קשה מאוד.
*

נשים בהריון.

הטיפול הנטורופתי

הנטורופתיה משלבת מגוון תחומים על מנת להגדיל את הסיכוי של הגוף לחזור למצב מאוזן ולרפא את עצמו. ההתייחסות הינה לכל אדם כאינדיבידואל ומותאם באופן אישית כמו חליפה שנתפרת היישר על הגוף. הנטורופתיה מבקשת לחבר בחזרה את האדם למערכת הריפוי הטבעית הטמונה בו ולאפשר ריפוי. כל טיפול (טבעי או לא טבעי) הוא חיצוני, אבל ריפוי אמיתי מגיע מבפנים, מהגוף עצמו שמטפל בבעיה כשמאפשרים לו ומתחייבים לקחת אחריות.


פעילות גופנית

פעילות גופנית נמרצת, אירובית, גורמת לגוף לשחרר חומרים המעניקים לנו תחושת רוממות ושמחה. היא מזרימה דם עם חמצן למוח ולכל הגוף, מגבירה את החיוניות, מסייעת לשיפור הערך והביטחון העצמי, משפיעה על הכימיה במוח, מביאה את מערכות הגוף לתפקד בצורה טובה יותר, מאוזנת יותר ומשפרת את מצב הרוח פלאים.

זוהי "תרופה" עוצמתית ביותר, לא צריך בשבילה מרשם רופא והיא זמינה לרוב בני האדם.

מחקרים מצאו שהשתתפות מוגברת בפעילות גופנית קשורה לירידה בסימפטומים של דיכאון, חרדה, חוסר מנוחה, תשישות ונדודי שינה.



תזונה

מה שאנו אוכלים קובע במידה רבה את איך שאנו מרגישים ואיך אנו מתנהגים. התזונה משפיעה על הכימיה בגופינו ועל כל מערכות הגוף. התזונה שלנו קובעת באופן משמעותי וישיר את מצב רוחנו.

מצב מערכת העיכול גם הוא קריטי לשמירת מצב נפשי מאוזן, למשל, אנשים בעלי נטייה לעצירות עצבניים יותר ונוטים גם למצבי רוח.

הגישה הנטורופתית מכוונת לתזונה שמעלה את רמות הסרוטונין במוח. רמת הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית תלויה ברמת הטריפטופן בדם. מומלץ לאכול פחות חלבונים מאחר והם מתחרים עם טריפטופן על הקליטה במוח.

תזונה שמכילה ויטמינים כגון ויטמינים מקבוצת B, חומצה פולית, המזינים את מערכת העצבים ושותפים ביצירת סרוטונין, מלטונין, דופמין, אדרנלין, ונורואדרנלין. מזונות המכילים ויטמין C המאזן את בלוטת האדרנל ומחזק את הגוף במצבי מתח.

תזונה המכילה חומצות שומן מסוג אומגה 3 - נושא חומצות שומן חיוניות וחשיבותן במצבי דיכאון ומצבים נפשיים נוספים נחקר רבות.

סילוק מזונות אלרגנים מהתפריט.

הורדת חומרים ממריצים כגון קפאין.

הימנעות מאלכוהול ועישון.

הורדת ממתיקים מלאכותיים, אספרטיים.

הורדת סוכרים פשוטים - תזונה שתשמור על רמות סוכר תקינות בדם ותמנע מצבי היפוגליקמיה. התזונה המערבית מאופיינת בצריכה מוגזמת של סוכר פשוט (ממתקים, משקאות, שוקולד ועוד), אלו מעלים בבת אחת את רמות הסוכר בדם וגורמים להפרשה מוגברת של אינסולין המכניס את הסוכר לתאים וגורם בכך לצניחה דרסטית בסוכר שבדם, מצב שיכול להוביל להיפוגליקמיה. במצב היפוגליקמיה אין אספקה של גלוקוז לתאים במוח, דבר המוביל לסימפטומים נפשיים וחוסר יציבות רגשית, ביניהם גם דיכאון.



הערה: מחקרים שדיווחו על שוקולד כמפחית דיכאון התכוונו למוצקי הקקאו המכילים חומצת אמינו חיונית בשם פנילאלנין בעלת השפעה נוגדת דיכאון ומרגיעה הנמצאת בכמות גדולה יותר בשוקולד המריר עם מעל % 70 מוצקי קקאו.



גשו לנטורופת להתאמת תפריט תזונה אישי לאפשר לגופכם לטפל בעיה.



ניקוי רעלים

ידוע שבין הגורמים לדיכאון הם סטרס חיצוני כגון זיהום אוויר, אלרגיות סביבתיות, קנדידה והרעלת מתכות כבדות בגוף. נטורופת יוכל לכוון אתכם לביצוע ניקוי טוב של הגוף, מערכת העיכול, הדם והכבד.


טיפול גוף-נפש

רפואת גוף-נפש משתמשת בכלים המאפשרים תובנות, התמודדות טובה יותר, יצירת פתח לשינוי מהותי, התבוננות והסתכלות מנקודות מבט אחרות, פתיחות, הקשבה, מודעות, נוכחות, חמלה וקבלה. רפואת גוף נפש מתמקדת ביחס בין הנפש לגוף ובהשפעה ההדדית ביניהם. ישנה חשיבות גדולה להשפעה של העולם הפנימי שלנו על מצבנו הגופני ולהפך.

חלק זה הינו קריטי ועוצמתי בטיפול בדיכאון מאחר וכאן יש נגיעה בגורמים עצמם וניתנת האפשרות להתבונן מקרוב בסוגיות לא פשוטות כאשר האדם מרגיש מספיק מוכן לכך.



טיפולי גוף-נפש כגון דמיון מודרך, נשימות, הרפייה, מדיטציה וכיוצא בזה מאפשרים השלמה חשובה לטיפול שלם ומקיף בדיכאון גם כאשר מקורו הוא ביוכימי, פיזיולוגי וגם כאשר הגורם הוא פסיכולוגי או טראומטי.



חשיפה יומית לשמש-בייחוד בחורף

חשיפה לשמש מביאה את הגוף לייצר חומרים רבים, ביניהם חומרים המשפיעים על מצב רוחנו. רוב האנשים מכירים את המונח "דיכאון חורף" וניתן להבין מדוע החשיפה לאור היום חשובה בזמני דיכאון. דיכאון מתקיים במדינות בהן יש חורף עם חושך מלא המתמשך מספר חודשים. האוכלוסייה לא רואה אור שמש תקופה ארוכה, דבר הגורם לירידה בחומרים מסויימים בגוף.

בארץ אין לנו בעיית שמש וגם בשיא החורף אנו יכולים ליהנות מימי שמש רבים.



מים

אין בעצה זו שום דבר מוכח או מחקרי, אך אני מוצאת לנכון לציינה כאן. 70% מגופנו ומעולמנו מורכב ממים. מים מקושרים עם רגש, שתיית מים מקלה מאוד בזמני מצוקה נפשית.

שתו הרבה ו"שטפו" החוצה את כל הרגשות השליליים.


אמבטיות שמנים

שוב אנו חוזרים לנושא המים והפעם חיצונית - שהו בתוך מים. השהות בתוך המים מרגיעה ומאזנת אותנו. לכו לשחות בים או עשו אמבטיות עם אחד או יותר מהשמנים הבאים:

מליסה, קוריאנדר, ברגמוט, יסמין, קלארי סייג' ועוד.


צמחי מרפא

השימוש בצמחי מרפא, בייחוד אם נעשה במקביל לתרופות, חייב להיות בהתאמה אישית על ידי נטורופת מוסמך. קיימים צמחים, חלקם מפורסמים יותר וחלקם פחות, המסייעים במצבי דיכאון בדרכים שונות לפי תכונותיהם.


הצמחים האדפטוגניים מאפשרים עמידות במצבי לחץ ומשברים, מסייעים לשיפור איכות החיים וההרגשה הכללית ומסייעים לפעילות המוח עקב פעילותם על ציר ההיפותלאמוס - היפופיזה - אדרנל. הצמחים האדפטוגנים הידועים ביותר הם הג'ינסנג - בייחוד האסיאתי- Panax ginseng,
האסטרגלוס-Astragalus membranaceus והג'ינקו בילובה - Ginkgo biloba.



אחד הצמחים הידועים ביותר לטיפול בדיכאון הוא

ההיפריקום / פרע - Hypericum perforatum - St. John’s Wort

צמח זה נחקר רבות והוכח כבעל תכונות נוגדות דיכאון, פעולתו דומה לפעולת התרופות מקבוצת

ה- SSRI ולא מומלץ לעשות בו שימוש במקביל לתרופות נוגדות דיכאון, המדכאות את פעילות האנזים monoamine oxidase.



צמחים נוספים הנלקחים בחשבון בהקשר דיכאון הם צמחים המחזקים ומשקמים את מערכת העצבים, כגון שיבולת שועל - Avena sativa וצמחים המרגיעים את מערכת העצבים המרכזית כמו:

מליסה - Melissa officinalis

פסיפלורה - Passiflora incarnata

קערורית - Scutellaria Laterifolia

וולריאן - Valeriana officinalis.

כללי

דווקא בדיכאון כשהכל נראה חשוך, חסר תקווה, חסר משמעות וטעם, חשוב לעשות מאמצים על אנושיים להיות בקשר עם אנשים, לא להסתגר לבד בבית, להכריח את עצמנו לצאת, לעשות פעילות גופנית, לבקר חברים או לדבר בטלפון, אם אין חברים אפשר להצטרף לחוג כלשהו או ללכת למכון כושר או להצטרף לקבוצת תמיכה, להמשיך ללכת לעבודה כרגיל, לא לעזוב תחביבים או את בן / בת הזוג , לא לברוח ולהתמכר לסמים ואלכוהול שאומנם מאוד קורצים בזמן דיכאון, אך אינם מועילים בדבר ורק יחמירו את המצב. עד כמה שקשה להרים את עצמנו לעשייה כלשהי בדיכאון, כדאי להבין שאלו הסימפטומים שלו ושאפשר מתוך מודעות להתעלות מעל זה לצעדים קטנים שבסוף יובילו לאיזון. לא פחות חשוב, נסו לא לקבל החלטות חשובות במצב זה, עשו אותן כשתהיו מאוזנים ושקולים ולא תפעלו מתוך מצב אמוציונלי.

מבחינה רוחנית

בזמנים אלו רבים סובלים מבלבול, חרדות ודיכאון. לא ארחיב כאן בנושא זה, רק אציין שדיכאון הינו אחד הסימפטומים הקלאסיים של תהליך ההתעלות, שחרור ה"אני הישן", היפרדות מהעולם הישן וההיוולדות מחדש שלנו כבני אדם.

קיימים בתוכנו דפוסים ומערכות אמונה ישנות שלא משרתות אותנו עוד וכאשר הן צפות למעלה ומגלות את עצמן באמצעות אירועים בחיינו או אנשים שאנו פוגשים, הן מעלות בנו פחדים, חרדות, בלבול, מצוקה, דיכאון, מכאובים שונים בגוף, בעיות והפרעות בשינה, כאבי ראש, פרקים, גב תחתון, ברכיים, לחץ בחזה, סחרחורת, שיבושים בשמיעה ועוד.

ישנן תופעות רבות שאנו חווים כחלק מתהליך התעלות זה באופן אישי ובאופן גלובלי.

לסיכום

רבים דיווחו לי על "קבלת חייהם בחזרה" לאחר השימוש בתרופה, אך קשה לי להישאר אובייקטיבית כאשר אני מסתכלת על התמונה הרחבה יותר ומתוך היכרות מקרוב עם ההשפעות שיש לתרופות הפסיכיאטריות למיניהן בטווח הרחוק.



אדם הסובל מדיכאון לא רואה הרבה קדימה, הסבל הוא כל כך גדול שכל מה שמשנה הוא הרגע הזה. וברגע הזה כל מה שנחשב הוא שהדיכאון יעלם ושהחיים יחזרו למסלולם הרגיל, שהסבל הזה יסתיים ומהר.



הבינו, אין כאן כל שיפוט, כל כך אנושי לרצות להפסיק משהו שמכאיב לנו בכל דרך אפשרית. ניתן בהחלט ואף רצוי להגיע לטיפול נטורופתי גם במקביל לנטילת כדורים נוגדי דיכאון. טיפול נטורופתי יכול לייעל את פעילות התרופות, למנוע את תופעות הלוואי, לעזור לגוף לשמר את האיזון הכול כך עדין ואולי אף למנוע מינונים גבוהים של התרופות.



כמובן שרצוי לאפשר לגוף את האופציה לטפל בבעיה באופן טבעי ולא לרוץ לפתרון המהיר והקל והלא בהכרח טוב. לצערי, אנשים שנוטלים כבר תרופות, מגיעים אליי רק כשמתחילות בעיות כגון ירידה בהשפעת התרופה וצורך להעלות מינונים או להוסיף עוד תרופה, כאשר תופעות הלוואי של התרופות עולות על היתרונות שלהן, כאשר שום תרופה כבר לא עוזרת והרופא מרים ידיים.



יש כל כך הרבה מה לעשות, כל כך הרבה דרכים לכוון את הגוף לחזור לאיזון ולרפא את עצמו. דיכאון הוא רק הסימפטום, הוא רק סימן שמשהו יצא מאיזון, זו דרך של הגוף לומר לנו שהוא מתמודד עם משהו.

לקריאה נוספת בנושא רפואה נטורופתית

לקריאה נוספת בנושא תוספי מזון

לקריאה נוספת בנושא גוף-נפש

לקריאת מאמרים נוספים


אודות הכותבת:
איה הוד
נטורופתית מוסמכת, מרצה בנושאי הריפוי הטבעי ומורה של האנרגיה החדשה.
מנהלת קליניקה פרטית לריפוי טבעי, מתמחה בתזונה טיפולית, צמחי מרפא, תוספי מזון, רפואה פונקציונלית, אוליגותרפיה, הומוטוקסיקולוגיה, גוף-נפש ודמיון מודרך.
בעלת אתר בנושאי נטורופתיה ורפואה משלימה : http://www.ayahod.com
ליצירת קשר עם איה: [email protected]