|
|
 |
נושא המאמר: זוגות רבים מתחבטים בשאלה האם משתלם להקים עסק במשותף, לאור עקרון החישוב המאוחד החל עליהם. במאמר שלהלן נקל עליכם את ההתחבטות בשאלה זו - ראשית, נסביר מהו עיקרון החישוב המאוחד, נבהיר את עקרונותיו של החישוב הנפרד, כמו כן נתייחס לפסק הדין המשמעותי בעניין קלס וא
מאת: אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] שמור מאמר למועדפים
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected]
זוגות רבים מתחבטים בשאלה האם משתלם להקים עסק במשותף, לאור עקרון החישוב המאוחד החל עליהם. במאמר שלהלן נקל עליכם את ההתחבטות בשאלה זו - ראשית, נסביר מהו עיקרון החישוב המאוחד, נבהיר את עקרונותיו של החישוב הנפרד, כמו כן נתייחס לפסק הדין המשמעותי בעניין קלס ואף נציג בפניכם את עמדת רשות המיסים בעניין זה.
חישוב מאוחד - במסגרת ראייתו של המחוקק את התא המשפחתי כיחידת מיסוי אחת, נקבע עיקרון החישוב המאוחד למיסוי בני זוג בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (לעיל ולהלן: "הפקודה") לפיו "הכנסת בני-זוג יראו לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום והיא תחויב על שמו." לפי עקרון החישוב המאוחד, מאחדים את הכנסת בן הזוג האחד עם הכנסתו של בן הזוג השני, וממסים את הכנסתם המאוחדת של בני הזוג.
הטעם המרכזי העומד ביסוד כלל "החישוב המאוחד" הוא כפול: האחד, הגשמת שוויון אנכי בין מיסוי בני זוג ומיסוי יחידים, על פי קריטריון היכולת לשלם, משהתפיסה היא, כי יכולת בני הזוג היא יותר גדולה, משהם נהנים, בין השאר, מיתרונות לגודל. השני, מניעת התחמקויות ממס על ידי ייחוס לא אמיתי של הכנסות בני הזוג ביניהם כדי להקטין את חבותם הכוללת במס אם ימוסו בנפרד.
חישוב נפרד - במסגרת סעיף 66 לפקודה, נתן המחוקק בסעיף קטן (א)(1) לסעיף זה, אפשרות לבן זוג שאיננו בן זוג רשום, לבקש כי חישוב המס שלו ושל בן זוגו בגין הכנסה מיגיעה אישית בעסק או משלח יד או מעבודה, ייעשה בנפרד, כך שכל בן זוג ייהנה ממלא מדרגות המס הקיימות בחוק וזאת להבדיל ממצב של חישוב מאוחד – אז הכנסות בני הזוג ממוסות כאילו נבעו ממקור אחד ומשכך נהנות רק פעם אחת מהמדרגות (מה שמגדיל את החבות מס באופן משמעותי) .
סעיף 66(ד) לפקודה קובע, כי ניתן לבקש חישוב נפרד כאמור "אלא אם הכנסת בן-הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני". לשון אחרת, ניתן לתבוע חישוב נפרד, כאשר הכנסות בני הזוג נובעים ממקורות הכנסה אשר אינם תלויים אחד בשני.
כמו כן, במסגרת סעיף 66 לפקודה, נקבעו על ידי המחוקק חזקות אשר בהתקיים אחת מהן, יראו את הכנסת בן-הזוג האחד כמקור הכנסה התלוי בבן-הזוג השני. כלומר, סעיף 66(ד) לפקודה קובע חזקות בהן יש לראות את מקורות ההכנסה של בני הזוג כתלויים זה בזה, ומשום כך לא להתיר חישוב מס נפרד לבני הזוג.
פסק הדין בעניין רון קלס - בע"א 900/01, רון קלס ואח' נ' פקיד שומה ת"א 4 (לעיל ולהלן: "פס"ד קלס") הכריע בית המשפט העליון בשאלה - האם החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה הינן חזקות חלוטות, כטענתו של פקיד השומה, או שמא חזקות התלות הינן חזקות שניתנות לסתירה על ידי הנישום. בית המשפט העליון קבע, כי התכלית הסובייקטיבית העומדת בבסיס הוראות סעיף 66(ד) היא מניעת הפחתות מס בלתי נאותות. כלומר, מניעת הפחתות מס בלתי לגיטימיות בין בני הזוג על-ידי ייחוס בלתי נכון של הכנסותיהם, למקורות נפרדים, למרות שהכנסותיהם באות ממקור משותף. בהתאם לפסק דין קלס, תכליתה האובייקטיבית של הוראות סעיף 66(ד) לפקודה, הינה להגשים את שיווין הזכויות בחברה ולמנוע אפליה פסולה בין נשים לבין גברים, וכן תכליתה לעודד נשים להרחבת תפקידיהן בכוח העבודה.
לאחר שבחן בית המשפט העליון את הוראות הפקודה, הגיע למסקנה, כי החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה, הנן חזקות הניתנות לסטירה על ידי הנישום, כלשונו:
"הצדק מחייב כי המס שיוטל יהיה מס אמת, כלומר מס על פי המצב העובדתי הנכון של הנישום, ולא על סמך הנחה עובדתית מסוימת היכולה להיות נוגדת למציאות ואף על פי כן אינה ניתנת לסתירה. מס המוטל על בני זוג על סמך ההנחה כי מקורות הכנסותיהם תלויים זה בזה, כאשר אין זה המצב לאשורו ואשר עקב הנחה זו מוגבר הנטל על בני הזוג, הוא - בעיניי - מס הסותר מושגים מקובלים של צדק.
המסקנה המתבקשת מכך היא, כי יש לפרש את חזקות התלות בסעיף 66(ד) כחזקות הניתנות לסתירה כדי לאפשר לנישום להוכיח את המצב העובדתי לאשורו, שעל פיו ימוסה ... חזקות כאלה יוצרות איזונים ראויים בין האינטרס של גביית מס אמת לבין הדרך להגשמתו תוך שמירה על ערכי השיטה על זכויותיהם של כל המעורבים (השוו עם פסק דיני בע"א 2112/95 אגף המכס ומע"מ נ' אלקה אחזקות בע"מ, פ"ד נג(5) 769) ... מסקנתי היא, איפוא, כי חזקות התלות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה, אינן חזקות חלוטות אלא חזקות הניתנות לסתירה על ידי הנישום."
משקבע בית המשפט העליון בפס"ד קלס, כי החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה הנן חזקות הניתנות לסתירה על ידי הנישום, הנישום יכול להוכיח לפקיד השומה כי למרות שמתקיימת אחת החזקות בסעיף 66(ד) בעניינו, לא קיימת תלות במקורות ההכנסה של בני הזוג ולכן הם זכאים לחישוב נפרד.
חישוב נפרד על פי סעיף 66(ה) לפקודה - סעיף 66(ה) לפקודה, אשר נכנס לתוקפו החל מיום 1.1.2004, מעמיד בפני בני-זוג אפשרות נוספת לתבוע חישוב נפרד, בגין הכנסות בני-הזוג, למרות שאכן קיימת תלות במקור הכנסתם של בני הזוג, עד לתקרות מסוימות הקבועות בפקודה. סעיף 66(ה) לפקודה, מתיר לבני זוג כאמור לתבוע "חישוב נפרד" על אף האמור בסעיף 66(ד) לפקודה, על הכנסתם עד לסכומים הקבועים בפקודה, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:
1.כל אחד מבני הזוג עבד בשנת המס הרלבנטית, במקום העיסוק הקבוע , 36 שעות שבועיות לפחות, במשך תקופה של עשרה חודשים או יותר בשנת המס;
2. לבני הזוג אין הכנסה אחרת לפי סעיף 2(1) (עסק או משלח יד) או (2) (עבודה) לפקודה, למעט הכנסה כאמור שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
3. הודעה על התביעה נמסרה לפקיד השומה חודש לפחות לפני תחילתה של התקופה שבעדה נתבע החישוב הנפרד של המס;
נציין, כי בני זוג אשר בחרו להחיל את ההטבה הנ"ל מכוח סעיף 66(ה) לפקודה, לא יהיו זכאים לנקודות זיכוי בהתאם לסעיף 38 לפקודה, המעניק זיכוי בעד בן זוג עובד, ובהתאם לסעיף 39 לפקודה, המעניק זיכוי בעד בן זוג עוזר (כהגדרתו שם).
עמדת מס הכנסה - בעקבות פסק דין קלס, הוציא מס הכנסה חוזר המשקף את עמדת רשות המיסים בסוגיה זו – חוזר מס הכנסה מספר 10/2004. מחוזר זה עולה, כי רשות המיסים בודקת האם קיימת תלות בין הכנסת בני הזוג, הן באמצעות סובייקטיביים, והן באמצעות כלים אובייקטיביים. היקף הסמכויות של בן הזוג בעסק וסמכויותיו בנוגע להעסקת עובדים למשל מהווים כלי בדיקה סובייקטיבי בידי רשות המיסים. העדר סבירות לגבי עצם ההעסקה של בן הזוג בעסק (ביצוע תפקיד שאינו נחוץ לעסק) למשל מהווה כלי בדיקה אובייקטיבי בידי רשות המיסים.
לציון נציין, כי אין לראות באמור לעיל חוות דעת ו/או יעוץ מקצועי כל שהוא. שכן, אין באמור לעיל כדי למצות באופן מלא את הסוגיה שבנדון.
רמת גן: רח´ החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
[email protected]
מאמר זה נוסף לאתר "ארטיקל" מאמרים ע"י אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) [email protected] שאישר שהוא הכותב של מאמר זה ושהקישור בסיום המאמר הוא לאתר האינטרנט שבבעלותו, מפרסם מאמר זה אישר בפרסומו מאמר זה הסכמה לתנאי השימוש באתר "ארטיקל", וכמו כן אישר את העובדה ש"ארטיקל" אינם מציגים בתוך גוף המאמר "קרדיט", כפי שמצוי אולי באתרי מאמרים אחרים, מלבד קישור לאתר מפרסם המאמר (בהרשמה אין שדה לרישום קרדיט לכותב). מפרסם מאמר זה אישר שמאמר זה מפורסם אולי גם באתרי מאמרים אחרים בחלקו או בשלמותו, והוא מאשר שמאמר זה נוסף על ידו לאתר "ארטיקל".
צוות "ארטיקל" מצהיר בזאת שאינו לוקח או מפרסם מאמרים ביוזמתו וללא אישור של כותב המאמר בהווה ובעתיד, מאמרים שפורסמו בעבר בתקופת הרצת האתר הראשונית ונמצאו פגומים כתוצאה מטעות ותום לב, הוסרו לחלוטין מכל מאגרי המידע של אתר "ארטיקל", ולצוות "ארטיקל" אישורים בכתב על כך שנושא זה טופל ונסגר.
הערה זו כתובה בלשון זכר לצורך בהירות בקריאות, אך מתייחסת לנשים וגברים כאחד, אם מצאת טעות או שימוש לרעה במאמר זה למרות הכתוב לעי"ל אנא צור קשר עם מערכת "ארטיקל" בפקס 03-6203887.
בכדי להגיע לאתר מאמרים ארטיקל דרך מנועי החיפוש, רישמו : מאמרים על , מאמרים בנושא, מאמר על, מאמר בנושא, מאמרים אקדמיים, ואת התחום בו אתם זקוקים למידע.
|
|
|
להשכיר רכב
הזמנת מלון בחו"ל
הזמנת מלון בישראל
אתר איי יוון
מדריך איטליה
מלונות בניו יורק
מדריך לאס וגאס
המלצות על נופש
המלצות על פריז
נדל"ן ביוון
|
