12384 מאמרים - מנוע לחיפוש מאמרים - פרסום מאמרים חינם

נושא המאמר: עיכוב בהובלה ימית
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) משרד עורכי דין דורון טיקוצקי [email protected]   שמור מאמר למועדפים

ההובלה הימית, לעיתים בלתי צפויה היא ונתונה, מטבע הדברים, לעיכובים, תקלות וחריגות מלוח הזמנים אותו צפה שוגר או מקבל המטען. במקרים רבים, בהם המטען עצמו לא ניזוק אולם הגיע במועד בו לא ניתן לעשות בו שימוש, מוצא עצמו בעל המטען עם שטר מטען המגן בדרך כלל על המוביל הימי – בין אם בגין התיישנות, בין אם בגין סעיף שיפוט זר ובין אם בגין סעיפי הגבלת אחריות או העדר אחריות וחבות ללוח זמנים מוגדר. זאת, מכוח האמנות הבינלאומית (כגון כללי האג-וויסבי) ומכוח נוסח סעיפי שטר המטען, המהווה כידוע ראיה לחוזה ההובלה שבין המוביל לבעל הזכויות במטען.

בעלי מטענים רבים, אשר אינם יכולים להיפרע את ניזקם מהמוביל הימי, מגישים תביעות כנגד הסוכן הימי בטענות אלו ואחרות לרשלנות. לעיתים התביעות מוגשות במקשה אחת גם כנגד המוביל הימי מתוך ידיעה כי התביעה כנגד המוביל הימי דינה להידחות או להתברר בבית המשפט המוסמך (בדרך כלל אנגליה) והם מרכזים את מירב מאמציהם כנגד הסוכן הימי ומייחסים לו רשלנות זו או אחרת – שמחוץ לחוזה ההובלה (שטר המטען).

פסק דינו של בית המשפט העליון בדרום אפריקה אשר פורסם לאחרונה, דן השאלת עצם קיומה של עילת תביעה שכזו כנגד הסוכן הימי, להלן ממצאיו:

המדובר היה בחברה דרום אפריקאית העוסקת בייצוא פירות (להלן: " השוגר") אשר שיגרה בהובלה ימית משלוח של פירות ליצ´י שכלל שני קונטיינרים: האחד מיועד לדובאי והאחר לסעודיה. המוביל הימי יוצג בדרום אפריקה על ידי סוכן ימי אשר ערך את שטרי המטען וחתם עליהם כנציג המוביל (“ AS AGENT ”). מסע ההפלגה צפוי היה להימשך כ – 14 ימים. בהתחשב בכך ובהתחשב במועד ההפלגה המיועד מנמל דרבן (דרא"פ) המטען צפוי היה להגיע ליעדו לקראת חגי סיום הרמאדן. יצוין, כי הגם שהמטען פירות הליצ´י הובל בקירור, הרי שמבחינת השוגר משך מסע ההפלגה היה קריטי, שכן גם בתנאי קירור לא ניתן לשמור פרי זה במשך זמן רב.

המטען הועמס על כלי השיט אשר עזב את נמל המוצא כשבוע ימים לאחר מועד היציאה המיועד. לרוע המזל, כלי השיט נוסף (אחר) של המוביל הימי, סבל מתקלה במנועיו שהשביתה אותו והוא נגרר לנמל במוזמביק. אי לכך, כלי השיט שנשא את המטען, קיבל הוראה לשוב על עקבותיו לנמל המוצא, לפרוק חלק מהמטען שהיה עליו ולהגיע לנמל במוזמביק על מנת לקחת את המטען שהיה על כלי השיט המושבת ולמלא את מקומו. אירועים אלה הובילו לכך שמסע ההפלגה המיועד שונה ומטען פירות הליצ´י הגיע ליעדו כעשרים ימים לאחר מועד ההגעה הצפוי, כך שהוא התקלקל ולא ניתן היה לבצע בו את השימוש המיועד.

השוגר, ידע אמנם כי מועד היציאה להפלגה מתאחר במספר ימים אולם הוא לא ידע כי כלי השיט נקרא לשוב על עקבותיו וכי מסע ההפלגה המיועד שונה. השוגר טען, כי לו היה יודע זאת בזמן אמת – היינו בעת שכלי השיט שב על עקבותיו לנמל דרבן דרא"פ, הרי שהוא היה דואג לפרוק ממנו את המטען ולהוביל אותו בהובלה ימית אחרת וישירה, או לחילופין מוכר אותו בשוק המקומי.

לטענתו, הייתה זו חובתו של הסוכן הימי ליידע אותו אודות חזרת כלי השיט לנמל המוצא ומשלא עשה כן הסוכן, עליו לפצות אותו בגין נזקיו.

הערכאה הראשונה קיבלה את תביעת השוגר: בהתחשב בכך שהשוגר ביצע את ההובלה מתוך הנחה כי המדובר במסע קצר, בכך שהסוכן הימי ידע כי המדובר במטען בעל משך חיי מדף קצרים ובכך שידע אודות חזרת כלי השיט – היינו אודות מידע חיוני לשוגר ובכך שכל שנדרש מהסוכן הימי היה אך לבצע שיחת טלפון על מנת שהשוגר יוכל לפעול באופן שימנע את נזקיו, נקבע כי הסוכן היה חב כלפי השוגר.

ערכאת הערעור הפכה את ההחלטה:

בית המשפט העליון בדרום אפריקה בחן את סעיפי שטר המטען ולפיהם למוביל הימי הייתה נתונה האפשרות להסיט ולשנות את מהלך המסע הימי, לעגון גם הנמלים שלא היו מתוכננים בלוח ההפלגה ולשנות את מועדי ההפלגה וההתייצבות בנמלים, ללא כל הודעה.

במהות העניין, כך קבע בית המשפט, תביעת השוגר היא לנזקים שנגרמו לו בגין שינוי מסע ההפלגה המיועד. הסוכן הימי, לא היה אחראי לשינוי זה אותו קבע והכתיב המוביל הימי. על פי סעיפי שטר המטען, השוגר לא החזיק בכל זכות תביעה כנגד המוביל הימי וכך יוצא שמאחר והוא אינו יכול להיפרע מהמוביל הימי, הוא מגיש את תביעתו כנגד הסוכן. הסוכן הימי, כך נקבע, הוא נציגו של המוביל הימי, חב ומחויב כלפיו בראש ובראשונה ותפקידו הוא לשמור ולהגן על האינטרסים שלו. החובה שהשוגר מייחס לסוכן – להודיע לו על שינוי במסע ההפלגה, עומדת אפוא בניגוד (בקונפליקט) לחובתו כלפי המוביל הימי. במצב דברים זה, לא ניתן להטיל על הסוכן הימי חובה לפעול בדרך הגורמת לו להפר את חובתו כלפי המוביל הימי ולכן לא ניתן לייחס לסוכן הימי חבות כלפי השוגר בגין אי דיווח אודות שינוי מסע ההפלגה.

עוד נקבע, כי הסוכן הימי שידע אמנם על חזרת כלי השיט על עקבותיו, לא ידע בזמן אמת על שינוי מסע ההפלגה (שינוי שנבע מכך שהיה צריך למלא את מקומו של כלי השיט המושבת). הסוכן הימי ידע אודות שינוי זה, רק בדיעבד ולאחר מכן וזאת בעקבות הודעת המוביל הימי. נקבע, כי בהתחשב במידע שהיה בידיו בזמן אמת, הרי שסברתו של הסוכן הימי כי לא צפוי עיכוב משמעותי במסע ההפלגה (רק בגין חזרת כלי השיט על עקבותיו) היא חשיבה סבירה, כך שגם מסיבה זו, אין הסוכן הימי אחראי בגין כך שלא יידע את השוגר על חשרת כלי השיט לנמל.

לפיכך, קבע בית המשפט העליון בדרא"פ, כי אין מקום לתבוע את הסוכן הימי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מכך שמטען פירות הליצ´י הגיע ליעדו באיחור ביחס למועד ההגעה המשוער. בהעדר עילת תביעה, קבע בית המשט העליון, כי אין צורך כלל לדון בהגנה המוענקת לסוכן הימי על פי סעיף "ההימלאיה" שבשטר המטען.

פסק דין זה, ממחיש אפוא, את הנכונות של בתי המשפט העוסקים בהובלה ימית, להעניק תוקף מלא לסעיפי שטר המטען ולפיהם מסע ההפלגה הימי אינו מובטח ובטוח ונתון לשינויים. דומה כי סעיפים אלה וחובת הסוכן הימי לפעול בהתאם להם או להימנע מלפעול בניגוד להם, הם אלה שהיוו את ליבת פסק הדין ומהם הגיע בית המשפט למסקנותיו בדבר העדר זכות תביעה.

יוצא אפוא, כי בעל מטען, הבוחר להוביל בהובלה ימית, צריך לקחת בחשבון גם תרחישים בלתי צפויים מבחינתו, אשר נתונים לשיקול דעתו של המוביל הימי ואשר בגינם המטען לא יגיע ליעדו במועד שנחזה להיות המועד המקורי. אם אכן מועד הגעת המטען הנו קריטי, צריך בעל המטען לשקול היטב האם הובלה ימית היא הפתרון הטוב ביותר האפשרי – או שהמדובר בסיכון מסוים אותו נוטל בעל המטען. סיכון שאמנם נושא בחובו סיכוי (להובלה זולה של כמות מטען גדולה), אולם גם יכול להתממש במקרים מסוימים, על כל הכרוך והנובע מכך

רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]